צהבת B (הפטיטיס B) היא זיהום חמור בכבד, שנגרם על ידי הוירוס באותו השם (HBV). אצל חלק מהאנשים הזיהום הופך להיות זיהום כרוני ומוביל לאי ספיקה של הכבד, סרטן בכבד, או שחמת בכבד (צירוזיס) – מצב בו יש בכבד צלקת קבועה. (אתר אינפומד [כאן])
אין ספק, הפטיטיס B אינה מחלת ילדות קלה דוגמת חזרת או חצבת. מדובר במחלה שעלולה להפוך לכרונית ושיש לה תוצאות קשות בטווח הארוך. מצד שני, כפי שנראה בהמשך, גם לחיסון יש סיכונים משמעותיים.
במדינת ישראל (וגם בארה"ב) מקבלים כל התינוקות מנת חיסון הפטיטיס B ביום לידתם, בגיל חודש ובגיל שישה חודשים. אם כן, האם כדאי לחסן תינוקות בהפטיטיס B? מה הסיכויים לתינוקות ולילדים להידבק במחלה? האם לחיסון יש תופעות לוואי נדירות ומועטות כפי שנטען לפעמים?
מאמר זה ינסה להאיר את הנושא ולספק אינפורמציה שתקל על הורים לקבל החלטה מושכלת לגבי מתן החיסון לילדיהם.
כיצד נדבקים בהפטיטיס B?
לצורך תשובה מוסמכת לשאלה נבדוק מה אומר האתר HepB.org [כאן]***:
"הפטיטיס B מועבר דרך דם או נוזלי גוף נגועים. הדבקה יכולה להיווצר דרך:
- מגע ישיר של דם לדם
- קיום יחסי מין לא מוגנים
- חשיפה למחטים לא סטריליות
- מאם נשאית לתינוקה במהלך הלידה
- מכלים חדים כגון סכיני גילוח, עגילים ומברשות שיניים"
ושימו לב למשפט הבא שמופיע באותו הדף:
"הפטיטיס B אינו מועבר באופן מקרי (casually). הוא אינו מועבר דרך עיטוש, שיעול, חיבוק או אוכל שהוכן על ידי נשא." כדאי עוד לשים לב לכך, שגם רוק איננו מוזכר כדרך אפשרית להדבקה בהפטיטיס B.
מי נמצא בקבוצת סיכון להדבקה?
אתר HepB.org מביא את רשימת הקבוצות בסיכון להפטיטיס B (אותו הדף - [כאן]). הרשימה מזכירה רק שתי קבוצות הרלוונטיות לילדים: תינוקות שנולדו לאימהות נשאיות וילדים החיים בבית בו גר נשא.
שאר קבוצות הסיכון מתיחסות לבני נוער או מבוגרים (משתמשי סמים, קיום יחסי מין עם פרטנרים רבים, הומוסקסואלים) חולים כרוניים או מי שמתעתד לנסוע למדינה בה ישנו שיעור גבוה של נשאים. הרשימה המלאה מופיעה בתמונה (הקליקו עליה להצגה בגודל מלא). חשוב לציין שקבלת תרומת דם כבר אינה מהווה סיכון, כיוון שמאז 1992 כל מנות הדם נבדקות להפטיטיס B. כמו כן, מאז פרוץ מחלת האיידס לבתי-חולים ומרפאות יש נהלי היגיינה קפדניים למניעת הדבקה בהפטיטיס B.כלומר, ילדים שנולדו לאימהות שאינן נשאיות, ושאף בן משפחה קרוב שלהם אינו נשא – אינם בקבוצת סיכון. הפעם הראשונה בה הם נכנסים לקבוצת סיכון היא עם הגיעם לגיל ההתבגרות (קיום יחסי מין, סמים).
כמה נשאים להפטיטיס B יש בארץ?קשה למצוא מקור אמין לנתון זה. ההערכות נעות בין 0.5% ל-1.2% מהאוכלוסיה. בקרב יהודים יוצאי אתיופיה שיעור הנשאות גבוה ועשוי להגיע למספר אחוזים. שיעור הנשאות בקרב האוכלוסיה הערבית גבוה אף הוא מהממוצע.
כיצד בודקים נשאות להפטיטיס B?
בדיקת נשאות להפטיטיס B היא בדיקת דם אמינה, פשוטה וזולה. בשנים האחרונות הבדיקה הפכה להיות רוטינית לנשים בהריון. במידה ואת בהריון ולא נבדקת עדיין לנשאות להפטיטיס B, בקשי מהרופא שלך הפניה לבדיקה.
מה הקשר בין הפטיטיס B (צהבת B) וצהבת ילודים?
צהבת ילודים נוצרת כאשר התינוק אינו מצליח לפנות בצורה יעילה מגופו חומר הנקרא בילירובין (Bilirubin).
צהבת ילודים והפטיטיס B (צהבת זיהומית B) הינן מחלות שונות לחלוטין. אין קשר בין החיסון נגד הפטיטיס B הניתן באופן שגרתי לתינוקות לאחר הלידה, לצהבת ילודים.
מידע נוסף בנושא [כאן].
סיכום ביניים
קל מאוד לבדוק נשאות להפטיטיס B. במידה והאם אינה נשאית, ואף אדם נוסף במשפחה הקרובה אינו נשא, הסיכוי להידבקות של תינוקות וילדים בהפטיטיס B הינו נמוך מאוד (ראו עוד על כך בהמשך).
ומה לגבי הדבקה מקרית עקב "מזרק בחוף הים" או "נשיכה בגן הילדים"?
לעיתים אנו שומעים רופאים המתארים את סכנות ההדבקה "האקראית" לילדים בהפטיטיס B. בדרך כלל מדובר בתיאורים של דקירה ממזרק של נרקומן שננטש בחוף הים או של ילד נשא שנשך בגן הילדים. הנה דוגמה אופיינית מאתר "חיסונים" [כאן]:
"נשיכת ילד אחר בגן וגם דקירה ממחט שהושארה בגן המשחקים או על חוף הים על ידי נרקומן הן אפשרויות נוספות להדבקה."
האם הדבקה בהפטיטיס B "ממזרק בחוף הים" מתועדת בספרות הרפואית?לאחר חיפוש יסודי באתר המרכז לבקרת מחלות האמריקני (CDC), אתר ה-FDA, אתרים רשמיים נוספים על חיסונים, אתר PUBMED, ועוד, עולה התמונה הבאה:
אין שום תיעוד בספרות הרפואית של הדבקה בהפטיטיס B של תינוק או ילד ממזרק נטוש. בנוסף, גם אין תיעוד של הדבקה כזו במבוגר. הדעת נותנת שלו הדבקה בסיטואציה כזו היתה מקרה תדיר, הרי היה על כך תיעוד רפואי כלשהו, ואתרים שמעודדים התחסנות להפטיטיס B (דוגמת אתר "חיסונים" שהוזכר מעלה) היו מצרפים אסמכתאות להצהרותיהם בדבר הסיכון מהידבקות ממזרק נטוש (ראו על כך עוד בהמשך).
ומה לגבי הדבקה בהפטיטיס B עקב "נשיכה בגן"?
מסמך מקיף של ה-CDC האמריקאי לגבי חיסון ההפטיטיס B, משנת 2005, מזכיר רק שני מקרים מתועדים בספרות הנחשדים כהדבקה בהפטיטיס B בין ילדים בגן [כאן]. מקרה אחד מתועד במאמר משנת 1989 [כאן]. החוקרים כותבים "שזהו המקרה המדווח הראשון בארה"ב של העברה של הפטיטיס B בין ילדים במעון". בנוסף, החוקרים מציינים שבחמש שנים (1983-1987) דווחו בסה"כ 161 ילדים כנשאים של הפטיטיס B בכל ארה"ב.
בהתחשב בכך שבארה"ב נולדו באותה התקופה לפחות 3.5 מיליון ילדים בשנה, מדובר בנשא אחד על כל כ-110,000 ילדים. כמובן, שמרבית הילדים הללו נולדו למשפחות שנמצאות בקבוצת סיכון, מה שהופך את הסיכון לילד ממשפחה "רגילה" למשהו כמו אחד לחצי מיליון.
לא ניתן לתלות את המספרים הנמוכים הללו בהצלחת החיסון, כיוון שמדובר בנתונים משנות ה-80, והחיסון נכנס בארה"ב רק בשנת 1990.
מה ניתן ללמוד בנושא מאתר Immunize.org?
אתר immunize.org [כאן] מכתיר את עצמו כ"מקור המידע הטוב ביותר שיש לגבי חיסונים". האתר מופעל על ידי גוף ללא כוונות-רווח הנקרא "Immunization Action Coalition" או בקיצור IAC. ה-IAC ממומנת על ידי ה-CDC, ועל ידי יצרניות החיסונים (מרק, נוברטיס, GSK, CSL, פייזר, וכו') כפי שמוצהר בגלוי אתר [כאן]. אין צורך לומר שהאתר תומך חד-משמעית בכל החיסונים המומלצים ע"י ה-CDC האמריקאי, לרבות חיסון תינוקות להפטיטיס B.
היות ומדובר באתר שהוא במובהק פרו-חיסונים, מעניין לבדוק מה יש לאתר לומר לגבי הידבקות "אקראית" בהפטיטיס B.
ובכן, באתר מופיע מסמך הנקרא "דרכים בלתי אופייניות להידבקות בהפטיטיס B" ונראה שהוא נועד להביא אינפורמציה כזו שתגרום להורים לרצות לחסן. במסמך הנ"ל [כאן] מופיעים 26 מקרים של הדבקה "אקראית" בהפטיטיס B המתועדים בספרות הרפואית, מתוכם רק 3 מקרים הנוגעים לילדים. שניים מתוך השלושה הם בדיוק אותם מקרים שדווחו במסמך ה-CDC שהוזכר למעלה. המקרה השלישי הוא מאוסטרליה.
אם לסמוך על אתר Immunize.Org שהוא אכן "מקור המידע הטוב ביותר לגבי חיסונים", הרי הסיכון לילדים להיבדק ממחט נטושה אינו קיים, ואילו הסיכון להידבק במעון או גן הוא אפסי.
סיכום ביניים
ראינו שהסיכון להידבקות בהפטיטיס B לתינוקות או ילדים ממשפחות בהן אין נשאים הוא אפסי. אם כך, לא ברורה ההתעקשות של רשויות הבריאות לחסן את כל התינוקות ביום לידתם, ובהמשך פעמיים נוספות בינקותם - הרי התועלת מהחיסון עבור מרבית התינוקות והילדים היא אפסית!
כמובן, כשמדברים על תועלת, מייד גם עולה שאלת ה"עלות". בואו ונבדוק את שיעור תופעות הלוואי של חיסון ההפטיטיס B.
כמה תופעות לוואי של חיסון הפטיטיס B דווחו בתינוקות?
בארה"ב ישנה מערכת הנקראת VAERS, שהיא מערכת וולונטארית לדיווח תופעות לוואי לחיסונים ("וולונטארית" משמעו שאין חובת דיווח על רופאים וצוות בתיה"ח, ובהתאם, ההערכה המקובלת היא שלמערכת הזו מדווחים רק בין 1 ל-10 אחוזים מהמקרים בפועל).
שאילתה למערכת VAERS בנוגע לתופעות לוואי לחיסון ההפטיטיס B בתינוקות עד גיל שנה (בנפרד או במתן במקביל עם חיסונים אחרים) הניבה כ-13,500 דיווחים מאז שנת 1990, מתוכם כ-900 מקרי מוות [כאן]. מדובר על כ-675 דווחים בשנה, בארה"ב בלבד, שזה בערך מקרה אחד לכל 6,000 תינוקות שחוסנו (בהערכה שמרנית). כאמור למערכת VAERS מדווחים רק מקצת מהמקרים, ועל כן השיעור בפועל עלול להיות גם אחד ל-600 או אפילו אחד ל-60.
חשוב להבין שלמערכת VAERS מדווחים אך ורק מקרים של פגיעה אקוטית ברורה עם סמיכות זמן לחיסון. אין כיום כל דרך להעריך האם החיסון גורם לנזק ארוך-טווח ומה ההיקף של נזק כזה.
מהו שיעור תופעות הלוואי שדווחו לחיסון בישראל?
אין לדעת. בישראל כלל לא קיימת מערכת לדיווח על נזקי חיסונים. מש' הבריאות אינו אוסף ואינו מעודד באופן פעיל איסוף אינפורמציה לגבי תופעות לוואי של חיסונים.
מה הקושי שבדיווח על תופעות לוואי מחיסון ביום הלידה?
מהו היקף הנזק האמיתי שגורם חיסון ההפטיטיס B הניתן לתינוקות ביום הלידה? קשה מאוד לדעת.
כיוון שהחיסון ניתן בתוך 24 שעות מהלידה הרי ניתן לקטלג כל בעיה בריאותית ברך הנולד כ"בעייה מולדת" או בעיה הקשורה לתהליך הלידה. עדותה של ש' – אמא מאזור רחובות – מדגימה את הבעיה. בתה התחילה לצרוח ללא הפסקה כ-48 שעות ממועד הלידה. רק לאחר חודשים ארוכים התברר להורים שהבת רגישה לחיסונים [כאן].
ככלל, לצוות הרפואי במחלקת היולדות יש אינטרס מועט, אם בכלל, לדווח על תופעות לוואי לחיסון שהם עצמם נתנו לתינוק שעות מספר קודם לכן. גם במקרים בהם ההורים מתעקשים לתלות בחיסון את הגורם לבעיות שצצו לאחריו, הצוות הרפואי, ברוב המקרים, כלל אינו שוקל את האפשרות. ראו דוגמה אחת מני רבות [כאן]. (אזהרה: האתר כולל תמונות קשות לצפיה).
כמה תופעות לוואי לחיסון דווחו במבוגרים?
חיסון ההפטיטיס B גורם לתופעות לוואי חמורות גם באנשים מבוגרים. שאילתה במערכת VAERS לתופעות לוואי של החיסון בגילאי +18 בארה"ב הניבה כ-23,700 דיווחים ו-132 מקרי מוות מאז 1990 [כאן]. גם במתבגרים החיסון עלול לגרום לתופעות לוואי חמורות כפי שמתואר בעדותה של נווית [כאן].
בהקשר זה חשוב לזכור שתינוקות פגיעים לנזקי חיסונים הרבה יותר מאנשים בוגרים כיוון שמערכות גופם עדיין אינן בשלות. על כן, תופעות הלוואי בבוגרים מהוות אינדיקציה נוספת לזהירות המתבקשת במתן חיסון הפטיטיס B לתינוקות ביום לידתם ובינקותם.
אם כך, מדוע ממליץ מש' הבריאות על חיסון תינוקות להפטיטיס B?
מש' הבריאות מודע לחלוטין למידע שהובא להלן. שיקוליו מתבססים על הרצון למנוע הידבקות בהפטיטיס B מגיל ההתבגרות ואילך ומתוך ההנחה שלחיסון אין תופעות לוואי משמעותיות.
מאמר עתידי בבלוג יבדוק לעומק את המניעים העומדים בבסיס מדיניות זו.
סיכום
אין חולק על העובדה שהפטיטיס B אינה מחלה שכדאי לחלות בה. ההיפך הוא הנכון.
גם אין חולק על העובדה שתינוקות לאם שאינה נשאית או שאף אחד מבני ביתם נשא הפטיטיס B, נמצאים בסיכון אפסי להידבקות במחלה.
כפי שראינו, גם הסיכון שמיוחס להדבקה אקראית ממזרק נטוש או הדבקה מנשיכה בגן הינו תאורטי בלבד ויש רק מספר זעום של עדויות לכך בספרות הרפואית. הסיכון להידבקות בהפטיטיס B עולה משמעותית עם ההגעה לגיל ההתבגרות, תחילת קיום יחסי מין ו/או שימוש בסמים.
לנוכח הדיווחים והעדויות הרבות לפגיעה בתינוקות בעקבות החיסון, ומתוך נקיטת זהירות נדרשת לגבי הנזקים ארוכי הטווח הלא-ידועים, נשאלת השאלה האם יש צורך לחסן תינוקות בני יומם בחיסון כנגד מחלה שהסיכוי להידבק בה בגיל הינקות הוא קלוש עד אפסי?
(גם הורים שהסכנה בהידבקות אקראית בהפטיטיס B, למרות נדירותה, מדירה שינה מעיניהם, צריכים לשקול את דחיית החיסון לפחות לגיל בו התינוקות זוחלים ומסוגלים לנשוך באופן שיגרום לפצע פתוח, כלומר, בערך עד גיל שנה.)
לסיום, עליכם ההורים מוטלת החובה לשקול היטב סיכויים מול סיכונים, ולקבל החלטה מושכלת ואחראית לגבי בריאותו של התינוק שזה עתה נולד לכם.
ואולי כדאי לכם להיעזר בתשובתו של רופא מומחה למחלות זיהומיות, ד"ר אפרים הלפרין, שענה כך על שאלתה של אמא "האם כדאי לחסן להפטיטיס B מייד לאחר הלידה":
"אני חיסנתי את שלושת ילדי כנגד הפטיטיס B בהגיעם לגיל ההתבגרות." [כאן]
--------------------------------------------------------
*** עדכון 9.9.2016
לפני מספר חודשים, שינה האתר HepB.org את הנוסח המצוטט בתחילת הפוסט בנוגע לאוכלוסיות הנמצאות בסיכון להדבקה בהפטיטיס B.
הנוסח הישן קבע שקיים סיכון להדבקה "מאם נשאית לתינוקה במהלך הלידה" (Infants born to mothers who are infected at the time of delivery).
נוסח זה שונה למשפט התמוה הבא: "כל הנשים בהריון" (ALL pregnant women).
משפט זה תמוה כיוון שנשים בהריון אינן בסכנה מיוחדת להידבקות בהפטיטיס B. לעומת זאת, תינוקות, במידה והאם נשאית, נמצאים בסיכון מסוים להידבק במהלך הלידה מאימם. שימו לב עוד לשימוש באותיות גדולות במילה "ALL" - נראה שלמישהו היה חשוב מאוד להעביר פה מסר.
אני לא יודע מה אתכם, אבל לי השינוי הזה מריח לא טוב...
מאמרים נוספים:
* מי לא מחסנת להפטיטיס B ביום הלידה?
* תועלת החיסון עולה על נזקיו? (מערכות לדיווח על נזקי חיסונים)
* מי הם ההורים שלא מחסנים?
אין ספק, הפטיטיס B אינה מחלת ילדות קלה דוגמת חזרת או חצבת. מדובר במחלה שעלולה להפוך לכרונית ושיש לה תוצאות קשות בטווח הארוך. מצד שני, כפי שנראה בהמשך, גם לחיסון יש סיכונים משמעותיים.
במדינת ישראל (וגם בארה"ב) מקבלים כל התינוקות מנת חיסון הפטיטיס B ביום לידתם, בגיל חודש ובגיל שישה חודשים. אם כן, האם כדאי לחסן תינוקות בהפטיטיס B? מה הסיכויים לתינוקות ולילדים להידבק במחלה? האם לחיסון יש תופעות לוואי נדירות ומועטות כפי שנטען לפעמים?
מאמר זה ינסה להאיר את הנושא ולספק אינפורמציה שתקל על הורים לקבל החלטה מושכלת לגבי מתן החיסון לילדיהם.
כיצד נדבקים בהפטיטיס B?
לצורך תשובה מוסמכת לשאלה נבדוק מה אומר האתר HepB.org [כאן]***:
"הפטיטיס B מועבר דרך דם או נוזלי גוף נגועים. הדבקה יכולה להיווצר דרך:
- מגע ישיר של דם לדם
- קיום יחסי מין לא מוגנים
- חשיפה למחטים לא סטריליות
- מאם נשאית לתינוקה במהלך הלידה
- מכלים חדים כגון סכיני גילוח, עגילים ומברשות שיניים"
ושימו לב למשפט הבא שמופיע באותו הדף:
"הפטיטיס B אינו מועבר באופן מקרי (casually). הוא אינו מועבר דרך עיטוש, שיעול, חיבוק או אוכל שהוכן על ידי נשא." כדאי עוד לשים לב לכך, שגם רוק איננו מוזכר כדרך אפשרית להדבקה בהפטיטיס B.
מי נמצא בקבוצת סיכון להדבקה?
אתר HepB.org מביא את רשימת הקבוצות בסיכון להפטיטיס B (אותו הדף - [כאן]). הרשימה מזכירה רק שתי קבוצות הרלוונטיות לילדים: תינוקות שנולדו לאימהות נשאיות וילדים החיים בבית בו גר נשא.
שאר קבוצות הסיכון מתיחסות לבני נוער או מבוגרים (משתמשי סמים, קיום יחסי מין עם פרטנרים רבים, הומוסקסואלים) חולים כרוניים או מי שמתעתד לנסוע למדינה בה ישנו שיעור גבוה של נשאים. הרשימה המלאה מופיעה בתמונה (הקליקו עליה להצגה בגודל מלא). חשוב לציין שקבלת תרומת דם כבר אינה מהווה סיכון, כיוון שמאז 1992 כל מנות הדם נבדקות להפטיטיס B. כמו כן, מאז פרוץ מחלת האיידס לבתי-חולים ומרפאות יש נהלי היגיינה קפדניים למניעת הדבקה בהפטיטיס B.כלומר, ילדים שנולדו לאימהות שאינן נשאיות, ושאף בן משפחה קרוב שלהם אינו נשא – אינם בקבוצת סיכון. הפעם הראשונה בה הם נכנסים לקבוצת סיכון היא עם הגיעם לגיל ההתבגרות (קיום יחסי מין, סמים).כמה נשאים להפטיטיס B יש בארץ?קשה למצוא מקור אמין לנתון זה. ההערכות נעות בין 0.5% ל-1.2% מהאוכלוסיה. בקרב יהודים יוצאי אתיופיה שיעור הנשאות גבוה ועשוי להגיע למספר אחוזים. שיעור הנשאות בקרב האוכלוסיה הערבית גבוה אף הוא מהממוצע.
כיצד בודקים נשאות להפטיטיס B?
בדיקת נשאות להפטיטיס B היא בדיקת דם אמינה, פשוטה וזולה. בשנים האחרונות הבדיקה הפכה להיות רוטינית לנשים בהריון. במידה ואת בהריון ולא נבדקת עדיין לנשאות להפטיטיס B, בקשי מהרופא שלך הפניה לבדיקה.
מה הקשר בין הפטיטיס B (צהבת B) וצהבת ילודים?
צהבת ילודים נוצרת כאשר התינוק אינו מצליח לפנות בצורה יעילה מגופו חומר הנקרא בילירובין (Bilirubin).
צהבת ילודים והפטיטיס B (צהבת זיהומית B) הינן מחלות שונות לחלוטין. אין קשר בין החיסון נגד הפטיטיס B הניתן באופן שגרתי לתינוקות לאחר הלידה, לצהבת ילודים.
מידע נוסף בנושא [כאן].
סיכום ביניים
קל מאוד לבדוק נשאות להפטיטיס B. במידה והאם אינה נשאית, ואף אדם נוסף במשפחה הקרובה אינו נשא, הסיכוי להידבקות של תינוקות וילדים בהפטיטיס B הינו נמוך מאוד (ראו עוד על כך בהמשך).
ומה לגבי הדבקה מקרית עקב "מזרק בחוף הים" או "נשיכה בגן הילדים"?
לעיתים אנו שומעים רופאים המתארים את סכנות ההדבקה "האקראית" לילדים בהפטיטיס B. בדרך כלל מדובר בתיאורים של דקירה ממזרק של נרקומן שננטש בחוף הים או של ילד נשא שנשך בגן הילדים. הנה דוגמה אופיינית מאתר "חיסונים" [כאן]:
"נשיכת ילד אחר בגן וגם דקירה ממחט שהושארה בגן המשחקים או על חוף הים על ידי נרקומן הן אפשרויות נוספות להדבקה."
האם הדבקה בהפטיטיס B "ממזרק בחוף הים" מתועדת בספרות הרפואית?לאחר חיפוש יסודי באתר המרכז לבקרת מחלות האמריקני (CDC), אתר ה-FDA, אתרים רשמיים נוספים על חיסונים, אתר PUBMED, ועוד, עולה התמונה הבאה:
אין שום תיעוד בספרות הרפואית של הדבקה בהפטיטיס B של תינוק או ילד ממזרק נטוש. בנוסף, גם אין תיעוד של הדבקה כזו במבוגר. הדעת נותנת שלו הדבקה בסיטואציה כזו היתה מקרה תדיר, הרי היה על כך תיעוד רפואי כלשהו, ואתרים שמעודדים התחסנות להפטיטיס B (דוגמת אתר "חיסונים" שהוזכר מעלה) היו מצרפים אסמכתאות להצהרותיהם בדבר הסיכון מהידבקות ממזרק נטוש (ראו על כך עוד בהמשך).
ומה לגבי הדבקה בהפטיטיס B עקב "נשיכה בגן"?
מסמך מקיף של ה-CDC האמריקאי לגבי חיסון ההפטיטיס B, משנת 2005, מזכיר רק שני מקרים מתועדים בספרות הנחשדים כהדבקה בהפטיטיס B בין ילדים בגן [כאן]. מקרה אחד מתועד במאמר משנת 1989 [כאן]. החוקרים כותבים "שזהו המקרה המדווח הראשון בארה"ב של העברה של הפטיטיס B בין ילדים במעון". בנוסף, החוקרים מציינים שבחמש שנים (1983-1987) דווחו בסה"כ 161 ילדים כנשאים של הפטיטיס B בכל ארה"ב.
בהתחשב בכך שבארה"ב נולדו באותה התקופה לפחות 3.5 מיליון ילדים בשנה, מדובר בנשא אחד על כל כ-110,000 ילדים. כמובן, שמרבית הילדים הללו נולדו למשפחות שנמצאות בקבוצת סיכון, מה שהופך את הסיכון לילד ממשפחה "רגילה" למשהו כמו אחד לחצי מיליון.
לא ניתן לתלות את המספרים הנמוכים הללו בהצלחת החיסון, כיוון שמדובר בנתונים משנות ה-80, והחיסון נכנס בארה"ב רק בשנת 1990.
מה ניתן ללמוד בנושא מאתר Immunize.org?
אתר immunize.org [כאן] מכתיר את עצמו כ"מקור המידע הטוב ביותר שיש לגבי חיסונים". האתר מופעל על ידי גוף ללא כוונות-רווח הנקרא "Immunization Action Coalition" או בקיצור IAC. ה-IAC ממומנת על ידי ה-CDC, ועל ידי יצרניות החיסונים (מרק, נוברטיס, GSK, CSL, פייזר, וכו') כפי שמוצהר בגלוי אתר [כאן]. אין צורך לומר שהאתר תומך חד-משמעית בכל החיסונים המומלצים ע"י ה-CDC האמריקאי, לרבות חיסון תינוקות להפטיטיס B.
היות ומדובר באתר שהוא במובהק פרו-חיסונים, מעניין לבדוק מה יש לאתר לומר לגבי הידבקות "אקראית" בהפטיטיס B.
ובכן, באתר מופיע מסמך הנקרא "דרכים בלתי אופייניות להידבקות בהפטיטיס B" ונראה שהוא נועד להביא אינפורמציה כזו שתגרום להורים לרצות לחסן. במסמך הנ"ל [כאן] מופיעים 26 מקרים של הדבקה "אקראית" בהפטיטיס B המתועדים בספרות הרפואית, מתוכם רק 3 מקרים הנוגעים לילדים. שניים מתוך השלושה הם בדיוק אותם מקרים שדווחו במסמך ה-CDC שהוזכר למעלה. המקרה השלישי הוא מאוסטרליה.
אם לסמוך על אתר Immunize.Org שהוא אכן "מקור המידע הטוב ביותר לגבי חיסונים", הרי הסיכון לילדים להיבדק ממחט נטושה אינו קיים, ואילו הסיכון להידבק במעון או גן הוא אפסי.
סיכום ביניים
ראינו שהסיכון להידבקות בהפטיטיס B לתינוקות או ילדים ממשפחות בהן אין נשאים הוא אפסי. אם כך, לא ברורה ההתעקשות של רשויות הבריאות לחסן את כל התינוקות ביום לידתם, ובהמשך פעמיים נוספות בינקותם - הרי התועלת מהחיסון עבור מרבית התינוקות והילדים היא אפסית!
כמובן, כשמדברים על תועלת, מייד גם עולה שאלת ה"עלות". בואו ונבדוק את שיעור תופעות הלוואי של חיסון ההפטיטיס B.
כמה תופעות לוואי של חיסון הפטיטיס B דווחו בתינוקות?
בארה"ב ישנה מערכת הנקראת VAERS, שהיא מערכת וולונטארית לדיווח תופעות לוואי לחיסונים ("וולונטארית" משמעו שאין חובת דיווח על רופאים וצוות בתיה"ח, ובהתאם, ההערכה המקובלת היא שלמערכת הזו מדווחים רק בין 1 ל-10 אחוזים מהמקרים בפועל).
שאילתה למערכת VAERS בנוגע לתופעות לוואי לחיסון ההפטיטיס B בתינוקות עד גיל שנה (בנפרד או במתן במקביל עם חיסונים אחרים) הניבה כ-13,500 דיווחים מאז שנת 1990, מתוכם כ-900 מקרי מוות [כאן]. מדובר על כ-675 דווחים בשנה, בארה"ב בלבד, שזה בערך מקרה אחד לכל 6,000 תינוקות שחוסנו (בהערכה שמרנית). כאמור למערכת VAERS מדווחים רק מקצת מהמקרים, ועל כן השיעור בפועל עלול להיות גם אחד ל-600 או אפילו אחד ל-60.
חשוב להבין שלמערכת VAERS מדווחים אך ורק מקרים של פגיעה אקוטית ברורה עם סמיכות זמן לחיסון. אין כיום כל דרך להעריך האם החיסון גורם לנזק ארוך-טווח ומה ההיקף של נזק כזה.
מהו שיעור תופעות הלוואי שדווחו לחיסון בישראל?
אין לדעת. בישראל כלל לא קיימת מערכת לדיווח על נזקי חיסונים. מש' הבריאות אינו אוסף ואינו מעודד באופן פעיל איסוף אינפורמציה לגבי תופעות לוואי של חיסונים.
מה הקושי שבדיווח על תופעות לוואי מחיסון ביום הלידה?
מהו היקף הנזק האמיתי שגורם חיסון ההפטיטיס B הניתן לתינוקות ביום הלידה? קשה מאוד לדעת.
כיוון שהחיסון ניתן בתוך 24 שעות מהלידה הרי ניתן לקטלג כל בעיה בריאותית ברך הנולד כ"בעייה מולדת" או בעיה הקשורה לתהליך הלידה. עדותה של ש' – אמא מאזור רחובות – מדגימה את הבעיה. בתה התחילה לצרוח ללא הפסקה כ-48 שעות ממועד הלידה. רק לאחר חודשים ארוכים התברר להורים שהבת רגישה לחיסונים [כאן].
ככלל, לצוות הרפואי במחלקת היולדות יש אינטרס מועט, אם בכלל, לדווח על תופעות לוואי לחיסון שהם עצמם נתנו לתינוק שעות מספר קודם לכן. גם במקרים בהם ההורים מתעקשים לתלות בחיסון את הגורם לבעיות שצצו לאחריו, הצוות הרפואי, ברוב המקרים, כלל אינו שוקל את האפשרות. ראו דוגמה אחת מני רבות [כאן]. (אזהרה: האתר כולל תמונות קשות לצפיה).
כמה תופעות לוואי לחיסון דווחו במבוגרים?
חיסון ההפטיטיס B גורם לתופעות לוואי חמורות גם באנשים מבוגרים. שאילתה במערכת VAERS לתופעות לוואי של החיסון בגילאי +18 בארה"ב הניבה כ-23,700 דיווחים ו-132 מקרי מוות מאז 1990 [כאן]. גם במתבגרים החיסון עלול לגרום לתופעות לוואי חמורות כפי שמתואר בעדותה של נווית [כאן].
בהקשר זה חשוב לזכור שתינוקות פגיעים לנזקי חיסונים הרבה יותר מאנשים בוגרים כיוון שמערכות גופם עדיין אינן בשלות. על כן, תופעות הלוואי בבוגרים מהוות אינדיקציה נוספת לזהירות המתבקשת במתן חיסון הפטיטיס B לתינוקות ביום לידתם ובינקותם.
אם כך, מדוע ממליץ מש' הבריאות על חיסון תינוקות להפטיטיס B?
מש' הבריאות מודע לחלוטין למידע שהובא להלן. שיקוליו מתבססים על הרצון למנוע הידבקות בהפטיטיס B מגיל ההתבגרות ואילך ומתוך ההנחה שלחיסון אין תופעות לוואי משמעותיות.
מאמר עתידי בבלוג יבדוק לעומק את המניעים העומדים בבסיס מדיניות זו.
סיכום
אין חולק על העובדה שהפטיטיס B אינה מחלה שכדאי לחלות בה. ההיפך הוא הנכון.
גם אין חולק על העובדה שתינוקות לאם שאינה נשאית או שאף אחד מבני ביתם נשא הפטיטיס B, נמצאים בסיכון אפסי להידבקות במחלה.
כפי שראינו, גם הסיכון שמיוחס להדבקה אקראית ממזרק נטוש או הדבקה מנשיכה בגן הינו תאורטי בלבד ויש רק מספר זעום של עדויות לכך בספרות הרפואית. הסיכון להידבקות בהפטיטיס B עולה משמעותית עם ההגעה לגיל ההתבגרות, תחילת קיום יחסי מין ו/או שימוש בסמים.
לנוכח הדיווחים והעדויות הרבות לפגיעה בתינוקות בעקבות החיסון, ומתוך נקיטת זהירות נדרשת לגבי הנזקים ארוכי הטווח הלא-ידועים, נשאלת השאלה האם יש צורך לחסן תינוקות בני יומם בחיסון כנגד מחלה שהסיכוי להידבק בה בגיל הינקות הוא קלוש עד אפסי?
(גם הורים שהסכנה בהידבקות אקראית בהפטיטיס B, למרות נדירותה, מדירה שינה מעיניהם, צריכים לשקול את דחיית החיסון לפחות לגיל בו התינוקות זוחלים ומסוגלים לנשוך באופן שיגרום לפצע פתוח, כלומר, בערך עד גיל שנה.)
לסיום, עליכם ההורים מוטלת החובה לשקול היטב סיכויים מול סיכונים, ולקבל החלטה מושכלת ואחראית לגבי בריאותו של התינוק שזה עתה נולד לכם.
ואולי כדאי לכם להיעזר בתשובתו של רופא מומחה למחלות זיהומיות, ד"ר אפרים הלפרין, שענה כך על שאלתה של אמא "האם כדאי לחסן להפטיטיס B מייד לאחר הלידה":
"אני חיסנתי את שלושת ילדי כנגד הפטיטיס B בהגיעם לגיל ההתבגרות." [כאן]
--------------------------------------------------------
*** עדכון 9.9.2016
לפני מספר חודשים, שינה האתר HepB.org את הנוסח המצוטט בתחילת הפוסט בנוגע לאוכלוסיות הנמצאות בסיכון להדבקה בהפטיטיס B.
הנוסח הישן קבע שקיים סיכון להדבקה "מאם נשאית לתינוקה במהלך הלידה" (Infants born to mothers who are infected at the time of delivery).
 |
| צילום של האתר במתכונתו המקורית, לפני שינוי הנוסח, אפריל 2016 |
נוסח זה שונה למשפט התמוה הבא: "כל הנשים בהריון" (ALL pregnant women).
 |
| צילום של האתר במתכונתו הנוכחית, ספטמבר 2016 |
אני לא יודע מה אתכם, אבל לי השינוי הזה מריח לא טוב...
מאמרים נוספים:
* מי לא מחסנת להפטיטיס B ביום הלידה?
* תועלת החיסון עולה על נזקיו? (מערכות לדיווח על נזקי חיסונים)
* מי הם ההורים שלא מחסנים?
תודה רבה על המידע.
השבמחקתודה זה עזר המון
השבמחקכתבה חשובה ומקיפה. רציתי לשאול מה הסיכוי לתינוק בן שנה שחוסן נגד צהבת B להידבק במחלה מאדם בוגר נשא שנמצא בקרבתו במשך היום (נמצא לידו במעון אך לא מטפל בו ישירות)?
השבמחקאינני מכיר סטטיסטיקה כזו. ראה במאמר התיחסות עקיפה לנושא במענה לשאלה - "ומה לגבי הדבקה בהפטיטיס B עקב "נשיכה בגן"?
מחקתודה רבה על עריכת החומרים! עזרת לי מאוד לקבל החלטות מושכלות יותר, חבל שלא ניתקלתי בבלוג שלך עוד קודם.
השבמחקתמשיך בעבודתך החשובה! תודה!
עזרת מאוד. ישר כוח!
השבמחק