[עדותה של ו']
בני היה בן 7 כאשר מחלת קדחת השחת התחילה אצלו. קדחת השחת היא אלרגיה של הגוף לגרגירי אבקה מיקרוסקופיים שמפזרים עצים וצמחים עם בוא פריחת האביב. גם אצל בני זה היה באביב, והעיניים שלו היו נפוחות מאוד, אדומות ומגרדות, והוא גירד אותם עד שהיו כל כך נפוחות שכמעט ולא יכול היה לפתוח אותן. היתה לו גם נזלת שקופה. אבל מה שהטריד הכי הרבה היו העיניים המגרדות. הם התנפחו עד כדי כך שכמעט היו סגורות. הוא לא יכול היה להיות בחוץ באביב, לא יכול היה לטייל עם המשפחה. גם הדרך הקצרה לבית הספר היתה בעיה גדולה עבורו.
לקחתי אותו לטיפול אלטרנטיבי שעזר לו מאוד. באותה עונה, התופעות פחתו בצורה ניכרת. בעונה הבאה, העיניים היו מעט מגרדות, אך הרבה פחות מהעונה הקודמת.
המשכנו עם הטיפול. באביבים לאחר מכן, לא היה זכר למחלה ולתופעות.
כך זה המשיך עד שהוא התגייס לצבא.
בזמן הזה, אני כבר סיימתי לימודי רפואה אלטרנטיבית, והייתי אחרי כמה שנים של עבודה. הכרתי כבר נזקים של חיסונים. מאז שהתחלתי ללמוד את נושא החיסונים - הפסקתי לחסן את הילדים שלי.
אבל, כאשר הגענו להתמודדות מול צה"ל, היה הרבה יותר קשה לא לחסן. בני רצה מאוד להיות ביחידה מובחרת. אמרו לו שהוא לא יכול להתקבל ליחידה אם הוא לא מוכן להתחסן! כפי שאמרתי, הוא מאוד רצה להתגייס ולהיות ביחידה הזו.
אני הזהרתי אותו מפני בעיות של חיסונים – החומרים הרעילים ותופעות לוואי – אך הוא התעקש להתחסן ולהתגייס ליחידה שרצה. ואני לא ידעתי מה מחכה לו...
באותו לילה אחרי החיסונים של הגיוס, עיניו התנפחו, התגרדו מאוד, ונהיתה לו נזלת. המצב הלך והחמיר בשבועות הבאים. היו אימונים שהוא לא יכול היה להשתתף בהם בגלל בעיות נשימה קשות, ועיניו כל כך התנפחו שלא יכול היה לפתוח אותן כמעט. היו לו הרבה "בתים" ו"גימלים" לא מרצונו, וממש לא לשמחתו. הוא היה חייל נלהב ומסור!
מאז אותם חיסונים, הוא שוב רגיש מאוד לפריחת האביב ולאותן תופעות קשות של קדחת השחת. הטיפול שעזר לו בגיל 7 כבר לא עוזר לו. עד היום, 11 שנים לאחר הגיוס, הוא עדיין סובל מקדחת השחת כל אביב, ויש לו נזלת כרונית שלא היתה לו לפני החיסונים של הגיוס.
הקשר בין חזרת המחלה והחיסונים כל כך ברור – שזה ממש מעורר בי זעם! הרי כבר באותו הלילה התחילו לו התופעות שלא היו לו מאז גיל 7. כמובן שהרופא הצבאי לא היה מוכן להכיר בקשר!
אני יודעת שהסיפור שלנו הוא סיפור "קל" מאוד לעומת ילדים ואנשים אחרים שניזוקו מחיסונים. הנזק של בני הוא קל שבקל באופן יחסי, אני יודעת, ואפילו קצת לא נעים לי "להתלונן" על רקע מקרים אחרים שראיתי ושמעתי עליהם. אבל, זה עדיין נזק, וזה פוגע באיכות החיים שלו – וגם זה חשוב!
חשוב להיות מודעים לכל האפשרויות של נזק מחיסונים - מהקל ועד הקשה ביותר!
[לעדות הבאה: נסיגה בתפקוד לאחר חיסון מחומשת בגיל שנה וחצי]
מאמרים נוספים:
* המחקר שלא יערך לעולם
* פורמלדהייד הנמצא בחיסוני התינוקות הוכרז כמסרטן ע"י ממשלת ארה"ב
* היכן כל הילדים שנסוגו לאוטיזם חודש ל-פ-נ-י חיסוני גיל שנה?
יום רביעי, 23 בנובמבר 2011
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
הי
השבמחקבעזרת הומאופתיה ניתן להתגבר על נזקי חיסון.
חשוב שאנשים שקוראים וחוו נזקי חיסון ידעו שיש לאן לפנות.
עירית-הומאופתית