מי הם ההורים שלא מחסנים? חבורת אידיאליסטים הזוים? תחשבו שוב...

אתחיל בשאלה:
מתי ניתן לדעת שצד כלשהו בויכוח יודע שהוא טועה? לקבלת התשובה - קיראו עד הסוף.

בכל פעם שנשמעת ביקורת על החיסונים, מיד קופץ מגן "הגביע הקדוש" התורן וטוען שההורים שאינם מחסנים הם:

- קבוצה הזויה של אידיאליסטים
- חברי כתות פנאטיים
- מפיצי תאוריות קונספירציה
- אנשים לא רציונאליים שניזונים מפסבדו-מדע (או לחילופין נתקעו במאה ה-17 ועל כן צריך להתחיל איתם מהתחלה ולספר להם על אדוארד ג'אנר)
- אנשים (לא חכמים) הנוחים להבהל מכל ידיעה תקשורתית
- סינטולוגים
- אנשים בלתי-אחראים שמפקירים את בריאות ילדיהם (ויש מקום לשקול לנקוט נגדם בהליכים פליליים)
- וכו'...

כמובן שזהו נסיון שקוף לדיסקרדטיציה של אלו המתנגדים לחיסונים על מנת לטרפד כל נסיון לדיון אמיתי בשאלת התועלת מול הנזק שבחיסונים.

רוצים דוגמאות? אין בעיה.

רועי צזנה כותב על חיסונים, אוטיזם, ושרלטנות מדעית באתר "הידען" [כאן]. וכך הוא אומר: "תבהלת החיסונים פשטה במדינות רבות וגרמה לירידה חדה במספר המחוסנים ממחלות הילדות. דאגתם הכנה והמוצדקת של הורים לילדיהם, בשילוב עם מידע פסאודו-מדעי, הביאה לכך שחלק לא-מבוטל מאוכלוסיית אירופה אינו מחוסן כנגד החזרת, החצבת, האדמת ומחלות אחרות."

כפי שניתן לראות מר צזנה עדין יחסית - הוא רק מאשים את ההורים הלא-מחסנים בטפשות קלה ואופי נוח להבהל.

פרופ' דן אנגלהרד, ראש הצוות לטיפול במגפות במשרד הבריאות (הצט"מ) ומנהל מחלקת ילדים בהדסה עין-כרם, הוא מן הסתם אחד מהמומחים הגדולים בארץ לנושא חיסונים. במכתב התשובה המפורסם לד"ר דייזי שטרן (שעסק כזכור בנושא החיסונים לשפעת החזירים [כאן]), כותב פרופ' אנגלהרד: "עוד אבקש לציין כי מרבית הפרסומים השליליים מגיעים מקבוצות המתנגדות באופן אידאולוגי לכל סוג של חיסון, כולל לחיסוני השגרה בפעוטות."

כלומר, פרופ' אנגלהרד מבטל בהינף יד את הביקורת על חיסוני שפעת החזירים, כיון שהיא באה מקבוצות "אידיאולוגיות" המתנגדות גם (ירחם השם) לחיסוני שגרה בתינוקות. זה הפשט, ומה הדרש: ההתנגדות לחיסונים אינה מבוססת על מדע, ולפיכך אינה רציונלית ואינה לגיטימית. ולראיה - הללו כופרים בעיקר ומתנגדים גם לקודש-הקודשים של הרפואה הציבורית: חיסוני התינוקות.

אבל את הפרס הראשון, ללא תחרות, גורף הד"ר אבי יצחקי, מומחה למחלות זיהומיות ביחידה למחלות זיהומיות, בביה"ח אסף הרופא. המאמר שלו [כאן], שזכה לאכסניה מכובדת כעיתון "הארץ", ראוי לפוסט נפרד, אבל אי אפשר להתעלם מכמה פנינים המופיעות בו:

• "בד בבד עם מגיפת שפעת החזירים מתפשטת מגיפת הפחד מפני החיסון נגד המחלה. גם ההסברים ההגיוניים והמנומקים של עשרות מלומדים אינם מביסים את החרדה"
• "די היה במכתב תימהוני אחד שתיאר סכנות שונות הכרוכות, לכאורה, בחיסון נגד שפעת החזירים - שנזרק למעמקי באר האינטרנט - כדי להעלות באוב את כל הפחדים הקמאיים."
• "מתנגדי החיסונים... מפיצים תיאוריות קונספירציה הזויות ומעלים ליו-טיוב סרטים מפחידים. הם לא מתרשמים מהעובדה שאין שום מחקר רציני התומך בטיעוניהם."
• "אף על פי שחלפו יותר מ-220 שנה מאז הניסוי של ג'אנר, הצורך להסביר את חשיבות החיסונים ולנמק מדוע יש צורך לחסן את האוכלוסייה כנגד מגיפה שמשתוללת ברחבי העולם, עדיין קיים. נראה כי כמו שאמר אלברט איינשטיין: "היקום והטיפשות האנושית הם אין-סופיים. בעצם, אני לא בטוח בנוגע ליקום".

ד"ר יצחקי יורה מהמותן מחסנית מלאה של השמצות: פחדים קמאים, חרדה, טיפשות, קונספירציות הזויות. הוא אפילו טורח ומסביר לנו על ג'אנר-קשישא.

ואחרון-חביב, פרופ' אלי סומך, מנהל חטיבת הילדים במרכז הרפואי וולפסון, אומר (בעדינות תקיפה): "מניעת חיסון מהילד פרושה שלילת זכותו של הילד ליהנות מהקידמה הרפואית שמאפשר עולם המדע למען שמירת בריאותו, וזכותו של הילד לכך מעוגנת בחוקי החברה שלנו... למעשה, הימנעות ממתן החיסונים פרושה לקחת את התינוק שנולד לתוך המאה ה- 21 למסע במכונת הזמן אל המאה ה - 19 עם כל הסכנות לבריאותו הכרוכות בכך." [כאן]

פרופ' סומך, נוסף על כל שהוא מחזיר את מתנגדי החיסונים למקום הראוי להם בזמן (המאה ה-19), גם רומז על תביעה פלילית פוטנציאלית שתלויה ועומדת כנגדם, על טיפול לא הולם בילדם.

טוב, ראינו את גדולי הדור טורחים ועומלים על דה-לגיטימציה יסודית למתנגדי החיסונים. כל אחד ע"פ טעמו ויכולתו הרטורית. כמובן, שאף אחד מהם לא פגש מעולם מתנגד לחיסונים שהוא משכיל, רציונאלי, אמיץ ומעודכן.

אז שימו לב רבותי היקרים - מר רועי צזנה, פרופ' אנגלהרד, ד"ר יצחקי ופרופ' סומך - אני מתכבד בזאת להפגיש אתכם עם מתנגדי החיסונים.

נתחיל בקולגה שלכם, הד"ר יעקב שכטר מביה"ח לניאדו (דווקא תומך חיסונים). בכתבה למוסף הארץ [כאן] אומר ד"ר שכטר: "אתה בטח חושב שאלה שלא מוכנים לחסן את הילדים שלהם הם אנשים פרימיטיוויים אבל זה ממש לא כך. יש אמנם קבוצות קטנות באוכלוסייה החרדית שמסרבות לחסן את הילדים שלהם בגלל שאיזה אדמו"ר אמר להם שאסור, אבל בזמן האחרון אנחנו רואים הרבה יותר אנשים שהדרך הכי טובה שאני יכול לאפיין אותם - על אף שמדובר בקבוצה חוצת סקטורים - היא לומר שהם הקוראים של העיתון שאתה כותב בו." (כלומר, עיתון "הארץ").

באותה הכתבה, אומרת דבורה אפרימוב, אחראית טיפות חלב ארצית של קופת חולים מאוחדת: "בעבר לא היו בכלל הורים כאלה [שלא מחסנים], אבל מאז שלאנשים יש אינטרנט אני רואה שיותר ויותר הורים מבלים הרבה זמן ברשת וקוראים הרבה על תופעות הלוואי שיש לחלק מהחיסונים. תבין, אלו שמסרבים לחסן הם הורים מאוד משכילים. יש להם התפיסה של החיסון הטבעי, אז הם מסרבים. זה מתסכל מאוד אבל יש להם זכות בחירה".

כפי שנראה, התחושות של הצוות הרפואי מגובות גם במספרים. בסקר שנערך במרפאות טיפות-חלב בת"א [כאן] נמצא ש"רוב ההורים שלא מחסנים את ילדיהם שייכים למעמד סוציו-אקונומי גבוה ומוותרים על החיסון מטעמים אידיאולוגיים". שימו לב רבותי: הקביעה מעמד סוציו-אקונומי גבוה היא כמותית. הקביעה שהסיבה היא "אידיאולוגית" היא פרשנית (אם כי לאו-דווקא איכותית).
ואכן, הכתבה ממשיכה ומספרת ש"יש הורים שמגיעים עם רשימה מהומאופט ומבקשים לפצל את החיסונים וזה נמשך מעבר לגיל שנתיים, כשהילד מקבל 7-8 זריקות. יש הורים שאומרים 'קודם שהילד יתחזק וכשיהיה בגיל שנה חזק ובריא אז נחסן אותו." לא בדיוק הורים שנחתו פה הישר מהמאה ה-19, חסרי ידע ומבוהלים...

בכתבה שפורסמה ב-YNET [כאן], צוטט סקר שערך משרד הבריאות לגבי שיעור ההתחסנות אצל ילדים. ומי הם ההורים שאינם מחסנים? מהכתבה: "שבעה אחוזים מההורים שנחשפו לטענות נגד מתן החיסונים, סבורים שהסיכונים במתן החיסונים גוברים על היתרונות. שיעור זה גבוה באופן מובהק בהשוואה להורים שלא נחשפו לטענות בתקשורת (אחוז אחד בלבד). עוד נמצא כי הורים שנחשפו ליותר מידע בנושא החיסונים, פחות מאמינים לרופאים: רק 80 אחוזים מאותם הורים מאמינים להמלצות הרופאים בדבר חשיבות מתן החיסונים, לעומת 92 אחוז מההורים שלא נחשפו לטענות אלה." אם מצרפים את הנתון של מעמד סוציו-אקונומי גבוה והחשפות למידע בתקשורת, מגיעים לפרופיל של, נגיד, עובד בחברת היי-טק, אקדמאי, אינטיליגנטי ורציונלי, שמסוגל לקבל החלטה מושכלת על סמך מידע שמוצג בפניו. הממ.. נשמע לי כמו מישהו כמוני...

ואם כל זה לא מספק אתכם, רבותי, הרי השורה התחתונה, מפי-הגבורה עצמה: מחקר מטעם ה-CDC שפורסם בירחון PEDIATRICS של איגוד רופאי הילדים האמריקאי [כאן] קובע:

"Unvaccinated children tended to be white, to have a mother who was married and had a college degree, to live in a household with an annual income exceeding $75,000, and to have parents who expressed concerns regarding the safety of vaccines and indicated that medical doctors have little influence over vaccination decisions for their children."

טוב, חברים, אתם חייבים לי - ולחברי - התנצלות.
כמו שראיתם, אנחנו בהחלט אנשים רציונליים ורציניים, שפשוט דואגים לבריאות ילדיהם. להבא, קחו את זה בחשבון.

אבל חשוב יותר, אתם חייבים לאזרחי מדינת ישראל דיון אמיתי, שקוף והגון בסיכוני החיסונים.

ולסיום, מתי ניתן לדעת שצד כלשהו בויכוח יודע שהוא טועה? כשהוא משמיץ את הצד השני ועושה לו דה-לגיטימציה במקום לענות על טיעוניו.

מאמרים נוספים:
* על אוטיזם, גנטיקה ואיבחונים (ואף מילה על חיסונים)
* הורים שלא מחסנים (1): עדותה של רונית