[מאמר זה הינו המשך למאמר גרדסיל: חיסון בטוח ויעיל או חיסון מסוכן ומיותר? מומלץ מאוד לקרוא קודם את המאמר על הגרדסיל]
סרבריקס (Cervarix) הוא המתחרה של הגרדסיל בשוק החיסונים לסרטן צוואר הרחם. הוא מיוצר על ידי חברת גלקסו-סמית'-קליין (Glaxo-Smith-Kline) הבריטית, והיות ונכנס לשוק באיחור אופנתי - יש הקוראים לו "אחיו הקטן של הגרדסיל".
כמו הגרדסיל, הסרבריקס מחסן כנגד זנים 16 ו-18 (אך לא כנגד זנים 6 ו-11). הסרבריקס גם מתהדר בכך שהוא כולל "מערכת אדג'ובנט חדשה".האם יש דימיון נוסף בין הסרבריקס והגרדסיל? קיראו את הפוסט ותוכלו להחליט בעצמכם האם ניתן להבחין בהקבלה בין שני החיסונים, מבחינת בטיחותם, יעילותם, הדרך בה הם משווקים, עמדת רשויות הבריאות, וכו'.
על פי כתבה בדיילי מייל הבריטי [כאן], עד מרץ 2009 דווחו כ-1300 מקרים של תופעות לוואי בילדות ונערות צעירות, כולל עוויתות ושיתוק. למרות זאת, מתעקשים מומחי בריאות מטעם הממשלה ש"החיסון הינו בטוח". עוד הם קובעים: "אין שום הוכחה לכך שהתופעות החמורות, כגון שיתוק, נגרמו מהחיסון."
חודשיים אחר-כך (מאי 2009) מפרסם הסנדיי-אקספרס כתבה על הסרבריקס [כאן], בה מובא סיפורה של רבקה ראמאג', בת 13, שבעקבות שלוש הזריקות של הסרבריקס הופיעו אצלה כאבי פרקים, עייפות, בחילה ובעיות ראיה. רבקה אינה יכולה ללכת ורופא-הילדים שלה קושר את בעיותיה לחיסון.
הסנדיי אקספרס מפרסם כתבת המשך [כאן] ובו הוא מצטט את פרופ' מרטינה דורן מברלין, האומרת: "..שתי היצרניות של החיסון לעתים אינן עושות שימוש בעובדות... אם ההגנה אינה יותר מ-20% הרי זה הרבה מדי כסף להוציא, במיוחד שלחיסון יש תופעות לוואי די חמורות... זהו עוול לחסן את הילדות הללו כשהוא לא נוסה על קבוצת הגיל הזו. זה לא אתי." הכתבה ממשיכה ומתארת דאגות גם בהולנד, גרמניה, ספרד וסקוטלנד.
בספטמבר 2009 מדווח הטלגרף [כאן] שהתוכניות לחיסון נגד סרטן צוואר הרחם הושעו לאחר מותה של נערה בריטית, נטלי מורטון בת ה-14, שהתמוטטה כשעה לאחר שקיבלה את זריקת הסרבריקס בבית-הספר.
קרון גריינג'ר, מנהלת תחום בריאות הציבור בקובנטרי מיהרה לקבועה "שזה מאוד בלתי-סביר" שהחיסון גרם למוות... ואכן, הפלא ופלא, מספר ימים לאחר מכן דווח בעיתונים בבריטניה (למשל בטיימס [כאן]) שנטלי מורטון מתה מגידול סרטני בחזה. לא מהזריקה.
נטלי הרגישה מצוין לפני קבלת הזריקה (כפי שמוזכר בכתבה בטלגרף) ובריאותה היתה תקינה לחלוטין. נטלי מעולם לא אובחנה כחולת סרטן ולא נתגלו אצלה (עד לניתוח הפתולוגי, כמובן) שום סימפטומים המעידים על גידול סרטני (גדול, להזכירנו) בחזה. האם זהו מקרה אופיני של מוות מסרטן? התמוטטות כשעה לאחר קבלת זריקת חיסון ומוות תוך שעות - ללא כל סימפטומים מוקדמים?
ונניח שנטלי אכן היתה חולה בסרטן. האם אין זה סביר לבדוק האם החיסון זירז את מותה באופן כלשהו? לדעת הפתולוג שניתח אותה התשובה שלילית: נטלי היתה יכולה למות "בכל רגע" והסמיכות לזריקה הינה צירוף מקרים בלבד.
המילה האחרונה בענין שייכת לאימה של נטלי מורטון: "זה הכל מאוד, מאוד מדאיג. אנחנו מרגישים כאילו נוהגים בילדינו כשפני ניסיון. מלכתחילה, לא הייתי נלהבת מכך שבתי תקבל את זה [החיסון] אבל בית-הספר התעקש על כך." [כאן]
ולסיום, להלן קטעים נבחרים מכתבה שפורסמה באמריקן כרוניקל [כאן], ודנה בין השאר, בחיסון הסרבריקס:
סרבריקס – הזרקה של אמתכריסטינה אינגלנד
11 מאי 2009
...
בספטמבר 2008 נולד בבריטניה סרבריקס (Cervarix), אח קטן לחיסון הגרדסיל. הארוע לווה בהשקתו של מסע פרסום ענקי. בכל עיתון, מגזין ואפילו בטלויזיה הופיעו מודעות שפרסמו חיסון שעשוי לשים קץ לסרטן צוואר הרחם. היה נראה שגלקסו-סמית'-קליין (Glaxo Smith Kline) עשתה זאת שוב, אבל האם הסרבריקס הוא באמת חיסון הפלא, תוצאה של מחקר ערוך היטב, כפי שרצו שנאמין?
בספטמבר 2008 קיבל כרגיל כל רופא בבריטניה העתק של המגזין "רופא משפחה", מגזין מלא בפרסומות ועובדות לגבי פריצות-דרך ברפואה, בטיפולים רפואיים וכירורגיה. במגזין זה הופיעה מודעת פרסומת לסרבריקס [המודעה כאן] מלווה ב-CD. ההבדל היחיד במודעה שפורסמה במגזין ובאלו שראה הציבור הרחב היה מידע מסוים שנדחק ל"אותיות הקטנות". מידע זה הוא בעל חשיבות רבה, כיון שהוא כלל את המשפטים הללו:
"אין נתונים לגבי השימוש בסרבריקס בפרטים בעלי מערכת חיסון מוחלשת (impaired immune responsiveness)"
"משך זמן ההגנה לא ידוע בבירור"
"הצורך בזריקת דחף ועיתויה לא נחקר"
עם זאת, בנובמבר 2008, במענה לשאלה, הצהיר דובר מטעם היצרן גלקסו-סמית'-קליין שהחיסון הותר לשיווק רק לאחר בדיקות מחמירות [כאן]. "כמו כל התרופות שזכו לרשיון, סרבריקס היה חייב לעבור בדיקות קפדניות עם כמות גדולה של אנשים בהרבה מחקרים קליניים. יותר מ-70,000 מנות של חיסון ה-HPV של GSK חולקו במחקרים קליניים, והנערות והנשים שקיבלו את החיסון היו תחת פיקוח במשך יותר משש שנים. במחקרים הקליניים, נמצא שסרבריקס בדרך כלל בטוח לשימוש (generally well tolerated)."
אז עכשיו זה ברור ש-70,000 מנות חיסון ניתנו במחקרים, ובכל זאת GSK מודה שאינה יודעת את משך ההגנה של החיסון כיון שזה לא ידוע בבירור. משמעות הדבר היא שאם החיסון ניתן לילדות בנות 12, הרי עד שהן יגיעו לפעילות מינית מלאה ויהיו בסכנה להדבק ב-HPV, החיסון עלול לפוג והן לא יהיו מוגנות!
לדיאן הרפר, שהיתה מעורבת בבדיקות הסרבריקס בזמן ש-GSK ביצעה ניסויי בטיחות, יש דעות שונות מאוד והיא מטילה ספק בבטיחות החיסון. מנהלת קבוצת המחקר למניעת סרטן גיניקולוגי בביה"ס לרפואה בדרטמות', ניו-המפשייר, חושבת שהיה צריך לעשות יותר לפני שהחיסון יושם. היא מאמינה שהיו נדרשות בדיקות נוספות על מנת לקבוע את יעילות הסרבריקס. היא אמרה "אנחנו לא יכולים להגיד לכם שהוא בטוח ב-100%, כיון שאיננו יודעים זאת. בתוך חמש שנים יהיה די ברור עד כמה הוא בטוח כיון ש-70% של תופעות הלוואי קורות בתוך חמש שנים. בצורה זו תהיה לנו תחושה נוחה דיה ותוכלו להרגיע את הציבור שלכם." [כאן]
באימייל לפרדה בירל, הפועלת למען הפסקה של חיסוני הגרדסיל והסרבריקס בסקוטלנד, קובעת הרפר ש"הענין עם שני החיסונים (סרבריקס וגרדסיל) הוא שהם יעילים באותה המידה אם הם ינתנו לנשים צעירות שכבר פעילות מינית, במקום לנערות צעירות. היות ובנערות צעירות המערכות הנוירולוגיות ממשיכות להתפתח נראה נבון לחכות עד שהנערות יגדלו מעט. אין שום סיבה מיוחדת לחסן דווקא בנות 11."
...
הרפר גם חושבת שמבדקי בטיחות לתופעות לוואי היו צריכים להימשך לפחות עשור לפני שסרבריקס יצא לשוק, והודתה בנובמבר 2008 שתוכנית החיסונים לסרטן צוואר הרחם בסקוטלנד היא "ניסוי".
האם כל הנערות הצעירות שלנו הן פשוט שפני-ניסיון בניסוי שמטרתו ייצור של הרבה מאוד כסף?
שני מומחים נוספים מסכימים עם גב' הרפר. גם הם מביעים דאגה מבטיחותו של חיסון הסרבריקס ודיברו על כך עם לוסי ג'ונסטון מהדיילי אקספרס [כאן]. ד"ר ריצ'רד הלבורסן, רופא משפחה מלונדון ומחבר הספר האמת על החיסונים, אמר: "הוא הוכנס לשימוש במהירות רבה מדי. הרבה יותר מדי. לא אוכל להמליץ לנערות להתחסן עד שלא נדע יותר." הביולוגית ד"ר מאי וואן הו, שפירסמה לאחרונה דו"ח על החיסון, אמרה: "הייתי אוסרת את החיסון הזה. הוא בעל יעילות נמוכה ובנוסף הוא גם חושף אנשים לסיכון של תופעות-לוואי ארוכות-טווח."
מאמרים נוספים:
* עורכת ירחון איגוד הרפואה הנורווגי כותבת על הסיכונים והתועלת בחיסון לסרטן צוואר הרחם
* מי הם ההורים שלא מחסנים?
סרבריקס (Cervarix) הוא המתחרה של הגרדסיל בשוק החיסונים לסרטן צוואר הרחם. הוא מיוצר על ידי חברת גלקסו-סמית'-קליין (Glaxo-Smith-Kline) הבריטית, והיות ונכנס לשוק באיחור אופנתי - יש הקוראים לו "אחיו הקטן של הגרדסיל".
כמו הגרדסיל, הסרבריקס מחסן כנגד זנים 16 ו-18 (אך לא כנגד זנים 6 ו-11). הסרבריקס גם מתהדר בכך שהוא כולל "מערכת אדג'ובנט חדשה".האם יש דימיון נוסף בין הסרבריקס והגרדסיל? קיראו את הפוסט ותוכלו להחליט בעצמכם האם ניתן להבחין בהקבלה בין שני החיסונים, מבחינת בטיחותם, יעילותם, הדרך בה הם משווקים, עמדת רשויות הבריאות, וכו'.
על פי כתבה בדיילי מייל הבריטי [כאן], עד מרץ 2009 דווחו כ-1300 מקרים של תופעות לוואי בילדות ונערות צעירות, כולל עוויתות ושיתוק. למרות זאת, מתעקשים מומחי בריאות מטעם הממשלה ש"החיסון הינו בטוח". עוד הם קובעים: "אין שום הוכחה לכך שהתופעות החמורות, כגון שיתוק, נגרמו מהחיסון."
חודשיים אחר-כך (מאי 2009) מפרסם הסנדיי-אקספרס כתבה על הסרבריקס [כאן], בה מובא סיפורה של רבקה ראמאג', בת 13, שבעקבות שלוש הזריקות של הסרבריקס הופיעו אצלה כאבי פרקים, עייפות, בחילה ובעיות ראיה. רבקה אינה יכולה ללכת ורופא-הילדים שלה קושר את בעיותיה לחיסון.
הסנדיי אקספרס מפרסם כתבת המשך [כאן] ובו הוא מצטט את פרופ' מרטינה דורן מברלין, האומרת: "..שתי היצרניות של החיסון לעתים אינן עושות שימוש בעובדות... אם ההגנה אינה יותר מ-20% הרי זה הרבה מדי כסף להוציא, במיוחד שלחיסון יש תופעות לוואי די חמורות... זהו עוול לחסן את הילדות הללו כשהוא לא נוסה על קבוצת הגיל הזו. זה לא אתי." הכתבה ממשיכה ומתארת דאגות גם בהולנד, גרמניה, ספרד וסקוטלנד.
בספטמבר 2009 מדווח הטלגרף [כאן] שהתוכניות לחיסון נגד סרטן צוואר הרחם הושעו לאחר מותה של נערה בריטית, נטלי מורטון בת ה-14, שהתמוטטה כשעה לאחר שקיבלה את זריקת הסרבריקס בבית-הספר.
קרון גריינג'ר, מנהלת תחום בריאות הציבור בקובנטרי מיהרה לקבועה "שזה מאוד בלתי-סביר" שהחיסון גרם למוות... ואכן, הפלא ופלא, מספר ימים לאחר מכן דווח בעיתונים בבריטניה (למשל בטיימס [כאן]) שנטלי מורטון מתה מגידול סרטני בחזה. לא מהזריקה.
נטלי הרגישה מצוין לפני קבלת הזריקה (כפי שמוזכר בכתבה בטלגרף) ובריאותה היתה תקינה לחלוטין. נטלי מעולם לא אובחנה כחולת סרטן ולא נתגלו אצלה (עד לניתוח הפתולוגי, כמובן) שום סימפטומים המעידים על גידול סרטני (גדול, להזכירנו) בחזה. האם זהו מקרה אופיני של מוות מסרטן? התמוטטות כשעה לאחר קבלת זריקת חיסון ומוות תוך שעות - ללא כל סימפטומים מוקדמים?
ונניח שנטלי אכן היתה חולה בסרטן. האם אין זה סביר לבדוק האם החיסון זירז את מותה באופן כלשהו? לדעת הפתולוג שניתח אותה התשובה שלילית: נטלי היתה יכולה למות "בכל רגע" והסמיכות לזריקה הינה צירוף מקרים בלבד.
המילה האחרונה בענין שייכת לאימה של נטלי מורטון: "זה הכל מאוד, מאוד מדאיג. אנחנו מרגישים כאילו נוהגים בילדינו כשפני ניסיון. מלכתחילה, לא הייתי נלהבת מכך שבתי תקבל את זה [החיסון] אבל בית-הספר התעקש על כך." [כאן]
ולסיום, להלן קטעים נבחרים מכתבה שפורסמה באמריקן כרוניקל [כאן], ודנה בין השאר, בחיסון הסרבריקס:
סרבריקס – הזרקה של אמתכריסטינה אינגלנד
11 מאי 2009
...
בספטמבר 2008 נולד בבריטניה סרבריקס (Cervarix), אח קטן לחיסון הגרדסיל. הארוע לווה בהשקתו של מסע פרסום ענקי. בכל עיתון, מגזין ואפילו בטלויזיה הופיעו מודעות שפרסמו חיסון שעשוי לשים קץ לסרטן צוואר הרחם. היה נראה שגלקסו-סמית'-קליין (Glaxo Smith Kline) עשתה זאת שוב, אבל האם הסרבריקס הוא באמת חיסון הפלא, תוצאה של מחקר ערוך היטב, כפי שרצו שנאמין?
בספטמבר 2008 קיבל כרגיל כל רופא בבריטניה העתק של המגזין "רופא משפחה", מגזין מלא בפרסומות ועובדות לגבי פריצות-דרך ברפואה, בטיפולים רפואיים וכירורגיה. במגזין זה הופיעה מודעת פרסומת לסרבריקס [המודעה כאן] מלווה ב-CD. ההבדל היחיד במודעה שפורסמה במגזין ובאלו שראה הציבור הרחב היה מידע מסוים שנדחק ל"אותיות הקטנות". מידע זה הוא בעל חשיבות רבה, כיון שהוא כלל את המשפטים הללו:
"אין נתונים לגבי השימוש בסרבריקס בפרטים בעלי מערכת חיסון מוחלשת (impaired immune responsiveness)"
"משך זמן ההגנה לא ידוע בבירור"
"הצורך בזריקת דחף ועיתויה לא נחקר"
עם זאת, בנובמבר 2008, במענה לשאלה, הצהיר דובר מטעם היצרן גלקסו-סמית'-קליין שהחיסון הותר לשיווק רק לאחר בדיקות מחמירות [כאן]. "כמו כל התרופות שזכו לרשיון, סרבריקס היה חייב לעבור בדיקות קפדניות עם כמות גדולה של אנשים בהרבה מחקרים קליניים. יותר מ-70,000 מנות של חיסון ה-HPV של GSK חולקו במחקרים קליניים, והנערות והנשים שקיבלו את החיסון היו תחת פיקוח במשך יותר משש שנים. במחקרים הקליניים, נמצא שסרבריקס בדרך כלל בטוח לשימוש (generally well tolerated)."
אז עכשיו זה ברור ש-70,000 מנות חיסון ניתנו במחקרים, ובכל זאת GSK מודה שאינה יודעת את משך ההגנה של החיסון כיון שזה לא ידוע בבירור. משמעות הדבר היא שאם החיסון ניתן לילדות בנות 12, הרי עד שהן יגיעו לפעילות מינית מלאה ויהיו בסכנה להדבק ב-HPV, החיסון עלול לפוג והן לא יהיו מוגנות!
לדיאן הרפר, שהיתה מעורבת בבדיקות הסרבריקס בזמן ש-GSK ביצעה ניסויי בטיחות, יש דעות שונות מאוד והיא מטילה ספק בבטיחות החיסון. מנהלת קבוצת המחקר למניעת סרטן גיניקולוגי בביה"ס לרפואה בדרטמות', ניו-המפשייר, חושבת שהיה צריך לעשות יותר לפני שהחיסון יושם. היא מאמינה שהיו נדרשות בדיקות נוספות על מנת לקבוע את יעילות הסרבריקס. היא אמרה "אנחנו לא יכולים להגיד לכם שהוא בטוח ב-100%, כיון שאיננו יודעים זאת. בתוך חמש שנים יהיה די ברור עד כמה הוא בטוח כיון ש-70% של תופעות הלוואי קורות בתוך חמש שנים. בצורה זו תהיה לנו תחושה נוחה דיה ותוכלו להרגיע את הציבור שלכם." [כאן]
באימייל לפרדה בירל, הפועלת למען הפסקה של חיסוני הגרדסיל והסרבריקס בסקוטלנד, קובעת הרפר ש"הענין עם שני החיסונים (סרבריקס וגרדסיל) הוא שהם יעילים באותה המידה אם הם ינתנו לנשים צעירות שכבר פעילות מינית, במקום לנערות צעירות. היות ובנערות צעירות המערכות הנוירולוגיות ממשיכות להתפתח נראה נבון לחכות עד שהנערות יגדלו מעט. אין שום סיבה מיוחדת לחסן דווקא בנות 11."
...
הרפר גם חושבת שמבדקי בטיחות לתופעות לוואי היו צריכים להימשך לפחות עשור לפני שסרבריקס יצא לשוק, והודתה בנובמבר 2008 שתוכנית החיסונים לסרטן צוואר הרחם בסקוטלנד היא "ניסוי".
האם כל הנערות הצעירות שלנו הן פשוט שפני-ניסיון בניסוי שמטרתו ייצור של הרבה מאוד כסף?
שני מומחים נוספים מסכימים עם גב' הרפר. גם הם מביעים דאגה מבטיחותו של חיסון הסרבריקס ודיברו על כך עם לוסי ג'ונסטון מהדיילי אקספרס [כאן]. ד"ר ריצ'רד הלבורסן, רופא משפחה מלונדון ומחבר הספר האמת על החיסונים, אמר: "הוא הוכנס לשימוש במהירות רבה מדי. הרבה יותר מדי. לא אוכל להמליץ לנערות להתחסן עד שלא נדע יותר." הביולוגית ד"ר מאי וואן הו, שפירסמה לאחרונה דו"ח על החיסון, אמרה: "הייתי אוסרת את החיסון הזה. הוא בעל יעילות נמוכה ובנוסף הוא גם חושף אנשים לסיכון של תופעות-לוואי ארוכות-טווח."
מאמרים נוספים:
* עורכת ירחון איגוד הרפואה הנורווגי כותבת על הסיכונים והתועלת בחיסון לסרטן צוואר הרחם
* מי הם ההורים שלא מחסנים?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה