[עדותה של מ']
כשבני הבכור נולד, ידענו מראש שנמנע ממתן חיסונים בחצי השנה הראשונה. לא מצאנו סיבה להעמיס על הגוף הקטן חומרים זרים כל עוד הוא יונק ומוגן בבית.
בגיל חצי שנה החלטנו לחכות עוד קצת.
בגיל שנה חיכינו לסוף ההתאקלמות בגן, וכך בגיל שנה וחצי בערך הגענו לטיפת-חלב לחיסון המחומשת, הראשון בסדרה שהחלטנו לתת.
שעות ספורות לאחר החיסון לבני עלה החום. זוהי תופעה ידועה ואחות טיפת-חלב הזהירה אותנו ממנה. יש לציין שעד אז הוא פיתח חום פעמים ספורות בלבד וזו הייתה הפעם הראשונה שהוא הגיע לטמפרטורות גבוהות באזור 39-40 מעלות שלא הגיבו לאמבטיות פושרות, אקמולי ונורפן לסירוגין.
גם למחרת המשיך החום הגבוה, בלי שום תסמינים נוספים מלבד חולשה ושינה מרובה (שייחסנו לחום).
לאחר שלושה ימים ביקרנו אצל רופא המשפחה שאמר ש"אין קשר לחיסון" ואבחן פצעים בחלל הפה.
לאחר כמה ימים ארוכים של חום עולה ויורד, החום סוף סוף נעלם אך הילד נותר עייף ושקט, ובעיקר - שונה במזגו ומאפייניו. מילד מאוד תקשורתי הוא כאילו "איבד מילים" שכבר רכש ומיעט להשמיע צלילים וקולות. הוא היה עייף מאוד, רגזני, הרבה לנוח והתקשה בפעולות שעשה בקלות בעבר.
נוסף על כך שמנו לב שהוא מגיר כמויות גדולות של רוק וחשבנו שאולי כל הסיפור הזה הוא בעצם שיניים. ואז התחיל גם רעד בשפתיים - כמו רעד התרגשות שרואים לפעמים אצל תינוקות קטנים מאוד. הלכנו לרופא המשפחה שנתן הוראה להפסיק חיסונים והפנה למרפאה להתפתחות הילד באחד מבתי החולים. נקבע לנו תור דחוף תוך שבועיים בסך הכל... אלו היו שבועיים ארוכים מאוד, במהלכם לא נראו שינויים משמעותיים, הריור קצת התאזן, הרעד פחת אך נשאר על בסיס יומי.
במרכז להתפתחות הילד בדק אותו מומחה ואמר שהרעידות מקורן ברפלקס מוגבר כלשהוא ושרירים שטרם הבשילו ואין כל קשר לחיסונים. נראה היה שהוא לא מייחס כל חשיבות לסמיכות האירועים. הוא הורה לנו להמשיך לחסן והזמין אותנו לביקורת, אך תוך כמה ימים כבר נרשם שיפור ניכר, הרעידות והריור הלכו והתפוגגו והוא חזר לשחק ולפטפט כרגיל.
בסך הכל ניתן לספור כשבעה שבועות בהם הורגשו התופעות שתיארתי כאן, מיום קבלת החיסון ועד ההתאוששות המלאה. בנוסף חלה ירידה כללית במצב בריאותו ובחודשים שלאחר החיסון הוא הרבה לחלות, היה מנוזל תמידית וסבל בעיקר מוירוסים במעיים. גם הירידה הזו בתפקוד המערכת החיסונית חלפה - לאחר 6 חודשים בערך.
קשה לי לשחזר ממרחק הזמן עד כמה היינו מודאגים לגבי עתידו, אני חושבת שבעיקר הרגשנו שאכזבנו את בננו, הכנסנו לגופו משהו שעשה לו כל כך לא טוב.
אין לי הוכחות רפואיות לקשר בין החיסון לתסמינים שפקדו את בני. מומחה נחשב אמר לי שאין קשר ולי אין דרך לדעת, אך עדיין, גם את הבכור וגם את הקטן שבא אחריו לא חיסנתי ואין לי כוונה לחסן בעתיד.
[לעדות הבאה: שישה חודשי סיוט בעקבות חיסון]
מאמרים נוספים:
* האם המחלות הזיהומיות הודברו בזכות החיסונים? מסתבר שלא
* את זה מזריקים לילד שלי?!
* שתי דקות בחייה של אמא לילד אוטיסט
כשבני הבכור נולד, ידענו מראש שנמנע ממתן חיסונים בחצי השנה הראשונה. לא מצאנו סיבה להעמיס על הגוף הקטן חומרים זרים כל עוד הוא יונק ומוגן בבית.
בגיל חצי שנה החלטנו לחכות עוד קצת.
בגיל שנה חיכינו לסוף ההתאקלמות בגן, וכך בגיל שנה וחצי בערך הגענו לטיפת-חלב לחיסון המחומשת, הראשון בסדרה שהחלטנו לתת.
שעות ספורות לאחר החיסון לבני עלה החום. זוהי תופעה ידועה ואחות טיפת-חלב הזהירה אותנו ממנה. יש לציין שעד אז הוא פיתח חום פעמים ספורות בלבד וזו הייתה הפעם הראשונה שהוא הגיע לטמפרטורות גבוהות באזור 39-40 מעלות שלא הגיבו לאמבטיות פושרות, אקמולי ונורפן לסירוגין.
גם למחרת המשיך החום הגבוה, בלי שום תסמינים נוספים מלבד חולשה ושינה מרובה (שייחסנו לחום).
לאחר שלושה ימים ביקרנו אצל רופא המשפחה שאמר ש"אין קשר לחיסון" ואבחן פצעים בחלל הפה.
לאחר כמה ימים ארוכים של חום עולה ויורד, החום סוף סוף נעלם אך הילד נותר עייף ושקט, ובעיקר - שונה במזגו ומאפייניו. מילד מאוד תקשורתי הוא כאילו "איבד מילים" שכבר רכש ומיעט להשמיע צלילים וקולות. הוא היה עייף מאוד, רגזני, הרבה לנוח והתקשה בפעולות שעשה בקלות בעבר.
נוסף על כך שמנו לב שהוא מגיר כמויות גדולות של רוק וחשבנו שאולי כל הסיפור הזה הוא בעצם שיניים. ואז התחיל גם רעד בשפתיים - כמו רעד התרגשות שרואים לפעמים אצל תינוקות קטנים מאוד. הלכנו לרופא המשפחה שנתן הוראה להפסיק חיסונים והפנה למרפאה להתפתחות הילד באחד מבתי החולים. נקבע לנו תור דחוף תוך שבועיים בסך הכל... אלו היו שבועיים ארוכים מאוד, במהלכם לא נראו שינויים משמעותיים, הריור קצת התאזן, הרעד פחת אך נשאר על בסיס יומי.
במרכז להתפתחות הילד בדק אותו מומחה ואמר שהרעידות מקורן ברפלקס מוגבר כלשהוא ושרירים שטרם הבשילו ואין כל קשר לחיסונים. נראה היה שהוא לא מייחס כל חשיבות לסמיכות האירועים. הוא הורה לנו להמשיך לחסן והזמין אותנו לביקורת, אך תוך כמה ימים כבר נרשם שיפור ניכר, הרעידות והריור הלכו והתפוגגו והוא חזר לשחק ולפטפט כרגיל.
בסך הכל ניתן לספור כשבעה שבועות בהם הורגשו התופעות שתיארתי כאן, מיום קבלת החיסון ועד ההתאוששות המלאה. בנוסף חלה ירידה כללית במצב בריאותו ובחודשים שלאחר החיסון הוא הרבה לחלות, היה מנוזל תמידית וסבל בעיקר מוירוסים במעיים. גם הירידה הזו בתפקוד המערכת החיסונית חלפה - לאחר 6 חודשים בערך.
קשה לי לשחזר ממרחק הזמן עד כמה היינו מודאגים לגבי עתידו, אני חושבת שבעיקר הרגשנו שאכזבנו את בננו, הכנסנו לגופו משהו שעשה לו כל כך לא טוב.
אין לי הוכחות רפואיות לקשר בין החיסון לתסמינים שפקדו את בני. מומחה נחשב אמר לי שאין קשר ולי אין דרך לדעת, אך עדיין, גם את הבכור וגם את הקטן שבא אחריו לא חיסנתי ואין לי כוונה לחסן בעתיד.
[לעדות הבאה: שישה חודשי סיוט בעקבות חיסון]
מאמרים נוספים:
* האם המחלות הזיהומיות הודברו בזכות החיסונים? מסתבר שלא
* את זה מזריקים לילד שלי?!
* שתי דקות בחייה של אמא לילד אוטיסט
עובד דרוזי שלנו סיפר לי ששני ילדיו מתו מהחיסונים,הבן מת ביום קבלת החיסון והבת התמוטטה בטיפת חלב לאחר החיסון,אושפזה ונפטרה כעבור חודש.ומאז אישתו מסרבת ללדת עוד ילדים.
השבמחקהנכד שלי בן שנתיים קיבל חיסון נגד שפעת וחיסון המחומשת והישתנה לגמרי חום של 39 שלא חולף כבר חמישה ימים לא מפסיק לירר אפטי לסביבתו חלש צלקות אדומות בכל גופו אין לו תיאבון לא מצליח לישון יותר משעה ביום בגלל החום שעולה אני מאוד מודאגת הזהרתי את ביתי שלא יעשו לו את החיסונים אבל הרופאים והאחות הצליחו לשכנע אותה לתת לו את החיסונים הרופאים אמורים לחסוך מהתינוקות את כל הסבל הזה אך מה שמעניין אותם הוא לשבק כמה שיותר את הרעל הזה לשם רווח כלכלי בלבד אני ממליצה לכל הורה שאוהב את ילדו למנוע מהם את קבלת החיסונים האלא הם מאוד מסכנים את חיי ילדיכם מקווה שהנכד שלי יעבור בשלום את הסיוט הזה
השבמחק