האם המחלות הזיהומיות הודברו בזכות החיסונים? מסתבר שלא...

רשויות הבריאות, בארץ ובעולם, נוהגות לשנן לנו השכם וערב שבזכות החיסונים נעלמו המגפות הנוראות מהעולם המערבי והפכו למחלות נדירות שכבר כמעט ואינן גורמות לנפגעים. רופאים מכובדים כמו גם טוקבקיסטים מתלהמים, חוזרים על האמירה הזו בסיפוק של קלפן שחושב שכרגע שלף איזה אס מהשרוול. וכמובן, רוב-רובו המוחלט של הציבור שמע את הטיעון הזה כל כך הרבה פעמים – שזה כבר הפך למנטרה שלא ניתן לערער עליה.

ואני אומר:

המנטרה הזו היא שגויה - חד וחלק!

יכול להיות שאלו החוזרים על קביעה זו אינם מודעים לאמת, ויכול להיות שהם מודעים לה - אך בוחרים לחזור על טענה שגויה מתוך שיקולים אינטרסנטים.
כך או כך, הטענה הזו רחוקה מאוד מהאמת ואני אוכיח את זה ב-5 דקות הבאות.

להלן מספר ציטוטים מייצגים המדגימים את הדרך בה מתקבעת לה התפיסה השגויה לגבי הסיבה למיגור המחלות הזיהומיות:

- "...ואכן אחד מהישגי הרפואה החשובים ביותר במאה האחרונה הוא פיתוח חיסונים יעילים
כנגד מחלות זיהומיות; בעזרתם של החיסונים פחתו לאין שיעור התחלואה והתמותה ממחלות אלו"
מתוך אתר המרכז הרפואי שניידר

- "קשה להגזים בחשיבות שמייחסת הרפואה המודרנית לחיסונים. מאמר שהתפרסם בשנת 2000 בעיתון ההסתדרות הרפואית האמריקאית הגדיר את החיסונים כאחד מעשרת ההישגים הגדולים של בריאות הציבור בסוף המאה הקודמת, יחד עם הפחתת מחלות זיהומיות... נתונים מארה"ב מראים על ירידה דרמטית במספר רב של מחלות זיהומיות כתוצאה משימוש בחיסונים נגדן."
מתוך מאמר על חיסונים ב-YNET

- "בזכות החיסונים ניצלו חייהם של מיליונים רבים של בני אדם, רובם ילדים - יותר מכל תרופה אחרת. מחלת האבעבועות השחורות שקטלה מיליונים מוגרה לחלוטין בזכות החיסון נגדה, מחלות אחרות כגון טטנוס, דיפטריה, שיתוק ילדים ודלקת קרום המח , ירדו לשיעור תחלואה זניח."
מתוך אתר "חיסונים" של ביה"ח וולפסון

המחלות הזיהומיות הן אכן הרוצחות הגדולות של המאות האחרונות. מחלות כמו שפעת, חצבת, שעלת, אבעבועות שחורות, דלקת-ריאות, שחפת, פוליו, דיפטריה, טיפוס, ולאחרונה גם איידס, הרגו עשרות מיליונים של בני אדם והטילו את אימתן במשך מאות שנים. אילו הן המחלות שעבורן פותחו חיסונים במהלך המאה ה-20, ושהודברו על ידם - כך על פי הטענה המקובלת.
אך האם הסיפור המקובל הוא אכן אמיתי? מסתבר שלא...

ההוכחה להלן נשענת על היסודות היציבים ביותר שישנם – סטטיסטיקה של מקרי המוות ממחלות זיהומיות במאה ה-20. המחקר שאת עיקריו אביא מייד נערך על ידי אנשי ה-CDC האמריקאי (המרכז הלאומי לבקרת ומניעת מחלות – הגוף המשפיע בעולם בכל הנוגע לחיסונים) והוא מתבסס, כאמור, על נתוני התמותה הרשמיים של ממשלת ארה"ב. המחקר פורסם בירחון האגודה הרפואית האמריקאית (JAMA) [כאן] אחד מהירחונים הרפואיים הנחשבים בעולם.

חשוב לציין: אלו הנתונים האמינים ביותר שישנם לגבי מקרי מוות ממחלות זיהומיות. אין בנמצא נתונים אמינים יותר.

המחקר קובע שבמהלך המאה ה-20 היתה ירידה דרמטית בשיעור מקרי המוות ממחלות זיהומיות בארה"ב: מ-797 נפטרים לכל 100,000 בתחילת המאה, לכ-56 ל-100,000 בסופה (ירידה של כ-93 אחוזים). הגרף הבא, הלקוח מהמאמר, בעצם מספר את כל הסיפור בתמונה אחת:

שימו לב: חלק הארי של הירידה בתמותה הושג בין השנים 1900 ל-1955. למעט הזינוק החד למעלה של 1918 (מגפת השפעת הספרדית שהרגה עשרות מיליונים ברחבי העולם) נרשמה ירידה חדה ועקבית ב-55 השנה הראשונות של המאה ה-20. בשנת 1955 נרשם שיעור תמותה של כ-80 ל-100,000, שווה-ערך לירידה של 90 אחוזים מתחילת המאה. כלומר, מתוך ירידה בתמותה של 93 אחוז במהלך המאה ה-20, 90 אחוזים נרשמו ב-50 השנה הראשונות ורק כ-3 אחוזים נוספים ב-45 השנים הסוגרות של המאה (המחקר דיווח עד שנת 1996).

וכיצד מסבירים המחברים את הירידה הדרמטית הזו: "שיפור בתנאי החיים, סניטציה והטיפול הרפואי כנראה אחראים למגמה הזו" (ראו במאמר [כאן] בפרק COMMENT). אף מילה על חיסונים. למעשה, בכל המאמר מוזכרים החיסונים רק פעם אחת, בהתיחסות לחיסון הפוליו (חפשו בעצמכם במאמר את המילה Vaccine).
האם המחברים השתגעו? כיצד פירסם JAMA "שטות" כזו, כשכל ילד בכיתה ד' יודע להגיד שהחיסונים הם אלו שהפחיתו את התמותה ממחלות זיהומיות? מבט מהיר בגרף הבא נותן מענה לשאלה.

הגרף מראה בצורה ברורה שרק קומץ חיסונים הוכנס לשימוש לפני שנת 1955. למעשה, לחלק מהמחלות הזיהומיות מעולם לא הוכנס לשימוש חיסון המוני (למשל סקרלטינה, טיפוס, כולרה, ועוד רבות אחרות) למרות שבמחלות אלו נרשמה ירידה דומה בתמותה.
בואו ונבדוק גרף נוסף מהמאמר המתאר תמותת ילדים עד גיל 4, במהלך המאה:

התמונה העולה מגרף זה דומה למדי לנתוני התמותה הכוללת: מרבית הירידה נרשמה עד שנת 1955, עוד לפני שהוכנסו לשימוש רוב-רובם של החיסונים.
הגרף הבא מציג את שיעור התמותה של שתי מחלות זיהומיות להן לא הוכנס חיסון המוני במאה ה-20: טיפוס ודיזנטריה.

גם כאן ניתן לראות שהתמותה מהמחלות משלימה את הירידה הדרסטית שלה סביב שנת 1950, למרות שהאוכלוסיה לא חוסנה כלל כנגד המחלות הללו.
נוסף על זאת, גם מחלות שעבורן פותח חיסון - דיפתריה, שעלת, וחצבת - השלימו את עיקר הירידה סביב 1955, כשלחלקן החיסון הוכנס לשימוש המוני לפני שנה זו (שעלת טטנוס ודיפטריה ב-1948, ראו [כאן]) ולחלקן אחריה (חצבת – שנות ה-60). (שימו לב שמחלת הפוליו מציגה דפוסי התפרצות שונים. על מחלת הפוליו והחיסון לה כדאי לקרוא [כאן]).

זוהי התמונה בארה"ב. ומה המצב אצלנו בארץ?

בישראל הוחל רישום תמותה ממחלות זיהומיות רק בשנת 1954. החיסונים הראשונים הוכנסו גם כן בשנות ה-50.

הנתונים המובאים להלן נלקחו מדו"ח "מחלות זיהומיות מחייבות הודעה בישראל" של משרד הבריאות [כאן].
השוואה מדויקת של נתוני התמותה ממחלות זיהומיות בישראל ובארה"ב אינה אפשרית, כיוון שבישראל, כאמור, קיימים נתוני תמותה רק משנות ה-50 ואילך. סיבה נוספת היא שקבוצת המחלות המדווחות שונה מהותית בשתי המדינות – בישראל דווחו מקרי מוות למספר מחלות קטן יותר. הגרף הבא מראה את שיעור התמותה בישראל ממחלות זיהומיות בין השנים 1954-1999:

שימו לב כיצד שיעור התמותה בארץ אינו משתנה באופן מהותי מאז שנת 1957 (שאז עמד על 13 מקרים לשנה לכל 100,000 אנשים).
השוואה בין שיעור התמותה בישראל וארה"ב בשנים הרלוונטיות מראה דימיון רב: בשתי המדינות לא חלו שינויים משמעותיים מאז 1955 (בהשוואה לירידה הדרמטית מתחילת המאה):

ניתן להניח, אם-כן, שעיקר הירידה בתמותה ממחלות זיהומיות נעשתה בישראל – כמו בארה"ב - לפני שנות ה-50.

לסיכום, מנתוני התמותה ממחלות זיהומיות במאה ה-20, עולה בבירור שלחיסונים לא היה תפקיד משמעותי בהפחתת מקרי המוות ממחלות אלו. בין השנים 1900-1955 כבר הופחתה התמותה ביותר מ-90 אחוז, למרות שלרוב המכריע של המחלות כלל לא היה חיסון. בהמשך, עם הכנסת החיסונים, הופחתה התמותה רק בעוד 3 אחוז. בהנחה הסבירה ששיעור מקרי המוות תואם גם את שיעור התחלואה החמורה במחלות השונות – ניתן לומר בצורה ברורה ושאינה משתמעת לשני פנים:

הטענה כאילו החיסונים מיגרו את המחלות הזיהומיות היא טענה שגויה.

חד וחלק.

[דיסקליימר: אני מזמין כל אחד להציג בפני נתונים מהימנים הסותרים נתונים אלו.]

מאמרים נוספים:
* חיסון הגרדסיל: חיסון בטוח ויעיל או חיסון מסוכן ומיותר?
* עדות ילדים שנפגעו מהחיסון: בני נסוג לאוטיזם לאחר חיסוני גיל שנה
* חיסונים בלתי נחוצים – הסדרה