[פרק קודם בסדרה: חיסונים בלתי נחוצים (1): הסדרה]
כיצד מצדיקות רשויות הבריאות (בארה"ב ובישראל) את מדיניות "העמסת החיסונים" שאותה הן מיישמות מאז אמצע שנות ה-80? כיצד הן מצדיקות את מלחמתן במחלות ילדות קלות באמצעות מערך של חיסונים שרובו כלל אינו נחוץ?
כפי שתארתי בקצרה בפוסט הקודם, לרשויות הבריאות שלושה מניעים עיקריים המסבירים מדיניות זו, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהגדלת מספר המנות שמקבל כל ילד מ-18 (בשנות ה-70) לכ-47 כיום.
הסיבה הראשונה היא מקצועית במהותה, ואף ניתן לראותה באור אידיאליסטי ואצילי: הרצון להכחיד את המחלות המאיימות על בריאות הציבור.
לטענת הרשויות, כפי שהוכחדה מחלת האבעבועות השחורות וכפי שכמעט והוכחדה מחלת הפוליו בעולם המערבי - כך יוכחדו גם החצבת, האדמת, דלקת הכבד הנגיפית (הפטיטיס) ושאר מחלות שגורמות לאלפי נפגעים בכל שנה, ואף למקרי מוות ונכויות קשות.
מניע זה הוא הנעלה מבין השלושה – הרי מה יכול להיות מוצדק יותר מהנסיון למיגור מחלות מהעולם? עם זאת, לאחר שמביאים בחשבון שיקולים נוספים, כלל לא בטוח שהכוונה הטובה של רשויות הבריאות אכן עדיפה לבריאותו של הציבור.
הסיבה הראשונה היא מקצועית במהותה, ואף ניתן לראותה באור אידיאליסטי ואצילי: הרצון להכחיד את המחלות המאיימות על בריאות הציבור.
לטענת הרשויות, כפי שהוכחדה מחלת האבעבועות השחורות וכפי שכמעט והוכחדה מחלת הפוליו בעולם המערבי - כך יוכחדו גם החצבת, האדמת, דלקת הכבד הנגיפית (הפטיטיס) ושאר מחלות שגורמות לאלפי נפגעים בכל שנה, ואף למקרי מוות ונכויות קשות.
מניע זה הוא הנעלה מבין השלושה – הרי מה יכול להיות מוצדק יותר מהנסיון למיגור מחלות מהעולם? עם זאת, לאחר שמביאים בחשבון שיקולים נוספים, כלל לא בטוח שהכוונה הטובה של רשויות הבריאות אכן עדיפה לבריאותו של הציבור.
למשל, האם צריך לנסות ולמגר מחלות ילדות כמו אדמת וחזרת, על אף שילדים החולים בהן עוברים אותן בקלות יחסית ולאחר מכן זוכים בחיסון טבעי למשך כל חייהם? החיסון המלאכותי אינו מספק הגנה לכל החיים, ומבוגרים שנדבקים במחלות ילדות, דוגמת החזרת, חולים בהן בצורה קשה הרבה יותר כשהסיכוי לסיבוכים גבוה פי 30.
בנוסף, החיסון משנה את "מערך הכוחות" בין המערכת החיסונית של הילד והוירוס, ועלול לגרום להופעת מוטציות שלו שעשויות להיות הרבה יותר חמורות מהוירוס המקורי. ניתן אולי לפתח חיסון מתאים למוטציה, אך כאן בעצם אנו נכנסים ל"מירוץ חימוש" יקר ומסוכן שלא ניתן לחזות את תוצאותיו.
(כמובן שמירוץ חימוש כזה הוא מאוד רווחי לחברות התרופות ויש להניח שהן "לא מתנגדות" לו.)
הסיבה השניה כבר אינה אידיאליסטית אלא כלכלית: רשויות הבריאות חותרות למה שהן רואות כהפחתת המחיר שגובות מחלות הילדות מהמשק. לשיטתן, מחלות הילדות, גם אם אינן מסוכנות, עולות כסף רב לציבור, עקב אובדן ימי העבודה של ההורים, עלויות ביקור אצל רופא, תרופות, ימי אישפוז על כל הכרוך בהם, וכדומה.
לתפיסתם של הפקידים הקובעים את מדיניות הבריאות הציבורית זוהי מדיניות רציונלית מבחינה כלכלית המאפשרת לנצל בצורה טובה יותר את תקציב הבריאות.
הממ.. נשמע הגיוני, לא? נפחית את מספר מקרי מחלות הילדות על ידי מתן חיסון (שהוא זול באופן יחסי). את הכסף שנחסוך נשקיע חזרה בבריאות: תוספת תרופות, מיטות, משכורות לצוות הרפואי, וכו'.
הטיעון הזה, הגיוני ככל שהוא נשמע, פגום מבחינה כלכלית ומוסרית כאחד.
מבחינה כלכלית, התחשיב של רשויות הבריאות פגום מיסודו היות והוא אינו כולל את העלויות האמיתיות של חיסוני הילדים. רשויות הבריאות מכניסות למשוואה, מן הסתם, רק את המחיר של רכישת מנות החיסון ואחזקת מרפאות "טיפות החלב" (בארץ). הן שוכחות, או יותר נכון, אינן רוצות לדעת, מהו המחיר האמיתי של החיסון - העלויות של כל אותן המחלות שגורמים החיסונים.
הורים לילדים יודעים זאת, כמו גם רבים מהמתחסנים לשפעת העונתית: קבלת חיסון היא סוג של רולטה רוסית - לא ניתן לדעת איזה תופעות לוואי יהיו לה. ילדים (ומבוגרים) רבים חולים במשך ימים או שבועות לאחר קבלת החיסון. אצל תינוקות, החלשות המערכת החיסונית כתוצאה מסדרה של חיסונים בלידה, בגיל חודש, חודשיים, ארבעה ושישה חודשים, גורמת לעתים מזומנות לסדרה של מחלות כמו שפעת, דלקות אוזניים, בעיות עיכול, ועוד.
כמובן, החיסון אף פעם איננו אשם! הרופאים כל כך בטוחים (או שטופי מוח) בכך ש"החיסונים בטוחים ויעילים", שהבעיות לעולם אינן מיוחסות להם. וכך, ההורים שחשבו שהם דואגים לבריאות ילדיהם, מוצאים את עצמם נגררים איתם לביקורים חוזרים ונשנים אצל הרופא.
ועוד לא דיברנו כלל על הבעיות הכרוניות שגורמים החיסונים: הפרעות קשב וריכוז, היפר-אקטיביות, אוטיזם, אסתמה, סכרת נעורים... המחיר החברתי והכלכלי של אלו הוא עצום. רשויות הבריאות עושות לעצמן חיים קלים: הן פשוט אינן מכירות בתופעות הלוואי של החיסונים וכמובן שאינן משקללות את עלותן במסגרת החישובים של תקציבי הבריאות.
אבל, למדיניות ממוקדת-תקציב זו יש גם אספקט מוסרי: רשויות הבריאות אינן אומרות את האמת לציבור לגבי הסיבה למתן כמות גדלה והולכת של חיסוני ילדים.
הסיבה הרשמית היא שיפור בריאות הילדים באמצעות מניעת מחלות הילדות. תשאלו כל אמא מדוע היא מחסנת את ילדה והיא תגיד ללא היסוס: "על מנת שלא יחלה במחלות מסוכנות!". ואם תמשיכו ותשאלו מאין היא יודעת שהמחלות נגדן מתחסנים הן מסוכנות, היא תגיד: "אני סומכת על משרד הבריאות והרופא שלי".
בכדי לחזק תפיסה זו, מופיע מפעם לפעם הרופא המומחה התורן בכלי התקשורת ומתאר, נגיד, את זוועות מחלת החזרת ואת הסיכונים הגבוהים שבאדמת. מסע ההפחדה המתוזמר הזה כבר מתחיל להשכיח מדור ההורים של היום את העובדה שבילדותם-הם, מחלות אלו כלל לא נחשבו למסוכנות. "המפחידן" התורן ממשיך ומתאר "מקרה של תינוק בירושלים שהיה כפסע מהמוות כתוצאה מסיבוכי אבעבועות-רוח, ורק טיפול אינטנסיבי של הצוות הרפואי מנע אסון". כמובן, כפי שלימדה אותנו התנהלות רשויות הבריאות בתקופת "מגפת" שפעת החזירים, כבר לא ניתן לקבל תיאורים אלו כאמינים. "המפחידן" התורן טורח להשמיט מתיאור המקרה - הנדיר כשלעצמו - את הסיבות האמיתיות להסתבכות המחלה: תינוק שהמערכת החיסונית שלו נחלשה כתוצאה ממחלה קשה, תזונה לקויה, וכדומה.
כאמור, הסיבה הרשמית לריבוי החיסונים היא שמירת בריאותם של הילדים. אבל הסיבה האמיתית היא רצון הרשויות לחסוך בעלויות. מדיניות זו גלויה וברורה לצוות הרפואי ולפיכך אין זה מפתיע שמדי פעם מחליק רופא זה או אחר בלשונו וחושף אותה. למשל, פרופ' שי אשכנזי, מנהל מחלקת ילדים בשניידר: "החיסון מומלץ לא רק מההיבט הרפואי, אלא גם בהיבט הכלכלי. זול יותר לחסן מאשר לטפל בתינוקות שחלו באשפוז ולאבד ימי עבודה של ההורים."
שימו לב: כשאתם לוקחים את הילד לרופא אתם (כמעט תמיד)מפקידים את בריאותו בידי אדם שמערכת הבריאות דורשת ממנו (ומאמנת אותו) לשים את שיקולי בריאות הציבור לפני בריאות ילדכם.
ובכדי להוסיף חטא על פשע, מערכת הבריאות מצניעה מציאות זו, כיוון שהיא יודעת שחשיפת האמת תגרום לירידה משמעותית בשיעורי ההתחסנות.
הסיבה השלישית שמערכת הבריאות "מעמיסה חיסונים" כבר נוגעת להתנהגות שבמקרה הטוב ניתן להגדיר אותה כ"לא אתית". החיסונים הפכו למגזר הבטוח והריווחי ביותר עבור חברות התרופות. בארה"ב, למשל, נולדים כ-4 מליון ילדים מדי שנה. אם תכפילו מספר זה בעלות חיסונים של אלף דולר לילד, תקבלו סכום של 4 מיליארד דולר לשנה מחיסוני ילדים בלבד.
סכומים עצומים אלו מאפשרים לתעשית התרופות להשפיע בצורות שונות על רשויות הבריאות על מנת שיאשרו עוד ועוד חיסונים. כל חיסון המתווסף לתוכנית החיסונים משמעו מכירות מובטחות של מאות מליוני דולרים בשנה (בארה"ב לבדה).
אם "לכל אדם יש מחיר", אזי הכסף הגדול של חברות התרופות - התעשיה החזקה בתבל - יכול לקנות הרבה מאוד אנשים.
מאמרים נוספים:
* עדות נפגעי החיסונים (1): בני נסוג לאוטיזם לאחר חיסוני גיל שנה
* עדות נפגעי החיסונים (2): לאחר חיסון DTP החלו אצל בתנו פירכוסים
בסופו של דבר אתה עומד מול אחות טיפת חלב שאומרת לך שהכל שטויות והחיסונים בטוחים במאה אחוזים וכדאי כבר לחסן, וכבר חיסנת בעבר אז מה עכשיו אתה מתלבט ? המאמרים שלך משכנעים מאד אבל בלי מחקרים רשמיים של גורמים בלתי תלויים שמראים את הקשר הברור בין החיסונים לתופעות הלוואי השונות קשה לקבל החלטה שלא לחסן.
השבמחק