והנמשל:
- אם מש' הבריאות מסתיר את האמת על בטיחות החיסונים,
- אם במנין המתים משפעת החזירים מחשיבים את אלו שנופלים מפיגומים,
- אם אחרי חצי חורף מתו בערך רבע מהכמות שמתים בעונה רגילה של שפעת (אפילו על פי הספירה הנ"ל) - ועדיין צועקים לנו "מגפה - לכו להתחסן!"
- אם חברות התרופות עשו קופה של 450 מליון שקל על החיסונים הירודים שלהם...
- (אני יכול להמשיך עם הדוגמאות עד מחר בבוקר...)
ועכשיו יש לנו את זה בכתב מפי וולפגנג וודארג, יו"ר ועדת הבריאות של המועצה האירופית, רופא ואפידמיולוג.
והוא יורה מהמותן - בלי חשבון לאף אחד:
- שפעת החזירים הוגדרה כ"מגפה עולמית" ללא כל סיבה מוצדקת.
- השפעת העונתית הרגילה גורמת לפי 10 מקרי מוות משפעת החזירים.
- ארגון הבריאות העולמי קידם קמפיין הפחדה (חסר כל צידוק מדעי) על מנת שחברות התרופות "יעשו קופה" על חשבון הציבור.
- לחברות התרופות יש נציגים בעמדות השפעה בארגון הבריאות העולמי שמקדמים את האינטרסים שלהן על מנת לשאוב כמה שיותר כסף ממשלם המסים.
- החיסונים שיוצרו לשפעת החזירים לא נבדקו מספיק וחלקם אף עשויים לכלול תאים סרטניים.
- לחברות התרופות יש גם השפעה עצומה ברשויות הבריאות של המדינות השונות, דבר שמשחית את מערכת הבריאות.
שפעת החזירים: "הם ארגנו את הפניקה"
חקירה בדבר תפקיד חברות התרופות הגדולות וארגון הבריאות העולמי ע"י מועצת אירופה - ראיון עם וולפגנג וודארג
מאת ברונו אודן
11.10.2010
(המקור הצרפתי: [כאן], באנגלית: [כאן])
ידיעה עדכנית: וולפגאנג וודארג, נשיאה הגרמני של ועדת הבריאות של מועצת אירופה, מפרסם האשמות כנגד הלובי של חברות התרופות והממשלות. הוא יזם חקירה של ועדת הבריאות לגבי תפקידן של חברות התרופות בקמפיין ההפחדה בנוגע לוירוס שפעת החזירים.
וולפגנג וודארג הינו רופא ואפידמיולוג. בקשתו לפתיחת חקירה לגבי תפקידן של חברות התרופות בניהול התפרצותה של שפעת החזירים ע"י ארגון הבריאות העולמי (WHO) והמדינות החברות בו, אושרה פה אחד על ידי חברי ועדת הבריאות של מועצת אירופה.
ש: מה גרם לך לחשוד שחברות התרופות השפיעו על ההחלטות שהתקבלו בנוגע לשפעת החזירים?
ת: אנחנו עומדים בפני כשל גדול של מוסדות ממשלתיים האחראים להזהיר מפני סכנות של מגפות ושצריכים לטפל במצבים אלו. באפריל 2009, כשהאזהרה הראשונה נשמעה במקסיקו הייתי מאוד מופתע מהמספרים שסופקו על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) על מנת להצדיק את הצהרתם על מגפה עולמית. החשד עלה בי מיידית: המספרים היו נמוכים מאוד ורמת האזהרה גבוהה מאוד. בקושי היו אלף חולים וכבר נשמעו דיבורים שזוהי "המגפה העולמית של המאה". האזהרה קיבלה סיווג גבוה ביותר בהסתמך על העובדה שהוירוס היה חדש. אולם, מחלת השפעת מאופיינת בהתפרצות מהירה מאוד, באמצעות וירוסים הלובשים צורה חדשה בכל פעם, והמתבססים במארחים חדשים – חיות, בני אדם, וכו'.
בכך, לא היה כל חידוש. בכל שנה מופיע סוג חדש של וירוס השפעת. למעשה, לא היה כל צורך לקבוע את רמת האזהרה ברמה כל כך גבוהה. כל זה היה אפשרי רק כיון שבחודש מאי 2009 שינה ה-WHO את ההגדרה של מגפה עולמית. לפני תאריך זה, היתה צריכה להיות לא רק מחלה שפרצה בכמה מדינות במקביל, אלא גם מחלה שיש לה תוצאות חמורות מבחינת מספר המתים, כלומר, מעל לממוצע הרגיל. ההיבט הזה הוסר מההגדרה החדשה וכך נותר קצב התפשטות המחלה כקריטריון היחיד. הם טענו שהוירוס מסוכן כיוון שאנשים לא הספיקו לפתח חסינות כלפיו. זה היה שקרי לגבי הוירוס הזה, כיון שאנשים מעל גיל 60 נבדקו ונמצא שיש בגופם נוגדנים לוירוס. כלומר, אנשים אלו כבר היו במגע עם וירוסים דומים. זו הסיבה שכמעט ואין אנשים מעל גיל 60 שחלו במחלה. עם זאת, אלו בדיוק האנשים שלהם הומלץ להתחסן במהירות.
היו מספר דברים שעוררו את חשדותי. מצד אחד היתה ההחלטה הנחושה לצלצל בפעמוני האזהרה. ומהצד שני, מספר עובדות תמוהות. למשל, ההמלצה של ה-WHO לתת שתי זריקות חיסון. זה מעולם לא נעשה לפני כן. לא היתה כל הצדקה מדעית לדבר. בנוסף, היתה ההמלצה להשתמש רק בחיסונים מיוחדים המוגנים בפטנט. לא היתה כל סיבה שלא להוסיף, כפי שנעשה כל שנה, חלקיקים אנטי-ויראלים של וירוס ה-N11H לחיסונים הרגילים לשפעת העונתית. זה לא נעשה כיוון שהם העדיפו להשתמש בחומרי חיסונים מוגנים ע"י פטנט שהמעבדות הגדולות תכננו וייצרו בכדי להיות מוכנות להתפרצות מגפה עולמית. הם לא היססו להתנהל בדרך זו, ובכך לסכן את אותם האנשים שהתחסנו.
ש: איזו סכנה?
ת: על מנת לספק חיסונים במהירות, השתמשו בחלק מהחיסונים באדג'ובנטים שהשפעותיהם לא נבדקו באופן מספק. במילים אחרות, הם לחלוטין רצו לעשות שימוש במוצרים החדשים המוגנים בפטנט במקום לפתח חיסונים בשיטות ייצור מסורתיות שהן פשוטות הרבה יותר, אמינות יותר וזולות יותר. לא היתה לכך כל סיבה רפואית. זה היה רק למטרות שיווקיות.
ש: כיצד יכול מישהו להצדיק את זה?
ת: כדי להבין את הדבר, אנו חייבים לחזור לשפעת העופות של 2005-2006. בתקופה זו נוצרו התוכניות הבינלאומיות להתמודדות עם חשש למגפה עולמית. תוכניות אלו פותחו באופן רשמי על מנת להבטיח ייצור מהיר של חיסונים במקרה של חשש למגפה. דבר זה הוביל למגעים בין חברות התרופות והממשלות. מצד אחד, המעבדות התחייבו להיות מוכנות לפיתוח בעת הצורך, ומצד שני הממשלות התחייבו שהן יקנו את כל הסחורה. לאחר העסקה המוזרה הזו חברות התרופות לא לקחו כל סיכון כלכלי בכך שפיתחו שיטות ייצור חדשות, כיוון שהיו בטוחות בגריפת קופה שמנה במקרה של התפרצות מגפה עולמית.
ש: האם אינך מסכים עם האבחון ועם החומרה הפוטנציאלית של שפעת A (סוג השפעת הכולל את שפעת החזירים)?
ת: כן, זה בסה"כ סוג שפעת רגיל. הוא לא גורם אפילו עשירית ממקרי המוות שגורמת השפעת העונתית הקלאסית. מה שחשוב לדעת, והוא הדבר שהוביל לקמפיין ההפחדה הענק שראינו, זה שזו היתה הדמנות נהדרת עבור נציגי חברות התרופות, שידעו שהן יוכלו לעשות קופה במקרה שתוכרז מגפה עולמית.
ש: אלו האשמות חמורות ביותר. כיצד אופשר תהליך כזה בתוך ה-WHO?
ת: ישנה קבוצה של אנשים בתוך ה-WHO שהיא מקושרת באופן הדוק מאוד לתעשית התרופות.
ש: האם חקירת המועצה האירופית תופנה גם לכיוון הזה?
ת: אנו רוצים לחקור ולהבהיר כל אספקט שקשור במבצע הדיס-אינפורמציה הענק הזה. אנו רוצים לדעת מי קיבל את ההחלטות, על בסיס אלו ראיות, וכיצד השפיעו חברות התרופות על תהליך קבלת ההחלטות. הגיע הזמן, סוף-סוף, שיהיו לנו דרישות מהממשלות. מטרת החקירה היא שלא יהיו בעתיד עוד אזהרות כוזבות מהסוג הזה, כך שהאנשים יוכלו לסמוך על הניתוח והנסיון של גופי הבריאות הלאומיים והבינלאומיים. האמון באחרונים עורער באופן חמור, כיוון שמיליונים של אנשים חוסנו בחיסונים שיש בהם סיכונים בריאותיים. דבר זה לא היה הכרחי. הוא גם הוביל לבזבוז ניכר של כספי ציבור.
ש: יש לך מספרים מוצקים בנוגע להיקף המחדל הניהולי הזה?
ת: בגרמניה מדובר על 700 מליון אירו. אבל קשה מאוד לדעת את הסכומים המדויקים כיוון שאנו מדברים גם על חיסונים שנמכרו למדינות אחרות, ורוב החברות אינן מפרסמות את הסכומים המדוברים כמו גם סעיפי פיצוי בחוזים שחתמו, מתוך "סודיות עיסקית".
ש: האם עבודת השתדלנות של חברות התרופות בגופים הממשלתיים תיכלל גם כן בחקירה שיוזמת המועצה האירופית?
ת: כן, אנחנו נבחן את עמדתם של מכונים כדוגמת מכון רוברט קוך בגרמניה ומכון פסטר בצרפת, שתפקידם היה לתת יעוץ בראיה ביקורתית לממשלות שלהן. בפינלנד ובפולין, למשל, נשמעו קולות ביקורתיים שאמרו: "איננו צריכים את זה".
ש: האם נכון להגיד שמבצע הדיס-אינפורמציה הגלובלי התאפשר בגלל שלתעשית התרופות היו "נציגים" אפילו בתוך הממשלות של המדינות המשפיעות?
ת: לגבי משרדי הממשלה – זה נראה לי מובן מאליו. איני יכול להסביר אחרת, איך מומחים, אנשים פיקחים מאוד המכירים את הבעיות של מחלת השפעת בעל פה, לא הבחינו במתרחש.
ש: אז מה באמת התרחש?
ת: מבלי להרחיק עד כדי להגיד "שחיתות חד וחלק", אף שאני בטוח שהיא קיימת, היו לחברות דרכים רבות להפעיל את השפעתן על ההחלטות שהתקבלו. דוגמא מוחשית מאוד היא הדרך בה קלאוס שטוהר (Stöhr) שהיה ראש המחלקה האפידמיולוגית ב-WHO בזמן שפעת העופות, והיה זה שהכין את התוכניות להתמודדות עם מגפה עולמית שהזכרתי קודם, בינתיים התמנה למנהל בכיר בחברת נוברטיס. וקשרים דומים התקיימו גם בין חברות GSK, בקסטר, ועוד, ובין חברים מרכזיים ב-WHO. לחברות הענק הללו יש את "האנשים שלהם" בפנים, וכך הן מושכות בחוטים על מנת שההחלטות הנכונות יתקבלו. כלומר, ההחלטות שיאפשרו להם לשאוב כמה שיותר כסף ממשלם המסים.
ש: אבל אם חקירתכם תצליח, האם זה לא יהווה תמיכה לאזרחים לדרוש ממשלותיהן למצות את הדין מחברות הענק?
ת: כן, אתה צודק, זהו אחד מהנושאים העיקריים הקשורים בחקירה הזו. המדינות יכולות לנצל אותה לערער על חוזים שנחתמו, בוא נאמר, תחת תנאים לא הולמים. אם ניתן יהיה להראות שהתהליך הושפע על ידי חברות התרופות, יוכלו המדינות לדחוף לקבלת פיצויים. אבל זהו רק הצד הפיננסי, יש כמובן גם את הצד האנושי, אנשים שחוסנו בחיסונים שלא נבדקו כהלכה.
ש: אז מה בעצם היה הסיכון שלקחו על עצמם אנשים בריאים, ושאליו לא היו מודעים, כשהם קיבלו את החיסון?
ת: שוב, החיסונים פותחו מהר מדי, וחלק מהאדג'ובנטים לא נבדקו מספיק. אבל הרע עוד לפנינו. החיסון שפותח על ידי נוברטיס יוצר בביו-ריאקטור.
ש: טוב, אני כמובן אינני מומחה, אך כיצד מישהו יכול לייצר חיסון מתאים נגועים במחלה?
ת: בדרך כלל, משתמשים בביצי תרנגולת שעליהם מגדלים את הוירוסים. יש צורך לגדלם על תאים חיים כיוון שוירוסים יכולים להתרבות רק בדרך זו. אבל בתהליך זה יש פגם משמעותי: הוא איטי, הוא דורש הרבה מאוד ביצים והוא ארוך ומסובך מבחינה טכנית. טכניקה מבטיחה אחרת היא לגדל את הוירוס בתאים חיים בביו-ריאקטור. זה דורש תאים שגדלים ומתחלקים במהירות רבה. זה מעט דומה לדרך בה מגדלים בתרבית יוגורט, שגם כן מיוצר בביו-ריאקטור. אבל בהקשר המדובר, התא מרגיש כל כך לא טוב בסביבה שלו שהוא גדל כמו תא סרטני. ועל תאים אלו, המתחלקים במהירות, מגדלים את הוירוס. לצורך ייצור החיסון, צריך להפריד מחדש את הוירוס מהתאים בהם הוא נשתל. בתהליך הייצור עלול להווצר מצב ששאריות מהתאים הסרטניים ישארו בחיסון, כפי שתאי הביצים עשויים להשאר בחיסון המופק מביצים. אנו יודעים כבר שבמקרה של החיסון הרגיל לשפעת, יכולים להווצר תופעות לוואי לאנשים שהם אלרגים לאלבומין שנמצא בחלבון הביצה. לא ניתן לשלול את האפשרות ששאריות חלבון של תאים סרטניים שיוצרו בביו-ריאקטור יגרמו לגידולים סרטניים באנשים שחוסנו. על פי עקרונות הזהירות הראויים, יש לוודא ב-100% שתופעות כאלו לא יקרו לפני שמוצר כזה יוצא לשוק.
ש: ודבר זה לא נעשה?
ת: זה לא נעשה. סוכנות התרופות האירופית (EMEA) גוף הנמצא תחת אחריותו של הנציב האירופי לכלכלה בלונדון, שמאשרת את החיסונים המשווקים באירופה, נתנה אור ירוק לשיווק החיסון, תוך שהיא מציינת שדרך הייצור שלו אינה מהווה סיכון "משמעותי". מומחים רבים כאן בגרמניה, כמו גם מוסד רפואי עצמאי, חלקו על קביעה זו בחריפות, והזהירו מפניה. אני התיחסתי לאזהרות הללו ברצינות. למדתי את הנושא והעליתי אותו בועדת הבריאות של הבונדסטאג, בה אני חבר. חיסון זה אינו מאושר לשימוש בגרמניה. הבעתי את דעתי בפומבי שאיני מתנגד לפיתוח חיסונים בטכניקה הזו. אבל ראש וראשון, חייב להיות עירבון מלא לבטיחותו. החיסון, לפיכך, לא נכנס לשימוש בגרמניה והממשלה סיימה את החוזה עם נוברטיס.
ש: מה היה שמו של החיסון?
ת: אובטה-פלו (Obta flu).
ש: אבל, אם כך, החיסון הזה יכול להיות משווק במדינות אירופאיות אחרות, כדוגמת צרפת, ללא שום מגבלה?
ת: כן הוא קיבל את אישור של סוכנות התרופות האירופית (EMEA) ויכול להיות בשימוש בכל מדינה באירופה.
ש: מה האלטרנטיבה שאתה מציע על מנת למנוע סקנדלים כדוגמת זה?
ת: ארגון הבריאות העולמי צריך לעבוד ביתר שקיפות כך שנוכל לדעת בבירור מי מקבל החלטות ואיזה מערכות יחסים קיימת בין חברי הארגון. בנוסף, צריך להקים בו עוד יחידה נבחרת שיכולה לפעול בצורה ביקורתית מאוד ושבה כולם יכולים להביע את דעתם. ביקורת ציבורית כזו היא חיונית.
ש: האם לא עולה פה השאלה של מערכת נוספת שצריכה לדאוג לטובת הכלל, כלומר לכל אזרחי העולם?
ת: האם אנחנו יכולים להמשיך כך, כשייצור החיסונים מופקד בידי אירגונים שמטרתם היא להרוויח כמה שיותר כסף? או, האם ייצור החיסונים אינו דבר שמדינות צריכות לפקח וליישם אותו לחלוטין בעצמן? זוהי הסיבה שאני צריכים לזנוח את השיטה הנוכחית בה מוענקים פטנטים על חיסונים. במילים אחרות, האפשרות למונופוליזציה של ייצור החיסונים על ידי חברות ענק. משמעות הדבר היא שאנחנו נקריב חייהם של אלפי בני אדם רק על מנת לכבד את הזכות המונופוליסטית הזו. אתה צודק, הטענה הזו הפכה לברורה מאוד בעיני.
מאמרים נוספים:
* שפעת החזירים – פניקה מאורגנת
* שפעת החזירים – ספירת הגופות של משרד הבריאות
* בכירה ב-NIH: רשויות הבריאות מטייחות את הקשר אוטיזם-חיסונים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה