"מתחת לכל אבן שהפכתי - משהו מבחיל יצא"

באפריל 2014 עברה העיר פלינט, מישיגן, לקבל את אספקת המים שלה ממי הנהר פלינט (עד אז התקבלו המים דרך מחלקת המים של דטרויט). מי הנהר פלינט גרמו לנזקים לצנרת ולזיהומם של מי השתיה בעיר בעופרת שאוכלה מצינורות מים ישנים בעיר. אלפי ילדים נחשפו לרמות עופרת גבוהות עשרות מונים מהרמה הבטוחה. חלקם חוו תופעות בריאותיות חמורות. לקח לרשויות יותר משנה וחצי (!) להתחיל ולטפל בבעיה החמורה הזו, למרות שתושבים רבים התלוננו על איכות המים הגרועה במשך חודשים.
בראיון להלן, מתאר פרופ' מרק אדוארדס, שסייע לתושבים לחשוף את רמות העופרת הרעילות שבמים, את הכשלים העמוקים באופן בו רשויות הממשל עושות שימוש במדע ואת "שתיקת הכבשים" של המדענים.
(פרטים נוספים על הפרשה ניתן לקרוא [כאן])

הפרופסור שסייע לחשוף את המשבר בפלינט טוען שהמדע הציבורי רקוב

לינק לראיון המקורי באנגלית [כאן]. 

"ה-FDA אינו יכול למנוע מקרה ואיוקס נוסף!"

ד"ר דיוויד גרהם היה מנהל במשרד לבטיחות תרופות (ODS – Office of Drug Safety) ב-FDA בעת שהתרופה ואיוקס עלתה לכותרות. בעדותו בועדה של הקונגרס האמריקאי ב-2004 מתאר ד"ר גרהם את הכשלים החמורים בפעילותו של המרכז לחקר והערכת תרופות (CDER), הגוף האחראי ב-FDA על כל ההיבטים של רישוי תרופות (כולל המשרד לתרופות חדשות והמשרד לבטיחות תרופות בו עבד ד"ר גרהם).

הערה: חיסונים מפוקחים על ידי הגוף המקביל ב-FDA – המרכז לחקר והערכת מוצרים ביולוגיים (CBER). עדותו של ד"ר גרהם מתייחסת למרכז לחקר והערכת תרופות (CDER). עם זאת, התנהלותו של המרכז לחקר והערכת מוצרים ביולוגיים (CBER) מזכירה מאוד את הדברים הנאמרים בעדות להלן.

עדותו של ד"ר דיויד ג'. גרהם (MD, MPH)  בפני ועדת הכלכלה של הסנאט האמריקני

18 לנובמבר 2004

(העדות המקורית באתר הסנאט – [כאן])

על כספית בחיסונים ושקרים ממסדיים

נאום שנשאה לין רדווד - 27 לאוקטובר 2015. הגירסה המקורית [כאן].

שמי לין רדווד. יש לי תואר שני בסיעוד ועבדתי במשך שנים כאחות במחלקת יולדות, במחלקת נשים ובמחלקת ילדים. הייתי שותפה להקמת ארגון ללא מטרת רווח בשנת 2000, שנקרא "SafeMinds" ובהקמת האיגוד הלאומי לאוטיזם (National Autism Association) בשנת 2003, ואני נלחמת למען משפחות שנפגעו מאוטיזם מזה 15 שנים.

בני הצעיר שקל כמעט 4 ק"ג בלידה. הוא היה תינוק חסון ושמח - שחייך, המה, הלך, ודיבר. כל זאת בגיל שנה. זמן קצר לאחר יום הולדתו הראשון התחלנו לאבד אותו. פתאום התינוק הפעיל והבריא שלי נהיה חולה כל הזמן. הוא סבל מהצטננויות חוזרות, דלקות אוזניים, ואפילו דלקת גרון. כל מה שרצה לעשות היה לשבת מול הטלוויזיה ולצפות שוב ושוב בסרט "השועל והכלבלב" של דיסני. אם שגרת יומו היתה נקטעת הוא היה בוכה בכי מר. הוא הפסיק לתקשר איתנו, סרב לאכול את רוב המזונות וסבל מהתקפי שלשולים חוזרים. הניצוץ בעיניו נעלם והוא איבד את כל המילים שידע לומר. משהו היה מאוד לא תקין עם התינוק היפה שלי.

זהירות! מה שצריך לדעת על חיסון שעלת לנשים בהריון

(ניתן להוריד גירסת PDF נוחה להדפסה של המאמר [כאן])

תחקיר זה בא לבדוק ולבחון את המדע עליו מתבססת ההמלצה הגורפת של מש' הבריאות לחסן נשים בהריון נגד שעלת. התחקיר מתבסס רובו-ככולו על החלטות "ועדת החיסונים" (ACIP) של ה-CDC שהמליצה בשנת 2011 לחסן את כל הנשים בהריון בחיסון נגד שעלת, בכדי להגן על תינוקותיהן בחודשי חייהם הראשונים. 
החלטה זו לא התבססה על ראיות מדעיות אלא על תחושות בטן, ספקולציות, פרשנות ורק קומץ מחקרים רלוונטיים-למחצה ולחלוטין לא-מספקים. בהמשך, נבדוק לעומק את הראיות המדעיות עליהן התבססה הועדה, אבל בינתיים הנה השורה התחתונה:

בטיחות החיסון לגבי נשים בהריון נבדקה רק ב-68 נשים, וגם זאת בצורה שטחית ביותר. גרוע מכך: השפעת החיסון על העוברים ועל התפתחותם התקינה של התינוקות מעולם לא נבדקה.

ומה לגבי הוכחת יעילות חיסון האימהות בזמן ההריון בכדי למנוע שעלת מתינוקותיהן? מסתבר שגם לזאת לא קיימת הוכחה מדעית. יעילות החיסון, כפי שנראה בהמשך, מבוססת כולה על הנחות תאורטיות ותחושות בטן.

אין בטיחות לחיסונים

רשויות הבריאות בארץ ובעולם מבטיחות לנו שחיסונים נבדקים בצורה קפדנית ויסודית לפני שהם מאושרים לשימוש ושפרופיל הבטיחות שלהם מצוין.

אלו טענות שקריות.

האמת היא שיצרניות החיסונים והגופים האחראים על אישור החיסונים אינם יודעים את היקף תופעות הלוואי האמיתי של החיסונים ויש לכך סיבה טובה מאוד: הם עושים כל מאמץ בכדי לא לדעת.

ב-5 הדקות הקרובות תיחשפו לסוד שמסתירים מאיתנו כבר לפחות 60 שנה.

נערות מתעלפות מפרכסות ומתות

(המאמר להלן מבוסס על מאמר שפרסמה נורמה אריקסון באתר הארגון SaneVax [כאן])

לכל ממשלה בעולם יש סוג כלשהו של ועדה שתפקידה לספק יעוץ על חיסונים ולהמליץ על נהלי חיסונים לאלה שקובעים את מדיניות החיסונים. מאחר וההמלצות הניתנות על ידי ועדות אלה הן השלב הראשון לקראת הכנסת כל חיסון כחלק ממדיניות בריאות הציבור, כדאי לבחון ברצינות את איכות ההמלצות הניתנות על ידי הועדות הללו. עד כמה הן בעלות ערך?

בואו ונבחן ישיבה של הועדה המייעצת הישראלית למחלות זיהומיות ולחיסונים שנערכה בינואר 2013 כמקרה מבחן. אחד הנושאים שנידונו בפגישה הזו היתה ההצעה להכניס את חיסון הפפילומה לתוכנית החיסונים של בתי הספר בישראל לנערות הלומדות בכיתה ח'.

פרופ' רון דגן הוא מומחה לרפואת ילדים ומחלות זיהומיות באוניברסיטת בן גוריון בנגב, ומנהל היחידה למחלות זיהומיות בילדים במרכז האקדמי-רפואי סורוקה. פרופ' דגן הוא חוקר פעיל ומרצה בינלאומי ועבודתו מתמקדת בחיסונים משולבים חדשים.

בישיבה המדוברת, בדיון שעסק במתן חיסון לסרטן צוואר הרחם (חיסון הפפילומה) לכל בנות כיתה ח' בישראל, אמר פרופ' דגן את הדברים הבאים (לינק לפרוטוקול הישיבה המלא [כאן]):

ניסוי חיסון סרטן צוואר הרחם: חריגה חמורה מכללי האתיקה

במאמר קודם [כאן] הזכרנו את הניסוי הקליני שנערך לחיסון הגרדסיל (חיסון הפפילומה), ובו קיבלה קבוצת הביקורת תרכיב דומה מאוד לחיסון שממנו הוצא מרכיב האנטיגן. (האנטיגן הוא החומר המעורר את המערכת החיסונית לייצר נוגדנים).

כפי שכתבנו, העובדה שניסוי כזה התרחש מעוררת תהיות קשות על ההתנהלות והמניעים של יצרנית החיסון, אך לא פחות מכך, על ה-FDA שמאשר ניסוי כזה. כשקבוצת הביקורת בניסוי מקבלת תרכיב פוטנטי (פחות או יותר) כמו החיסון, אין שום דרך לדעת את השיעור האמיתי של תופעות הלוואי של החיסון. כך, ה-FDA יכול  לאשר את החיסון למרות ש-75% מהנבדקות לקו בתופעות לוואי משמעותיות במהלכו. התירוץ: גם בקבוצת הביקורת היה אחוז דומה של נפגעות, אז "החיסון בסדר".

כמובן שרציונל כזה הוא לחלוטין בלתי סביר - הרי קבוצת הביקורת קיבלה גם היא חומר בעל פוטנציאל פגיעה. השאלה שיש לשאול היא: מה היה שיעור תופעות הלוואי בקבוצת הביקורת לו הנבדקות בה היו מקבלות תמיסה של חומר נייטראלי (למשל - מי מלח)? יש להניח שהרבה פחות מ-75%, אך מן הסתם לא נדע לעולם את התשובה.

אז כיצד מאשר ה-FDA ניסוי בחיסון שנועד מראש להסתיר את השיעור האמיתי של תופעות הלוואי? האם ה-FDA משתף פעולה עם יצרניות החיסונים בניסיון להסתיר את השיעור האמיתי של תופעות הלוואי של החיסון? לדעתנו התשובה היא חד-משמעית: "כן".

להלן ההוכחה לכך.

"מחקרים לא הוכיחו קשר": מדוע כבר לא ניתן לסמוך יותר על מחקרים רפואיים

בכל פעם שעולה שאלת הנזקים של החיסונים (למשל, הקשר בין חיסונים ואוטיזם) מיד נחפז המומחה התורן ואומר משהו כמו: "המחקר מראה שאין קשר בין חיסונים ואוטיזם". ואכן, ניתן למצוא מספר לא מבוטל של מאמרים שמנסים לשלול את הקשר בין חיסונים ואוטיזם, לצד מספר מאמרים שתומכים בקיום קשר כזה.

כך או כך, ההנחה הגלומה בטענת "לא הוכח הקשר" היא שהמחקרים המתפרסמים בירחונים הרפואיים מייצגים אמת מדעית, או לכל הפחות, את חזית הידע האנושי בתחום. נכון? זהו, שלא... לאלו מכם שאינם מעודכנים במצב הענינים בעולם המחקר הרפואי יש לי חדשות רעות מאוד:

כבר לא ניתן יותר לסמוך על מחקרים רפואיים כיוון שהכסף של חברות התרופות השחית את מדע הרפואה.

חשיפה: מה באמת חושבים רופאי משפחה בישראל על חברות התרופות?

מסמך שהגיע לבלוג חיסונים בע"מ מאפשר לנו הצצה נדירה לתחושותיהם של רופאי משפחה בישראל בנוגע לתפקידן של חברות התרופות בתחום הבריאות. מדובר בדיון פנימי שנערך בפורום אינטרנטי סגור שבו העזו מספר רופאים לומר את שעל ליבם, ללא חשש.
יש לזכור שתחום הבריאות ב"ארץ הקטנה עם השפם" שלנו הינו ריכוזי מאוד, ועל כן רופא המתבטא כנגד המערכת מסתכן בסנקציות קשות ואפילו באיבוד הקריירה שלו. אי לכך, רק בפורומים סגורים יכולים רופאים לומר את דעתם האמיתית (וגם זאת, מן הסתם, בצורה מרוככת-משהו).

כאמור, הדיון להלן נערך בפורום סגור ומכאן חשיבותו הרבה. אנא קראו בעיון את דברי הרופאים ולאחריהם כמה הערות שלי.

לא סומכים על ה-FDA

מנהל המזון והתרופות האמריקאי (או בקיצור, ה-FDA) הוא הארגון הממשלתי האחראי על אישור השימוש בתרופות ובחיסונים. כל חיסון או תרופה המאושרים לשימוש בארה"ב חייבים לעבור תהליך ארוך ומייגע של בחינה ואישור על ידי ה-FDA. בגלל שהתהליך ארוך ומייגע, מדינות רבות (ובתוכן ישראל) מסתמכות על החלטות ה-FDA כיוון שאינן רוצות או יכולות להקצות את המשאבים העצומים הנדרשים לאישור תרופות וחיסונים. (מכך נובע שלתפקוד ה-FDA יש השפעה ישירה ומיידית על בריאותם של אזרחי מדינות רבות בעולם, ובתוכן, כאמור, ישראל.)

מאמר זה יעסוק בהערכת יכולותיו של ה-FDA לוודא שהתרופות והחיסונים היוצאים לשוק הם אכן יעילים ובטוחים לשימוש כפי שהיצרניות רוצות שנחשוב. ישנו ברשת מידע רב מאוד בנושא וניתן למצוא בקלות חומר למאות רבות של שעות קריאה. כמובן, לא ניתן לסכם את שפע החומר במאמר אחד בבלוג.

למזלנו, יש לנו את משפט וויאת' נגד לוין (Wyeth vs. Levine).

כמה עולה רישיון להרוג? 3 מיליארד דולר

(ניתן להוריד גירסת PDF נוחה להדפסה של המאמר [כאן])

בתחילת יולי 2012 התפרסמה הידיעה שחברת גלקסו-סמית'-קליין (GSK) הגיעה להסדר עם מש' המשפטים האמריקאי בנוגע לאישומים במעשי הונאה לגבי שלוש תרופות שהיא מייצרת (וולבטרין, אבנדיה ופקסיל). החברה הודתה באשמה ותשלם מיליארד דולר לממשלה ועוד 2 מיליארד ליישוב תביעות אזרחיות שונות לגבי שלוש התרופות הללו [כאן].

ההאשמות כנגד GSK (שבהן הודתה) כללו:
- קידום מכירות של התרופה נוגדת-הדכאון פקסיל (Paxil) לפציינטים מתחת לגיל 18 ללא אישור מתאים מה-FDA.
- פרסום והפצה של מאמר מטעה (ביודעין) בירחון רפואי שכלל נתונים מסולפים על יעילות התרופה פקסיל בטיפול בדיכאון של מתבגרים.
- קידום הפקסיל באמצעים לא-אתיים (ארוחות ערב, חבילות ספא, וכו').
- תשלומים של מיליונים לרופאים עבור קידום מכירות של התרופה וולבטרין (Wellbutrin) לשימושים לא-מאושרים (off-label) למרות שהחברה כלל לא ערכה ניסויים שהראו שהתרופה יעילה ובטוחה לשימושים אלו.
- הסתרת נתונים הנוגעים לבטיחות התרופה אבנדיה (Avandia) מה-FDA, שמאוחר יותר (עם היוודעם) הביאו להוספת אזהרה חמורה לעלון התרופה לגבי שיעור מוגבר של התקפי לב שהיא גורמת.

האשמות חמורות מאוד, אין ספק. אבל מעכשיו הכל יהיה בסדר: מש' המשפטים האמריקאי קנס את GSK ב-3 מיליארד דולר ומנהלי החברה למדו והפנימו את הלקח. נכון?
ממש לא.

חיסונים - למה לא!

לאחרונה הונחה לפתחנו מצגת בנושא חיסונים שנכתבה ע"י רות ברוך, מנהלת המחלקה לשרותי בריאות ומניעה באגף הסיעוד בקהילה ב"שרותי בריאות כללית".
נפלאה מאיתנו מדוע נבחרה דווקא מנהלת באגף הסיעוד בקהילה לכתיבת מצגת על חיסונים. כך או כך, אנו משתתפים בצערה של גב' ברוך על כך שאיתרע מזלה ובחלקה נפלה המשימה לחבר מצגת בה עליה להלך בזהירות על חוד התער שבין להגיד את האמת בלבד, אך בד בבד לא להגיד יותר מדי ממנה...

ניכר שכותבת המצגת הסיקה מסקנות טובות ונכוחות מהמקרה העצוב של המצגת הקודמת שממסד הבריאות בישראל תקע בראש דגלו. בלוג חיסונים בע"מ מרכין ראש לזכר אותה מצגת חיסונים של מש' הבריאות, שעקבותיה לא נודעו מאז הציע הבלוג כמה הצעות קונקרטיות לשיפור אמינותה בעיני הציבור [כאן].

ובכן, לאחר שקראנו והתרשמנו עמוקות מהמצגת של גב' ברוך, ובמיוחד מכך שנראה שמטרתה העיקרית לא היתה לספק מידע מאוזן על חיסוני התינוקות בישראל, אלא כל-כולה מכוונת למטרה הקדושה של נטרול ההתנגדויות של אותם הורים סוררים הממאנים לקבל את פסיקת כבוד הרבנים... אופס... המומחים לבריאות הציבור, הרי התיישבנו גם אנו ושרבבנו אי-אילו הערות במצגת גופא.

נשמח, כמובן, להמשך דיון פורה עם גב' ברוך.

על החתום:
חיסונים בע"מ והאזרח כ'
צמד הורים (סוררים) שלמדו לעומק את נושא החיסונים

---------------------

לצפיה במצגת (קובץ PDF) הקליקו על התמונה למטה.
שימו לב: זמן הטעינה של המצגת עלול להימשך מס' דקות. אנא היו סבלניים.


(הקליקו על התמונה לצפייה במצגת)



מאמרים נוספים:
* עדות נפגעי החיסונים בישראל (7): עומר הפסיק לדבר לאחר החיסון בגיל שנה וחודשיים
* מסע חיסון השפעת: מסניף "מכבי" לקרית-שאול בפחות מ-60 שעות
* איימי קיבלה את ההחלטה הלא-נכונה, זדה בת ה-13 שילמה את המחיר

אפשר להתפרנס מחיסונים?

מדי פעם יוצא לי לקרוא טענה כאילו החיסונים הם מוצר שאינו רווחי עבור חברות התרופות והללו מייצרות אותם מסיבות שאינן כלכליות (כלומר, הן עושות לנו טובה גדולה).

הטבלה הבאה נותנת מושג טוב על הסכומים המתגלגלים בתוכנית החיסונים בישראל:

(הקליקו על התמונה לצפיה מיטבית)

על פי תוכנית החיסונים הישראלית ומחירון ה-CDC [כאן] , כל ילד בישראל שווה ליצרניות החיסונים מעל 1000 דולר. מדובר בהכנסה של כ-170 מיליון דולר בשנה (כ-670 מיליון ש"ח בשנה). שימו לב: כסף קל ללא מאמץ: אין צורך לשווק, אין צורך בשרות לקוחות, אין אחריות על יעילות ואין חשש מתביעות על נזקים.

כסף קל.

עוד נתון מעניין שעולה מהטבלה הוא שהחיסונים החדשים רווחיים במיוחד. שלושת החיסונים האחרונים שהוכנסו (פרבנאר, רוטה-וירוס ואבעבועות-רוח) אחראים לכ-2/3 מההכנסות (כ-450 מיליון שקל בשנה!).

ומהן ההכנסות מחיסונים בארה"ב?

תוכנית החיסונים בארה"ב כמעט זהה לזו הישראלית, כך שלצורך החישוב נניח שמדובר באותה עלות לילד. בארה"ב 4 מיליון ילדים בשנתון, מה שמביא את ההכנסות השנתיות מחיסוני ילדים למעל 4 מיליארד דולר.

כסף גדול, ללא ספק. והיכן שיש הרבה כסף, ישנם אלו הבוחשים בקדרה...

מאמרים נוספים:
* פול אופיט המדען המיליונר
* הגילוי הנאות של ד"ר אפרים סיגלר
* מסע חיסון השפעת: מסניף "מכבי" לקרית-שאול בפחות מ-60 שעות

אחיות אנטי-חיסונים - חלק ב'

חלק א' של המאמר [כאן] עסק בטענות הקשות של אחיות טיפת-חלב כלפי מש' הבריאות והחיסונים, כפי שהובאו במחקרם של פרופ' אורנה בראון-אפל ושותפיה. בחלק זה של המאמר נעסוק באותו המחקר אך מזווית שונה: הפעם נמקד את המבט דווקא בחוקרים עצמם על-מנת להדגים את הדרך הלא-מדעית בה פועל מדע החיסונים.

אחיות אנטי-חיסונים - חלק א'

מה חושבות אחיות טיפת-חלב על חיסונים? מה דעתן על מדיניות החיסונים של מש' הבריאות? כיצד הן תופסות את נושא תופעות הלוואי של החיסונים? מה יחסן להורים שבוחרים לא לחסן או לחסן חלקית?

קולן של אחיות טיפות-החלב נשמע לעיתים נדירות בשיח הציבורי הישראלי בנושא החיסונים. שיח זה כולל בד"כ מצד אחד הורים וקומץ רופאים חוץ-ממסדיים, ומהצד השני רופאים ממסדיים ואנשי משרד הבריאות. אחיות טיפות-החלב, אלו שידיהן הקולקטיביות מזריקות מעל מיליון חיסונים בשנה, נותרות מרבית הזמן מחוץ לויכוח.
אז מה באמת חושבות אחיות טיפת-חלב לגבי המרכיב המרכזי, אך השנוי במחלוקת, של עבודתן? לשמחתנו, מחקר שזה עתה התפרסם בירחון Vaccine שופך אור על הנושא, ומציג תשובות מפתיעות לשאלות שהוצגו מעלה.

המדען הראשי לשעבר של מש' הבריאות הבריטי: הממסד מטייח את בעיות חיסון ה-MMR

במרץ 2006 פירסם העיתון דיילי מייל ראיון עם מי שהיה המדען הראשי של מש' הבריאות הבריטי. זהו ראיון חשוב במיוחד.
אני מביא בזאת את תרגום הראיון לעברית (בהשמטה של מספר פיסקאות פחות רלוונטיות), ולאחריו כמה הערות שלי.

------------------------------------------

המדען הראשי לשעבר של מש' הבריאות הבריטי: החששות מה-MMR מתממשים
Former science chief: MMR fears coming true
22 מרץ 2006
(הראיון המקורי - [כאן])

פקיד ממשלה בכיר לשעבר, ששימש כאחראי על תחום בטיחות תרופות, מאשים את הממשלה ב"שאננות שהיא לחלוטין חסרת הסבר" בכל הנוגע לחיסון ה-MMR לילדים.

ד"ר פיטר פלטשר, שהיה המדען הראשי (Chief Scientific Officer) במשרד הבריאות, אמר שאם יתברר שהחיסון גורם לאוטיזם "סירובן של הממשלות לבחון כיאות את הסיכונים יהפוך זאת לאחת השערוריות הגדולות בהסטוריה של הרפואה".
ד"ר פלטשר הוסיף שלאחר שנתן הסכמתו להיות עד מומחה לנושא בטיחות תרופות מטעמם של הורים, הוא קיבל לידיו והתעמק באלפי מסמכים הקשורים לתיק, ולציבור יש זכות לראות מסמכים אלו.

לטענתו, הוא ראה "הצטברות איתנה של ראיות" ממדענים ברחבי העולם שהחיסון לחצבת, חזרת ואדמת (MMR) גורם לנזק מוחי לילדים מסוימים.
אבל, הוא הוסיף: "ישנם אנשים בעלי עוצמה בעמדות מפתח בבריטניה ומחוצה-לה, שהמוניטין והקריירה שלהם תלויות בשאלת בטיחות חיסון ה-MMR, ואנשים אלו מוכנים לעשות כמעט הכל בכדי להגן על עצמם."

פורמלדהייד הנמצא בחיסוני התינוקות הוכרז כמסרטן ע"י ממשלת ארה"ב

פורמלדהייד (Formaldehyde) - ידוע גם בשם "פורמלין" או "פורמלדהיד" - הוא כימיקל המשמש בתעשיות רבות בתהליך היצור של לוחות עץ, דבקים, בדים, אריזות נייר, וחומרי בידוד. בנוסף הוא משמש גם כחומר מחטא כנגד חיידקים ופטריות וכחומר משמר בתחום הרפואי ובבתי-לוויות.

לפורמלדהייד ישנם נזקים ידועים בטווח הקצר אך השפעתו בטווח הארוך לא נחקרה מספיק במשך שנים.
כבר בשנת 1987 הוכנס הפורמלדהייד לרשימת החומרים החשודים כמסרטנים ע"י הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית (EPA). ואילו עתה, ב-2011, הוכנס הפורמלדהייד לרשימת החומרים המסרטנים על ידי מש' הבריאות האמריקאי (HHS) ועל ידי הסוכנות הבינלאומית למחקר הסרטן (IARC).

המחקר שלא יערך לעולם

מהו המחקר שרשויות הבריאות לעולם לא יערכו (וכמובן לא יספקו לו מימון)? מדוע לא נערך המחקר הזה ב-60 השנה בהן קיימות בעולם תוכניות חיסונים כלל-ארציות? כיצד מסבירות הרשויות את העובדה שמחקר זה מעולם לא נערך? האם הן יודעות מראש את תוצאותיו של המחקר ולכן נמנעות מלערוך אותו? ומה כל זה אומר על תוכנית החיסונים?

GSK - יש על מי לסמוך?

(ניתן להוריד גירסת PDF נוחה להדפסה של המאמר [כאן])

ההחלטה האם וכיצד לחסן את התינוק היא אחת הבחירות המשמעותיות ביותר שעל הורים לעשות בשנתיים הראשונות לחייו. הורים רבים נאלצים לבחור בין סכנות המחלות ובין סכנות החיסון על סמך מידע חלקי ביותר המסופק להם על ידי משרד הבריאות ושלוחיו.
אחד הנושאים שעולה לדיון רק לעיתים רחוקות (אם בכלל) הוא אמינות, איכות, ומעל הכל בטיחות תהליך היצור של החיסון: האם אנו ההורים יכולים לסמוך על יצרניות החיסונים שבידיהן אנו מפקידים את בריאות ילדינו? מהם השיקולים המנחים את אותן חברות? באיזה מידה מצליחים גופי האכיפה לפקח על פעילותן? האם המערכת הזו מחוסנת מפני טעויות?

על מנת לקבל מושג לגבי התנהלותן של יצרניות החיסונים והגוף המפקח עליהן (ה-FDA) נבחן את התנהלותה של חברת גלאקסו-סמית'-קליין (GSK) אחת מחברות התרופות הגדולות בעולם.

עדות נפגעי החיסונים בישראל (9): שני בני נפגעו מחיסונים

[עדותה של שלומית]

יש לי ילד בן 6 וילד נוסף בן 3.5.
בני הבכור היה הילד הכי שקט ונוח בעולם, כמעט לא בכה, ישן נהדר - עד החיסון המחומש הראשון.
בערב היום שבו הוא קיבל את החיסון עלה לו החום, לא גבוה מאוד, סביב 38 מעלות, והוא לא הפסיק לבכות. לאחר יום נוסף לקראת הלילה החזקתי אותו בידיים והוא כמעט נרדם, ואז, ממש לפני שנרדם, כל הגוף התכווץ לו. ידיים, רגליים, אפילו שרירי הפנים והעיניים. הכל נסגר חזק למשך כשנייה, והשתחרר. לאחר מספר שניות שוב. זה חזר על עצמו כמה פעמים, היה מפחיד מאוד, והפסיק.