(ניתן להוריד גירסת PDF נוחה להדפסה של המאמר [כאן])
ד"ר אלברט סייבין (Albert Sabin) זכה לתהילת עולם כשהחיסון שפיתח – חיסון הפוליו המוחלש (OPV) – הוכנס לשיגרת החיסונים בעולם המערבי בתחילת שנות ה-60. נוסף על פעילותו בתחום האימונולוגי/ביולוגי עסק ד"ר סייבין באספקטים נוספים (אפידמיולוגים) של חקר מחלת הפוליו: הגורמים למחלה, דרכי הפצתה, דפוסי התפרצותה, ועוד.
למרות (ואולי בגלל) שהכיר על בוריו את נושא הפוליו, מצא את עצמו סייבין עומד מול מספר שאלות בלתי-פתורות, שהטרידו את מנוחתו, שהעיקרית שביניהן היתה (בניסוחו): "מדוע הפכה מחלת השיתוק פוליו למגפה רק ב-50 השנה האחרונות, ומדוע נראה שהיא פוגעת יותר ויותר במדינות שבהן, ניתן להניח, הסניטציה וההיגיינה, בנוסף על רמת החיים הכללית, הן המתקדמות ביותר, בעוד חלקים נרחבים של העולם, באותו קו-רוחב, אינם מושפעים?"
