לכבוד: פרופ' יונה אמיתי, ד"ר פאול סלייטר, וד"ר אלכס לבנטל
שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות
מכובדי,
נתגלגלה לפיתחי מצגת בנושא "חיסוני ילדים במאה ה-21" שאתם רשומים כיוצריה [כאן. ***עדכון: המצגת כבר אינה מופיעה באתר מש' הבריאות. ניתן להורידה מהלינק כאן. ראו גם הערה בתחתית העמוד].
שמחתי מאוד להיווכח שמחלקת "שירותי בריאות הציבור" במשרד הבריאות שותפה לדעתי שראוי למסור לציבור מידע אמין ועדכני בנוגע לחיסוני פעוטות (הערה: אתם בחרתם להשתמש במונח "חיסוני ילדים" אבל היות ומרבית החיסונים ניתנים עד גיל שנתיים, אולי עדיף להשתמש במונח שציינתי אני).כך או כך, שימחתי היתה מעט מוקדמת, כיון שאחרי עיון מעמיק במצגת של כבודכם הסתבר לי שנפלו בה טעויות מרובות שעשויות להביא את הציבור לידי בחירות שגויות. כפי שאתם רואים, לא התעצלתי והשקעתי שעות מספר במאמץ לתקן לפחות כמה מהטעויות שבמצגת, שאין בליבי ספק שנעשו בתום לב ואולי מתוך היסח הדעת הנובע ממחסור בזמן ובמשאבים.
להלן מספר שקפים לדוגמה (אנא הקליקו על השקף בכדי להגדילו):
שקף 2: עשרה ההישגים הגדולים של בריאות הציבור
הכוונה היתה טובה ומוצדקת: לבסס ולעגן את התפיסה שהחיסונים הם אכן ההישג הגדול ביותר בתחום בריאות הציבור. אבוי, הדרך בה מוצג המידע עשויה לגרום, חו"ח, להטעיית הקורא ההדיוט:- השקף אינו מציין שהמאמר עליו הוא מתבסס, שהתפרסם בכתב-העת הרפואי JAMA [כאן], לא נכתב על ידי חוקרי מדע עצמאיים אלא על ידי אנשי ה-CDC האמריקני (הרשות לבקרת מחלות ומניעתן). המאמר מובא כחלק
מפינה קבועה בכתב-העת הנקראת "חדשות ה-CDC" וכאמור לא ניתן להתיחס אליו כאל דעה מדעית אובייקטיבית אלא כהבעת דעה של גוף ממשלתי, ותו-לא.- אם נזכור שה-CDC הוא הגוף האחראי על החיסונים בארה"ב, על אחת כמה וכמה שלא ניתן להתיחס לקביעתו זו אלא כסוג של טפיחת שכם עצמית הבאה לשרת אינטרסים שהקשר בינם ובין מדע אינו ברור.- בנוסף, המאמר דנן אינו חתום (איזה מאמר מדעי אינו חתום?) ואף כמעט ואינו עוסק בחיסונים כשלעצמם.
- בסוף המאמר, מובאת רשימת עשרת ההישגים של בריאות הציבור, ללא הסבר וללא פירוט, דבר המעלה תמיהות נוספות לגבי תקפותה של רשימה הישגים זו. כאמור, המידע שבשקף עלול להטעות את ההדיוט והנזק עלול להיות גדול. אך הבעיה עוד קשה יותר לגבי בעלי הידע בתחום: הללו עלולים לקבל רושם שלילי לגבי מקצועיותה של מחלקת "שרותי בריאות הציבור" ועל כן ראוי לתקן את השקף במהרה.
הצעתי: החליפו את המידע המטעה בראיות מדעיות, אובייקטיביות ומוצקות לכך שהחיסונים הם אכן הישג גדול בתחום בריאות הציבור.
שקף 16: דוגמה להטעיה וסילוף בפרסומי ארגון "חסון"
בשקף זה באה לידי ביטוי המחויבות של משרד הבריאות לדיון ציבורי פתוח ושקוף בנושא החיסונים. אני שותף מלא לדעתכם שיש להתריע על כל מקרה של סילוף והטעיה, כיון שנושא חיסוני התינוקות הוא "דיני נפשות".
ברוח זה, יש לציין שהשקף המדובר אינו מצביע על מקרה של הטעיה וסילוף. הגרפים המובאים בשקף (כביכול מטעם ארגון "חסון") מצביעים על מגמה ואינם מתיימרים לספק אינפורמציה כמותית מדויקת.
הטענות המובאות בשקף כנגד הגרפים של "חסון" הן:
- "הירידה בשיעור התחלואה בציר האנכי אינה מציינת כל מספר"
- "ציר הזמן משתרע ע"פ 120 שנה"
- "נקודת המוצא היא המצב באמצע המאה ה-19"
האם האדם הסביר יוכל לראות בטענות אלו עדות לסילוף או הטעיה מצד ארגון "חסון"? מסופקני... מה מטעה או מסולף בציר זמן המשתרע ע"פ 120 שנה? האם גרף חייב לכלול מספרים ע"מ לבטא רעיון?
בנוסף, אתר אירגון חסון כבר מציג מזה מספר שנים שקפים אחרים מאלו המובאים במצגת [כאן]. שקפים אלו כוללים נתונים מספריים (על אף שמגמת התחלואה נשארה כשהיתה).
לצערי, השקף במתכונתו הנוכחית עושה למטרתנו שירות דוב בכך שהוא מצייר את יוצרי המצגת (באופן שגוי וחסר בסיס, כמובן!), כעוסקים בתעמולה שמטרתה הכפשתו של ארגון "חסון". דבר זה אינו עולה בקנה אחד עם מחויבותכם לדיון ציבורי פתוח ומכבד.
הצעתי: עדכנו את השקף בגרפים מעודכנים מאתר חסון, והביאו מידע מוצק הסותר אותם (מידע נוסף בנושא ניתן למצוא [כאן]).
שקף 36: מאתר האינטרנט של ארגון "חסון"השקף מביא אמירות קטגוריות השוללות את קיומן של תופעות לוואי חמורות לחיסוני התינוקות. אכן, טענות חזקות ומשכנעות החוזרות ומבססות את מה שכולם יודעים: החיסונים אינם גורמים נזק.
המממ.. במחשבה שניה אני לא כל-כך בטוח. דווקא שמעתי על כמה ארגוני הורים בארה"ב – הכוללים אלפי הורים ואף יותר - הטוענים שילדיהם נפגעו מחיסונים. יש גם פסיקות של בתי המשפט בארה"ב שקשרו חיסונים לאוטיזם שהתגלה בילדים (מקרה האנה פולינג, למשל). היתה גם כל השערוריה של הכספית בחיסונים (שהוציאו או לא הוציאו, אני כבר לא בטוח, ולך תשכנע הורים שכספית המוזרקת לגוף אינה גורמת נזק).
ישנה גם קרן מיוחדת לפיצוי נפגעי חיסונים בארה"ב. עד היום, שילמה הקרן הזו פיצויים בכמעט שני מיליארד דולר (אבל הרי אין לחיסונים נזקים – אז על מה בעצם שולם הכסף?)
הצעתי: בעידן האינטרנט קשה מאוד לשכנע את הציבור שאין לחיסונים נזק. בסקר שפורסם ממש עכשיו בארה"ב נמצא שכחצי מההורים מודאגים מתופעות הלוואי של החיסונים וכרבע חושבים שחלק מהחיסונים גורמים לאוטיזם [כאן]. לאור זאת, אני לא בטוח מה עלינו לעשות. אולי להוריד את השקף מהמצגת?
שקף 37: מאתר האינטרנט של ארגון "חסון" (הפטיטיס B)אין ויכוח על הסיכון לתינוקות של נשים נשאיות הפטיטיס B. אבל, נראה לי שלא הבנתם את טענת ארגון "חסון" בענין:
טענתם היא שכדאי לבדוק את הנשים שבהריון לנשאות להפטיטיס B, ולחסן רק את התינוקות של הנשאיות. ודאי תסכימו איתי שבדיקה פשוטה במהלך ההריון עשויה לחסוך את החיסון ביום הלידה לכ-98% מהתינוקות.
הצעתי: השקף אינו עונה על טענת "חסון" וכדאי לשנות אותו בהתאם. אולי כדאי להוסיף שמשרד הבריאות ישקול המלצה לנשים בהריון להבדק לנשאות להפטיטיס B?
שקף 42: האם יש קשר בין חיסונים ואוטיזם?
מכובדיי, האם מכירים אתם את הביטוי "לירות לעצמנו ברגל"? נזכרתי בביטוי זה כשהתעמקתי בשקף מס' 42. הטענה המופיעה בשקף, האומרת שהעליה בשיעור האוטיזם נובעת משינויים
באבחון היא כל-כך משוללת יסוד שהיא מעלה סימני שאלה לגבי המצגת כולה. האם ניתן להסביר את השינוי בשיעור האוטיסטים מאחד ל-10,000 בשנות ה-70 לאחד מ-100 כיום בשינוי באבחון? האם בשנות ה-70 לא ידעו לאבחן ילד מסוגר בעצמו, שאינו מתקשר, אינו מדבר, אינו משחק עם ילדים אחרים, וכו'?
על פי טענה זו כמות האוטיסטים למעשה לא השתנתה מהותית מאז שנות ה-70. אם כך, היכן הם כל עשרות-אלפי האוטיסטים בני 30 ומעלה? היכן הם מסתתרים? הרי הם צריכים לחיות במוסדות מיוחדים, כיון שאינם יכולים להשתלב באורח חיים רגיל. תמהתני.
בנוסף, מכובדי, קשה להבין כיצד חמק מתחת עיניכם הצופיה מחקר חשוב הסותר לחלוטין את הנחת "האבחון המשופר" שלכם (מחקר כחול-לבן!). קראו [כאן].
הצעתי: השקף הזה חייב ללכת כיון שכל מי שמצוי בסוגית הילדים האוטיסטים יתחלחל לנוכח הטיעונים המובאים בו, וכך עשויה מטרתנו המשותפת – הבאת מידע אמין בנוגע לחיסונים – לספוג מכה קשה.
שקף 47: מחלות זיהומיות בישראל בעשור האחרון. מחלות עם חיסון נבלמו, האחרות נותרואני מקווה שאיני מטריד אותכם בקטנות, אבל השקף דנן משאיר פתח – שכדאי מאוד לסגור אותו – לכך שאולי יש
גורמים אחרים (מלבד החיסון) שמשפיעים על תחלואה במחלות זיהומיות. ראו למשל את התחלואה במנינגיטיס בגילאי 5-9 ו-10-14 שדווקא עלתה לאחר הכנסת החיסון. בדומה, התחלואה בשיגלוזיס במגזר היהודי דווקא ירדה מאוד למרות שלא הוכנס למחלה חיסון.
הצעתי: כדאי להחליף את נתוני המחלות שהזכרתי בנתוני מחלות שיעבירו רושם מוצק יותר לגבי התועלת של החיסונים. אפשר למשל להביא את נתוני התחלואה בשעלת.
שקף 48-49: דיזנטריה וטיפוס בארה"ב – אין משמעות להגייינה וסניטציה משופרות
שני השקפים הללו מבקשים להראות ששיפור בהיגיינה ובסניטציה אינם גורמים משמעותיים בהורדת התחלואה
והתמותה ממחלות זיהומיות. לראיה, שיעור המקרים של מחלות הדיזנטריה והטיפוס - להן לא פותח חיסון – לא פחת מאז שנת 1955 (דיזנטריה) ו-1971 (טיפוס).
מכובדי, הטיעון שלכם מאוד בעייתי - שלא לומר מטעה. אין זה סביר שרמות ההיגיינה והסניטציה השתפרו מהותית בחצי השני של המאה ה-20. השיפור המשמעותי בהיגיינה וסניטציה הושג במחצית הראשונה של המאה ה- 20 עם הכנסתן של מערכות ביוב בערים ובבתים. ואכן, מסתבר שבדיקת שיעור התמותה של שתי המחלות הללו מראות ירידה דרמטית בשנים 1900-1950 – וכל זאת ללא חיסון!
ראו איך שיעור המוות ממחלות אלו יורד לרמה אפסית כבר בשנת 1955. נשאלת השאלה: היות ומעולם לא הוכנס לשימוש חיסון המוני למחלות אלו – מה גרם לירידת התמותה הדרמטית? במאמר שכתבו שני חוקרים מהמרכז לבקרה ומניעה של מחלות בארה"ב (CDC), ושנשען על נתונים סטטיסטיים של ממשלת ארה"ב [כאן], נאמר: "שיפורים בתנאי החיים, סניטציה, וטיפול רפואי הם כנראה האחראים למגמה הזו [של ירידה בתמותה]". (ניתן לקרוא [כאן] את הפוסט שהקדשתי לנושא זה.)
בנוסף, שימו לב לכמות החולים המופיעה בשקפים 48-49: במקרה של דיזנטריה מדובר בסך הכל על כמות מזערית של 8-10 חולים לכל 100,000 ובמקרה של הטיפוס מדובר אפילו על פחות מכך: כ-500 חולים בשנה בארה"ב כולה (כ-1-2 חולים ל-100,000).
מכובדיי, שני השקפים האלו עשויים לגרום לאדם הסביר לקבל רושם מוטעה כאילו יוצריהם הסתירו ועיוותו מידע סטטיסטי הידוע להם, בצורה שתיצור מראית-עין של יעילות החיסונים.
הצעתי: היות ולא מתקבל על הדעת שמחלקת שירותי בריאות הציבור תבצע מניפולציה מכוונת בנתונים מדעיים על מנת לקדם את אג'נדת החיסונים, אין לי אלא להניח ששקפים אלו השתרבבו בטעות למצגת. למזלנו, תיקון הטעות קל ופשוט: יש להסיר אותם לאלתר.
----------
מכובדיי, דנתי אך במקצת מהבעיות שנתגלעו במצגת. ישנם עוד שקפים רבים הנגועים בחוסר דיוק ובטעויות חמורות, אך תקצר היריעה מלפרטם במאמר אחד. עם זאת, מתחייב אני להשקיע מזמני ומרצי להשלים את העבודה מיד לאחר שתתקנו את הדורש תיקון בשקפים הנזכרים מעלה.
ולסיום, רבותי, סיפור אנקדוטלי קצר:
שטחתי את השגותי למצגת בפני חבר טוב. הנ"ל הינו אקדמאי, אדם משכיל, רחב אופקים ובעל מחשבה חריפה. כמובן, על מנת למנוע הטיה, לא חשפתי בפניו את מקור השקפים.
יש לציין שהייתי מעט מופתע מתגובתו הקטגורית (ציטוט מדויק פחות-או-יותר):
"מי שכתב את השקפים האלו הוא אידיוט מושלם או שקרן מדופלם. ברור לגמרי שיש לו אג'נדה לדחוף את החיסונים ולטשטש כל קשר לנזקים. זה נראה כמו תעמולה סובייטית מהימים היפים של ברז'נייב."
אוי לאוזניים שכך שמעו! מייד היסיתי אותו בנחרצות. הרי אין להאמין על משרד הבריאות במדינת ישראל אלא זולת זאת שהוא פועל אך ורק למען בריאותם של אזרחי המדינה, וילדיהם בראש ובראשונה.
עם זאת, למען הסר ספק – אנא מהרו ותקנו את המצגת!
בברכה,
vaccine.explorer
-----------------------------------
*** עדכון – 13.11.2010
לכבוד: פרופ' יונה אמיתי, ד"ר פאול סלייטר, וד"ר אלכס לבנטל שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות
מכובדי,
שמחתי לראות שהמצגת הורדה מאתר משרד הבריאות. מסתבר שאגף שירותי בריאות הציבור יודע לקבל ביקורת ולהפנים לקחים. עם זאת, תמהתני מדוע לא זכיתי לקבל מכם מכתב תודה או לפחות הערה לבבית לפוסט זה - היות ואני הוא זה שהסב את תשומת לבכם לפגמים הקשים שבמצגת!
למרות חוסר הפרגון היו סמוכים ובטוחים שאיני נוטר טינה, ואני נכון לשרת את אזרחי ישראל בכל עת שתדרש. במידה ותרצו לפרסם גרסה מעודכנת של המצגת, אשמח לבצע ביקורת מקדימה באשר לאיכותה ובכך לוודא את דיוק המידע המובא לידיעת הציבור.
בברכה,
vaccine.explorer
מאמרים נוספים:
* רשויות הבריאות אינן חוקרות את הקשר חיסונים-אוטיזם
* תומכי החיסונים: פול אופיט המדען המליונר
שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות
מכובדי,
נתגלגלה לפיתחי מצגת בנושא "חיסוני ילדים במאה ה-21" שאתם רשומים כיוצריה [כאן. ***עדכון: המצגת כבר אינה מופיעה באתר מש' הבריאות. ניתן להורידה מהלינק כאן. ראו גם הערה בתחתית העמוד].
שמחתי מאוד להיווכח שמחלקת "שירותי בריאות הציבור" במשרד הבריאות שותפה לדעתי שראוי למסור לציבור מידע אמין ועדכני בנוגע לחיסוני פעוטות (הערה: אתם בחרתם להשתמש במונח "חיסוני ילדים" אבל היות ומרבית החיסונים ניתנים עד גיל שנתיים, אולי עדיף להשתמש במונח שציינתי אני).כך או כך, שימחתי היתה מעט מוקדמת, כיון שאחרי עיון מעמיק במצגת של כבודכם הסתבר לי שנפלו בה טעויות מרובות שעשויות להביא את הציבור לידי בחירות שגויות. כפי שאתם רואים, לא התעצלתי והשקעתי שעות מספר במאמץ לתקן לפחות כמה מהטעויות שבמצגת, שאין בליבי ספק שנעשו בתום לב ואולי מתוך היסח הדעת הנובע ממחסור בזמן ובמשאבים.להלן מספר שקפים לדוגמה (אנא הקליקו על השקף בכדי להגדילו):
שקף 2: עשרה ההישגים הגדולים של בריאות הציבור
הכוונה היתה טובה ומוצדקת: לבסס ולעגן את התפיסה שהחיסונים הם אכן ההישג הגדול ביותר בתחום בריאות הציבור. אבוי, הדרך בה מוצג המידע עשויה לגרום, חו"ח, להטעיית הקורא ההדיוט:- השקף אינו מציין שהמאמר עליו הוא מתבסס, שהתפרסם בכתב-העת הרפואי JAMA [כאן], לא נכתב על ידי חוקרי מדע עצמאיים אלא על ידי אנשי ה-CDC האמריקני (הרשות לבקרת מחלות ומניעתן). המאמר מובא כחלק
מפינה קבועה בכתב-העת הנקראת "חדשות ה-CDC" וכאמור לא ניתן להתיחס אליו כאל דעה מדעית אובייקטיבית אלא כהבעת דעה של גוף ממשלתי, ותו-לא.- אם נזכור שה-CDC הוא הגוף האחראי על החיסונים בארה"ב, על אחת כמה וכמה שלא ניתן להתיחס לקביעתו זו אלא כסוג של טפיחת שכם עצמית הבאה לשרת אינטרסים שהקשר בינם ובין מדע אינו ברור.- בנוסף, המאמר דנן אינו חתום (איזה מאמר מדעי אינו חתום?) ואף כמעט ואינו עוסק בחיסונים כשלעצמם. - בסוף המאמר, מובאת רשימת עשרת ההישגים של בריאות הציבור, ללא הסבר וללא פירוט, דבר המעלה תמיהות נוספות לגבי תקפותה של רשימה הישגים זו. כאמור, המידע שבשקף עלול להטעות את ההדיוט והנזק עלול להיות גדול. אך הבעיה עוד קשה יותר לגבי בעלי הידע בתחום: הללו עלולים לקבל רושם שלילי לגבי מקצועיותה של מחלקת "שרותי בריאות הציבור" ועל כן ראוי לתקן את השקף במהרה.
הצעתי: החליפו את המידע המטעה בראיות מדעיות, אובייקטיביות ומוצקות לכך שהחיסונים הם אכן הישג גדול בתחום בריאות הציבור.
שקף 16: דוגמה להטעיה וסילוף בפרסומי ארגון "חסון"
בשקף זה באה לידי ביטוי המחויבות של משרד הבריאות לדיון ציבורי פתוח ושקוף בנושא החיסונים. אני שותף מלא לדעתכם שיש להתריע על כל מקרה של סילוף והטעיה, כיון שנושא חיסוני התינוקות הוא "דיני נפשות".
ברוח זה, יש לציין שהשקף המדובר אינו מצביע על מקרה של הטעיה וסילוף. הגרפים המובאים בשקף (כביכול מטעם ארגון "חסון") מצביעים על מגמה ואינם מתיימרים לספק אינפורמציה כמותית מדויקת.הטענות המובאות בשקף כנגד הגרפים של "חסון" הן:
- "הירידה בשיעור התחלואה בציר האנכי אינה מציינת כל מספר"
- "ציר הזמן משתרע ע"פ 120 שנה"
- "נקודת המוצא היא המצב באמצע המאה ה-19"
האם האדם הסביר יוכל לראות בטענות אלו עדות לסילוף או הטעיה מצד ארגון "חסון"? מסופקני... מה מטעה או מסולף בציר זמן המשתרע ע"פ 120 שנה? האם גרף חייב לכלול מספרים ע"מ לבטא רעיון?
בנוסף, אתר אירגון חסון כבר מציג מזה מספר שנים שקפים אחרים מאלו המובאים במצגת [כאן]. שקפים אלו כוללים נתונים מספריים (על אף שמגמת התחלואה נשארה כשהיתה).
לצערי, השקף במתכונתו הנוכחית עושה למטרתנו שירות דוב בכך שהוא מצייר את יוצרי המצגת (באופן שגוי וחסר בסיס, כמובן!), כעוסקים בתעמולה שמטרתה הכפשתו של ארגון "חסון". דבר זה אינו עולה בקנה אחד עם מחויבותכם לדיון ציבורי פתוח ומכבד.
הצעתי: עדכנו את השקף בגרפים מעודכנים מאתר חסון, והביאו מידע מוצק הסותר אותם (מידע נוסף בנושא ניתן למצוא [כאן]).
שקף 36: מאתר האינטרנט של ארגון "חסון"השקף מביא אמירות קטגוריות השוללות את קיומן של תופעות לוואי חמורות לחיסוני התינוקות. אכן, טענות חזקות ומשכנעות החוזרות ומבססות את מה שכולם יודעים: החיסונים אינם גורמים נזק.
המממ.. במחשבה שניה אני לא כל-כך בטוח. דווקא שמעתי על כמה ארגוני הורים בארה"ב – הכוללים אלפי הורים ואף יותר - הטוענים שילדיהם נפגעו מחיסונים. יש גם פסיקות של בתי המשפט בארה"ב שקשרו חיסונים לאוטיזם שהתגלה בילדים (מקרה האנה פולינג, למשל). היתה גם כל השערוריה של הכספית בחיסונים (שהוציאו או לא הוציאו, אני כבר לא בטוח, ולך תשכנע הורים שכספית המוזרקת לגוף אינה גורמת נזק).ישנה גם קרן מיוחדת לפיצוי נפגעי חיסונים בארה"ב. עד היום, שילמה הקרן הזו פיצויים בכמעט שני מיליארד דולר (אבל הרי אין לחיסונים נזקים – אז על מה בעצם שולם הכסף?)
הצעתי: בעידן האינטרנט קשה מאוד לשכנע את הציבור שאין לחיסונים נזק. בסקר שפורסם ממש עכשיו בארה"ב נמצא שכחצי מההורים מודאגים מתופעות הלוואי של החיסונים וכרבע חושבים שחלק מהחיסונים גורמים לאוטיזם [כאן]. לאור זאת, אני לא בטוח מה עלינו לעשות. אולי להוריד את השקף מהמצגת?
שקף 37: מאתר האינטרנט של ארגון "חסון" (הפטיטיס B)אין ויכוח על הסיכון לתינוקות של נשים נשאיות הפטיטיס B. אבל, נראה לי שלא הבנתם את טענת ארגון "חסון" בענין:
טענתם היא שכדאי לבדוק את הנשים שבהריון לנשאות להפטיטיס B, ולחסן רק את התינוקות של הנשאיות. ודאי תסכימו איתי שבדיקה פשוטה במהלך ההריון עשויה לחסוך את החיסון ביום הלידה לכ-98% מהתינוקות.הצעתי: השקף אינו עונה על טענת "חסון" וכדאי לשנות אותו בהתאם. אולי כדאי להוסיף שמשרד הבריאות ישקול המלצה לנשים בהריון להבדק לנשאות להפטיטיס B?
שקף 42: האם יש קשר בין חיסונים ואוטיזם?
מכובדיי, האם מכירים אתם את הביטוי "לירות לעצמנו ברגל"? נזכרתי בביטוי זה כשהתעמקתי בשקף מס' 42. הטענה המופיעה בשקף, האומרת שהעליה בשיעור האוטיזם נובעת משינויים
באבחון היא כל-כך משוללת יסוד שהיא מעלה סימני שאלה לגבי המצגת כולה. האם ניתן להסביר את השינוי בשיעור האוטיסטים מאחד ל-10,000 בשנות ה-70 לאחד מ-100 כיום בשינוי באבחון? האם בשנות ה-70 לא ידעו לאבחן ילד מסוגר בעצמו, שאינו מתקשר, אינו מדבר, אינו משחק עם ילדים אחרים, וכו'?על פי טענה זו כמות האוטיסטים למעשה לא השתנתה מהותית מאז שנות ה-70. אם כך, היכן הם כל עשרות-אלפי האוטיסטים בני 30 ומעלה? היכן הם מסתתרים? הרי הם צריכים לחיות במוסדות מיוחדים, כיון שאינם יכולים להשתלב באורח חיים רגיל. תמהתני.
בנוסף, מכובדי, קשה להבין כיצד חמק מתחת עיניכם הצופיה מחקר חשוב הסותר לחלוטין את הנחת "האבחון המשופר" שלכם (מחקר כחול-לבן!). קראו [כאן].
הצעתי: השקף הזה חייב ללכת כיון שכל מי שמצוי בסוגית הילדים האוטיסטים יתחלחל לנוכח הטיעונים המובאים בו, וכך עשויה מטרתנו המשותפת – הבאת מידע אמין בנוגע לחיסונים – לספוג מכה קשה.
שקף 47: מחלות זיהומיות בישראל בעשור האחרון. מחלות עם חיסון נבלמו, האחרות נותרואני מקווה שאיני מטריד אותכם בקטנות, אבל השקף דנן משאיר פתח – שכדאי מאוד לסגור אותו – לכך שאולי יש
גורמים אחרים (מלבד החיסון) שמשפיעים על תחלואה במחלות זיהומיות. ראו למשל את התחלואה במנינגיטיס בגילאי 5-9 ו-10-14 שדווקא עלתה לאחר הכנסת החיסון. בדומה, התחלואה בשיגלוזיס במגזר היהודי דווקא ירדה מאוד למרות שלא הוכנס למחלה חיסון.הצעתי: כדאי להחליף את נתוני המחלות שהזכרתי בנתוני מחלות שיעבירו רושם מוצק יותר לגבי התועלת של החיסונים. אפשר למשל להביא את נתוני התחלואה בשעלת.
שקף 48-49: דיזנטריה וטיפוס בארה"ב – אין משמעות להגייינה וסניטציה משופרות
שני השקפים הללו מבקשים להראות ששיפור בהיגיינה ובסניטציה אינם גורמים משמעותיים בהורדת התחלואה
והתמותה ממחלות זיהומיות. לראיה, שיעור המקרים של מחלות הדיזנטריה והטיפוס - להן לא פותח חיסון – לא פחת מאז שנת 1955 (דיזנטריה) ו-1971 (טיפוס).מכובדי, הטיעון שלכם מאוד בעייתי - שלא לומר מטעה. אין זה סביר שרמות ההיגיינה והסניטציה השתפרו מהותית בחצי השני של המאה ה-20. השיפור המשמעותי בהיגיינה וסניטציה הושג במחצית הראשונה של המאה ה- 20 עם הכנסתן של מערכות ביוב בערים ובבתים. ואכן, מסתבר שבדיקת שיעור התמותה של שתי המחלות הללו מראות ירידה דרמטית בשנים 1900-1950 – וכל זאת ללא חיסון!
ראו איך שיעור המוות ממחלות אלו יורד לרמה אפסית כבר בשנת 1955. נשאלת השאלה: היות ומעולם לא הוכנס לשימוש חיסון המוני למחלות אלו – מה גרם לירידת התמותה הדרמטית? במאמר שכתבו שני חוקרים מהמרכז לבקרה ומניעה של מחלות בארה"ב (CDC), ושנשען על נתונים סטטיסטיים של ממשלת ארה"ב [כאן], נאמר: "שיפורים בתנאי החיים, סניטציה, וטיפול רפואי הם כנראה האחראים למגמה הזו [של ירידה בתמותה]". (ניתן לקרוא [כאן] את הפוסט שהקדשתי לנושא זה.)
בנוסף, שימו לב לכמות החולים המופיעה בשקפים 48-49: במקרה של דיזנטריה מדובר בסך הכל על כמות מזערית של 8-10 חולים לכל 100,000 ובמקרה של הטיפוס מדובר אפילו על פחות מכך: כ-500 חולים בשנה בארה"ב כולה (כ-1-2 חולים ל-100,000).מכובדיי, שני השקפים האלו עשויים לגרום לאדם הסביר לקבל רושם מוטעה כאילו יוצריהם הסתירו ועיוותו מידע סטטיסטי הידוע להם, בצורה שתיצור מראית-עין של יעילות החיסונים.
הצעתי: היות ולא מתקבל על הדעת שמחלקת שירותי בריאות הציבור תבצע מניפולציה מכוונת בנתונים מדעיים על מנת לקדם את אג'נדת החיסונים, אין לי אלא להניח ששקפים אלו השתרבבו בטעות למצגת. למזלנו, תיקון הטעות קל ופשוט: יש להסיר אותם לאלתר.
----------
מכובדיי, דנתי אך במקצת מהבעיות שנתגלעו במצגת. ישנם עוד שקפים רבים הנגועים בחוסר דיוק ובטעויות חמורות, אך תקצר היריעה מלפרטם במאמר אחד. עם זאת, מתחייב אני להשקיע מזמני ומרצי להשלים את העבודה מיד לאחר שתתקנו את הדורש תיקון בשקפים הנזכרים מעלה.
ולסיום, רבותי, סיפור אנקדוטלי קצר:
שטחתי את השגותי למצגת בפני חבר טוב. הנ"ל הינו אקדמאי, אדם משכיל, רחב אופקים ובעל מחשבה חריפה. כמובן, על מנת למנוע הטיה, לא חשפתי בפניו את מקור השקפים.
יש לציין שהייתי מעט מופתע מתגובתו הקטגורית (ציטוט מדויק פחות-או-יותר):
"מי שכתב את השקפים האלו הוא אידיוט מושלם או שקרן מדופלם. ברור לגמרי שיש לו אג'נדה לדחוף את החיסונים ולטשטש כל קשר לנזקים. זה נראה כמו תעמולה סובייטית מהימים היפים של ברז'נייב."
אוי לאוזניים שכך שמעו! מייד היסיתי אותו בנחרצות. הרי אין להאמין על משרד הבריאות במדינת ישראל אלא זולת זאת שהוא פועל אך ורק למען בריאותם של אזרחי המדינה, וילדיהם בראש ובראשונה.
עם זאת, למען הסר ספק – אנא מהרו ותקנו את המצגת!
בברכה,
vaccine.explorer
-----------------------------------
*** עדכון – 13.11.2010
לכבוד: פרופ' יונה אמיתי, ד"ר פאול סלייטר, וד"ר אלכס לבנטל שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות
מכובדי,
שמחתי לראות שהמצגת הורדה מאתר משרד הבריאות. מסתבר שאגף שירותי בריאות הציבור יודע לקבל ביקורת ולהפנים לקחים. עם זאת, תמהתני מדוע לא זכיתי לקבל מכם מכתב תודה או לפחות הערה לבבית לפוסט זה - היות ואני הוא זה שהסב את תשומת לבכם לפגמים הקשים שבמצגת!
למרות חוסר הפרגון היו סמוכים ובטוחים שאיני נוטר טינה, ואני נכון לשרת את אזרחי ישראל בכל עת שתדרש. במידה ותרצו לפרסם גרסה מעודכנת של המצגת, אשמח לבצע ביקורת מקדימה באשר לאיכותה ובכך לוודא את דיוק המידע המובא לידיעת הציבור.
בברכה,
vaccine.explorer
מאמרים נוספים:
* רשויות הבריאות אינן חוקרות את הקשר חיסונים-אוטיזם
* תומכי החיסונים: פול אופיט המדען המליונר
בנוסף לכל יש לך גם חוש הומור! אני מקווה שגם להם...
השבמחק