כניסתם לשוק של חיסוני סרטן צוואר הרחם לוותה במסע יחסי צבור אגרסיבי בכל העולם וגם בישראל. כחלק ממסע פרסום זה החלו להופיע בעיתונות הכתובה ובאינטרנט מאמרים המתארים את סיכוני סרטן צוואר הרחם ואת החיסונים החדשים. מאמרים אלו היללו, רובם ככולם, את יעילותם של החיסונים לסרטן צוואר הרחם ותארו את פיתוחם כמהפכה בתחום מניעת הסרטן.
אחד מהכותבים הפוריים בנושא חיסוני סרטן צוואר הרחם הוא ד"ר אפרים סיגלר, רופא נשים בכיר, מנהל שירות צוואר הרחם במחוז חיפה של שירותי בריאות כללית ויושב-ראש החברה הישראלית לקולפוסקופיה ומחלות צוואר הרחם. בין השנים 2007-2010 הופיע ד"ר סיגלר בלפחות שלושה פורומים שונים בהם דיבר בזכות חיסוני סרטן צוואר הרחם, ופירסם מספר מאמרים בנושא בכלי התקשורת.
יחסי הקירבה בין חברות התרופות ורופאים מובילים בתחומם כבר עלו לכותרות פעמים רבות. חברות התרופות משלמות סכומים נדיבים לרופאים בכירים עבור יעוץ, מתן הרצאות, כתיבת מאמרים, וכו', ואילו הרופאים מצידם רותמים את מעמדם המקצועי והשפעתם לצורך קידום מכירותיה של התרופה (או החיסון) אותם משווק היצרן. כמובן ששני הצדדים נהנים מהסידור המצוין, ומי שמשלם את המחיר הוא, כמו תמיד, הציבור הרחב שאינו מודע לכל הפעילות הזו, הרוחשת בחדרי ההרצאות הממוזגים ומעל לדפי הירחונים המקצועיים, מעלה תהיות קשות לגבי אמינותו של המחקר הרפואי ומערערת את מעמדם של הרופאים כיועצים אובייקטיביים. (מי שמוצא את עצמו בשלב זה עם גבה אחת מורמת, מומלץ לו לקבוע פגישה עם ד"ר קרלאט, שיסביר לו בפרוטרוט כיצד הפכה תעשיית התרופות את הרופאים לאנשי השיווק שלה [כאן].)
כידוע, בשנת 2006 אושר לשימוש בארה"ב (ומיד אחר-כך גם בישראל) חיסון הגרדסיל של חברת מרק (MSD). כשנתיים מאוחר יותר, אושר לשימוש חיסון מתחרה (סרבריקס) של חברת גלאקסו-סמית'-קליין (GSK). חיסונים אלו זכו לביקורת רבה, בארץ ובעולם, ובלוג זה עוסק בהם בצורה נרחבת [כאן].
לאור האמור לעיל, מעניין לבחון את יחסו של ד"ר אפרים סיגלר, רופא בכיר ובולט בתחום רפואת הנשים בישראל, לחיסונים לסרטן צוואר הרחם.
פרק ראשון: ד"ר אפרים סיגלר יודע גילוי נאות מהו
בשנים האחרונות, לאחר פרסומן של פרשיות רבות של יחסים לא-אתיים בין חברות התרופות ובעלי מקצוע מתחום הרפואה, קרם עור וגידים סטנדרט התנהגותי חדש בתחום: "הגילוי הנאות". רופאים, חוקרים, מחברי מאמרים, ושאר בעלי תפקידים בעולם הרפואה, אמורים להצהיר על ניגודי אינטרסים שיש להם בעת שהם מביעים דעתם בנושאים מתחום הרפואה. בדרך כלל, באופן לא מפתיע, ניגודי האינטרסים מתבטאים ביחסים עסקיים בין אנשי מקצוע וחברות התרופות. מובן שצעד זה אינו מהווה הגנה הרמטית בפני השחתת הרפואה, אך ישנה תמימות דעים שהוא בהחלט צעד בכיוון הנכון.
ומסתבר, או כך לפחות זה מצטייר, שד"ר אפרים סיגלר הינו תומך מובהק של עיקרון ה"גילוי הנאות". כיוון שבנובמבר 2007 הוא מתכבד ומופיע בכנסת, בישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה [כאן], הדנה בחיסון סרטן צוואר הרחם, ופותח את דברים במילים האלו בדיוק:
"קודם כל גילוי נאות: אני יושב הראש החדש של החברה הישראלית לקולפוסקופיה במחלות צוואר הרחם ויש לי ניגוד אינטרסים כיוון שאם החיסון הזה ייכנס לא תהיה לי עבודה. למרות זה אני תומך בחיסון כיוון שאני תומך בנשים..."
לא רק גילוי נאות, אלא גם מניעים הראויים לכל שבח! תדע כל אם עברייה שצוואר הרחם של בתה שמור בידיים שאין טובות מהן.
וממשיך ד"ר סיגלר ואומר:
"דבר נוסף, חיסון לא יחסן את המחלה. הוא יחסן 70% מהמקרים או 80% וזה משהו שחייבים לדעת. גם נשים שלוקחות חיסון חייבות להמשיך במעקב אבל בלי ספק שברגע שזה ייכנס בסופו של תהליך, הירידה בהוצאות הבריאות תהיה הרבה יותר גדולה מאשר מחיר החיסון."
אין צורך לומר שד"ר סיגלר אמון על הצגה שקופה ומאוזנת של יתרונותיו וחסרונותיו של החיסון, ודבר זה רק משווה משנה-תוקף לעמדתו המנומקת בעד החיסון ולקביעתו הנחרצת שהחיסון משתלם כלכלית למדינת ישראל.
פרק שני: החיים הטובים של כתב הבריאות של מעריב
בדצמבר 2008 מתפרסמת באתר NRG של העיתון מעריב כתבה אוהדת [כאן] במיוחד על החיסון לסרטן צוואר הרחם. דן אבן, כתב הבריאות של מעריב מהלל ומשבח את החיסון הבטוח והיעיל, ומנפץ (כך במקור) מיתוסים שגויים לגביו: החיסון בטוח ואין לו תופעות לוואי משמעותיות, החיסון מעניק "מטרית הגנה" כנגד זנים מסרטנים נוסף לזנים 16 ו-18 להם הוא מותווה, חוקרים אומרים שהחיסון ישמור על אפקטיביות למשך עשרות שנים, ועוד. לכתבה נלווית פרשנות של לא אחר מד"ר אפרים סיגלר, המחזק, בין השאר, את הטענות לגבי בטיחות החיסון:
"היו דיווחים על מישהי שנוטלת גלולות למניעת היריון שלקחה את החיסון, ופיתחה קריש דם במוח. אך אין שום ראיה שזה כתוצאה מהחיסון, בעוד שהוכח שגלולות מגדילות את הסיכון לקרישי דם במוח. באוסטרליה דווח על עשרות נערות שהתעלפו לאחר שקיבלו את החיסון, ולאחרונה התברר שהסיבה היא המתנה ממושכת בשמש כדי לקבלו בחצר בית הספר".
ד"ר סיגלר אינו מזכיר מקרי מוות, שיתוק, אפילפסיה ועוד תופעות לוואי חמורות שדווחו בארה"ב לאחר קבלת החיסון, אך מה לנו כי נלין: אך סביר הוא שרופא נשים אינו מצוי בפרטי הפרטים של מערך הדיווח על נזקי החיסונים בארה"ב (VAERS), ודי לנו בניקיון כפיים ובכוונה טובה מצידו.
הקורא הערני וודאי נתן את דעתו שפיסקה זו משתמשת בגוף יחיד "חיסון לסרטן צוואר הרחם" ולא בגוף רבים, והרי אנו כבר בשלהי שנת 2008 וחיסון הסרבריקס כבר עלה על הבמה, וכיצד זה הכתב מזכיר רק חיסון אחד?
התעלומה מתבהרת בשורה המופיעה בתחתית הכתבה, לאמור: הכתב היה אורח חברת MSD בכנס איגוד הגינקולוגים האירופי בצרפת
אההה... הכתב התארח בצרפת במימונה של חברת מרק (MSD) יצרנית הגרדסיל, ועל כן אין זה פלא שהכתבה מתמקדת בתכונותיו המעולות של חיסון זה (על אף שלמען טוהר המידות אינה מזכירה אותו בשמו).
וד"ר סיגלר? ברי לנו שד"ר סיגלר יודע גילוי נאות מהו, והיות והוא איננו מצהיר על כל טובת-הנאה בגוף הכתבה, הרי מנוי וגמור עימנו שלא זכה לאותה הזמנה מטעם חברת MSD לטעום ממעדני צרפת וללגום מיינותיה המשובחים בכנס איגוד הגניקולוגים האירופי.
פרק שלישי: וידוי מפתיע בועדת החיסונים
וכך, שמחים וטובי לב, חמושים בידיעה שד"ר אפרים סיגלר דואג לבריאותן של בנותינו, ואחת היא לו אף אם תיפגע פרנסתו, ואפילו מנעמי צרפת אין ביכולתם לפתותו לסטות מדרך צדיקים, מוצאים אנו את עצמנו, כך סתם ביום חורפי של ינואר 2009, בתחילתו של מסע יגון ואכזבה.
כרופא בכיר ומומחה לסרטן צוואר הרחם, מזומן ד"ר אפרים סיגלר לישיבת "הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים" של משרד הבריאות, הדנה בסוגיית התיעדוף הממלכתי של חיסון סרטן צוואר הרחם אל מול החיסון לרוטה-וירוס [פרוטוקול הישיבה: כאן].
כבר בתחילת הישיבה, מבקש יושב-ראש הוועדה פרופ' רשפון מהנוכחים להצהיר על "קשר עם יצרני אחד או יותר מהחיסונים, לשם גילוי נאות". וד"ר סיגלר, בשבתו בין עמיתים למקצוע, יודע גילוי נאות מהו, ואומר: "קיבלתי מימון מחקר והוצאות נסיעה לכנס משתי החברות המיצרות את החיסונים" (עמ' 2 בפרוטוקול הישיבה).
מסתבר שד"ר סיגלר מוערך מאוד בקרב עמיתיו, כיוון שלא יושב ראש הוועדה ולא אף אחד מחבריה הנכבדים רואה בעיה בכך שרופא שקיבל כספים מיצרניות החיסונים לסרטן צוואר הרחם, יישב בישיבת הועדה הדנה בהחלטות קריטיות לגבי שילובם בתוכנית החיסונים הממלכתית.
ד"ר סיגלר עצמו וודאי שהוא מכיר במעלותיו-הוא, ועל כן אינו רואה פגם בהשתתפותו בדיון, ובתמיכתו הגורפת בהכללת חיסוני סרטן צוואר הרחם בתוכנית החיסונים הממלכתית, לאמור:
"עמדת ה-WHO מ-2007 הנה שבארצות בהן חלשות תכניות הסינון של סרטן צוואר הרחם ושעורי התמותה גבוהים, מומלץ חיסון שגרתי. בישראל לא משקיעים בסינון ולכן מתאים להכליל בה את החיסון."
ואנו עומדים נבוכים ותמהים – ממתי נקשרו הקשרים בין ד"ר סיגלר ויצרניות החיסונים, ומה טיבם המדויק? ברי לנו שבשבתו בוועדת הכנסת בנוב' 2007 ("...יש לי ניגוד אינטרסים כיוון שאם החיסון הזה ייכנס לא תהיה לי עבודה") עדיין לא נוצר הקשר, כי מי יעלה על הדעת שרופא במעמדו יישב במעמד כה מכובד כנציג סמוי של חברת זו או אחרת...
עם זאת, מודים אנו שביטחוננו בד"ר סיגלר התערער מעט, ואנו צופים בחשש אל העתיד: האם ד"ר סיגלר, בהופעותיו הפומביות, יצהיר על ניגוד האינטרסים שלו?
פרק רביעי: לא להמתין
העתיד מיהר להגיע, וביולי 2009 מתפרסם בעיתון "הארץ" תחת הכותרת "לא להמתין" מאמר של ד"ר סיגלר [כאן]. מדובר בתשובתו של ד"ר סיגלר למאמר ביקורתי של ד"ר אמנון להד, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הקהילה במשרד הבריאות [כאן], המעלה טיעונים כבדי-משקל כנגד אימוצם של חיסוני סרטן צוואר-הרחם, כגון יעילותם הנמוכה, חוסר הוודאות לגבי משך-זמן ההגנה שלהם, ועוד.
במאמרו, חוזר ומשבח ד"ר סיגלר את חיסוני סרטן צוואר הרחם, ומוכיח באותות ובמופתים שראוי להכניסם לתוכנית החיסונים הממלכתית, כפי שקבע משרד הבריאות (נכון לזמן כתיבת שורות אלה, מתוכנן לשנת 2011).
לאחר שהתרשמנו מחריפות המחשבה ועוצמת הטיעונים, ניגשים אנו לתחתית המאמר, בחיפוש אחר הליפתן, שכידוע טעמו הוא זה שנותר על השפתיים בסיום הארוחה. אך הפעם, לתדהמתנו, נוקט ד"ר סיגלר במדיניות של חוסר "גילוי נאות" ואינו מדווח לקוראי ה"עיתון לאנשים חושבים" על קשריו הענפים עם יצרניות החיסונים. לא גילוי ולא נאות. גורנישט. נאדה...
נראה שקהל הקוראים אינו זכאי לגילוי הלב לו זוכים העמיתים למקצוע בועדת החיסונים של משרד הבריאות.
פרק חמישי: ד"ר סיגלר מעדכן
לאחר שענה לביקורת מצד ד"ר להד, מתפנה ד"ר סיגלר מעיסוקיו הרבים לכתיבת מאמר מקיף על חיסוני סרטן צוואר הרחם [כאן]. המאמר מופיע הפעם באכסניה מקצועית-שיווקית (אתר "מדיקל מדיה") ושוב הוא מהלל, משבח, משיב לביקורת ומסכם:
"אם ברצוננו למנוע בעתיד את סרטן צוואר הרחם ולמנוע את נזקי הקונדילומה, חובה עלינו להמליץ לנערות להתחסן בטרם החלו לקיים יחסי מין..."
והגילוי-הנאות? האם ד"ר סיגלר מיידע את הקוראים בטיב יחסיו עם חברות החיסונים? האם הוא מזכיר מימון מחקר והוצאות נסיעה לכנס למען יוכל הקורא לשקלל את ניגוד האינטרסים לכאורה בחוות הדעת על החיסון המוגשת לו?
לא בבית-ספרנו. ד"ר סיגלר החליט שלא לפרט את ניגוד האינטרסים שלו ואנו סמוכים ובטוחים שנימוקיו מוצקים וראויים כתמיד.
פרק שישי: הגראן-פינאלה
במאי 2010 מארגנת חברת MSD כנס מדעי-שיווקי לחיסון הגרדסיל, כמיטב המסורת של תעשיית התרופות. כמקובל, נרתמים מספר מומחים בתחום רפואת הנשים בישראל לדון בתכונותיו התרומיות של הגרדסיל, ומקומו של ד"ר אפרים סיגלר בנבחרת זו מובטח.
הרצאתו של ד"ר סיגלר עוסקת בנושא בטיחת החיסון. כידוע, מאז כניסתו של הגרדסיל לשוק דווחו מעל 16,000 תופעות לוואי לחיסון בארה"ב לבדה, מתוכן כ-60 מקרי מוות וכ-1000 תופעות המוגדרות חמורות (כדוגמת שיתוק). מספר המקרים בפועל מוערך כגדול פי 10 עד פי 100 ממספרים אלו. כזכור, לד"ר סיגלר ישנה זוית ראייה מקילה לנושא תופעות הלוואי (ראו דבריו בפרק השני לעיל), והוא אינו נוח להתרשם ממקרי המוות והתופעות החמורות המדווחים כבעלי קשר לחיסון. נראה שבחברת MSD שותפים לראייה זו של נזקי החיסון, כיון שהם בוחרים דווקא בד"ר סיגלר להציג נושא חשוב זה.
אני מאיץ בקורא לצפות בהרצאתו המאלפת של ד"ר סיגלר. אכן מופת להרצאה מדעית של רופא חסר פניות, אמיץ ובעל ראיה מפוכחת וחודרת [כאן, דורש הרשמה חינמית].
וה"גילוי הנאות" אתם שואלים? ובכן, בכנס ממומן של חברת MSD שכל תכליתו היא לשווק בנחרצות את חיסון הגרדסיל, לא ממש ציפינו להצהרות על ניגודי אינטרסים מהדוברים המכובדים... אבל אנו כבר למדנו שד"ר סיגלר יודע גילוי-נאות מהו, ובתחילת הרצאתו הוא אינו מאכזב ומכריז (דקה 01:30 של ההרצאה):
"...וגילוי נאות, לא קיבלתי אף שקופית מחברת התרופות. כל השקופיות זה חיפוש עצמי באינטרנט."
ועל גילוי-לב מפתיע שכזה באמת שאין צורך להוסיף...
לסיכום, לא נותר לנו אלא להודות לך, הקורא, על שצלחת עימנו את מסע הגילויים והתהפוכות בנוגע לדרך בה רואה אחד מרופאי הנשים הבכירים בישראל את חובת ה"גילוי-הנאות". אנו סמוכים ובטוחים שתדע לשפוט נכוחה בסוגיה, ואף תסיק ממנה מסקנות טובות וראויות.
מאמרים נוספים:
* תרופה כמוצר, רופא כאיש שיווק: איך חברות התרופות מזנות את הרפואה
* גרדסיל: חיסון בטוח ויעיל או חיסון מסוכן ומיותר?
* סרבריקס – אחיו הקטן של הגרדסיל?
אחד מהכותבים הפוריים בנושא חיסוני סרטן צוואר הרחם הוא ד"ר אפרים סיגלר, רופא נשים בכיר, מנהל שירות צוואר הרחם במחוז חיפה של שירותי בריאות כללית ויושב-ראש החברה הישראלית לקולפוסקופיה ומחלות צוואר הרחם. בין השנים 2007-2010 הופיע ד"ר סיגלר בלפחות שלושה פורומים שונים בהם דיבר בזכות חיסוני סרטן צוואר הרחם, ופירסם מספר מאמרים בנושא בכלי התקשורת.
יחסי הקירבה בין חברות התרופות ורופאים מובילים בתחומם כבר עלו לכותרות פעמים רבות. חברות התרופות משלמות סכומים נדיבים לרופאים בכירים עבור יעוץ, מתן הרצאות, כתיבת מאמרים, וכו', ואילו הרופאים מצידם רותמים את מעמדם המקצועי והשפעתם לצורך קידום מכירותיה של התרופה (או החיסון) אותם משווק היצרן. כמובן ששני הצדדים נהנים מהסידור המצוין, ומי שמשלם את המחיר הוא, כמו תמיד, הציבור הרחב שאינו מודע לכל הפעילות הזו, הרוחשת בחדרי ההרצאות הממוזגים ומעל לדפי הירחונים המקצועיים, מעלה תהיות קשות לגבי אמינותו של המחקר הרפואי ומערערת את מעמדם של הרופאים כיועצים אובייקטיביים. (מי שמוצא את עצמו בשלב זה עם גבה אחת מורמת, מומלץ לו לקבוע פגישה עם ד"ר קרלאט, שיסביר לו בפרוטרוט כיצד הפכה תעשיית התרופות את הרופאים לאנשי השיווק שלה [כאן].)
כידוע, בשנת 2006 אושר לשימוש בארה"ב (ומיד אחר-כך גם בישראל) חיסון הגרדסיל של חברת מרק (MSD). כשנתיים מאוחר יותר, אושר לשימוש חיסון מתחרה (סרבריקס) של חברת גלאקסו-סמית'-קליין (GSK). חיסונים אלו זכו לביקורת רבה, בארץ ובעולם, ובלוג זה עוסק בהם בצורה נרחבת [כאן].
לאור האמור לעיל, מעניין לבחון את יחסו של ד"ר אפרים סיגלר, רופא בכיר ובולט בתחום רפואת הנשים בישראל, לחיסונים לסרטן צוואר הרחם.
פרק ראשון: ד"ר אפרים סיגלר יודע גילוי נאות מהו
בשנים האחרונות, לאחר פרסומן של פרשיות רבות של יחסים לא-אתיים בין חברות התרופות ובעלי מקצוע מתחום הרפואה, קרם עור וגידים סטנדרט התנהגותי חדש בתחום: "הגילוי הנאות". רופאים, חוקרים, מחברי מאמרים, ושאר בעלי תפקידים בעולם הרפואה, אמורים להצהיר על ניגודי אינטרסים שיש להם בעת שהם מביעים דעתם בנושאים מתחום הרפואה. בדרך כלל, באופן לא מפתיע, ניגודי האינטרסים מתבטאים ביחסים עסקיים בין אנשי מקצוע וחברות התרופות. מובן שצעד זה אינו מהווה הגנה הרמטית בפני השחתת הרפואה, אך ישנה תמימות דעים שהוא בהחלט צעד בכיוון הנכון.
ומסתבר, או כך לפחות זה מצטייר, שד"ר אפרים סיגלר הינו תומך מובהק של עיקרון ה"גילוי הנאות". כיוון שבנובמבר 2007 הוא מתכבד ומופיע בכנסת, בישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה [כאן], הדנה בחיסון סרטן צוואר הרחם, ופותח את דברים במילים האלו בדיוק:
"קודם כל גילוי נאות: אני יושב הראש החדש של החברה הישראלית לקולפוסקופיה במחלות צוואר הרחם ויש לי ניגוד אינטרסים כיוון שאם החיסון הזה ייכנס לא תהיה לי עבודה. למרות זה אני תומך בחיסון כיוון שאני תומך בנשים..."
לא רק גילוי נאות, אלא גם מניעים הראויים לכל שבח! תדע כל אם עברייה שצוואר הרחם של בתה שמור בידיים שאין טובות מהן.
וממשיך ד"ר סיגלר ואומר:
"דבר נוסף, חיסון לא יחסן את המחלה. הוא יחסן 70% מהמקרים או 80% וזה משהו שחייבים לדעת. גם נשים שלוקחות חיסון חייבות להמשיך במעקב אבל בלי ספק שברגע שזה ייכנס בסופו של תהליך, הירידה בהוצאות הבריאות תהיה הרבה יותר גדולה מאשר מחיר החיסון."
אין צורך לומר שד"ר סיגלר אמון על הצגה שקופה ומאוזנת של יתרונותיו וחסרונותיו של החיסון, ודבר זה רק משווה משנה-תוקף לעמדתו המנומקת בעד החיסון ולקביעתו הנחרצת שהחיסון משתלם כלכלית למדינת ישראל.
פרק שני: החיים הטובים של כתב הבריאות של מעריב
בדצמבר 2008 מתפרסמת באתר NRG של העיתון מעריב כתבה אוהדת [כאן] במיוחד על החיסון לסרטן צוואר הרחם. דן אבן, כתב הבריאות של מעריב מהלל ומשבח את החיסון הבטוח והיעיל, ומנפץ (כך במקור) מיתוסים שגויים לגביו: החיסון בטוח ואין לו תופעות לוואי משמעותיות, החיסון מעניק "מטרית הגנה" כנגד זנים מסרטנים נוסף לזנים 16 ו-18 להם הוא מותווה, חוקרים אומרים שהחיסון ישמור על אפקטיביות למשך עשרות שנים, ועוד. לכתבה נלווית פרשנות של לא אחר מד"ר אפרים סיגלר, המחזק, בין השאר, את הטענות לגבי בטיחות החיסון:
"היו דיווחים על מישהי שנוטלת גלולות למניעת היריון שלקחה את החיסון, ופיתחה קריש דם במוח. אך אין שום ראיה שזה כתוצאה מהחיסון, בעוד שהוכח שגלולות מגדילות את הסיכון לקרישי דם במוח. באוסטרליה דווח על עשרות נערות שהתעלפו לאחר שקיבלו את החיסון, ולאחרונה התברר שהסיבה היא המתנה ממושכת בשמש כדי לקבלו בחצר בית הספר".
ד"ר סיגלר אינו מזכיר מקרי מוות, שיתוק, אפילפסיה ועוד תופעות לוואי חמורות שדווחו בארה"ב לאחר קבלת החיסון, אך מה לנו כי נלין: אך סביר הוא שרופא נשים אינו מצוי בפרטי הפרטים של מערך הדיווח על נזקי החיסונים בארה"ב (VAERS), ודי לנו בניקיון כפיים ובכוונה טובה מצידו.
הקורא הערני וודאי נתן את דעתו שפיסקה זו משתמשת בגוף יחיד "חיסון לסרטן צוואר הרחם" ולא בגוף רבים, והרי אנו כבר בשלהי שנת 2008 וחיסון הסרבריקס כבר עלה על הבמה, וכיצד זה הכתב מזכיר רק חיסון אחד?
התעלומה מתבהרת בשורה המופיעה בתחתית הכתבה, לאמור: הכתב היה אורח חברת MSD בכנס איגוד הגינקולוגים האירופי בצרפת
אההה... הכתב התארח בצרפת במימונה של חברת מרק (MSD) יצרנית הגרדסיל, ועל כן אין זה פלא שהכתבה מתמקדת בתכונותיו המעולות של חיסון זה (על אף שלמען טוהר המידות אינה מזכירה אותו בשמו).
וד"ר סיגלר? ברי לנו שד"ר סיגלר יודע גילוי נאות מהו, והיות והוא איננו מצהיר על כל טובת-הנאה בגוף הכתבה, הרי מנוי וגמור עימנו שלא זכה לאותה הזמנה מטעם חברת MSD לטעום ממעדני צרפת וללגום מיינותיה המשובחים בכנס איגוד הגניקולוגים האירופי.
פרק שלישי: וידוי מפתיע בועדת החיסונים
וכך, שמחים וטובי לב, חמושים בידיעה שד"ר אפרים סיגלר דואג לבריאותן של בנותינו, ואחת היא לו אף אם תיפגע פרנסתו, ואפילו מנעמי צרפת אין ביכולתם לפתותו לסטות מדרך צדיקים, מוצאים אנו את עצמנו, כך סתם ביום חורפי של ינואר 2009, בתחילתו של מסע יגון ואכזבה.
כרופא בכיר ומומחה לסרטן צוואר הרחם, מזומן ד"ר אפרים סיגלר לישיבת "הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים" של משרד הבריאות, הדנה בסוגיית התיעדוף הממלכתי של חיסון סרטן צוואר הרחם אל מול החיסון לרוטה-וירוס [פרוטוקול הישיבה: כאן].
כבר בתחילת הישיבה, מבקש יושב-ראש הוועדה פרופ' רשפון מהנוכחים להצהיר על "קשר עם יצרני אחד או יותר מהחיסונים, לשם גילוי נאות". וד"ר סיגלר, בשבתו בין עמיתים למקצוע, יודע גילוי נאות מהו, ואומר: "קיבלתי מימון מחקר והוצאות נסיעה לכנס משתי החברות המיצרות את החיסונים" (עמ' 2 בפרוטוקול הישיבה).
מסתבר שד"ר סיגלר מוערך מאוד בקרב עמיתיו, כיוון שלא יושב ראש הוועדה ולא אף אחד מחבריה הנכבדים רואה בעיה בכך שרופא שקיבל כספים מיצרניות החיסונים לסרטן צוואר הרחם, יישב בישיבת הועדה הדנה בהחלטות קריטיות לגבי שילובם בתוכנית החיסונים הממלכתית.
ד"ר סיגלר עצמו וודאי שהוא מכיר במעלותיו-הוא, ועל כן אינו רואה פגם בהשתתפותו בדיון, ובתמיכתו הגורפת בהכללת חיסוני סרטן צוואר הרחם בתוכנית החיסונים הממלכתית, לאמור:
"עמדת ה-WHO מ-2007 הנה שבארצות בהן חלשות תכניות הסינון של סרטן צוואר הרחם ושעורי התמותה גבוהים, מומלץ חיסון שגרתי. בישראל לא משקיעים בסינון ולכן מתאים להכליל בה את החיסון."
ואנו עומדים נבוכים ותמהים – ממתי נקשרו הקשרים בין ד"ר סיגלר ויצרניות החיסונים, ומה טיבם המדויק? ברי לנו שבשבתו בוועדת הכנסת בנוב' 2007 ("...יש לי ניגוד אינטרסים כיוון שאם החיסון הזה ייכנס לא תהיה לי עבודה") עדיין לא נוצר הקשר, כי מי יעלה על הדעת שרופא במעמדו יישב במעמד כה מכובד כנציג סמוי של חברת זו או אחרת...
עם זאת, מודים אנו שביטחוננו בד"ר סיגלר התערער מעט, ואנו צופים בחשש אל העתיד: האם ד"ר סיגלר, בהופעותיו הפומביות, יצהיר על ניגוד האינטרסים שלו?
פרק רביעי: לא להמתין
העתיד מיהר להגיע, וביולי 2009 מתפרסם בעיתון "הארץ" תחת הכותרת "לא להמתין" מאמר של ד"ר סיגלר [כאן]. מדובר בתשובתו של ד"ר סיגלר למאמר ביקורתי של ד"ר אמנון להד, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הקהילה במשרד הבריאות [כאן], המעלה טיעונים כבדי-משקל כנגד אימוצם של חיסוני סרטן צוואר-הרחם, כגון יעילותם הנמוכה, חוסר הוודאות לגבי משך-זמן ההגנה שלהם, ועוד.
במאמרו, חוזר ומשבח ד"ר סיגלר את חיסוני סרטן צוואר הרחם, ומוכיח באותות ובמופתים שראוי להכניסם לתוכנית החיסונים הממלכתית, כפי שקבע משרד הבריאות (נכון לזמן כתיבת שורות אלה, מתוכנן לשנת 2011).
לאחר שהתרשמנו מחריפות המחשבה ועוצמת הטיעונים, ניגשים אנו לתחתית המאמר, בחיפוש אחר הליפתן, שכידוע טעמו הוא זה שנותר על השפתיים בסיום הארוחה. אך הפעם, לתדהמתנו, נוקט ד"ר סיגלר במדיניות של חוסר "גילוי נאות" ואינו מדווח לקוראי ה"עיתון לאנשים חושבים" על קשריו הענפים עם יצרניות החיסונים. לא גילוי ולא נאות. גורנישט. נאדה...
נראה שקהל הקוראים אינו זכאי לגילוי הלב לו זוכים העמיתים למקצוע בועדת החיסונים של משרד הבריאות.
פרק חמישי: ד"ר סיגלר מעדכן
לאחר שענה לביקורת מצד ד"ר להד, מתפנה ד"ר סיגלר מעיסוקיו הרבים לכתיבת מאמר מקיף על חיסוני סרטן צוואר הרחם [כאן]. המאמר מופיע הפעם באכסניה מקצועית-שיווקית (אתר "מדיקל מדיה") ושוב הוא מהלל, משבח, משיב לביקורת ומסכם:
"אם ברצוננו למנוע בעתיד את סרטן צוואר הרחם ולמנוע את נזקי הקונדילומה, חובה עלינו להמליץ לנערות להתחסן בטרם החלו לקיים יחסי מין..."
והגילוי-הנאות? האם ד"ר סיגלר מיידע את הקוראים בטיב יחסיו עם חברות החיסונים? האם הוא מזכיר מימון מחקר והוצאות נסיעה לכנס למען יוכל הקורא לשקלל את ניגוד האינטרסים לכאורה בחוות הדעת על החיסון המוגשת לו?
לא בבית-ספרנו. ד"ר סיגלר החליט שלא לפרט את ניגוד האינטרסים שלו ואנו סמוכים ובטוחים שנימוקיו מוצקים וראויים כתמיד.
פרק שישי: הגראן-פינאלה
במאי 2010 מארגנת חברת MSD כנס מדעי-שיווקי לחיסון הגרדסיל, כמיטב המסורת של תעשיית התרופות. כמקובל, נרתמים מספר מומחים בתחום רפואת הנשים בישראל לדון בתכונותיו התרומיות של הגרדסיל, ומקומו של ד"ר אפרים סיגלר בנבחרת זו מובטח.
הרצאתו של ד"ר סיגלר עוסקת בנושא בטיחת החיסון. כידוע, מאז כניסתו של הגרדסיל לשוק דווחו מעל 16,000 תופעות לוואי לחיסון בארה"ב לבדה, מתוכן כ-60 מקרי מוות וכ-1000 תופעות המוגדרות חמורות (כדוגמת שיתוק). מספר המקרים בפועל מוערך כגדול פי 10 עד פי 100 ממספרים אלו. כזכור, לד"ר סיגלר ישנה זוית ראייה מקילה לנושא תופעות הלוואי (ראו דבריו בפרק השני לעיל), והוא אינו נוח להתרשם ממקרי המוות והתופעות החמורות המדווחים כבעלי קשר לחיסון. נראה שבחברת MSD שותפים לראייה זו של נזקי החיסון, כיון שהם בוחרים דווקא בד"ר סיגלר להציג נושא חשוב זה.
אני מאיץ בקורא לצפות בהרצאתו המאלפת של ד"ר סיגלר. אכן מופת להרצאה מדעית של רופא חסר פניות, אמיץ ובעל ראיה מפוכחת וחודרת [כאן, דורש הרשמה חינמית].
וה"גילוי הנאות" אתם שואלים? ובכן, בכנס ממומן של חברת MSD שכל תכליתו היא לשווק בנחרצות את חיסון הגרדסיל, לא ממש ציפינו להצהרות על ניגודי אינטרסים מהדוברים המכובדים... אבל אנו כבר למדנו שד"ר סיגלר יודע גילוי-נאות מהו, ובתחילת הרצאתו הוא אינו מאכזב ומכריז (דקה 01:30 של ההרצאה):
"...וגילוי נאות, לא קיבלתי אף שקופית מחברת התרופות. כל השקופיות זה חיפוש עצמי באינטרנט."
ועל גילוי-לב מפתיע שכזה באמת שאין צורך להוסיף...
לסיכום, לא נותר לנו אלא להודות לך, הקורא, על שצלחת עימנו את מסע הגילויים והתהפוכות בנוגע לדרך בה רואה אחד מרופאי הנשים הבכירים בישראל את חובת ה"גילוי-הנאות". אנו סמוכים ובטוחים שתדע לשפוט נכוחה בסוגיה, ואף תסיק ממנה מסקנות טובות וראויות.
מאמרים נוספים:
* תרופה כמוצר, רופא כאיש שיווק: איך חברות התרופות מזנות את הרפואה
* גרדסיל: חיסון בטוח ויעיל או חיסון מסוכן ומיותר?
* סרבריקס – אחיו הקטן של הגרדסיל?
פשוט מזוויע,
השבמחקחיסון כל מסוכן שניתן כלאחר יד .
הורים תתעוררו עובדים עליכם בלי למצמץ!
ולא מדובר רק בחיסונים ,אלא בכל תרופה שאתם מקבלים רצוי ללמוד ולבדוק ,ולא לקבל את דבר הרופא
כתורה מסיני.
השחיתות פושה בכל חלקה של הרפואה המודרנית,וכוללת סילוף מחקרים ,שוחד רופאים,שוחד
למדינות ומקבלי החלטות,טיסות להרצאות מינון מחקרים ושכר ומה לא.
על חשבון הבריאות שלנו !!
הערכה רבה לכותב , כתיבה יפה ומרתקת.
השבמחקכל הכבוד על מאמר חשוב-אכן הציניות היא שם המשחק היום. מהרגע הראשון שפירסמו את החיסון עלו אצלי חשדות עמוקים לגבי טיבו.
השבמחקמה יהיה בסופנו..
השבמחק