יום ראשון, 2 במאי 2010

הורים שלא מחסנים (1): עדותה של רונית

בסדרה זו, אביא מספר עדויות של הורים שהחליטו לא לחסן את ילדיהם כלל, או לחסנם שלא על פי תוכנית החיסונים של משרד הבריאות.
ראשונה, עדותה של רונית, אחות במקצועה.

1. ספרי מעט על הרקע שלכם: מצב משפחתי, עיסוק מקצועי, אזור מגורים, וכו'.
שמי רונית, נשואה + 3, וגרה בעיר במרכז הארץ. אני אחות מוסמכת, מזה כ-15 שנים. בעלי עובד בחברת הי טק.

2. באיזה אופן נחשפתם לנושא החיסונים?
את שני בני הגדולים חיסנתי על פי המלצות משרד הבריאות. בתקופה זו לא שאלתי את עצמי שאלות החורגות מהמסגרת, וכך גם בנושא החיסונים.
במהלך ההריון עם בני השלישי התחלתי בתהליך של שאילת שאלות לגבי עצמי ומשפחתי, לגבי הזהות המקצועית שלי, הדרך בה אני חיה, גידול ילדים, ועוד. מתוך תהליך זה התחלתי לשאול שאלות ולהתלבט גם בנוגע לחיסונים. עזרה לי בכך חברה טובה שלא חיסנה את ילדיה וגם אמהות בקבוצת אימהות שבה השתתפתי, שהתלבטו גם הן בנושא. התמיכה הקבוצתית מאוד עזרה לי כיוון שחריגה מהתלם לא היתה דבר פשוט עבורי.
היה בי גם דיסוננס פנימי בין ההתנהלות המקצועית שלי ובין שאילת שאלות וחריגה מהמסגרת. אחיות לא לומדות בצורה מעמיקה את נושא החיסונים ועל כן היה לי רק ידע מועט בתחום, ובאופן טבעי, נטיה חזקה לנהוג על פי המלצות משרד הבריאות.
במקביל, התחלתי לקרוא על חיסונים באינטרנט, בעיקר באתר "חסון".

3. האם/כיצד חיסנתם את ילדיכם?
את שני הבנים הגדולים חיסנתי על פי תוכנית החיסונים של משרד הבריאות. לא זכורות לי תופעות לוואי משמעותיות לחיסונים, למעט עלייה של החום. עם זאת, זכור לי שהיה לי קשה עם הדקירות שהם קיבלו.
את הבן הקטן לא חיסנו כלל.

4. איך בריאותם של ילדיכם (טפו, טפו...)?
הבן הגדול: היו לו בעיות אוזניים ובין גיל שנה לשנתיים קיבל אנטיביוטיקה כשמונה פעמים.
הבן השני: היה בריא, לא זכורות לי בעיות בריאות שלו.
הקטן: אולי פעם-פעמיים קצת חום. כל השאר בריא לגמרי.

5. איך הגיבה הסביבה הקרובה – בן הזוג, חברים, גננות, אחיות טיפת חלב..?
לגבי בעלי, הוא סומך על השיפוט שלי בנושאי בריאות. כמובן שהיה בינינו דיאלוג, עלו השיקולים לכאן ולכאן, וההחלטות התקבלו במשותף.
במשפחה המורחבת ואצל חברים הורמו הרבה גבות. היה זוג חברים אחד שקרא לנו "טפילים". אנחנו מצידנו לא היינו לוחמניים ודיברנו על הנושא רק עם מי שהרגשנו שבאמת רוצה לשמוע. בכל מקרה, היה לי קשה עם הנון-קונפורמיזם שלי ותמיד אמרתי שאני לא מחסנת "רק את הילד הספציפי שלי" – לא הרמתי דגלים.
אחותי, מיד אחרי, גם לא חיסנה את הבת שלה.
לטיפת חלב לא הגעתי עם הבן הקטן – לא היתה עבורי סיבה להגיע.

6. איך אתם מרגישים לגבי תוכנית החיסונים שיישמתם?
לגבי הבן הקטן, התחלנו מ"לא מחסנים בשנה הראשונה" והמשכנו הלאה. בינתים הוא כבר בן שש ועדיין לא חיסנו אותו כלל. השאלה עולה מדי פעם ואנו ממשיכים להתלבט. יש דילמות אך בינתיים עדיין לא מחסנים.
אני מרגישה שהילד אחר – ילד בריא! אולי זה קשור גם לזה שהינקתי אותו תקופה ארוכה, אבל לדעתי החיסונים הם חלק מזה.

7. כל דבר אחר שברצונכם להגיד...
לפעמים, קל לנו להורים וכאנשים ללכת בתלם ולעשות מה שמכתיבים לנו. כששואלים שאלות – צריך לבחור לבד, וזה לא קל. עם זאת, אני מאוד שלמה עם התהליך שעברתי ועם הבחירות שעשיתי.



[לעדות הבאה: את זה מזריקים לילד שלי?!]


מאמרים נוספים:
* מי הם ההורים שלא מחסנים?
* על אוטיזם, גנטיקה ואיבחונים (ואף מילה על חיסונים)

2 comments:

  1. את שני ילדי הגדולים לקחתי לחיסונים כי הייתי בטוחה שזה מה שהכי טוב בשבילם.הם היו חולים בברונכיט,דלקות אזניים והייתי בטוחה שככה זה ילדים.הבת השלישית סבלה מאסטמה (אז קראו לזה ברונכיט) מגיל חדשיים וחצי.לא קישרתי בכלל לחיסון ולאחר שהבריאה לקחתי אותה לעוד חיסון כך עד גיל שנה.עזבתי עבודה מאחר והיא היתה חוטפת התקפים חוזרים וכל פעם הייתי צריכה להשאר איתה בבית.כשהיא היתה בערך בת שנה חברה ספרה לי שהילד הגדול שלה היה חולה הרבה ולקחה אותו להומיופט והוא אמר לה להפסיק לחסן עד שהמערכת שלו תתחזק ואכן הפסיקה ואז החליטה שאת הילד השני היא לא תחסן עד גיל שנה וכשראתה שהוא בריא החליטה לא לחסן אותו בכלל וגם את שאר ילדיה.החלטתי להפסיק לחסן ולבדוק את הנושא.כבר כמה שנים שאני לומדת את הנושא ועדיין לא שוכנעתי שיש איזה תועלת למערכת החיסון ע"י חיסונים.יש לי גם שכנה שהיתה אחות במקצועה שהפסיקה לחסן את ילדיה מזמן.היא מאמינה שלחזק את מערכת החיסון ע"י אורח חיים בריא זו הדרך האמיתית לשמירה על הבריאות.היא טוענת שהעולם שלנו מלא בחיידקים ואם הם נופלים על רקמות ספוגות סוכר ורעלים אז הם מתפתחים אך אם הם נופלים על גוף בריא,מערכת חיסון נלחמת בהם ולכן חבל לקלקל את המערכת הנפלאה שאלוקים ברא ע"י החדרת חומרים זרים.
    אני מקוה שבסיפורי האישי הבאתי תועלת למתלבטים.

    השבמחק
  2. אני אמא לשלושה בנים. הראשון חוסן את כל החיסונים מלבד בביה"ס, השני חוסן עד גיל שנתים (לא כולל את החיסון לצהבת של גיל שנתיים)והשלישי - לא חוסן בכלל. ההבדלים הבריאותיים ביניהם מדהימים: הבכור קיבל בשלוש השנים הראשונות לחייו כמויות של אנטיביוטיקה שלא היו מביישות כל בית מרקחת. סבל מברונכיטיס עבר ניתוח שקדים ופוליפים, דלקת ריאות בגיל חמישה חודשים והיה חולה הרבה. השני סבל מהתקפי ברונכיטיס כל פעם שצצה נזלת ואושפז בגיל שלושה חודשים בגלל התקף ברונכיטיס, היה מחובר לאינהלציות והיה חולה יחסית הרבה. השלישי -נולד כבר כשעברנו להומאופתיה, לא חוסן גם לא בלידה, והוא הילד הכי בריא שגידלתי. גם אם היה מצונן זה נגמר בזה, לא התפתח לשום דבר אחר, חום עולה ויורד מעצמו :ואני יכולה לספור על יד אחת (אפילו על שלוש אצבעות)כמה פעמים נחשב לחולה.. לא קיבל אנטיביוטיקה בחייו וגם לא אקמולי כי מצליח להתגבר לבד או בסיוע הומאופתי. זהו סיפורי האישי.

    השבמחק