יום שישי, 13 באוגוסט 2010

מי לא מחסנת להפטיטיס B ביום הלידה?

בזמן האחרון, ככל שאני נובר יותר במרחבי המרחב הוירטואלי, אני מגלה אוצרות קטנים קרוב לבית. אכן, אנחנו על המפה, לא רק בספורט – גם בחיסונים! והנה, התגלגל לידי מחקר שנערך בבית-החולים תל-השומר בשנת 2003, שבדק את המאפיינים של אותן יולדות שלא הסכימו לחסן את תינוקן בחיסון הפטיטיס B ביום הלידה.

כידוע, חיסון ההפטיטיס B ניתן לתינוקות בישראל, ובמדינות אחרות בעולם, עם לידתם (וזריקות נוספות בגיל חודש, וחצי שנה). למרות שהסיכוי לתינוק שאמו אינה נשאית להדבק בהפטיטיס B הוא אפסי, ולמרות שרק כ-1% מהיולדות בישראל הן נשאיות, מדיניותו המוצהרת של משרד הבריאות היא לחסן את כל התינוקות.

ובכן, במאמר שפורסם בכתב העת Vaccine [
כאן] מדווחים איילה מעין-מצגר ושותפיה על מחקר שערכו בקרב יולדות בבית-החולים תל-השומר. במחקר רואיינו ו/או נסקרו (באמצעות שאלונים) 51 נשים שסירבו לחסן את תינוקותיהן בהפטיטיס B ביום הלידה ו-153 נשים שבחרו לחסן. הנשים נשאלו לגבי מאפיינים אישיים שונים (השכלה, הכנסה, עיסוק, משך הנקה, וכדומה) ולגבי אספקטים הקשורים בחיסון (ידע לגבי מחלות וחיסונים, סיבות לחסן או לא, אמון במערכת הרפואית וברופאים, וכו').
התוצאות, כמה לא מפתיע, חוזרות על ממצאי ה-CDC, וחשוב מכך, על מה שאנחנו כבר מזמן יודעים: האימהות שבחרו לא לחסן עשו בחירה הרבה יותר מושכלת מזו שעשו האימהות האחרות.

להלן, כמה נקודות מהמאמר:
- כל הלא-מחסנות דיווחו שיש להן ידע בנוגע לחיסונים, בהשוואה לכמחצית בלבד מקבוצת המחסנות.
- מקורות הידע העיקריים עליהן דיווחו הלא-מחסנות היו כלי התקשורת, עיתונות רפואית ואינטרנט (לפי הסדר הזה), בעוד אצל המחסנות המקור העיקרי היה לידה קודמת.
- הנשים הלא-מחסנות היו בממוצע מבוגרות יותר, משכילות יותר ובעלות הכנסה גבוהה יותר.
- כשנשאלו לגבי הסיבות לאי-מתן חיסון ענו הלא-מחסנות: "התינוק צעיר מדי מכדי להתחסן", "החיסונים מסוכנים", "החיסון גורם לטראומה לתינוק" או "הרופאים מחסנים ללא הבחנה". רק כ-17% לא ציינו כל סיבה לבחירתן.
- בקבוצת המחסנות, לעומת זאת, התשובות העיקריות היו "אני סומכת על הרופאים", "חיסונים מגינים על התינוק" ו"אני לא שואלת מדוע". בנוסף, כ-45% כלל לא ציינו סיבה לבחירתן.
- בקבוצת הלא-מחסנות היה אחוז גבוה משמעותית של נשים שהתכוונו להניק את תינוקן לפרק-זמן ארוך, ואחוז נמוך משמעותית של אלו שתכננו להצמד לתוכנית החיסונים המלאה של משרד הבריאות.
- בקבוצת הלא-מחסנות היו פי שלוש נשים העוסקות במקצועות רפואיים (21% מול 7% אצל המחסנות)

הנתונים מדברים בעד עצמם, לא?

אבל התוצאות אינן כל הסיפור במחקר הזה. לאחר שדיווחו על הנתונים היבשים, עוברים המחברים לפרק "הדיון" (Discussion) וכאן מתחילה החגיגה האמיתית.
המחברים, השייכים באופן לא ממש מפתיע למחנה תומכי החיסונים, מתקשים להסביר את תוצאות מחקרם: כיצד יכול להיות שדווקא המשכילות, הבוגרות והאקטיביסטיות שבין הנשים בוחרות שלא לחסן? (ובמילותיהם הם: "רמת ההשכלה מהווה גורם מנבא מצוין לבחירה באי-מתן חיסון").

מחד, עומדת האקסיומה הקדושה של החיסונים (לאמור: "החיסון לעולם בטוח ויעיל") ונגזר ממנה שההחלטה הרציונלית היחידה היא לחסן, ומאידך, תוצאות המחקר מובהקות וחד-משמעיות: הנשים שלא-חיסנו עשו זאת מתוך ידע והבנה ואילו אלו שחיסנו היו הרבה פחות מודעות למשמעות של בחירתן.
מה עושים? האם החוקרים ידווחו על ממצאיהם ויגזרו מהן את המסקנות המתבקשות?
כמובן שלא. אנו יודעים מה עלולה להיות המשמעות של ערעור על מנטרת החיסונים הקדושה.

בכדי לצאת מהסבך אליו נקלעו, נדרשים החוקרים לטענות הפתלתלות הבאות:
- לגבי הממצא שהלא-מחסנות משכילות ובעלות ידע על החיסונים: "טענתנו היא שהמידע בנושא, ומקורות המידע, מוטים לכיוון התנגדות לחיסונים".
- בכדי להסביר את העובדה שאחוז גדול יותר בקרב הלא-מחסנות עוסקות במקצוע רפואי כותבים המחברים: "התנגדותן כנראה מבוססת על מידע חלקי שנרכש מדיווחים בספרות הרפואית לגבי תופעות לוואי לחיסונים, מבלי שהן המשיכו והתעדכנו במחקרים מבוקרים יותר שהפריכו דיווחים אלו."
- הממצא שבקבוצת הלא-מחסנות היו יותר נשים שדיווחו שהידע שלהן מבוסס על קורס הכנה ללידה מוסבר כך: "חלק מקורסי הכנה ללידה מדגישים גישה טבעית יותר, שעשויה להוביל לכיוון אידיאולוגיה אנטי-חיסונית."

המממ... הלזה יקרא מדע? אוסף של טענות ספקולטיביות שהכותבים אפילו לא טורחים לנסות ולבסס אותן? תמהתני...
מה בעצם אומרים החוקרים לגבי הנשים הלא-מחסנות?
מצד אחד הן משכילות, בעלות ידע, וחזקות מספיק בשביל לקבל החלטה המנוגדת לזו שמקבל הרוב המכריע של האוכלוסיה (שלא לדבר על ההמלצות החד-משמעיות של הממסד הבריאותי). אבל, מצד שני, הן לא פיקחות מספיק בשביל לזהות הטיה לכיוון התנגדות לחיסונים במקורות המידע שלהן, או שהן מקבלות כתורה מסיני את עצותיהן של מדריכות הכנה ללידה, או שהן קוראות סלקטיביות של מאמרים בספרות הרפואית.

הפרשנות המוזרה לתוצאות המחקר מעלה תהיות קשות. האם מדובר פה במחקר אוביקטיבי מדעי, המציג נתונים ומנתח אותם באוביקטיביות, או במחקר עם אג'נדה ברורה של חיזוק האמון של הציבור בתוכנית החיסונים והצעת דרכי פעולה להשבת "השיות התועות" בחזרה אל העדר?
ועוד: אם תוכנית החיסונים כל-כך יקרה לליבם של החוקרים, מדוע הם כלל אינם מקדישים תשומת-לב לנתון המדאיג העולה ממחקרם: כ-40% מהנשים המחסנות מעידות על עצמן שהן חסרות כל ידע בנוגע לחיסונים! (ומאליה צצה ועולה לה התהיה שמא, רחמנא-ליצלן, מצב זה דווקא נוח למשרד הבריאות?)

נו, ולמחקר כזה קוראים במחוזותינו "מדע" ומדפיסים אותו בירחונים מהודרים. (לי זה נראה דומה הרבה יותר לספרות או תיאולוגיה).
במדע אמיתי, להבדיל מ"המדע" המזויף של הרפואה המודרנית הנשלט על ידי בעלי אינטרסים, כשמגלה החוקר ממצאים הסותרים את התאוריה – הוא בוחן את הנחות היסוד שלו. ואילו ב"ארץ הפלאות" של החיסונים מעקמים את הממצאים ואת המדיניות כך שיתאימו לאקסיומה. מילות הסיום של המאמר מדגימות זאת יפה:
"We must find a more sophisticated way to appeal to highly educated and caring women who have acquired a bit of skepticism toward conventional medicine."
ואני שואל – מדוע נדרשת דרך "מתוחכמת יותר" לפנות אל אותן אימהות משכילות ומסורות לילדיהן? האם לא הגיע הזמן לזנוח את הספינים, את הסילופים, את ההסתרה ואת הטיוח ולחזור לטכניקה הישנה, הטובה והמוכחת:

פשוט להגיד את האמת, את כל האמת, ורק את האמת?


מאמרים נוספים:
* מי הם ההורים שלא מחסנים?

* הורים שלא מחסנים (1): עדותה של רונית
*
על אוטיזם, גנטיקה ואיבחונים (ואף מילה על חיסונים)

18 תגובות:

  1. האם בעצם לבעל הבלוג אין אינטרס להציג רק את הצד המצדד באי ביצוע החיסון, ולמעשה בכך יעשה הכל כדי להצדיק את העובדה שלא חיסן את בנו?

    השבמחק
    תשובות
    1. אנונימי יקר,
      האם שמת לב כי הנך תומך באופן ברור בתוצאות הסקר שהוצג לעיל?
      אכן, חוסר אינטלגנציה בסיסית=תמיכה בחיסונים.

      מחק
  2. מדהים! תודה ששיתפת אותנו :)

    השבמחק
  3. תשובה לאנונימי מלמעלה, ששאל:
    "האם בעצם לבעל הבלוג אין אינטרס להציג רק את הצד המצדד באי ביצוע החיסון, ולמעשה בכך יעשה הכל כדי להצדיק את העובדה שלא חיסן את בנו?"

    תשובתי:
    האינטרס היחיד שיש לי הוא טובת הציבור (תאמין או לא).
    אין לי שום צורך "להצדיק" את החלטתי לא לחסן את בני. בנושא זה איני חייב דין וחשבון בפני אף אדם. אני פועל באופן חוקי, ולטעמי גם באופן מאוד מוסרי.

    ושאלה לי אליך: האם אינך מוצא טעם לפגם בצורה שבה "מדע" החיסונים מתנהל, כפי שזה עולה מהמחקר שאותו ניתחתי בפוסט? אשמח לשמוע תגובה ענינית.

    השבמחק
  4. בתגובה לתגובתך ...
    האמת אינה ידועה ולכן זה קצת קשה לייעץ לרופאים או למשרדי הבריאות לנקוט בגישה זו. מבחינתם, האמת היא שהחיסונים טובים לבריאות הציבור. יתכן שהם גם צודקים במידה מסוימת לגבי חיסונים מסוימים. בריאות הציבור זה הרי מושג לא נעים כל כך שטוען שגם אם נפגעים חלק מן האנשים זה בסדר כל עוד רוב הציבור נהנה/לא נפגע.

    כל עוד זה העניין - למה אתה מלין על הרופאים שרוצים למצוא שיטת שיווק טובה יותר "למכור" את החיסונים ? זה המנדט שלהם, זו העבודה שלהם.
    למזלנו הטוב - העבודה שלנו כהורים ובכלל כאינדיבידואלים היא לשמור על בריאותנו ולהיות ספקנים במידה.

    אגב, אם אתה רוצה להיות מאוד מדעי - אתה צריך לסתור את הניסיונות שלהם להסבר. מותר להם להעלות ספקולציה ומחשבות כהסבר למחקר. אני אגב בהחלט סבור שזה עשוי להיות נכון - כלומר שהורים משכילים שקוראים ולומדים נחשפים יותר לטענות אנטי-חיסוניות, ולכל הפחות זה הצד שיותר מפחיד אותם. ידוע הרי ששנאת סיכון גוברת על אהבת הרווח.

    בקיצור - אתה קצת מתלהם פה לחינם לדעתי.

    גיל
    הורה שכבר לא מחסן יותר.

    השבמחק
  5. גיל שלום.

    כמה הערות:
    - האמת אינה ידועה? לדעתי היא ידועה מאוד לאנשים הרלוונטיים במש' הבריאות.

    - בנוסף, הטיעון שלך מעגלי: האמת לא ידועה, אז מותר להטות מחקרים שיתמכו באג'נדה השלטת, וכך לא תתגלה אף-פעם האמת, ואז, היות שהאמת לא ידועה, אז מותר להטות מחקרים, וחוזר חלילה...

    - העבודה של הרופאים היא לשווק לנו חיסונים? חשבתי שהעבודה שלהם היא לדאוג לבריאותנו.

    - אין צורך לנסות ולהוכיח שהספקולציות של החוקרים שגויות. ממצאי המחקר שלהם עשו זאת מצוין.
    למחלות יש סיכונים, לחיסונים יש סיכונים. האימהות המשכילות עשו את המאזן שלהן והתוצאה ברורה. כל ההתפתלויות מיותרות. הרציונל ברור ומובן.

    השבמחק
  6. אתה עושה כאן עבודה נהדרת ומעניינת. חזק ואמץ :)

    השבמחק
  7. לגמרי לא מפתיע וצפוי מראש - גם התוצאות הסטטיסטיות להבדלים בקבוצות וגם ה"הסברים" לתוצאות..
    אגב, אני גרה בהולנד והומלץ לי לחסן את בני בהפטיטיס B כי אנחנו נוסעים לפעמים לישראל ושם הוא עלול לחטוף את המחלה... אמרתי יפה לא תודה.

    השבמחק
  8. המשך לפרסם פה דברים מעניינים

    השבמחק
  9. תודה על כל המידע
    אתה עושה עבודה מבורכת. הלוואי ואשתי תסכים לקרא את המאמר, בתקווה לשכנע אותה להאזין סלקטיבית לרופא הממליץ (מבחינתה הם אלי הבריאות)

    שוב תודה ותבורך
    יניב

    השבמחק
  10. ולמה להגיד את האמת אם אפשר לשקר? אני חתמתי על סירוב חיסון לילדי שנולד בבי"ח לניאדו - ורק ביום השחרור כשהגישו לי את פנקס החיסונים התברר לי שחיסנו אותו בכל אופן...........

    השבמחק
  11. שלום,
    כתבה מעניינת אך שאלה לי.
    אני רופא ילדים בארץ. שעבדתי בתינוקייה הסוגייה לגבי חיסון להפטיטיס B עלתה אין ספור פעמים. הטענות שלא לחסן יילודים ביום לידתם, מוצדקת- אבל בהסתייגות. נכון שאין אחוז גבוה של חולי צהבת B בארץ. אך כן יש אחוז לא מבוטל של נשאי צהבת B שאינם חולים אך כן יכולים להדביק ולגרום למחלה, במיוחד בקרב עולים מבריה"מ לשעבר. החיסון עצמו, כמו רוב חיסוני הילדים הוכח כיעיל וכמעט ללא תופעות לוואי ועמד במבחן של ציר הזמן- יש ירידה משמעותית במחלה! לי אישית אין שום בעייה עם הורה שלא מחסן את התינוק ביום הולדתו- כן זה גורם לטראומה, כן- מערכת החיסון שלו לא בשלה דיה.. אבל בתנאי שהתינוק כן יחוסן לפני שיש מגע עם אנשים זרים. וכן אני מודע לכך שתינוק לא מקיים יחסי מין לא מוגנים ולא בא במגע עם מוצרי דם, אך הוירוס יכול לעבור גם בנוזלי גוף אחרים (פחות שכיח) וחשוב מכך- שהילד ילך למעון או לגן אתה יודע מי מהילדים האחרים נשאי? אתה יודע מי ינשך אותו, מי ישרוט אותו... אני לא מוכן לסכן את ילדיי או ילדי מטופלי ולהמליץ לא לחסן.
    בנוגע לכתבה- אני לא רואה קשר בין רמת ההשכלה של ההורה למתן החיסון- זה שהורים יותר משכילים בוחרים לא לחסן לא עושה את החיסון פחות טוב ולא מונע הדבקות בעתיד, זה רק אומר שהם קראו יותר מהורים אחרים ומסיבה כלשהי החליטו לא לחסן. הרי כמו שכולנו יודעים שאף מחקר לא מנוע מזיוף או שאלות קשות לגבי אמינותו, גם הורים שמשיבים שיש להם יותר השכלה - השכלה של מה? אני משכיל מאד אך אני לא יודע לכתוב חוזה שכירות כי אני לא עורך דין, אני לא יודע הנהלת חשבונות כי אני לא רואה חשבון.. כמה מההורים שייכים למקצועות הרפואיים? כמה מאלו ששייכים למקצועות הרפואיים באמת מבינים את המחקרים / המאמרים. הטיעון שלך לוקה באותה מידת אי אמינות שאתה עצמך מנסה לרמוז בכל הנוגע לחיסונים.
    שנה טובה ובריאות לכולם.

    השבמחק
  12. גילי שלום.

    תודה על התגובה ועל ההתיחסות הרצינית.
    אשמח לשמוע עוד רופאים אומרים דברים כמו: "לי אישית אין שום בעייה עם הורה שלא מחסן את התינוק ביום הולדתו- כן זה גורם לטראומה, כן- מערכת החיסון שלו לא בשלה דיה.. ". הלכת כברת דרך שמרבית הרופאים לא ילכו ועל כך - תבורך.

    עם זאת, אני חולק עליך לגבי מספר ענינים:

    1. "החיסון עצמו, כמו רוב חיסוני הילדים הוכח כיעיל וכמעט ללא תופעות לוואי ועמד במבחן של ציר הזמן- יש ירידה משמעותית במחלה!"
    אין לי נתונים לגבי הירידה במחלה בישראל. למיטב ידיעתי בארה"ב אין ירידה משמעותית.
    אבל, חשוב מכך, הקביעה שלך שלחיסון "אין תופעות לוואי" היא לחלוטין לא-מבוססת. האם אתה באמת מאמין שתרכיב פוטנטי כמו חיסון ההפטיטיס B אינו גורם נזק אפילו בחלק קטן מהתינוקות בני יומם? אפילו לאקמול יש תופעות לוואי משמעותיות אצל חלק מהאוכלוסיה... האם אתה מודע לכך שתינוק השוקל בין 3-4 לק"ג מקבל מנת חיסון שהיא במשקלה חצי מזו שניתנת לאדם מבוגר השוקל פי 15 ויותר?
    ישנן הרבה עדויות של תופעות לוואי חמורות לאחר חיסון ההפטיטיס B אצל מבוגרים ואצל תינוקות. לצערנו, מש' הבריאות אינו טורח כלל לעקוב אחרי תופעות לוואי של חיסונים בכלל, וחיסון ההפטיטיס B בפרט. לנוכח מצב זה, הקביעה שלך ש"אין תופעות לוואי" אינה נסמכת על עובדות.
    אשמח אם תקרא שני מאמרים שפרסמתי בבלוג: "עדות נפגעי החיסונים (4): פגיעה מחיסון הפטיטיס B בכיתה י"א" (שם המאמר מדבר בעד עצמו) ו"תועלת החיסון עולה על נזקיו?" הדן בכך שאין בישראל (או בעולם כולו) מערכת אמינה לניטור תופעות הלוואי של החיסונים.

    2. "שהילד ילך למעון או לגן אתה יודע מי מהילדים האחרים נשאי? אתה יודע מי ינשך אותו, מי ישרוט אותו... "
    אני לא מכיר ולא דיווח מדעי אחד של הדבקה בהפטיטיס B בצורה אותה אתה מתאר. חיפשתי באופן יסודי דיווח כזה ולא מצאתי.
    גם ל-CDC האמריקאי אין שום תיעוד של מקרה כזה. האם מדובר כאן בסיפור הפחדה שמקדמים בעלי האינטרסים (יחד עם המיתוס של "הדקירה ממזרק מזוהם בחוף הים")?
    אתה מוזמן לבדוק בעצמך ולשתף את קוראי ואותי במידה ומצאת נתונים סותרים.
    עד אז, כדאי לספק להורים מידע אמין ומבוסס ולא מיתוסים שנועדו להפחיד ולגרום להם להתחסן מהסיבות הלא-נכונות.

    3. "זה שהורים יותר משכילים בוחרים לא לחסן לא עושה את החיסון פחות טוב ולא מונע הדבקות בעתיד, זה רק אומר שהם קראו יותר מהורים אחרים ומסיבה כלשהי החליטו לא לחסן."
    שים לב שאתה נופל לאותו פח שנפלו בו החוקרים. מדוע להניח שיש "סיבה כלשהי" שהורים משכילים שלמדו את הנושא בחרו לא-לחסן? מדוע לא להסתפק במובן מאליו: הם למדו על החיסון וראו כי רע, ובחרו לא לחסן בו.
    דבר נוסף שלא התיחסת אליו: מדוע החוקרים מנסים לעוות את משמעות התוצאות? האם הפרדיגמה של החיסונים מושרשת כ"כ עמוק במוחם שאינם יכולים לראות את המובן מאליו? האם לזה ייקרא "מדע"?

    4. "כמה מההורים שייכים למקצועות הרפואיים? כמה מאלו ששייכים למקצועות הרפואיים באמת מבינים את המחקרים / המאמרים"
    כנראה שלא לא שמת לב לכך שבקבוצת האימהות הלא-מחסנות היה שיעור גדול הרבה יותר של עוסקות במקצועות רפואיים.
    ובכלל גילי, אנחנו כבר בעידן אחר. הרבה מהמידע גלוי ופתוח. לא חייבים ללמוד רפואה שנים רבות בשביל לקבל החלטות בנוגע לחיסונים. גם ככה, כפי שכתבת מרבית הרופאים לא באמת מבינים את התחום.

    אשמח לשמוע תגובתך.
    שנה טובה והרבה בריאות לכולנו.

    השבמחק
  13. שלום לכותב המאמר
    בעבר חיסנתי את כל ילדי בעינים עצומות, אך כיום, לקראת הלידה הקרובה, נחשפתי לכל כך הרבה חומר ברשת שכבר איני מסוגלת לסמוך בעינים עצומות על מערכת הבריאות כבעבר.
    החכמתי רבות ממאמריך.
    ראיתי טענות של רופאים בעד החיסונים והפרכות של הטענות מצד מתנגדי החיסונים. טענה אחת שראיתי אצל המצדדים, לא מצאתי לה התיחסות אצל המתנגדים ואשמח מאד לשמוע את דעתך:
    טען רופא ילדים בכיר שבשנים האחרונות, מאז שהחלה מודעות של הורים לא לחסן, התברר שבאזורים מסוימים שבהם הפסיקו לחסן למשל באזור באנגליה שם ירד משמעותית אחוז המתחסנים מחצבת, התפרצה מגפת חצבת קשה, והוא הביא עוד דוגמא שאני לא מוצאת עכשיו לאזור שבו ירד משמעותית אחוז המתחסנים ממחלה מסוימת וגם שם התפרצה מגפה של אותה מחלה, ואת המקרים האלה הוא הביא כדי להוכיח שאם יפסיקו לחסן יחזרו המגפות.
    כיצד מסבירים מתנגדי החיסונים את הקשר בין הירידה בחיסון חצבת באנגליה לבין התפרצות המגפה??
    אשמח מאד לשמוע
    תודה מראש
    חיה, אם מוטרדת ומבולבלת

    השבמחק
  14. חיה שלום,
    תודה על תגובתך. אכן נושא החיסונים אינו פשוט ודורש התעמקות רבה. ד"א, מניסיוני, מרבית הרופאים כלל לא השקיעו את המאמץ הנדרש ללימוד הנושא כך, שככלל, צריך להתייחס בביקורתיות בריאה לדבריהם.

    לעצם הנקודה שהעלית, הרי יש לה מספר תשובות טובות מאוד לדעתי, אך מפאת קוצר המקום והזמן אביא לטיעון אחד.
    ובכן, אני מניח שבשנות ה-80 של המאה ה-20 את וודאי הייתי ילדה או נערה. האם זכורות לך באותה תקופה "מגפות" נוראיות שקטלו תינוקות וילדים על ימין ועל שמאל? אני מניח שלא. גם עיון בנתוני תמותה של מש' הבריאות מאשר שלא היו מגפות בשנות ה-80.
    אכן, היתה תחלואה רבה יותר במחלות כנגדם מחסנים, אבל התמותה (ומכאן יש להניח גם התחלואה הקשה) היתה נמוכה מאוד.
    מאז שנות ה-80 הוכפלה ואף יותר כמות החיסונים הניתנת לתינוקות בישראל. האם התינוקות שלנו יותר בריאים ממה שאנחנו היינו בשנות ה-80?
    הנתונים מראים שכנראה שלא: סכרת נעורים, אוטיזם, הפרעות קשב וריכוז, אסטמה, אלרגיות - אלו רק חלק מהמחלות הכרוניות ששיעורן עלה במאות ואלפי אחוזים מאז שנות ה-80. ועדיין לא הזכרתי את שלל המחלות הלא-כרוניות שתינוקות היום חולים בהם (דלקות אוזניים, מחלות קיבה, וכו').
    אז, אם כך, מדוע שלא נחזור אחורה בזמן למשל לתוכנית החיסונים של שנות ה-80?
    נראה, שמה שקרה שהחלפנו בעיקר מחלות ילדות קלות כמו חזרת, חצבת, אדמת, הפטיטיס A, אבע'-רוח, רוטה-וירוס, וכו' במחלות כרוניות קשות דוגמת אלו שהזכרתי למעלה.

    עוד שימי לב לשימוש המניפולטיבי שעושים תומכי החיסונים היום במונח "מגפה". רק לפני 5 שנים כמעט כל ילד בישראל חלה באבע'-רוח. אף אחד לא חשב לקרוא למצב אז בשם "מגפת אבע'-רוח". כנ"ל לחזרת ואדמת בשנות ה-70 - כמעט כל ילד חלה ואף אחד לא חשב לקרוא לזה מגפה.
    ואילו היום, לאחר שנכנס חיסון למחלה מסוימת, הרי עשרים ילדים חולים בחזרת זו כבר "מגפת חזרת". מעורר תהיות, לא?

    ד"א, ב"מגפת החצבת" באנגליה בשנות ה-2000 כמעט ולא היו מקרי מוות, והמעט שהיו היו בילדים במצב בריאותי קשה ללא קשר לחצבת (למשל חולי סרטן).

    השבמחק
  15. את בני הראשון חיסנתי באופן מלא. לגבי ביתי שנולדה ב-2003 נקטתי יותר זהירות. את החיסון נגד הפטיטיסB ביום הלידה ניתן למנוע ע"י בדיקת נשאות פשוטה. כיוון, שעפ"י טענת רופאי הילדים, הסיבה העיקרית לחיסון היא אפשרות הידבקות בזמן המעבר בתעלת הלידה במידה והאם נשאית, הרי שבדיקה השוללת נשאות תמנע את החיסון. כיוון שמשרד הבריאות לא יכול לחייב נשים לעבור בדיקה כזו ולעקוב אחריה הרי שניתן חיסון באופן אוטומטי אלא אם כן ההורים חותמים על ויתור. לגבי אפשרות הידבקות מאוחרת יותר אפשר תמיד לחסן את הילד כשהוא גדול וחזק יותר.
    לגבי החיסונים האחרים השתדלנו לתת בנפרד ולא משולשים ומרובעים. שבועיים אחרי החיסון הראשון של טטנוס ודיפתריה חלתה ביתי בדלקת חמורה של בלוטת התריס. מקריאה בספרות גיליתי שהדלקת היא אחת מתופעות הלוואי של החיסון. בבית החולים טען רופא הילדים שהיא חלתה כיוון שמערכת החיסון שלה חלשה עקב אי קבלת החיסונים האחרים (דבר שמנוגד לכל מה שקראתי בנושא). מיותר לציין שהילדה לא קיבלה יותר חיסונים. היא חלתה בשעלת, נשארה את פרק הזמן הנחוץ בבית עד להחלמה סופית- לא נגרמו נזקים.
    דבר נוסף שערער את בטחוננו בחיסונים באותו זמן היו כתבות בנושא חיסון הפוליו, שחלק ממנו בוטל(למיטב זיכרוני, המוחלש דרך הפה)ודווח על רופא ילדים שכבר שנים אומר למטופליו לא לקבל את החיסון. מה זה אומר לנו לגבי שאר החיסונים ולגבי מידת האמת בדברי נציגי מערכת הבריאות?
    ענת

    השבמחק
  16. הי,
    אני אמא לילדה שקיבלה את כל החיסונים מבלי לשאול שאלות מיותרות.
    אני כרגע עומדת לפני לידה שניה ומתלבטת, אני כן רוצה שגם הילדה ה"חדשה" תקבל את כל החיסונים - אני כן מאמינה ביעילות שלהם לאורך זמן, וכבעלת תואר שני בשיווק אני לא מחשיבה את עצמי חסרת השכלה, אלה חסרת השכלה רלוונטית... אבל עלתה פה באמת נקודה שנשמעת לי נכונה שהפטיטיס B ביומה הראשון זה אולי קצת יותר מידי ואולי כדאי לחכות עם זה קצת. השאלה היא עד מתי? או אולי באיזה משקל לדעתכם הסיכון יורד וכבר יותר מרגיע לחסן את התינוק?
    הילה

    השבמחק
  17. הילה שלום,
    ראשית, אני ממליץ לך לקרוא מאמר נוסף בבלוג בנושא הפטיטיס B -

    מה שחשוב לדעת על חיסון הפטיטיס B לתינוקות
    http://vaccinesinc.blogspot.com/2011/11/b_14.html

    שנית, עדיף שתשאלי את השאלות שלך בדף הפייסבוק של חיסונים בע"מ. התגובות למאמר אינן מקום מתאים לדיון כזה.

    הרבה בריאות!

    השבמחק