בכל פעם שעולה שאלת הנזקים של החיסונים (למשל, הקשר בין חיסונים ואוטיזם) מיד נחפז המומחה התורן ואומר משהו כמו: "המחקר מראה שאין קשר בין חיסונים ואוטיזם". ואכן, ניתן למצוא מספר לא מבוטל של מאמרים שמנסים לשלול את הקשר בין חיסונים ואוטיזם, לצד מספר מאמרים שתומכים בקיום קשר כזה.
כך או כך, ההנחה הגלומה בטענת "לא הוכח הקשר" היא שהמחקרים המתפרסמים בירחונים הרפואיים מייצגים אמת מדעית, או לכל הפחות, את חזית הידע האנושי בתחום. נכון? זהו, שלא... לאלו מכם שאינם מעודכנים במצב הענינים בעולם המחקר הרפואי יש לי חדשות רעות מאוד:
כבר לא ניתן יותר לסמוך על מחקרים רפואיים כיוון שהכסף של חברות התרופות השחית את מדע הרפואה.
כבר כתבתי בעבר על הדרך בה הפכה תעשית התרופות את הרופאים לאנשי השיווק שלה [כאן]. במאמר זה אני רוצה להתיחס לאספקט נוסף - חמור אולי אף יותר: השחתת המחקר הרפואי שהוא הבסיס המדעי לתעשית התרופות כולה.
במאמר מצוין שהופיע ב-Washington Monthly מתארת שנון בראונלי את המכניקה של השחתת מדע הרפואה [כאן]. בראונלי, שעשתה תחקיר מעמיק על תעשית התרופות ואף פרסמה ספר בנושא, ראיינה למאמר עורכים של ירחוני הרפואה המובילים בעולם (JAMA, NEJM).
לאחר שתקראו את המאמר רופאים ללא גבולות: מדוע כבר לא ניתן לסמוך על ירחונים רפואיים תבינו טוב יותר את הכוחות הפועלים מאחורי הקלעים של המחקר הרפואי ותוכלו לקבל החלטות טובות ומושכלות יותר לגבי טיפול רפואי לעצמכם ולבני משפחתכם.
לקריאת המאמר - הקליקו [כאן].
טוב, אני ממתין כאן עד שתקראו את המאמר......................................
לא קראתם? קיראו! אשתי אומרת שזה מאמר חזק...
.......................
אוקי, קראתם. אני מניח שבראונלי הצליחה לגרום לכם לראות את עולם המחקר הרפואי באור חדש: האוביקטיביות המדעית הנוקשה פינתה את הזירה להגמשה של הקריטריונים שמאפשרת למחקרים רבים להגיע לתוצאה אליה התכוון הגוף המממן. כמובן, לא כל המחקרים מוטים. אולי רק 40%, אולי רק 20% (בוא ונהיה אופטימים לרגע). אבל גם אם רק 20% מהמחקרים מוטים הרי לא ניתן לסמוך על המחקר הרפואי כיון שבלתי-אפשרי להפריד את המוץ מהתבן.
אבל, אתם שואלים, מה הקשר לנושא החיסונים? הרי המאמר מתיחס לתרופות בלבד ואינו מזכיר חיסונים כלל.
האמת המרה היא שבנושא החיסונים המצב עוד יותר גרוע. הרבה יותר גרוע.
בתחום התרופות קיים איזון מסוים בין חברות התרופות מצד אחד ובין רשויות הבריאות מהצד השני. את נטייתן של חברות התרופות להרוויח כסף - כמה שיותר, ומהר - מאזנים הפיקוח והבקרה של רשויות הבריאות שמנסות ככל יכולתן להגן על הציבור מתרופות שלא נוסו מספיק, תרופות שהוכחו כמסוכנות, וכדומה. במקרים רבים לא מאשרות הרשויות לשיווק תרופה מסוימת, או שהן מורות להסיר מהמדפים תרופה אחרת שנתגלתה כמסוכנת. כך, למרות חריקות פה ושם, הציבור יכול לחוש מוגן במידה רבה.
אולם, בניגוד גמור לאיזון בנוגע לתרופות, תחום החיסונים אינו כולל בתוכו את הבלמים הנדרשים להגנה על בריאות הציבור. הסיבה לכך פשוטה: בתחום החיסונים מתגלמים אינטרסים משותפים לחברות התרופות ורשויות הבריאות. רצונן של חברות התרופות למכור משתלב היטב עם מרכזיותם של החיסונים במדיניות הבריאות הציבורית (וכבר כתבתי על זה בהרחבה [כאן]). התוצאה היא שילוב אינטרסים שמוליד שיתוף פעולה הדוק המצעיד את כולנו לעתיד טוב יותר: עתיד גדוש בחיסונים.
רשויות הבריאות הן המממן הראשי של מחקר רפואי (ד"א, למי ששכח - בכספי משלם המסים). בארה"ב לבדה, מוזרמים כל שנה כ-20 מיליארד דולר למחקר רפואי באמצעות ה-NIH, שהוא הגוף הממשלתי האחראי למחקרים בתחום הבריאות. רוב-רובם של המחקרים המתבצעים בנושא חיסונים - או כל נושא רפואי אחר - ממומנים על ידי מענקים ממשלתיים או מענקים מחברות התרופות. ואם שני גופים אלו משלבים ידיים על מנת להשפיע על תוצאות מחקרים בנושא מסוים - הרי אין מי שיעמוד מולם.
לא השתכנעתם? בואו ונערוך יחד ניסוי מחשבתי קטן:נגיד שאת/ה מנהל בכיר בחטיבת החיסונים של חברת תרופות גדולה, או אולי מנהל מדור בטיחות חיסונים במשרד הבריאות. על הפרק עומד מימון מחקר בו מבקשים החוקרים לבחון האם נגרמו נזקים נוירולוגיים לילדים שחוסנו על פי תוכנית החיסונים הממלכתית. האם תאשר מימון למחקר, שעשוי להוכיח שהחיסונים אכן גורמים נזקים נוירולוגיים ובכך לחשוף את החברה (או המדינה) לתביעות של מיליארדים, כמו גם לסכן את המשכיותה של תוכנית החיסונים?
זה בדיוק המצב שמתואר על ידי ברנדין הילי - לשעבר ראש ה-NIH: הממסד אינו מעונין לחקור את הקשר חיסונים-אוטיזם, ולכן הנושא איננו נחקר כראוי [ראו כאן].
וזו המציאות המדכאת שאיתה נאלצים להתמודד הורים וילדיהם שנפגעו מהחיסונים.
לסיום, כפרס למי שנשאר איתי עד הסוף, חידה:
במאמר הבא [כאן] ניסו החוקרים לבדוק האם חיסונים המכילים תימרוסל (כספית) גרמו לנזקים נוירו-פסיכולוגיים אצל ילדים מחוסנים (התשובה, באופן מפתיע, היא "לא").
והשאלה היא: מה מספרם של ניגודי האינטרסים של חוקרי המאמר, כמה מתוכם קשורים לחברות התרופות וכמה לרשויות הבריאות?(לנוחותכם, אני מצרף למטה את רשימת האינטרסים כפי שהיא מופיעה במאמר. ושימו לב גם לבדיחה בסוף :)
[לידיעה: החברות הבאות הן חברות תרופות המיצרות חיסונים: Merck, GlaxoSmithline, Novartis, MedImmune, Sanofi Pasteur, Wyeth, Abbot]
כך או כך, ההנחה הגלומה בטענת "לא הוכח הקשר" היא שהמחקרים המתפרסמים בירחונים הרפואיים מייצגים אמת מדעית, או לכל הפחות, את חזית הידע האנושי בתחום. נכון? זהו, שלא... לאלו מכם שאינם מעודכנים במצב הענינים בעולם המחקר הרפואי יש לי חדשות רעות מאוד:
כבר לא ניתן יותר לסמוך על מחקרים רפואיים כיוון שהכסף של חברות התרופות השחית את מדע הרפואה.
כבר כתבתי בעבר על הדרך בה הפכה תעשית התרופות את הרופאים לאנשי השיווק שלה [כאן]. במאמר זה אני רוצה להתיחס לאספקט נוסף - חמור אולי אף יותר: השחתת המחקר הרפואי שהוא הבסיס המדעי לתעשית התרופות כולה.
במאמר מצוין שהופיע ב-Washington Monthly מתארת שנון בראונלי את המכניקה של השחתת מדע הרפואה [כאן]. בראונלי, שעשתה תחקיר מעמיק על תעשית התרופות ואף פרסמה ספר בנושא, ראיינה למאמר עורכים של ירחוני הרפואה המובילים בעולם (JAMA, NEJM).
לאחר שתקראו את המאמר רופאים ללא גבולות: מדוע כבר לא ניתן לסמוך על ירחונים רפואיים תבינו טוב יותר את הכוחות הפועלים מאחורי הקלעים של המחקר הרפואי ותוכלו לקבל החלטות טובות ומושכלות יותר לגבי טיפול רפואי לעצמכם ולבני משפחתכם.
לקריאת המאמר - הקליקו [כאן].
טוב, אני ממתין כאן עד שתקראו את המאמר......................................
לא קראתם? קיראו! אשתי אומרת שזה מאמר חזק...
.......................
אוקי, קראתם. אני מניח שבראונלי הצליחה לגרום לכם לראות את עולם המחקר הרפואי באור חדש: האוביקטיביות המדעית הנוקשה פינתה את הזירה להגמשה של הקריטריונים שמאפשרת למחקרים רבים להגיע לתוצאה אליה התכוון הגוף המממן. כמובן, לא כל המחקרים מוטים. אולי רק 40%, אולי רק 20% (בוא ונהיה אופטימים לרגע). אבל גם אם רק 20% מהמחקרים מוטים הרי לא ניתן לסמוך על המחקר הרפואי כיון שבלתי-אפשרי להפריד את המוץ מהתבן.
אבל, אתם שואלים, מה הקשר לנושא החיסונים? הרי המאמר מתיחס לתרופות בלבד ואינו מזכיר חיסונים כלל.
האמת המרה היא שבנושא החיסונים המצב עוד יותר גרוע. הרבה יותר גרוע.
בתחום התרופות קיים איזון מסוים בין חברות התרופות מצד אחד ובין רשויות הבריאות מהצד השני. את נטייתן של חברות התרופות להרוויח כסף - כמה שיותר, ומהר - מאזנים הפיקוח והבקרה של רשויות הבריאות שמנסות ככל יכולתן להגן על הציבור מתרופות שלא נוסו מספיק, תרופות שהוכחו כמסוכנות, וכדומה. במקרים רבים לא מאשרות הרשויות לשיווק תרופה מסוימת, או שהן מורות להסיר מהמדפים תרופה אחרת שנתגלתה כמסוכנת. כך, למרות חריקות פה ושם, הציבור יכול לחוש מוגן במידה רבה.
אולם, בניגוד גמור לאיזון בנוגע לתרופות, תחום החיסונים אינו כולל בתוכו את הבלמים הנדרשים להגנה על בריאות הציבור. הסיבה לכך פשוטה: בתחום החיסונים מתגלמים אינטרסים משותפים לחברות התרופות ורשויות הבריאות. רצונן של חברות התרופות למכור משתלב היטב עם מרכזיותם של החיסונים במדיניות הבריאות הציבורית (וכבר כתבתי על זה בהרחבה [כאן]). התוצאה היא שילוב אינטרסים שמוליד שיתוף פעולה הדוק המצעיד את כולנו לעתיד טוב יותר: עתיד גדוש בחיסונים.
רשויות הבריאות הן המממן הראשי של מחקר רפואי (ד"א, למי ששכח - בכספי משלם המסים). בארה"ב לבדה, מוזרמים כל שנה כ-20 מיליארד דולר למחקר רפואי באמצעות ה-NIH, שהוא הגוף הממשלתי האחראי למחקרים בתחום הבריאות. רוב-רובם של המחקרים המתבצעים בנושא חיסונים - או כל נושא רפואי אחר - ממומנים על ידי מענקים ממשלתיים או מענקים מחברות התרופות. ואם שני גופים אלו משלבים ידיים על מנת להשפיע על תוצאות מחקרים בנושא מסוים - הרי אין מי שיעמוד מולם.
לא השתכנעתם? בואו ונערוך יחד ניסוי מחשבתי קטן:נגיד שאת/ה מנהל בכיר בחטיבת החיסונים של חברת תרופות גדולה, או אולי מנהל מדור בטיחות חיסונים במשרד הבריאות. על הפרק עומד מימון מחקר בו מבקשים החוקרים לבחון האם נגרמו נזקים נוירולוגיים לילדים שחוסנו על פי תוכנית החיסונים הממלכתית. האם תאשר מימון למחקר, שעשוי להוכיח שהחיסונים אכן גורמים נזקים נוירולוגיים ובכך לחשוף את החברה (או המדינה) לתביעות של מיליארדים, כמו גם לסכן את המשכיותה של תוכנית החיסונים?
זה בדיוק המצב שמתואר על ידי ברנדין הילי - לשעבר ראש ה-NIH: הממסד אינו מעונין לחקור את הקשר חיסונים-אוטיזם, ולכן הנושא איננו נחקר כראוי [ראו כאן].
וזו המציאות המדכאת שאיתה נאלצים להתמודד הורים וילדיהם שנפגעו מהחיסונים.
לסיום, כפרס למי שנשאר איתי עד הסוף, חידה:
במאמר הבא [כאן] ניסו החוקרים לבדוק האם חיסונים המכילים תימרוסל (כספית) גרמו לנזקים נוירו-פסיכולוגיים אצל ילדים מחוסנים (התשובה, באופן מפתיע, היא "לא").
והשאלה היא: מה מספרם של ניגודי האינטרסים של חוקרי המאמר, כמה מתוכם קשורים לחברות התרופות וכמה לרשויות הבריאות?(לנוחותכם, אני מצרף למטה את רשימת האינטרסים כפי שהיא מופיעה במאמר. ושימו לב גם לבדיחה בסוף :)
[לידיעה: החברות הבאות הן חברות תרופות המיצרות חיסונים: Merck, GlaxoSmithline, Novartis, MedImmune, Sanofi Pasteur, Wyeth, Abbot]
[...]
Supported by the CDC.
Dr. Thompson reports being a former employee of Merck; Dr. Marcy, receiving consulting fees from Merck, Sanofi Pasteur, GlaxoSmithKline, and MedImmune; Dr. Jackson, receiving grant support from Wyeth, Sanofi Pasteur, GlaxoSmithKline, and Novartis, lecture fees from Sanofi Pasteur, and consulting fees from Wyeth and Abbott and serving as a consultant to the FDA Vaccines and Related Biological Products Advisory Committee; Dr. Lieu, serving as a consultant to the CDC Advisory Committee on Immunization Practices; Dr. Black, receiving consulting fees from MedImmune, GlaxoSmithKline, Novartis, and Merck and grant support from MedImmune, GlaxoSmithKline, Aventis, Merck, and Novartis; and Dr. Davis receiving consulting fees from Merck and grant support from Merck and GlaxoSmithKline. No other potential conflict of interest relevant to this article was reported.
Supported by the CDC.
Dr. Thompson reports being a former employee of Merck; Dr. Marcy, receiving consulting fees from Merck, Sanofi Pasteur, GlaxoSmithKline, and MedImmune; Dr. Jackson, receiving grant support from Wyeth, Sanofi Pasteur, GlaxoSmithKline, and Novartis, lecture fees from Sanofi Pasteur, and consulting fees from Wyeth and Abbott and serving as a consultant to the FDA Vaccines and Related Biological Products Advisory Committee; Dr. Lieu, serving as a consultant to the CDC Advisory Committee on Immunization Practices; Dr. Black, receiving consulting fees from MedImmune, GlaxoSmithKline, Novartis, and Merck and grant support from MedImmune, GlaxoSmithKline, Aventis, Merck, and Novartis; and Dr. Davis receiving consulting fees from Merck and grant support from Merck and GlaxoSmithKline. No other potential conflict of interest relevant to this article was reported.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה