חלק א' של המאמר [כאן] עסק בטענות הקשות של אחיות טיפת-חלב כלפי מש' הבריאות והחיסונים, כפי שהובאו במחקרם של פרופ' אורנה בראון-אפל ושותפיה. בחלק זה של המאמר נעסוק באותו המחקר אך מזווית שונה: הפעם נמקד את המבט דווקא בחוקרים עצמם על-מנת להדגים את הדרך הלא-מדעית בה פועל מדע החיסונים.
כזכור, בעקבות מקרי שעלת בסגל בית-חולים באזור חיפה, התבקשו (גם) אחיות טיפת-חלב המקומיות להתחסן לשעלת (למעשה, חיסון משולש לטטנוס, דיפטריה ושעלת - Tdap). לאחר 3 חודשים, ולמרות לחץ ממשרד הבריאות, רק 2% מהאחיות התחסנו. צוות חוקרים מאוניברסיטת חיפה בראשות פרופ' בראון-אפל ערך 3 מפגשים עם 25 אחיות בניסיון להבין מדוע. החוקרים פרסמו את מסקנותיהם במאמר שהתפרסם בחודש שעבר בירחון Vaccine [כאן].
השאלה שאבקש לבחון במאמר זה היא האם החוקרים ניגשו לבחינת הנושא שבחרו להם מעמדה מדעית אובייקטיבית, כפי שמצופה מאנשי מדע, או אולי גישתם המחקרית שיקפה אינטרסים של ממסד החיסונים (קרי, משרד הבריאות).
אתחיל מבחינתה של המטרה המוצהרת של המחקר:
"מטרת המחקר היתה לזהות את המחסומים והסיבות לכך שהאחיות הללו [אחיות טיפת-חלב] לא התחסנו כנגד שעלת למרות העובדה שחיסון השעלת ניתן על ידן לתינוקות ברמה יומיומית. מחסומים אלו אינם בהכרח יחודיים לחיסון השעלת ועשויים לעזור בהבנת אי-ההסכמה (non-compliance) לקבלת חיסונים אחרים."
קיראו שוב את מטרת המחקר, ועצרו רגע להרהר במשמעויותיה...
הנה מה שאני קורא בה: החוקרים אינם מעוניינים לבדוק בצורה אובייקטיבית את הסיבה לחוסר ההתחסנות של האחיות. הם יוצאים מנקודת ההנחה ש"חיסונים זה (תמיד) טוב" וצריך לבדוק מה "התפקשש" עם האחיות על-מנת שתימצא הדרך האפקטיבית ביותר לפתור את "הבעיה" של אי-ההתחסנות.
לו היו החוקרים ניגשים לסוגיה בגישה אובייקטיבית הרי היו נפתחות בפניהן אפשרויות רבות ומגוונות להבנת הסיטואציה. למשל, האם ניסיון לכפיית חיסונים על עובדי מערכת הבריאות (או כל אדם אחר) היא אתית? האם התנהלותו של מש' הבריאות לגבי חיסונים משרתת נורמות שלטוניות ראויות? האם העובדה שאחיות טיפת-חלב, בעלות הניסיון המעשי העשיר עם חיסונים, מתנגדות להתחסן בעצמן עשויה ללמד אותנו משהו על בטיחותם ויעילותם של החיסונים?
שאלות אלו לא נידונו במאמר כיוון שהחוקרים מראש התמקדו בזווית צרה מאוד של הנושא: מה היו הסיבות לאי-ההתחסנות של האחיות ומה אנו יכולים ללמוד מכך על מנת להעלות את שיעור ההתחסנות בעתיד.
התבטאויות נוספות של החוקרים מחזקות את הרושם הראשוני העולה ממטרת המחקר. הנה כמה משפטים המייצגים את גישתם של החוקרים:
* "לאחיות רבות (אך לא לכולן) היו תפיסות שגויות (misconceptions) לגבי החיסונים." [ללא פירוט נוסף]
שימו לב לטון המתנשא של החוקרים המבטל בהרף-עין את הניסיון המעשי העצום של אחיות טיפת-חלב בתחום החיסונים. כזכור, הגיל הממוצע של האחיות שרואיינו היה 45, כלומר ניתן להעריך שלאחיות היה ניסיון מעשי ממוצע של כ-15 שנה או יותר במתן חיסונים לתינוקות. למרות זאת, נראה שלחוקרים אין כל ענין ללמוד מניסיונן של האחיות. הם אף אינם טורחים לפרט מה הן אותן "תפיסות שגויות" של האחיות לגבי חיסונים וקביעתם האקסיומטית מדיפה ריח לא נעים, וודאי כזה שאינו עולה בקנה אחד עם כתיבה אקדמית-מדעית.
* "תימה שחזרה על עצמה... היתה תחושת חוסר-האמון שביטאו האחיות כלפי רשויות הבריאות... חוסר-אמון זה דומה לחוסר-האמון המתואר על ידי [תנועת] האנטי-חיסונים (antivaccinationists)".
שוב חוזרת אותה גישה מתנשאת. לחוקרים אין שום ענין להבין לעומק את הסיבות לחוסר האמון של האחיות במערכת. הרי תפקידן הוא למלא הוראות ותו-לא, וניסיונן ארוך השנים (למשל הכרותן עם תופעות-לוואי של החיסונים) אינו מעניין את מקבלי הההחלטות. במקום דיון מעמיק בסיבות לחוסר-האמון הם פוטרים את הנושא בכך שהם משווים את גישת האחיות לזו של אותם "אנטי-חיסונים" (ומן-הסתם כוונתם אינה להחמיא לאחיות). האם ביטוי כמו "אנטי-חיסונים", ובמיוחד בצורה בה הוא מובא במשפט לעיל, ראוי בכלל להיכלל במאמר המתיימר לתואר "מדעי"? תמהתני...
* "האחיות הביעו רעיונות אנטי-חיסונים (antivaccinationists) וכנראה שאלו מונעים מהן להתחסן על פי ההמלצות".
המממ... האם זה טקסט כנסייתי מימי הביניים או מאמר מדעי מהמאה ה-21? זה נשמע כמו גירסה מודרנית של משפט כגון "נשות הכפר הביעו רעיונות של כת-השטן ואלו מונעים מהן לפעול על פי המלצותיה של הכנסיה." אז מה, יש לנו פה עסק עם כופרות? ומה השלב הבא? מי שלא תיישר קו עם המערכת עוברת לטיפול האינקביזיציה?
אולי האינקביזיציה אינה רעיון כה מופרך, אחרי הכל. בפרק המסקנות של המאמר רומזים החוקרים על פתרון אפשרי לבעית אי-הציות של האחיות: כפיית חיסונים על עובדי מערכת הבריאות ("באיזה מידה צריכות רשויות הבריאות לאפשר בחירה חופשית לגבי התחסנות לעובדי מערכת הבריאות העובדים עם אוכלוסיות פגיעות?").
מחקרם של פרופ' בראון-אפל וחבריה הינו דוגמה מייצגת למחקרים שמנפיק "מדע החיסונים": מחקר במראית-עין אקדמית ואובייקטיבית, אך כזה שנעשה הלכה-למעשה מתוך זווית ראיה צרה, חד-צדדית ומוטית, ושכל-כולו נועד לשרת את האינטרסים של ממסד החיסונים.
כזכור, בעקבות מקרי שעלת בסגל בית-חולים באזור חיפה, התבקשו (גם) אחיות טיפת-חלב המקומיות להתחסן לשעלת (למעשה, חיסון משולש לטטנוס, דיפטריה ושעלת - Tdap). לאחר 3 חודשים, ולמרות לחץ ממשרד הבריאות, רק 2% מהאחיות התחסנו. צוות חוקרים מאוניברסיטת חיפה בראשות פרופ' בראון-אפל ערך 3 מפגשים עם 25 אחיות בניסיון להבין מדוע. החוקרים פרסמו את מסקנותיהם במאמר שהתפרסם בחודש שעבר בירחון Vaccine [כאן].
השאלה שאבקש לבחון במאמר זה היא האם החוקרים ניגשו לבחינת הנושא שבחרו להם מעמדה מדעית אובייקטיבית, כפי שמצופה מאנשי מדע, או אולי גישתם המחקרית שיקפה אינטרסים של ממסד החיסונים (קרי, משרד הבריאות).
אתחיל מבחינתה של המטרה המוצהרת של המחקר:
"מטרת המחקר היתה לזהות את המחסומים והסיבות לכך שהאחיות הללו [אחיות טיפת-חלב] לא התחסנו כנגד שעלת למרות העובדה שחיסון השעלת ניתן על ידן לתינוקות ברמה יומיומית. מחסומים אלו אינם בהכרח יחודיים לחיסון השעלת ועשויים לעזור בהבנת אי-ההסכמה (non-compliance) לקבלת חיסונים אחרים."
קיראו שוב את מטרת המחקר, ועצרו רגע להרהר במשמעויותיה...
הנה מה שאני קורא בה: החוקרים אינם מעוניינים לבדוק בצורה אובייקטיבית את הסיבה לחוסר ההתחסנות של האחיות. הם יוצאים מנקודת ההנחה ש"חיסונים זה (תמיד) טוב" וצריך לבדוק מה "התפקשש" עם האחיות על-מנת שתימצא הדרך האפקטיבית ביותר לפתור את "הבעיה" של אי-ההתחסנות.
לו היו החוקרים ניגשים לסוגיה בגישה אובייקטיבית הרי היו נפתחות בפניהן אפשרויות רבות ומגוונות להבנת הסיטואציה. למשל, האם ניסיון לכפיית חיסונים על עובדי מערכת הבריאות (או כל אדם אחר) היא אתית? האם התנהלותו של מש' הבריאות לגבי חיסונים משרתת נורמות שלטוניות ראויות? האם העובדה שאחיות טיפת-חלב, בעלות הניסיון המעשי העשיר עם חיסונים, מתנגדות להתחסן בעצמן עשויה ללמד אותנו משהו על בטיחותם ויעילותם של החיסונים?
שאלות אלו לא נידונו במאמר כיוון שהחוקרים מראש התמקדו בזווית צרה מאוד של הנושא: מה היו הסיבות לאי-ההתחסנות של האחיות ומה אנו יכולים ללמוד מכך על מנת להעלות את שיעור ההתחסנות בעתיד.
התבטאויות נוספות של החוקרים מחזקות את הרושם הראשוני העולה ממטרת המחקר. הנה כמה משפטים המייצגים את גישתם של החוקרים:
* "לאחיות רבות (אך לא לכולן) היו תפיסות שגויות (misconceptions) לגבי החיסונים." [ללא פירוט נוסף]
שימו לב לטון המתנשא של החוקרים המבטל בהרף-עין את הניסיון המעשי העצום של אחיות טיפת-חלב בתחום החיסונים. כזכור, הגיל הממוצע של האחיות שרואיינו היה 45, כלומר ניתן להעריך שלאחיות היה ניסיון מעשי ממוצע של כ-15 שנה או יותר במתן חיסונים לתינוקות. למרות זאת, נראה שלחוקרים אין כל ענין ללמוד מניסיונן של האחיות. הם אף אינם טורחים לפרט מה הן אותן "תפיסות שגויות" של האחיות לגבי חיסונים וקביעתם האקסיומטית מדיפה ריח לא נעים, וודאי כזה שאינו עולה בקנה אחד עם כתיבה אקדמית-מדעית.
* "תימה שחזרה על עצמה... היתה תחושת חוסר-האמון שביטאו האחיות כלפי רשויות הבריאות... חוסר-אמון זה דומה לחוסר-האמון המתואר על ידי [תנועת] האנטי-חיסונים (antivaccinationists)".
שוב חוזרת אותה גישה מתנשאת. לחוקרים אין שום ענין להבין לעומק את הסיבות לחוסר האמון של האחיות במערכת. הרי תפקידן הוא למלא הוראות ותו-לא, וניסיונן ארוך השנים (למשל הכרותן עם תופעות-לוואי של החיסונים) אינו מעניין את מקבלי הההחלטות. במקום דיון מעמיק בסיבות לחוסר-האמון הם פוטרים את הנושא בכך שהם משווים את גישת האחיות לזו של אותם "אנטי-חיסונים" (ומן-הסתם כוונתם אינה להחמיא לאחיות). האם ביטוי כמו "אנטי-חיסונים", ובמיוחד בצורה בה הוא מובא במשפט לעיל, ראוי בכלל להיכלל במאמר המתיימר לתואר "מדעי"? תמהתני...
* "האחיות הביעו רעיונות אנטי-חיסונים (antivaccinationists) וכנראה שאלו מונעים מהן להתחסן על פי ההמלצות".
המממ... האם זה טקסט כנסייתי מימי הביניים או מאמר מדעי מהמאה ה-21? זה נשמע כמו גירסה מודרנית של משפט כגון "נשות הכפר הביעו רעיונות של כת-השטן ואלו מונעים מהן לפעול על פי המלצותיה של הכנסיה." אז מה, יש לנו פה עסק עם כופרות? ומה השלב הבא? מי שלא תיישר קו עם המערכת עוברת לטיפול האינקביזיציה?
אולי האינקביזיציה אינה רעיון כה מופרך, אחרי הכל. בפרק המסקנות של המאמר רומזים החוקרים על פתרון אפשרי לבעית אי-הציות של האחיות: כפיית חיסונים על עובדי מערכת הבריאות ("באיזה מידה צריכות רשויות הבריאות לאפשר בחירה חופשית לגבי התחסנות לעובדי מערכת הבריאות העובדים עם אוכלוסיות פגיעות?").
מחקרם של פרופ' בראון-אפל וחבריה הינו דוגמה מייצגת למחקרים שמנפיק "מדע החיסונים": מחקר במראית-עין אקדמית ואובייקטיבית, אך כזה שנעשה הלכה-למעשה מתוך זווית ראיה צרה, חד-צדדית ומוטית, ושכל-כולו נועד לשרת את האינטרסים של ממסד החיסונים.
מאמרים נוספים:
* איימי קיבלה את ההחלטה הלא-נכונה, זדה בת ה-13 שילמה את המחיר
* את זה מזריקים לילד שלי?!
* מה שחשוב לדעת על חיסון הפטיטיס B לתינוקות
אין בכלל ספק שמדובר במחקר "מכור" מבחינת ממסד החיסונים. המחבר האחרון של המחקר (S. Rishpon) הוא לא אחר מפרופ' שמואל רשפון, יו"ר הועדה המיעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים של משרד הבריאות. כשאדם כזה חתום על המאמר אין בכלל סיכוי לאיזשהי אובייקטיביות בנוגע לחיסונים.
השבמחק...ועוד דבר:
השבמחקיש לזכור שאת המחקר הלא-מדעי הזה, כמו מחקרים מוטים אחרים בחיסונים, מממן בסופו של דבר הציבור בישראל.
בזבוז כסף נוראי.