[מאמר מאת ד"ר דיאנה פלשר, רופאה פנימית מתמחה בבריאות האישה מעל 20 שנה, מנהלת מרפאה לבריאות האישה בירושלים, הקימה מרכזים ברחבי הארץ, מלמדת את התחום בשני בתי ספר. חברה במועצה הלאומית לבריאות האישה של משרד הבריאות משנת 2000. יו"ר של ועדה לאומית אשר עוסקת בשירותי בריאות לנשים וחינוך אנשי מקצוע בישראל לתחום זה]
ההחלטה לחיסון גורף של בנות ח' וט' כנגד וירוס הפפילומה, חפוזה ובלתי אחראית. סכומים חסרי תקדים הושקעו ע"י היצרניות בשווק 2 החיסונים (סרווריקס וגרדסיל) אם במסרים מטעים ולא מדוייקים לציבור, ואם בתמיכה כספית, ואספקת נתונים מגמתיים לאנשי המקצוע. ההכנסות מהחיסונים היקרים הללו כבר הגיעו למילארדי דולרים.
אין פלא שהיצרניות עושות הכל כדי להדוף ביקורת או ספקות המועלים ע"י גורמי מקצוע, באשר לבטיחות החיסון ואפילו בנוגע ליעילותו. הקופות אף הן נהנות מרווחים נאים ממתן החיסונים הללו.
קשה להבין את ההחלטה שנפלה, כאשר נתונים חדשים ומדאיגים בספרות מצביעים על אפשרות של קשר בין תופעות לוואי קשות ובלתי הפיכות לבין החיסונים הללו. השפעת החיסונים הללו על מערכת הרבייה לא נבדקה כלל!
דווקא בישראל ניתן היה לנצל את רמת המחשוב הגבוהה בקופות החולים, ולבחון תוך זמן קצר, את אלפי הבנות והנשים שקיבלו את החיסון מאז 2007 (אין נתונים מספריים). עד כה כל הפניות למשרד הבריאות לקבלת נתונים על תופעות לוואי בקשר לחיסונים הללו, אם תועדו כלל, טרם נענו. כמו כן אין תשובה מדוע הותר החיסון עד גיל 45 בשעה שמנהל התרופות האמריקאי (FDA) מגביל את השימוש בו עד גיל 26.
המנטרה החוזרת על מליוני המחוסנות ברחבי העולם מטעה וחסרת משמעות כל עוד המעקב אחרי תוצאות החיסון נערך ע"י היצרניות או במימונן. נסיון העבר מעיד שאלה מעלימות מידע המפליל או מחשיד את מוצריהן. חקיקה מיוחדת הנוגעת לחיסונים מגינה על היצרניות מפני תביעה עתידית, וכל פיצוי, אם יתבע יפול על כתפי משלם המיסים.
חשוב שהציבור יידע שרופאים בכירים לא מעטים מרימים גבה בנוגע למתן החיסון ובאשר לאופן בו התקבלה ההחלטה להכניסו לסל התרופות. אך רובם חוששים מלהביע את דעתם בפומבי בשל התלות במימון "הנדיב" שהיצרניות מספקות למחקר הרפואי, לכנסים הרפואיים, ותמיכתן הכספית בקופות ובבתי החולים.
מן הראוי שגוף עצמאי, בו מיוצגות כל הדיסציפלינות הרפואיות, ונטול תלות כספית ביצרניות התרופות, הוא שיאשר בשקיפות מלאה מתן חיסון לאלפי אנשים בריאים. אסור להשאיר החלטות כה חשובות בידיהם של אנשים ספורים.
מאמרים נוספים: