GSK - יש על מי לסמוך?

(ניתן להוריד גירסת PDF נוחה להדפסה של המאמר [כאן])

ההחלטה האם וכיצד לחסן את התינוק היא אחת הבחירות המשמעותיות ביותר שעל הורים לעשות בשנתיים הראשונות לחייו. הורים רבים נאלצים לבחור בין סכנות המחלות ובין סכנות החיסון על סמך מידע חלקי ביותר המסופק להם על ידי משרד הבריאות ושלוחיו.
אחד הנושאים שעולה לדיון רק לעיתים רחוקות (אם בכלל) הוא אמינות, איכות, ומעל הכל בטיחות תהליך היצור של החיסון: האם אנו ההורים יכולים לסמוך על יצרניות החיסונים שבידיהן אנו מפקידים את בריאות ילדינו? מהם השיקולים המנחים את אותן חברות? באיזה מידה מצליחים גופי האכיפה לפקח על פעילותן? האם המערכת הזו מחוסנת מפני טעויות?

על מנת לקבל מושג לגבי התנהלותן של יצרניות החיסונים והגוף המפקח עליהן (ה-FDA) נבחן את התנהלותה של חברת גלאקסו-סמית'-קליין (GSK) אחת מחברות התרופות הגדולות בעולם.

כמה גדולה היא GSK? בשנת 2009, עמד מחזור המכירות של GSK על כ-45 מיליארד דולר (כ-50% מהתקציב השנתי של מדינת ישראל), כשתחום החיסונים מכניס לה כ-6 מיליארד דולר (מתוך דו"ח תוצאות עסקיות ל-2009 [

כאן]). יש לציין שמכירות החיסונים ב-2009 היו מוצלחות במיוחד עבור GSK כשחיסון הפנדמריקס עבור שפעת החזירים רושם הכנסה חד-פעמית נאה של כ-1.4 מיליאד דולר.

אך במקביל לגאות בעסקיה חווה GSK גם לא מעט קשיים, או יותר נכון, הסתבכויות לא נעימות. בחצי השנה האחרונה עלו לכותרות שלוש פרשיות שונות השופכות אור על הדרך בה מתנהלת החברה ועל קיצורי הדרך בהם היא נוקטת בכדי להגיע למחזור המכירות האסטרונומי שלה.

1. פרשת האבנדיה
אבנדיה (Avandia) היא תרופה לחולי סכרת העוזרת לשלוט על רמות הסוכר בדם [כאן]. התרופה אושרה ע"י ה-FDA ב-1999 וזכתה להצלחה רבה (מכירות של 2.5 מיליארד דולר בשנת 2006). אולם, מאז 2007 האבנדיה אינה יורדת מהכותרות, ולא מסיבות טובות.

תחקיר של השבועון TIME [כאן] מתאר את הדרך הפתלתלה של האבנדיה אל השוק. עיקרי התחקיר להלן:

- כבר בניסויים הקליניים של האבנדיה (טרום השיווק) התגלה שהתרופה מגבירה את הסיכון לבעיות לב אצל המטופלים בה. ה-FDA, שרצה מאוד לאשר את התרופה אך חשש מתופעות הלוואי שלה, התנה את האישור בכך ש-GSK תערוך מחקרי בטיחות נוספים שיבדקו (בין השאר) את הסכנות הללו. במשא ומתן בין החברה ל-FDA הצליחה החברה לבטל דרישה זו והתרופה קיבלה את האישור.

- באותה השנה (1999), קיבל ה-FDA מכתב מד"ר ג'ון ביוז, מומחה לסכרת מאונ' צפון-קרולינה, המתריע על כך שמהמחקרים הקליניים של התרופה עולה שהיא מגבירה את רמת הכולסטרול פי 4 והדבר עלול לגרום לבעיות לב. שנה לאחר-מכן קיבל ד"ר ביוז איומים בתביעה מ-GSK, והבוס שלו קיבל מהחברה מכתב המאשים את ד"ר ביוז שהוא "שקרן".

- למרות כל זאת, החברה המשיכה לשווק את האבנדיה כבטוחה לשימוש והמשיכה לטעון שהיא אינה מעלה את הסיכון לבעיות לב. זה לא ממש מפתיע כיוון שהאבנדיה כבר הסתמנה כביצת זהב: כבר בשנת 2004, הכניסו מכירות האבנדיה ל-GSK כ-1.5 מיליארד דולר.

- ב-2005 ו-2006 החלו להצטבר אצל GSK ראיות מחקריות לכך שהאבנדיה אכן גורמת לסיכון מוגבר לבעיות לב בהשוואה לתרופות מתחרות. החברה שיתפה את ה-FDA רק בחלק קטן מהמידע שהיה ברשותה. חוקרים עצמאיים לא הורשו לראות או לנתח את הנתונים. גם הרופאים הרושמים את התרופה והציבור הרחב לא קיבלו כל מידע על הסיכונים.

- ב-2007 נאלצה GSK – כחלק מהסכם פשרה בתביעה שהוגשה מטעם מדינת ניו-יורק כנגד תרופה אחרת שלה (Paxil) – לפרסם את כל המחקרים הקליניים שערכה באתר האינטרנט שלה. חוקר וקרדיולוג מקליבלנד, ד"ר סטיבן ניסן, הוריד את מחקרי האבנדיה של GSK מהאתר, ניתח אותם ומצא את מה ש-GSK וה-FDA כבר ידעו זה כמה שנים: האבנדיה מעלה את הסיכוי לארועי לב ב-43% ביחס לתרופות המתחרות. המחקר פורסם בירחון הרפואי NEJM וזכה להד רב.

- בדיקות שבוצעו ע"י ה-FDA בעקבות מחקרו של ד"ר ניסן העלו שבהשוואה לתרופות מתחרות גרמה האבנדיה לכ-47,000 מקרים נוספים של אי-ספיקת לב, שבץ או מוות.

- פרסום המחקר של ד"ר ניסן פתח שורה של דיונים נוספים בין החברה ל-FDA. בדיונים אלו המשיכו מנהלי החברה להסתיר מידע ולהטעות את ה-FDA. למשל, מנהלים בכירים ב-GSK ניסו לשכנע את ה-FDA שהתרופה בטוחה לשימוש על אף שקיבלו דו"ח פנימי – ימים ספורים לפני הפגישה – שקבע חד-משמעית שהתרופה אכן מעלה את הסיכוי להתקפי לב ב-46%, בדומה למה שדיווח ד"ר ניסן.

- ביולי 2010, לאחר כשלוש שנים של גרירת רגלים, החליט ה-FDA שלא להוריד את האבנדיה מהמדפים אלא רק להוסיף מגבלות על השימוש בה. אחת-עשרה שנה לאחר שאושרה לשיווק, ולנוכח עדויות מחקריות רבות לסכנותיה – התרופה עדיין מותרת לשיוווק בארה"ב. לעומת זאת, האיחוד האירופי הלך צעד משמעותי אחד קדימה והוריד את התרופה מהמדפים [כאן].

- כעת, עומדת GSK מול גל תביעות של חולי סכרת שהשתמשו באבנדיה. החברה כבר שילמה מאות מיליוני דולרים לנפגעים, והיא צפויה להמשיך ולשלם פיצויים בסכומי עתק גם בשנים הבאות.

פרשת האבנדיה מדגימה את סימני השאלה (או סימני הקריאה) הקשים העולים ממדיניותה של GSK בכל הקשור לניסויים קליניים של תרופות, המאמצים להשגת אישור לשיווק תרופות וההתנהלות לאחר שהתרופה כבר נמכרת בשוק. מסתבר שהפיתוי הכספי הגלום במכירות של מיליארדים מסנוור את עיניהם של מנהלים ואנשי שיווק בכירים בענקית התרופות שלא בוחלים בהסתרת מידע קריטי מרשויות הבריאות, האקדמיה והציבור כאחד.
יהיו אלו שיאמרו שהתנהלות זו אופיינית לאגפי ההנהלה והשיווק של כל חברת ענק, ונוכל להתנחם בכך שפעילות היצור של חברות התרופות וודאי שעומדת בסטנדרטים הגבוהים ההכרחיים לפיתוח וייצור מוצרים רפואיים.

אז האם אנחנו ההורים יכולים לישון בשקט בידיעה ש-GSK לפחות מנהלת מערך יצור העומד בסטנדרטים המחמירים הנדרשים מיצרנית חיסונים ותרופות?
בואו ונראה...

2. פרשת המפעל בפורטו-ריקו
באוקטובר 2010 התפרסמו בכלי התקשורת ידיעות ש- GSKהסכימה לשלם קנס של 750 מיליון דולר, בכדי ליישב תביעות פליליות ואזרחיות שהוגשו לאחר שהתברר שבמשך שנים החברה מכרה תרופות ומוצרים רפואיים מקולקלים ומזוהמים. (הנה הידיעה של הניו-יורק טיימס [כאן] או [כאן]).

התביעות הוגשו לאחר ששריל אקהרד, מנהלת אבטחת איכות לשעבר בחברה, מסרה מידע ל-FDA לגבי כשלים חמורים במפעל היצור של GSK בפורטו-ריקו. מסתבר שאקהרד התריעה בפני מנהלים בכירים בחברה על הבעיות במפעל בפורטו-ריקו אך אלו, במקום לתקן את הבעיות – פיטרו אותה. בין התרופות הפגומות שיוצרו במפעל: פקסיל (תרופה נגד דכאון), קוראג (תרופה ללב) , אבנדיה (תרופה לסכרת) וטגמט (תרופה לריפלוקס).

המפעל בפורטו-ריקו הינו מפעל הדגל של GSK ובשיא פעילותו ייצר תרופות ב-5.5 מיליארד דולר בשנה (כרבע ממחזור המכירות של החברה). לאחר שנתגלו בעיות חוזרות באיכות המוצרים נשלחה אקהרד למפעל בראש צוות של 100 עובדי אבטחת איכות על מנת למצוא ולתקן את הליקויים. כשהגיעה למפעל מצאה בו (בין השאר):
- מערכת מים מזוהמת.
- מערכת אוורור שאפשרה מעבר מזהמים בין מוצר אחד לאחר.
- כדורים במינון שונה שמצאו דרכם לאותו הבקבוק.
- טנדרים שכורים המשמשים כמחסנים לתרופות.

אקהרד העלתה את הבעיות בפני ההנהלה מספר רב של פעמים, אך דבר כמעט לא נעשה לתיקון הליקויים שמצאה ושעליהם התריעה. המלצתה על איסוף של מוצרים מקולקלים שנשלחו מהמפעל זכתה להתעלמות דומה. כתשעה חודשים לאחר שהגיעה למפעל היא פוטרה, והנימוק הרשמי לפיטורים היה "קיצוצים".

אקהרד התלוננה בפני ההנהלה הבכירה של GSK ואיימה לפנות ל-FDA אך שוב זכתה להתעלמות. היא פנתה ל-FDA וזה פתח בחקירה פלילית נגד החברה וב-2005 החרים מהמפעל סחורה בשווי 2 מיליארד דולר (ההחרמה הגדולה בהסטוריה של ה-FDA).

בשנת 2009, כיוון שלא הצליחה לתקן את הבעיות האקוטיות שנמצאו, סגרה GSK את המפעל בפורטו-ריקו והגיעה להסדר עם ה-FDA על תשלום של 750 מיליון דולר שחלקו מיועד לתשלום בגין תביעות של צרכנים, חלקו קנס המשולם לממשלת ארה"ב וחלקו מענק שמן לשריל אקהרד חושפת הפרשה.

הקליקו [כאן] לצפייה בראיון עם שריל אקהרד בתוכנית "60 דקות" של רשת CBS.

------------

אז האם אנו יכולים לישון בשקט לנוכח מה שלמדנו על פעילויות השיווק והיצור של חברת GSK?
מי שקרא עד פה והוא גם הורה לתינוקות במדינת ישראל, וודאי לא ישמח לשמוע שחברת GSK מייצרת חלק גדול מחיסוני התינוקות והילדים הניתנים ע"פ תוכנית החיסונים של משרד הבריאות.

הנה רשימה של החיסונים של GSK הניתנים לילדינו (מתוך תדריך החיסונים של מש' הבריאות [כאן]):

- החיסון המחומש: דיפתריה, טטנוס, שעלת, Hib ופוליו (Infanrix, Boostrix)
- הפטיטיס Engerix) B)
- הפטיטיס Havrix) A)
- MMR חצבת, חזרת ואדמת - (Priorix)

- MMRV - חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות-רוח - (Priorix-Tetra)
- אבעבועות-רוח (Varilrix)
- רוטה-וירוס (Rotarix)
- HPV פפילומה (Cervarix)
- שפעת (Fluarix)

האם הכשלים שנתגלו בתחום ייצור ושיווק התרופות קיימים גם בתחום החיסונים? האם רגישותם היתרה של החיסונים – היות והם ניתנים לתינוקות, פעוטות וילדים – מביאה את GSK ואת ה-FDA לנקיטת מדיניות מחמירה במיוחד בכדי לוודא שכשלים כגון אלו שתוארו למעלה לא יחזרו?

אז זהו שלא. ממש לא. ההיפך.
מסתבר שבתחום החיסונים המצב גרוע עוד יותר כיוון שיש חפיפה כמעט מלאה בין האינטרסים של היצרנית (GSK) ובין האינטרסים של הגוף המבקר (FDA), כפי שמדגימה פרשת הוירוס החזירי בחיסון הרוטריקס.

3. חיסון הרוטריקס והוירוס החזירי
במרץ 2010 הודיע ה-FDA שהוא משעה את השימוש בחיסון הרוטריקס לרוטה-וירוס של חברת GSK. ההשעיה באה בעקבות פרסום של קבוצת חוקרים עצמאית מאוניברסיטת קליפורניה בסן-פרנסיסקו שחיסון הרוטריקס מכיל חלקי DNA של וירוס ה-PCV1 שהוא וירוס הגורם למחלות בחזירים.

בתגובה, מפרסמת חברת GSK הודעה לעיתונות [כאן] בה היא מאשרת שבדיקות שנערכו בחברה חזרו על אותן התוצאות. על פי הודעת החברה חלקי וירוס ה-PCV1 נמצאים בחיסון מאז ומתמיד (כלומר, הם היו שם כבר בשלב הניסויים הקליניים של החיסון).

בעקבות הודאתה של GSK עולות כמה שאלות מטרידות:
האם החברה ידעה על קיומו של הוירוס החזירי בחיסון והסתירה זאת מהרשויות והציבור? או, במידה והחברה לא ידעה על קיום הוירוס – כיצד הוא הגיע לחיסון ומה זה אומר על איכות תהליך היצור? ומבין שתי האפשרויות הללו – איזו היא הגרועה יותר?
יש לציין שעד עצם היום הזה חברת GSK לא טרחה לספק לציבור תשובות לשאלות הקשות הללו.

ובכן, שבועות ספורים לאחר שהשעה את השימוש בחיסון הרוטריקס התברר ל-FDA שגם בחיסון המתחרה של חברת מרק (Merck) – הרוטטק – נמצאו חלקיקי וירוס שמוצאם מחזיר. בחברת מרק הגדילו לעשות ובחיסון שלהם נמצאו חלקים של שני וירוסים: 1PCV ו-PCV2.
בשלב זה, עיקרון הזהירות חייב את ה-FDA להוריד מייד מהמדפים גם את חיסון הרוטטק, אבל להותיר את העולם ללא חיסון לרוטה-וירוס היה, כמסתבר, כבר יותר מדי עבורו. פאנל מומחים שגויס על ידי ה-FDA התכנס והכשיר את השרץ. שני החיסונים הוכרזו כבטוחים והרוטריקס הוחזר אחר כבוד אל המדפים. (ניתן לקרוא את הסיפור המלא [כאן])

בשונה משתי הפרשיות הקודמות שתארנו לעיל, ניתן לראות שכשמדובר במחדלים הנוגעים לתחום החיסונים ל-GSK יש גב חזק מאותה הסוכנות שתפקידה העיקרי הוא לאכוף על החברה סטנדרטים מחמירים של איכות ובטיחות. בפרשת הרוטריקס והוירוס החזירי "המסתורי" לא ננקטו כנגד GSK צעדים מכאיבים (למעט השעיה בת חודשים של שיווק החיסון) וה-FDA מיהר לטייח את השאלות הקשות שעלו.
שיהיה ברור: אף אחד אינו יודע כיצד הגיע הוירוס החזירי לחיסון ומה השלכותיו לטווח הארוך על בריאות התינוקות שלגופם הוא מוזרק. למרות זאת, ה-FDA והחברה ממשיכים "בעסקים כרגיל".

עד לפרשה הבאה.

----------------

ואתם, מה אתם אומרים?
לאחר שהתוודעתם להתנהלותה של חברת גלאקסו-סמית'-קליין האם תוכלו להיות שלווים ורגועים בפעם הבאה שהתינוק שלכם מקבל מנת חיסון מבקבוקון שרשום עליו "GSK"?

מאמרים נוספים:* ארה"ב: אחד מארבעה ילדים מטופל בתרופה לבעיה כרונית
* היכן כל הילדים שנסוגו לאוטיזם חודש ל-פ-נ-י חיסוני גיל שנה?
* אתר doctors: לאן נעלמו מקרי המוות והפגיעות החמורות שדווחו בעקבות חיסון הגרדסיל?