נערות מתעלפות מפרכסות ומתות

(המאמר להלן מבוסס על מאמר שפרסמה נורמה אריקסון באתר הארגון SaneVax [כאן])

לכל ממשלה בעולם יש סוג כלשהו של ועדה שתפקידה לספק יעוץ על חיסונים ולהמליץ על נהלי חיסונים לאלה שקובעים את מדיניות החיסונים. מאחר וההמלצות הניתנות על ידי ועדות אלה הן השלב הראשון לקראת הכנסת כל חיסון כחלק ממדיניות בריאות הציבור, כדאי לבחון ברצינות את איכות ההמלצות הניתנות על ידי הועדות הללו. עד כמה הן בעלות ערך?

בואו ונבחן ישיבה של הועדה המייעצת הישראלית למחלות זיהומיות ולחיסונים שנערכה בינואר 2013 כמקרה מבחן. אחד הנושאים שנידונו בפגישה הזו היתה ההצעה להכניס את חיסון הפפילומה לתוכנית החיסונים של בתי הספר בישראל לנערות הלומדות בכיתה ח'.

פרופ' רון דגן הוא מומחה לרפואת ילדים ומחלות זיהומיות באוניברסיטת בן גוריון בנגב, ומנהל היחידה למחלות זיהומיות בילדים במרכז האקדמי-רפואי סורוקה. פרופ' דגן הוא חוקר פעיל ומרצה בינלאומי ועבודתו מתמקדת בחיסונים משולבים חדשים.

בישיבה המדוברת, בדיון שעסק במתן חיסון לסרטן צוואר הרחם (חיסון הפפילומה) לכל בנות כיתה ח' בישראל, אמר פרופ' דגן את הדברים הבאים (לינק לפרוטוקול הישיבה המלא [כאן]):

ניסוי חיסון סרטן צוואר הרחם: חריגה חמורה מכללי האתיקה

במאמר קודם [כאן] הזכרנו את הניסוי הקליני שנערך לחיסון הגרדסיל (חיסון הפפילומה), ובו קיבלה קבוצת הביקורת תרכיב דומה מאוד לחיסון שממנו הוצא מרכיב האנטיגן. (האנטיגן הוא החומר המעורר את המערכת החיסונית לייצר נוגדנים).

כפי שכתבנו, העובדה שניסוי כזה התרחש מעוררת תהיות קשות על ההתנהלות והמניעים של יצרנית החיסון, אך לא פחות מכך, על ה-FDA שמאשר ניסוי כזה. כשקבוצת הביקורת בניסוי מקבלת תרכיב פוטנטי (פחות או יותר) כמו החיסון, אין שום דרך לדעת את השיעור האמיתי של תופעות הלוואי של החיסון. כך, ה-FDA יכול  לאשר את החיסון למרות ש-75% מהנבדקות לקו בתופעות לוואי משמעותיות במהלכו. התירוץ: גם בקבוצת הביקורת היה אחוז דומה של נפגעות, אז "החיסון בסדר".

כמובן שרציונל כזה הוא לחלוטין בלתי סביר - הרי קבוצת הביקורת קיבלה גם היא חומר בעל פוטנציאל פגיעה. השאלה שיש לשאול היא: מה היה שיעור תופעות הלוואי בקבוצת הביקורת לו הנבדקות בה היו מקבלות תמיסה של חומר נייטראלי (למשל - מי מלח)? יש להניח שהרבה פחות מ-75%, אך מן הסתם לא נדע לעולם את התשובה.

אז כיצד מאשר ה-FDA ניסוי בחיסון שנועד מראש להסתיר את השיעור האמיתי של תופעות הלוואי? האם ה-FDA משתף פעולה עם יצרניות החיסונים בניסיון להסתיר את השיעור האמיתי של תופעות הלוואי של החיסון? לדעתנו התשובה היא חד-משמעית: "כן".

להלן ההוכחה לכך.

טופס התחייבות רופא/אחות לבטיחות חיסון

אחות טיפת-חלב התקשרה והאיצה בכם להגיע מיד לחסן את הילדה?
הגעתם לטיפת-חלב לשקילה ומעקב והאחות מנסה לשכנע אותכם לחסן?
רופא המשפחה משדל אותכם לחסן את הילדים ומבטיח שלחיסונים אין תופעות לוואי?

אל תתבלבלו! 
הכינו מבעוד מועד את הטופס, שילפו אותו ברגע הנכון ובקשו מהרופא או האחות לחתום עליו.
הם כבר לא יציקו לכם בפעם הבאה...

הקישו על הלינק להורדת הטופס (PDF) - 
טופס התחייבות רופא/אחות לבטיחות חיסון

"מחקרים לא הוכיחו קשר": מדוע כבר לא ניתן לסמוך יותר על מחקרים רפואיים

בכל פעם שעולה שאלת הנזקים של החיסונים (למשל, הקשר בין חיסונים ואוטיזם) מיד נחפז המומחה התורן ואומר משהו כמו: "המחקר מראה שאין קשר בין חיסונים ואוטיזם". ואכן, ניתן למצוא מספר לא מבוטל של מאמרים שמנסים לשלול את הקשר בין חיסונים ואוטיזם, לצד מספר מאמרים שתומכים בקיום קשר כזה.

כך או כך, ההנחה הגלומה בטענת "לא הוכח הקשר" היא שהמחקרים המתפרסמים בירחונים הרפואיים מייצגים אמת מדעית, או לכל הפחות, את חזית הידע האנושי בתחום. נכון? זהו, שלא... לאלו מכם שאינם מעודכנים במצב הענינים בעולם המחקר הרפואי יש לי חדשות רעות מאוד:

כבר לא ניתן יותר לסמוך על מחקרים רפואיים כיוון שהכסף של חברות התרופות השחית את מדע הרפואה.

ד"ר סייבין ופרדוקס הפוליו

(ניתן להוריד גירסת PDF נוחה להדפסה של המאמר [כאן])

ד"ר אלברט סייבין (Albert Sabin) זכה לתהילת עולם כשהחיסון שפיתח – חיסון הפוליו המוחלש (OPV) – הוכנס לשיגרת החיסונים בעולם המערבי בתחילת שנות ה-60. נוסף על פעילותו בתחום האימונולוגי/ביולוגי עסק ד"ר סייבין באספקטים נוספים (אפידמיולוגים) של חקר מחלת הפוליו: הגורמים למחלה, דרכי הפצתה, דפוסי התפרצותה, ועוד.

למרות (ואולי בגלל) שהכיר על בוריו את נושא הפוליו, מצא את עצמו סייבין עומד מול מספר שאלות בלתי-פתורות, שהטרידו את מנוחתו, שהעיקרית שביניהן היתה (בניסוחו): "מדוע הפכה מחלת השיתוק פוליו למגפה רק ב-50 השנה האחרונות, ומדוע נראה שהיא פוגעת יותר ויותר במדינות שבהן, ניתן להניח, הסניטציה וההיגיינה, בנוסף על רמת החיים הכללית, הן המתקדמות ביותר, בעוד חלקים נרחבים של העולם, באותו קו-רוחב, אינם מושפעים?"

חשיפה: מה באמת חושבים רופאי משפחה בישראל על חברות התרופות?

מסמך שהגיע לבלוג חיסונים בע"מ מאפשר לנו הצצה נדירה לתחושותיהם של רופאי משפחה בישראל בנוגע לתפקידן של חברות התרופות בתחום הבריאות. מדובר בדיון פנימי שנערך בפורום אינטרנטי סגור שבו העזו מספר רופאים לומר את שעל ליבם, ללא חשש.
יש לזכור שתחום הבריאות ב"ארץ הקטנה עם השפם" שלנו הינו ריכוזי מאוד, ועל כן רופא המתבטא כנגד המערכת מסתכן בסנקציות קשות ואפילו באיבוד הקריירה שלו. אי לכך, רק בפורומים סגורים יכולים רופאים לומר את דעתם האמיתית (וגם זאת, מן הסתם, בצורה מרוככת-משהו).

כאמור, הדיון להלן נערך בפורום סגור ומכאן חשיבותו הרבה. אנא קראו בעיון את דברי הרופאים ולאחריהם כמה הערות שלי.

ד"ר אנדרו וויקפילד - האמת יוצאת לאור - בסרט

עד היום, ולצערי, הבלוג הזה לא הקדיש ולו מאמר אחד לפרשת ד"ר אנדרו וויקפילד וחיסון ה-MMR.
רציתי, חשבתי, ניסיתי - אבל התייאשתי. הפרשה הזו כ"כ גדולה וסבוכה, שאני צריך לכתוב עשרות רבות פוסטים על מנת לפרום את התסבוכת הזו.

והנה, קרא לי נס קטן. מצאתי את הסרט "זעקת הדממה" (Hear the Silence) המגולל את סיפורו של ד"ר וויקפילד. הסרט נעשה על ידי ערוץ 5 הבריטי והוקרן פעם אחת ויחידה בשנת 2003. מאז הוא נגנז. עותק שלו מצא את דרכו לרשת - והפלא ופלא - יש תרגום לעברית!

על מנת לא לקלקל את הנאת הצפיה שלכם לא אקדים דברים לסרט. אומר רק זאת:
מדובר בסרט מצוין. כתוב טוב, משוחק טוב ומבוים טוב.
והכי חשוב: כל מילה וכל סצנה בו היא אמת (ואת זאת אני אומר באחריות אחרי מאות רבות של קריאה בפרשה כולל עדויות הורי הילדים שהשתתפו במחקר הלנסט).

אז התרווחו לכם בכורסא, והקדישו את 100 הדקות הבאות לראות סרט טוב, ועל הדרך גם ללמוד דבר או שניים על חיסונים, אוטיזם ומה שביניהם. תהנו.

עדות נפגעי החיסונים בישראל (13): שישה חודשי סיוט בעקבות חיסון

[עדותה של ת']

כשבני היה בן חודש הוא קיבל את החיסון השני נגד צהבת זיהומית (הפטיטיס) B. במהלך החודש הזה הוא היה תינוק רגוע ומרוצה. הרווחים בין הנקות הלילה הלכו וגדלו ונראה שהוא הולך לקראת שנת לילה רצופה בשלב מוקדם. מספר שעות אחרי החיסון, הוא התחיל לבכות, ולמעשה נשאר במשך כיממה שלמה לא רגוע ולא מרוצה, בוכה ללא הפסקה, ולא יורד לי מהידיים. השינוי כתוצאה מהחיסון היה מאד ברור ולא היה ספק שהוא סובל.

עוד לפני כן שמעתי דעות שונות לגבי חיסונים, והתגובה הקשה שלו גרמה לי לבדוק את הנושא יותר לעומק. היה מאד קשה לקבל מידע אובייקטיבי ומאוזן בנושא שמבוסס על עדויות בדוקות. מרוב אנשי הרפואה הקונבנציונלים קיבלתי בעיקר שטיפות מוח והפחדות על הפקרת בריאותו של היקר לי מכל. האחות בטיפת חלב אמרה שנכון, החיסון הישן לשעלת היה מסוכן, אבל עכשיו שיש את החיסון הא-סלולרי, אם אני מוכנה לשלם עליו (אז עוד היה צריך לשלם עליו בנפרד) אז אין לי בכלל מה לדאוג.

לא סומכים על ה-FDA

מנהל המזון והתרופות האמריקאי (או בקיצור, ה-FDA) הוא הארגון הממשלתי האחראי על אישור השימוש בתרופות ובחיסונים. כל חיסון או תרופה המאושרים לשימוש בארה"ב חייבים לעבור תהליך ארוך ומייגע של בחינה ואישור על ידי ה-FDA. בגלל שהתהליך ארוך ומייגע, מדינות רבות (ובתוכן ישראל) מסתמכות על החלטות ה-FDA כיוון שאינן רוצות או יכולות להקצות את המשאבים העצומים הנדרשים לאישור תרופות וחיסונים. (מכך נובע שלתפקוד ה-FDA יש השפעה ישירה ומיידית על בריאותם של אזרחי מדינות רבות בעולם, ובתוכן, כאמור, ישראל.)

מאמר זה יעסוק בהערכת יכולותיו של ה-FDA לוודא שהתרופות והחיסונים היוצאים לשוק הם אכן יעילים ובטוחים לשימוש כפי שהיצרניות רוצות שנחשוב. ישנו ברשת מידע רב מאוד בנושא וניתן למצוא בקלות חומר למאות רבות של שעות קריאה. כמובן, לא ניתן לסכם את שפע החומר במאמר אחד בבלוג.

למזלנו, יש לנו את משפט וויאת' נגד לוין (Wyeth vs. Levine).

כמה עולה רישיון להרוג? 3 מיליארד דולר

(ניתן להוריד גירסת PDF נוחה להדפסה של המאמר [כאן])

בתחילת יולי 2012 התפרסמה הידיעה שחברת גלקסו-סמית'-קליין (GSK) הגיעה להסדר עם מש' המשפטים האמריקאי בנוגע לאישומים במעשי הונאה לגבי שלוש תרופות שהיא מייצרת (וולבטרין, אבנדיה ופקסיל). החברה הודתה באשמה ותשלם מיליארד דולר לממשלה ועוד 2 מיליארד ליישוב תביעות אזרחיות שונות לגבי שלוש התרופות הללו [כאן].

ההאשמות כנגד GSK (שבהן הודתה) כללו:
- קידום מכירות של התרופה נוגדת-הדכאון פקסיל (Paxil) לפציינטים מתחת לגיל 18 ללא אישור מתאים מה-FDA.
- פרסום והפצה של מאמר מטעה (ביודעין) בירחון רפואי שכלל נתונים מסולפים על יעילות התרופה פקסיל בטיפול בדיכאון של מתבגרים.
- קידום הפקסיל באמצעים לא-אתיים (ארוחות ערב, חבילות ספא, וכו').
- תשלומים של מיליונים לרופאים עבור קידום מכירות של התרופה וולבטרין (Wellbutrin) לשימושים לא-מאושרים (off-label) למרות שהחברה כלל לא ערכה ניסויים שהראו שהתרופה יעילה ובטוחה לשימושים אלו.
- הסתרת נתונים הנוגעים לבטיחות התרופה אבנדיה (Avandia) מה-FDA, שמאוחר יותר (עם היוודעם) הביאו להוספת אזהרה חמורה לעלון התרופה לגבי שיעור מוגבר של התקפי לב שהיא גורמת.

האשמות חמורות מאוד, אין ספק. אבל מעכשיו הכל יהיה בסדר: מש' המשפטים האמריקאי קנס את GSK ב-3 מיליארד דולר ומנהלי החברה למדו והפנימו את הלקח. נכון?
ממש לא.