יום רביעי, 7 באוגוסט 2013

ד"ר סייבין ופרדוקס הפוליו

(ניתן להוריד גירסת PDF נוחה להדפסה של המאמר [כאן])

ד"ר אלברט סייבין (Albert Sabin) זכה לתהילת עולם כשהחיסון שפיתח – חיסון הפוליו המוחלש (OPV) – הוכנס לשיגרת החיסונים בעולם המערבי בתחילת שנות ה-60. נוסף על פעילותו בתחום האימונולוגי/ביולוגי עסק ד"ר סייבין באספקטים נוספים (אפידמיולוגים) של חקר מחלת הפוליו: הגורמים למחלה, דרכי הפצתה, דפוסי התפרצותה, ועוד.

למרות (ואולי בגלל) שהכיר על בוריו את נושא הפוליו, מצא את עצמו סייבין עומד מול מספר שאלות בלתי-פתורות, שהטרידו את מנוחתו, שהעיקרית שביניהן היתה (בניסוחו): "מדוע הפכה מחלת השיתוק פוליו למגפה רק ב-50 השנה האחרונות, ומדוע נראה שהיא פוגעת יותר ויותר במדינות שבהן, ניתן להניח, הסניטציה וההיגיינה, בנוסף על רמת החיים הכללית, הן המתקדמות ביותר, בעוד חלקים נרחבים של העולם, באותו קו-רוחב, אינם מושפעים?"


Why did paralytic poliomyelitis become an epidemic disease only a little more than fifty years ago, and as such why does it seem to be affecting more and more the countries in which sanitation and hygiene, along with the general standard of living, are presumably making the greatest advances, while other large parts of the world, regardless of latitude, are still relatively unaffected?

דברים אלו נכתבו במאמר שפירסם ד"ר סייבין בשנת 1947, בירחון איגוד הרפואה האמריקאית JAMA [כאן]. על כן, כשהוא כותב "50 השנה האחרונות" הוא מתיחס לסוף המאה ה-19 ולמחצית הראשונה של המאה ה-20 בה הופיעו פתאום, כמעט יש מאין, מגפות רבות של פוליו בארה"ב ובאירופה.

סייבין, שהיה בקיא מאוד בהסטוריה של הפוליו ממשיך וכותב: "הראיות מצביעות על כך שההתפרצויות הנרחבות, מהסוג שקרו בארה"ב ובכמה מדינות אחרות ב-30-40 השנים האחרונות, הינן ארועים שלא היה ניתן להחמיץ אותם בעבר", וההוכחה הטובה ביותר לכך, הוא ממשיך, היא שיש עדיין (נכון ל-1947) אזורים בעולם (למשל סין, אפריקה, איי פיג'י) בהם המחלה אינה ידועה, למרות שמחקרים מצאו שבאותם אזורים ל-90% מהאוכלוסיה יש נוגדנים לוירוס הפוליו בדמם, כלומר – הם נחשפו לוירוס אך לא חלו בשיתוק. בחלק מאותם אזורים בהם מחלת הפוליו אינה מוכרת, ממשיך ומדווח סייבין, יושבים מזה שנים ארוכות רופאים מערביים, ורופאים אלו, לו היו נתקלים במקרי פוליו שיתוקי, וודאי שהיו מדווחים עליו.

התעלומה שהטרידה את ד"ר סייבין הטרידה בצורה דומה את כל החוקרים שעסקו בתחום האפידמיולוגיה של הפוליו. לכאורה, היה כאן פרדוקס: היה קשר ברור ומוכר בין שיפור בסניטציה והיגיינה ובין הירידה בשיעורי התמותה והתחלואה הקשה במחלות זיהומיות. התחלואה והתמותה ממחלות שהפילו מאות אלפי חללים בשנה בעולם המערבי כדוגמת סקרלטינה, טיפוס, חצבת, שעלת וכולרה, החלו לרדת בשעור תלול מסוף המאה ה-19, ועד סוף המחצית הראשונה של המאה ה-20 היתה ירידה של מעל 95% במספר מקרי המוות שהן גרמו. הירידה הדרמטית הזו נזקפה (ובצדק) בעיקר לשיפורים במערכות הסניטציה (ביוב) בערי ארה"ב ואירופה, כמו גם לשיפור בהיגיינה האישית של האדם הבודד, ובאיכות וניקיון המזון. חיסונים החלו להיכנס לשימוש ארצי רק באמצע שנות ה-50, ועל כן השפעתם על הירידה המתוארת הייתה זניחה (עוד על כך [כאן]).

אולם, מחלת הפוליו חרגה מהדפוסים הללו. בניגוד בולט למשוואה של "יותר סניטציה/היגיינה – פחות תחלואה במחלות זיהומיות", הרי הפוליו, שנחשבה למחלה זיהומית על ידי המדע, פגעה קשה דווקא באותן המדינות בהן הסניטציה וההיגיינה היו המתקדמות ביותר. הפרדוקס-לכאורה הזה הטיל צל כבד על תפיסת הפוליו כמחלה זיהומית: במה שונה מהותית וירוס הפוליו מוירוס החצבת או חיידקי השעלת והכולרה? מדוע הוא תוקף ביתר שאת דווקא בבתי המעמד הבינוני המרווחים והנקיים בארה"ב ופחות בשכונות העוני הצפופות?

תעלומת וירוס הפוליו המתעתע הפכה למסתורית עוד יותר כשלאחר מלה"ע השניה החלו להתקבל דיווחים על התפרצויות פוליו בכוחות הצבא האמריקניים שהיו מוצבים מעבר לים. סייבין כותב:
"מאז סיום הקרבות בפיליפינים [במלה"ע II] מחלת הפוליו היתה אחת הסיבות העיקריות לתמותה בקרב הכוחות האמריקניים. למרות שרק מקרי השיתוק מדווחים משם, ההיארעות של מחלת הפוליו בכוחות האמריקניים בפיליפינים בשנתיים האחרונות היתה גבוהה לפחות פי 10 מזו שבכוחות הצבא המוצבים בארה"ב. למעשה, אני מאמין שאפילו יותר... ובכל זאת, בדיקה של האוכלוסיה המקומית בסביבה לא מצאה התפרצויות של פוליו."

Since the end of combat in the Philippines, poliomyelitis has been among the leading causes of death in American troops. Even though only the paralytic cases are reported from there, the incidence of poliomyelitis in American troops in the Philippines has been at least ten times as high as in the Army within the continental limits of the United States during the past two years. Actually, I believe that it is even higher… And yet, checks of the surrounding native population revealed no outbreaks of poliomyelitis.

תופעות דומות נצפו גם בכוחות אמריקניים, בריטים ואוסטרליים שהיו מוצבים במזרח-התיכון, ביפן ובצפון-סין. רופא מערבי שגר בסין במשך 25 שנים כותב לסייבין "שבזמן שהוא ראה לעיתים מזומנות מקרי פוליו שיתוקי בילדי מושבות הזרים, רק לעיתים נדירות הוא ראה מקרי מחלה בקרב האוכלוסייה הסינית."

כיצד ניתן להסביר את הנתונים הללו? מדוע חיילים אמריקניים המוצבים בפיליפינים חולים בפוליו הרבה יותר מחבריהם המוצבים בארה"ב, בעוד שהאוכלוסיה המקומית אינה חולה בפוליו? האם ישנו וירוס פוליו אחד התוקף את החיילים המוצבים בארה"ב, וירוס שני – מסוכן יותר - התוקף את החיילים המוצבים בפיליפינים, ווירוס שלישי – שאינו מזיק כלל – הנפוץ אצל הפיליפינים עצמם? המחקרים שנעשו לא מצאו כל ראיות לכך.

לאחר עשרות שנים של מחקר, הסתבר לסייבין ולחוקרי הפוליו האחרים, שוירוס הפוליו מתעתע בהם: תוקף היכן שהוא אמור להיות רדום, והופך לבלתי מזיק דווקא באזורים בהם היה אמור להטיל אימה.

בשלב הזה, כשהתיאוריה אינה מתיישבת עם המציאות, אדם חריף-מחשבה כד"ר סייבין היה אולי צריך לעצור ולבדוק את הנחות היסוד שלו. אם הנחתי שמחלת הפוליו נגרמת מוירוס הפוליו, אך הוירוס הזה מתנהג בצורה מוזרה - ההיפך מכל וירוס או חיידק אחר המוכר למדע – אולי בעצם הוירוס אינו הגורם למחלה? והיפותזה זו – שהוירוס אינו הגורם למחלת הפוליו - אינה כה מופרכת כמו שהיא נשמעת למי שקורא בנושא לראשונה: ב-1947 הצטברו כבר ראיות למכביר שקשרו את השיתוק הרך האופייני למחלת הפוליו דווקא לגורמים אחרים (למשל, רעלים), והיו כבר אז תקדימים היסטוריים של מחלות שנחשבו זיהומיות, עד שהסתבר שמקורן הוא הרעלה או חוסר תזונתי (דוגמת צפדינה וברי-ברי).

אבל, כפי שנראה מייד, הפרדיגמה המדעית השלטת של "הוירוס גורם לפוליו" היתה חזקה מד"ר סייבין, והוא לא השכיל להשתחרר ממנה ולבחון את הבעיה שלפניו - ללא הנחות מקדימות.

אם כן, לפני ד"ר סייבין עמדו הראיות להלן, לכאורה סותרות את הידע שנצבר לגבי מחלות זיהומיות:
  • וירוס הפוליו הוא הגורם למחלת השיתוק הקרויה "פוליו".
  • מחלת הפוליו החלה להופיע בעולם המערבי רק בסוף המאה ה-19.
  • הפוליו בארה"ב נפוץ דווקא במשפחות המעמד הבינוני הנקי וההיגייני.
  • הפוליו בארה"ב כמעט ולא פגע בתינוקות מתחת לגיל שנה.
  • חיילים אמריקניים בפיליפינים חלו בפוליו בשיעור של פי 10 ויותר מחבריהם שהוצבו בארה"ב-גופא.
  • האוכלוסיה המקומית מסביב לבסיסי הצבא האמריקאי בפיליפינים לא חלתה בפוליו ולמעשה כלל לא הכירה את המחלה.
על מנת ליישב את פרטי המידע הסותרים-לכאורה נאלץ סייבין להציע היפותזה מפותלת כדלקמן: תינוקות עד גיל שנה הנחשפים לוירוס הפוליו מפתחים חסינות ועל כן לא חולים בו בהמשך חייהם. על מנת להיחשף לוירוס הפוליו על התינוקות לחיות בסביבה שאינה היגיינית-מדי, כיוון שבסביבה כזו סביר שהם לא ייפגשו בוירוס.

להיפותזה הזו לא היה כל בסיס מדעי או ראייתי. סייבין אינו מספק לה הוכחות או ראיות תומכות. יחודה הוא בכך שהיא כביכול מיישבת את הסתירות-לכאורה שתוארו לעיל: ילדים בני המעמד הבינוני בארה"ב חיים (כביכול) בסביבה היגיינית מדי ועל כן אינם נחשפים לוירוס הפוליו בינקותם. ילדים ממעמדות נמוכים בארה"ב (וכל הילדים בפיליפינים) חיים בסביבה היגיינית פחות ומפתחים חסינות גבוהה יותר לוירוס, כיוון שהם פוגשים בו בינקותם. על פי אותו היגיון, מגפות הפוליו החלו לפקוד את העולם המערבי בזמן שההיגיינה והסניטציה החלו להשתפר, ובכך נמנע מילדים רבים להתחסן טבעית לוירוס עד גיל שנה.

אבל, ההיפותזה הזה לא הסבירה מדוע חיילים אמריקניים בפיליפינים חולים בשיעורים גבוהים הרבה יותר מחבריהם המוצבים בארה"ב. תשובתו השרירותית של סייבין לבעיה הזו, היא שיש לשער שבפיליפינים וירוס הפוליו נפוץ יותר משבארה"ב, ושזני הוירוס עשויים להיות שונים מאלו שאליהם נחשפו החיילים האמריקנים בינקותם.

ההיפותזה של סייבין לא הוכחה מעולם. אין כל הוכחה מדעית שכל הילדים עד גיל שנה שנפגשים עם וירוס הפוליו מפתחים חסינות (אך נוטים לחלות אם הם נפגשים בו לאחר גיל שנה). אין כל הוכחה שילדים שחלו בפוליו לא "שיחקו בבוץ" בעודם תינוקות. אין כל הוכחה שוירוס הפוליו בפיליפינים (ובסין וביפן) שונה בתפוצתו או בזנים שלו מוירוס הפוליו בארה"ב.

ההיפותזה של סייבין נשארה על הנייר. מספר שנים לאחר פרסום המאמר פיתח יונה סאלק את חיסון הפוליו שלו, החל מבצע חיסונים בארה"ב ובשאר העולם המערבי, ואז כבר אף אחד לא רצה או העיז לצאת כנגד הזרם ולהעלות מחדש את הבעיות בתאוריה שהעלה סייבין. הפרדוקס נשאר על תילו: מדוע וירוס הפוליו פועל הפוך משאר הוירוסים והחיידקים ופוגע קודם כל דווקא באוכלוסיות ממעמד סוציו-דמוגרפי גבוה?

למרות שההיפותזה שהציע סייבין מעולם לא הוכחה, המדענים שעסקו בתחום הסתמכו עליה כאילו מדובר בטענה מוכחת. כאמור, החיסון יצא וכבש את העולם, ולאף אחד לא היה זמן וחשק להתחיל לערער על הדוגמה המצליחה של וירוס הפוליו. הנה למשל ציטוט מתוך מסמך של האגודה למחקר רפואי של מסצ'וסטס [עמ' 2, כאן]:

"באופן אירוני, הקידמה בתחום ההיגיינה הציבורית בארה"ב ובשאר העולם המפותח תרמה למגפות הפוליו של המאה ה-20... עם הכנסת צנרת הביוב לבתים ותפיסות מודרניות של היגיינה וסניטציה, ילדים לא נחשפו לוירוס הפוליו בינקותם ולא פיתחו חסינות טבעית. כתוצאה מכך, החלו לפרוץ מגפות פוליו בסוף המאה ה-19."

מאמר מ-2007 בירחון Virology קובע [כאן]: "עד למאה ה-20 כל הילדים פחות או יותר נדבקו בוירוס הפוליו בעת שעדיין היו מוגנים על ידי נוגדנים אימהיים. במאה ה-20... סניטציה משופרת גרמה לעליה בגיל בו ילדים נחשפים לראשונה לוירוס, כך שבעת החשיפה הם כבר לא היו מוגנים על ידי נוגדנים אימהיים. כתוצאה מכך, החלו לצוץ מגפות פוליו."

אפשר לראות שההיפותזה של סייבין הפכה לאמת מדעית מקובלת, למרות שמעולם לא הוכחה. בעצם, לא רק שהיא לא הוכחה – היא גם נוגדת את הניסיון שהצטבר מאז פרסום מאמרו של סייבין ב-1947.

נכון ל-2013, ארגון הבריאות העולמי טוען שמחלת הפוליו קיימת בשלוש מדינות בלבד: אפגניסטן, פקיסטן וניגריה [כאן]. האם ניתן לומר ששלוש המדינות האלו הן בעלות רמת סניטציה והיגיינה גבוהה? ההיפך, כמובן, הוא הנכון. ארגון הבריאות העולמי עצמו אומר ש"וירוס הפוליו מתפשט בקלות רבה באזורים עם היגיינה נמוכה" [כאן] ומחלקת הבריאות של מדינת ניו-יורק קובעת [כאן] ש"מחלת הפוליו נפוצה יותר בקרב פעוטות וילדים קטנים ומתרחשת בתנאים של היגיינה נמוכה."

כיצד זה מתיישב עם ההיפותזה של סייבין כאילו הסיבה למגפות הפוליו במערב היא היגיינה משופרת? כיצד התפשטו מגפות הפוליו כאש בשדה קוצים בפרברים הבורגניים הנקיים של ארה"ב בשנות ה-40 וה-50?

התפרצויות הפוליו במדינת ישראל בסוף שנות ה-40 ותחילת ה-50  מדגימות גם כן שההיפותזה של סייבין אינה מחזיקה מים. שיעור הפוליו בקיבוצים והמעברות היה גבוה פי שניים משיעורו בערים [טבלה 4.4, עמ' 26, כאן]. יש לשער שרמת ההגיינה במעברות בישראל של שנות ה-50 היתה פחותה במידה רבה מזו של הערים, בניגוד בולט לדבריו של סייבין.

כפי שראינו, למדע אין תשובה משכנעת לפרדוקס של הפוליו. השאלה בעינה עומדת: מדוע היכה וירוס הפוליו דווקא במדינות מערביות ובמעמד הבינוני-גבוה, בניגוד לוירוסים וחיידקים אחרים? כמו שקורה תדירות ברפואה, כל העוסקים בתחום הפוליו פשוט "למדו לחיות" עם הפרדוקס ופתרו אותו בכך שהם מחזיקים את המקל משני קצותיו: הפוליו פוגע פעם באזורים בעלי היגיינה משופרת ופעם באזורים בעלי היגיינה גרועה, וההסבר משתנה על פי הנסיבות.

-----------------------------

הקונפורמיות השלטת בתחום החיסונים מעוורת את עיני החוקרים מלהכיר בכלל בבעיה, וכמובן מלמצוא לה פיתרון. אולם, עיוורון זה אינו נחלתם של מדענים ורופאים חוץ-ממסדיים שכבר לפני עשרות שנים הציעו פתרון אלגנטי לפרדוקס הפוליו. לשיטתם, הגורם למחלת השיתוק הידועה בשם "פוליו" אינו וירוס הפוליו אלא חומרי הדברה שהחלו להיות נפוצים במדינות המערב החל מסוף המאה ה-19, בשימוש חקלאי, מוניציפאלי וביתי. החומר הנפוץ והמוכר מכולם הוא ה-DDT הידוע.

בואו ונבחן את ההיפותזה של חומרי ההדברה כגורם עיקרי לתחלואה בפוליו כנגד הראיות אותן ניסה ד"ר סייבין לישב עם תאוריית הוירוס כמחולל מחלת הפוליו:
  • חומרי הדברה הינם הגורם העיקרי למחלת השיתוק הקרויה "פוליו".
  • מחלת הפוליו החלה להופיע בעולם המערבי רק בסוף המאה ה-19. [חומרי הדברה נכנסו לשימוש בעולם המערבי בסוף המאה ה-19]
  • הפוליו בארה"ב נפוץ דווקא במשפחות המעמד הבינוני. [סביר מאוד שחומרי הדברה ביתיים נפוצו יותר אצל משפחות ממעמד סוציו-אקונומי בינוני/גבוה, בזכות מודעות גבוהה להיגיינה ויכולת כלכלית לרוכשם]
  • הפוליו בארה"ב כמעט ולא פגע בתינוקות מתחת לגיל שנה. [תינוקות חשופים פחות למזון מרוסס עקב היותם מונקים או מוזנים ע"י מזון מיוחד לתינוקות]
  • חיילים אמריקניים בפיליפינים חלו בפוליו בשיעור של פי 10 ויותר מחבריהם שהוצבו בארה"ב-גופא. [צבא ארה"ב נקט במדיניות סניטציה והיגיינה חמורות ובמיוחד באזורים טרופיים. עקב כך, מחנות הצבא רוססו בצורה אינטנסיבית, כולל חדרי מגורים, מטבחים, חדרי אוכל, מחסני מזון ואפילו גופם של החיילים עצמם. ראו תמונות להלן]
  • האוכלוסיה המקומית בפיליפינים לא חלתה בפוליו ולמעשה כלל לא הכירה את המחלה. [חומרי הדברה כמעט ולא היו בשימוש של האוכלוסיה המקומית במדינות כמו הפיליפינים במחצית הראשונה של המאה ה-20]


חייל אמריקאי מרוסס ישירות על גופו ב-DDT


ריסוס ב-DDT של מגורי חיילים

ריסוס מתרחצים בבריכת שחיה ב-DDT


מודעת פרסומת לשימוש ביתי ב-DDT

ריסוס ב-DDT של עובדי מפעל


אפילו במטוס מרססים ב-DDT

במחצית השניה של המאה ה-20, עם הבנת הנזק הסביבתי שגורמים חומרי ההדברה האגרסיביים כמו DDT, החלה הפחתה הדרגתית של השימוש בהם במדינות המערב. על פי סוכנות הגנת הסביבה האמריקאית החלו פעולות לצמצום השימוש ב-DDT בסוף שנות ה-50 ותחילת ה-60 [כאן]:

The U.S. Department of Agriculture… began regulatory actions in the late 1950s and 1960s to prohibit many of DDT's uses because of mounting evidence of the pesticide's declining benefits and environmental and toxicological effects.

זוהי בדיוק התקופה בה מגפת הפוליו החלה לדעוך בארה"ב ובמדינות המערב. במקביל לירידה בשימוש ב-DDT (ודומיו) במערב חלה עליה בשימוש בו בעולם השלישי. באותו הזמן בערך החל הפוליו להתפשט בעולם השלישי.  חשוב לדעת שלמרות שה-DDT נאסר לחלוטין לשימוש בארה"ב כבר בשנת 1973, ארגון הבריאות העולמי עדיין ממליץ להשתמש בו בעולם השלישי [כאן].

קל לראות שהתאוריה של חומרי הדברה (כדוגמת DDT) כגורם למחלת הפוליו מתיישבת מצוין עם הראיות של התפשטות מגפות הפוליו בעולם, בעוד התאוריה של הוירוס כגורם המחלה אינה מסוגלת ליישב אותן. לצערנו, מארג האינטרסים שליווה את פיתוח חיסון הפוליו, ושהתעבה עוד עשרות מונים מאז התחלת השימוש בו ב-1955, מונע כל חקירה מדעית אמיתית בנוגע לגורמים האמיתיים למחלת הפוליו.

אנו נשארים עם תאוריה מקרטעת של וירוס כגורם המחלה למרות שדפוסי ההפצה של המחלה מעולם לא התאימו לתאוריה הזו, ולמרות שיש תאוריה חלופית שעל פניו נראית תואמת הרבה יותר את ההגיון והעובדות.


מאמרים נוספים:
* מה שחשוב לדעת על חיסון הפטיטיס B לתינוקות
* ד"ר אנדרו וויקפילד - האמת יוצאת לאור בסרט
לא סומכים על ה-FDA

31 תגובות:

  1. אז אפשר לקשר את ההתפרצות עכשיו בדרום לריסוס המאסיבי שהיה נגד הארבה בשנה האחרונה?

    השבמחק
  2. רועי,
    אין כרגע שום "התפרצות". אין תחלואה בפוליו בישראל. רק וירוס תמים שמסתובב, מן הסתם, כל הזמן.

    השבמחק
  3. איך אתה מסביר את העובדה שב 1988 חלו בפוליו תושבי אור עקיבא ששתו ממים שזוהמו במיי ביוב המכילים פוליו. הנפגעים היו אנשים שלא חוסנו, ולא נחשפו ל DDT.

    השבמחק
    תשובות
    1. תושבי אור-עקיבא ב-1988 קיבלו חיסון ניסיוני. מש' הבריאות עשה עליהם ניסוי כי הוא קיבל חיסונים ממכון הולנדי. היתה שם איזה עסקה.
      חיסונים יכולים לגרם לשיתוק רפה. פתח עלון יצרן של חיסון השפעת, למשל, ותראה שמוזכר שם סינדרום גיאן-בארה (Guillain-Barré syndrome) כתופעת לוואי של החיסון.
      מה זה גיאן-בארה? שיתוק רפה שנראה בדיוק כמו פוליו. בדיוק. אז חיסון שפעת גורם לפוליו?

      מחק
  4. אני קצת מבולבל...
    הרי אם מתגלים חולי פוליו, מן הסתם בדקו שהם נשאים של נגיף הפוליו.
    אז אם מחלת הפוליו אינה נגרמת מהנגיף, אז היו רואים את זה בבדיקה פשוטה כזאת לא?
    מה הבעיה להוכיח שוירוס הפוליו אינו גורם למחלת הפוליו?
    צריך לקחת 100 חולי פוליו, לבדוק אם הם נשאים של נגיף הפוליו, ואם מוצאים חולי פוליו ללא הנגיף אז אפשר להניח שמחלת הפוליו אינה נגרמת מהנגיף.
    הרי כל חולי הפוליו נבדקים לנשאות הנגיף לא?

    השבמחק
    תשובות
    1. מעניין שאתה כותב את זה. בהתפרצות פוליו גדולה בדטרויט ב-1958, סוף-סוף בדקו את מה שאתה אומר. מצאו שרק ל-50-60% מהחולים ב"פןליו" יש וירוס פוליו. לשאר היו וירוסים אחרים "מסוכנים" מוכרים או אפילו זה לא.
      אין לי עלי את הלינק למחקר כרגע. אם זה חשוב לך - אמצא אותו.

      בהודו יש 60,000 מקרי שיתוק רפה (AFP) בשנה. זה נראה בדיוק כמו פוליו אבל לא קוראים לזה פוליו. למה? כי אין פוליו בהודו בזכות החיסון. מאז שהתחילו לחסן בהודו מקרי ה-AFP עלו מ-1000 ל-60,000 בערך. אבל מהפוליו הם נפטרו. כן.

      מחק
    2. הנה התוצאות מההתפרצות בדטרויט 1958, וכפי שאפשר לראות מבין 869 דגימות צואה שנלקחו מהחולים ל401 לא היה וירוס פוליו' ל292 היה וירוס פוליו ולשאר וירוסים אחרים. כך שבערך לשליש מהחולים היה את נגיף הפוליו ולשני שליש לא היה אותו.

      http://jama.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=327642

      מחק
    3. אם לכ"כ הרבה חולים "בפוליו" לא היה וירוס פוליו בגוף, אבל התחלואה "בפוליו" נעלמה כמעט בתחילת שנות ה-60, נשאלת השאלה: האם חיסון הפוליו עבד גם נגד וירוסים אחרים?

      מחק
    4. הסתכלתי על המאמר הזה, ממש הזדעזעתי בהתחלה, ואז הסתכלתי על מאמר ההמשך... בדוח הסופי של ההתפרצות בדטרויט מראים שככל שכמות המנות שניתנה לאדם הייתה גבוה יותר, כך הסיכוי שלו ללקות בשיתוק ירד http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1929571/pdf/pubhealthreporig00119-0058.pdf

      מחק
    5. נכון, אבל עדיין, לחלק גדול מהחולים, כולל המשותקים לא נמצא ווירוס הפוליו בצואה או בדם. מה היה גורם המחלה אצל אנשים אלו?

      מחק
  5. אל תשכח שדידיטי, הביא ל"פוליו" יותר נכון תופעות דומות רק בלי הוירוס, אבל גם העצים את הפעולה של הוירוס עצמו.

    השבמחק
    תשובות
    1. כן, יש עוד זויות רבות לנושא הפוליו. נושא מרתק.

      מחק
  6. האם בשלוש המדינות שעוד יש פוליו יש שימוש ב DDT?

    השבמחק
    תשובות
    1. בדיקה קצרה לגבי פקיסטן מעלה תשובה חיובית:

      Dr Khwaja demanded that Pakistan government should ratify the Stockholm Convention on POPs that it had signed in December 2001. He urged the government to enforce the ban on the sale and use of DDTs and to launch a survey to monitor its effects on human health.

      http://www.dailytimes.com.pk/default.asp?page=story_9-8-2005_pg7_39

      וגם:
      A factory in Amman Garh near Nowshera, Khyber Pakhtunkhwa, Pakistan, produced dichlorodiphenyltrichloroethane (DDT) from 1963-1994. Consequently, earlier papers reported a soil contamination in the per mille range inside the former factory wall (88 m × 106 m) and up to 10 mg/kg of DDT in the surroundings in 2005-2007

      http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23179221

      צריך לזכור שזה לא רק DDT. יש עוד חומרים דומים.

      מחק
    2. ניגריה:

      Nigeria: African Countries Adopt Controversial Deadly Chemical, DDT, for Malaria Treatment


      http://allafrica.com/stories/201307180429.html

      מחק
    3. אפגניסטן:

      An epidemiological assessment of the residual effect of DDT on Anopheles hyrcanus sensulato and A. pulcherrimus (Theobold) in the North eastern region of Afghanistan.


      http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1172640

      מחק
  7. אני לא מבין למה לא לוקחים דגימות של כל חולי הפוליו כיום בעולם (אפגניסטן, ניגריה ופקיסטן) ובודקים אם קיים הנגיף המדובר?

    השבמחק
    תשובות
    1. עושים את זה לפעמים, ואם לא מוצאים את וירוס הפוליו אז קוראים לשיתוק (שנראה בדיוק אותו דבר) AFP ולא פוליו.
      AFP זה Acute Flaccid Paralysis וזה שיתוק רפה בדיוק כמו פוליו, רק זה לא "פוליו" כי לא מצאו את הנגיף.

      מחק
  8. העלת טיעונים חזקים מאוד ובמיוחד הסתירה בהסברים בנוגע להייגינה ופוליו.
    יש לי שאלה שעולה לאחר המידע כאן ואני לא שואל מהתרסה.
    באם באמת חומרי ההדברה הם שגרמו וגורמים לשיתוקים, מדוע אם כן החרדה מהחיסון המוחלש? מדוע הוא גורם לשיתוקים ?

    השבמחק
    תשובות
    1. אני אכן לא בחרדות מהחיסון המוחלש. לדעתי זה חיסון שגורם לתופעות לוואי שונות ומגוונות כמו כל חיסון (פלוס-מינוס). ראו מה כתבתי למעלה בתגובה אחרת לגבי סינדרום גיאן-בארה.

      מחק
    2. כן אבל פה לא מזריקים אתה זה למחזור הדם. זה טיפות לפה, ועל פי דבריך זהו וירוס תמים ומיקרוגרמים של תוספים שגם באוכל קיימים (אני מקבל את ההבדל העצום בין לאכול לבין להזריק כמו במקרה הכספית)
      אז למה שזה יזיק בצורה מיוחדת מתוספים אחרים ? אתה מבין את הסתירה הזו בהסבר ?

      מחק
    3. ממש לא "תוספים". מדובר על וירוס חי (בחיסון המוחלש) שעבר תהליכי "עיבוד" במעבדה, הועבר מאדם לתרבית כליות קופים (בד"כ), עבר תהליך, נארז יחד עם חומרים שונים (אנטיביוטיקה, פוליסורבייט 80, ועוד) ומוחזר לתוך גוף של תינוק (או ילד).
      אם אתה חושב שהמדע מבין בדיוק מה קורה בתהליך הזה ומה בדיוק הסכנות שבו - אתה טועה.
      ןאתה יכול, כדוגמה לעשות חיפוש בגוגל על המילה "SV40".

      מחק
  9. שלום, תיאוריה מעניינת.
    האם יש מדינות שריססו/מרססות ב- די די טי, מחסנות נגד פוליו ואין בהן פוליו?

    השבמחק
    תשובות
    1. השאלה היא לא אם "אין בהן פוליו" אלא אם אין בהן AFP. AFP ופוליו זה אותו הדבר, חוץ מזה שבפוליו נמצא הוירוס הספציפי בגוף החולה.
      אין לי תשובה לשאלה (המתוקנת).

      מחק
  10. וואו. מאמר מרתק וחשוב כל כך. בדיוק זריקת ההרגעה אותה חיפשתי. כי מצד אחד הרגשתי רגוע מהחשיפה (הבן שלי לא מחוסן כלל) ומצד שני - ההיסטריה. אבל בבבליל הנתונים האמת מוסתרת יפה. תודה רבה.

    השבמחק
  11. מומלץ מאד לצפות בסרטון הקצר (7 דקות) שהקליטה לאחרונה ד"ר סוזאן האמפריס במיוחד עבור תושבי ישראל, ובו היא מספרת על מסקנותיה לאחר מחקר של 4 שנים על חיסונים ופוליו:
    http://www.youtube.com/watch?v=_5MAuzR2oBw
    למעמיקים, במידע הנוסף שמתחת לסרטון יש קישור להרצאה המלאה שלה (שעה ועשר דקות).

    ולגבי הנגיף/DDT כגורמים לשיתוק: מה שהבנתי מתוך הסרטון הקצר הוא שייתכן שאכן הנגיף הוא אחד מהגורמים לשיתוק, אולם מה שמאפשר את חדירתו לגוף הוא הפגיעה בחיסוניות הטבעית - פגיעה שנגרמת ע"י חומרי הדברה, רעלים אחרים, תזונה לקויה וכו'.
    בסרטון גם מצוין שבמגפת הפוליו ב-1958 (בדטרויט, מישיגן) נלקחו דגימות דם וצואה מיותר מ-1000 אנשים שאושפזו עם אבחנה של פוליו, ורק ב-25% מהם מצאו הוכחות לחשיפה לוירוס (ולא ב- 50% או 60% מהחולים, כפי שנכתב באחת התגובות כאן למעלה).

    השבמחק
  12. בהתפרצויות אחרות מאז דטרויט של 1958, האם שוב נלקחו דגימות מכולם? האם היו תוצאות דומות?
    האם יש מקרים שבאותה התפרצות חלק מוגדרים משותקי פוליו וחלק משותקי AFP?

    השבמחק
  13. מרתק. מטלטל. לא יאמן
    איך עדיין העולם לא התעורר לזה? (בורות? אינטרסים?)
    בתור מי שבדק ככה לעומק...
    יש חיסונים שכן היית בוחר לתת?

    השבמחק
  14. סבא טוען ושואל:
    אני זוכר את המגפה בארץ, שהודברה מיד עם החיסון. אין בארץ נפגעי פוליו מאחרי תחילת החיסון. ואילו שימוש בדדט בארץ המשיך במלוא המרץ, בכל בית ריססו אז ג׳וקים, יתושים והכל. ורק כ30-20 שנה אחכ היו דיבורים על הנזק, ושבמערב כבר מצמצמים את השימוש בו. ועד היום מרססים שדות, לא יודע בדיוק במה, אבל הפוליו דוכא והופיע רק לפני שנתיים מחדש בישובים לא יהודיים.

    השבמחק
    תשובות
    1. סבא לא זוכר נכון. מגפת הפוליו לא הודברה עם כניסת החיסון המומת לשימוש.
      ראשית, שיעור מקרי השיתוק היה בירידה עוד לפני שהחיסון נכנס לשימוש ב-1957.
      שנית, אמנם ב-1957 היתה ירידה במקרי הפוליו, אבל בשנה שאחריה היתה קפיצה גדולה, וכך גם ב-1961.
      שלישית, החיסון המומת לא היה יעיל (והיום אנחנו יודעים זאת מפי מומחים כמו פרופ' טיבריו שוורץ שעבד עשרות שנים, עד לפרישתו, במש' הבריאות), וכלל לא היה יכול לבלום את המגיפה, בין השאר כיוון שלא מנע (ועד היום אינו מונע) העברת הוירוס מאדם לאדם. על כן, החיסון הזה הוחלף בחיסון סייבין ב-1961 (החיסון המוחלש).
      רביעית, עם כניסת החיסון השתנו הקריטריונים להגדרת פוליו שיתוקי (בישראל, כמו בכל העולם המערבי) כך שמקרים שנספרו כ"פוליו" או "פוליו שיתוקי" לפני כניסת החיסון - לא נספרו ככאלו אחריו, מה שהוביל לירידה כביכול בשיעור המקרים שנזקפה "בטעות" לזכות החיסון (זה היה כמובן בכוונת מכוון).
      אם לסבא יש נתונים על השימוש ב-DDT בישראל לאורך השנים - נשמח לראות אותם.
      לסיום, שיתוק רפה דמוי פוליו עדיין קיים במדינת ישראל רק שהיום נותנים לו שמות אחרים - לא פוליו. ראי למשל ב-2013, כשבעקבות מבצע החיסון התקבלו דיווחים על כ-10 ילדים שלקו בשיתוק רפה, זהה לשיתוק "פוליו" אך כמובן שלא קראו לזה פוליו.

      בשורה התחתונה - דבר ממה שסבא זוכר לא משנה את מה שכתבנו בפוסט ולא סותם את החורים הענקיים בתאוריה של הפוליו.

      מחק
    2. וכמובן, הפוליו לא הופיע מחדש ב-2013. זו היתה "מגפה" מומצאת שנועדה לקדם את המטרות של מש' הבריאות. לא היה אף חולה, למעט אותם ילדים שציינתי למעלה שנפגעו מהחיסון והפכו משותקים.

      מחק