יום שישי, 20 בדצמבר 2013

ד"ר דיאנה פלשר: החיסון נגד וירוס הפפילומה חפוז וחסר אחריות

[מאמר מאת ד"ר דיאנה פלשררופאה פנימית מתמחה בבריאות האישה מעל 20 שנה, מנהלת מרפאה לבריאות האישה בירושלים, הקימה מרכזים ברחבי הארץ, מלמדת את התחום בשני בתי ספר. חברה במועצה הלאומית לבריאות האישה של משרד הבריאות משנת 2000. יו"ר של ועדה לאומית אשר עוסקת בשירותי בריאות לנשים וחינוך אנשי מקצוע בישראל לתחום זה]








ההחלטה לחיסון גורף של בנות ח' וט' כנגד וירוס הפפילומה, חפוזה ובלתי אחראית. סכומים חסרי תקדים הושקעו ע"י היצרניות בשווק 2 החיסונים (סרווריקס וגרדסיל) אם במסרים מטעים ולא מדוייקים לציבור, ואם בתמיכה כספית, ואספקת נתונים מגמתיים לאנשי המקצוע. ההכנסות מהחיסונים היקרים הללו כבר הגיעו למילארדי דולרים
אין פלא שהיצרניות עושות הכל כדי להדוף ביקורת או ספקות המועלים ע"י גורמי מקצוע, באשר לבטיחות החיסון ואפילו בנוגע ליעילותו. הקופות אף הן נהנות מרווחים נאים ממתן החיסונים הללו
קשה להבין את ההחלטה שנפלה, כאשר נתונים חדשים ומדאיגים בספרות מצביעים על אפשרות של קשר בין תופעות לוואי קשות ובלתי הפיכות לבין החיסונים הללו. השפעת החיסונים הללו על מערכת הרבייה לא נבדקה כלל
דווקא בישראל ניתן היה לנצל את רמת המחשוב הגבוהה בקופות החולים, ולבחון תוך זמן קצר, את אלפי הבנות והנשים שקיבלו את החיסון מאז 2007 (אין נתונים מספריים). עד כה כל הפניות למשרד הבריאות לקבלת נתונים על תופעות לוואי בקשר לחיסונים הללו, אם תועדו כלל, טרם נענו. כמו כן אין תשובה מדוע הותר החיסון עד גיל 45 בשעה שמנהל התרופות האמריקאי (FDA) מגביל את השימוש בו עד גיל 26

המנטרה החוזרת על מליוני המחוסנות ברחבי העולם מטעה וחסרת משמעות כל עוד המעקב אחרי תוצאות החיסון נערך ע"י היצרניות או במימונן. נסיון העבר מעיד שאלה מעלימות מידע המפליל או מחשיד את מוצריהן. חקיקה מיוחדת הנוגעת לחיסונים מגינה על היצרניות מפני תביעה עתידית, וכל פיצוי, אם יתבע יפול על כתפי משלם המיסים

חשוב שהציבור יידע שרופאים בכירים לא מעטים מרימים גבה בנוגע למתן החיסון ובאשר לאופן בו התקבלה ההחלטה להכניסו לסל התרופות. אך רובם חוששים מלהביע את דעתם בפומבי בשל התלות במימון "הנדיב" שהיצרניות מספקות למחקר הרפואי, לכנסים הרפואיים, ותמיכתן הכספית בקופות ובבתי החולים

מן הראוי שגוף עצמאי, בו מיוצגות כל הדיסציפלינות הרפואיות, ונטול תלות כספית ביצרניות התרופות, הוא שיאשר בשקיפות מלאה מתן חיסון לאלפי אנשים בריאים. אסור להשאיר החלטות כה חשובות בידיהם של אנשים ספורים


מאמרים נוספים:
* נערות מתעלפות, מפרכסות ומתות
עשרים אימהות
עדות נפגעי החיסונים בישראל (14): החיים שלפני והחיים שאחרי החיסון לסרטן צוואר הרחם

יום שבת, 16 בנובמבר 2013

הרופא הטוב

ד"ר אנדרו וויקפילד הוא כנראה האדם המושמץ ביותר על ידי כל אותם אלו המתפרנסים משיווק חיסונים. כמו רבים וטובים לפניו, שהפכו לדמויות מופת היסטוריות לא לפני שזכו לסבול את אכזריותו של הממסד של תקופתם (גלילאו, זמלוויס), ד"ר וויקיפלד הוא אדם ישר ואמיץ שחטאו היחיד הוא אמירת האמת ועמידה איתנה לנוכח מתקפה-רבתי מצד בעלי האינטרסים.

יום שני, 28 באוקטובר 2013

עדות נפגעי החיסונים בישראל (14): החיים שלפני והחיים שאחרי החיסון לסרטן צוואר הרחם

[עדותה של י']

אני אם לנערה בת 18.5.
הייתי רוצה לשתף אתכם במה שעבר עליי ועל בתי בארבע וחצי השנים האחרונות, לאחר שלאחרונה הבנתי כי ככל הנראה, השינויים הקיצוניים במצב בריאותה חלו בעקבות חיסון הגרדסיל ((GARDASIL שקיבלה. (חיסון הפפילומה, או חיסון סרטן צוואר הרחם).
אני פונה אליכם לאחר שקראתי בעיתון כי התכנסה ועדה בנושא, שהחליטה להכניס את החיסון לסל הבריאות ולחסן כל תלמידה בכיתה ח'.

עד כיתה ט' (השנה בה קיבלה בתי את החיסון) היא לא סבלה מכאבים. ו' הייתה ילדה ספורטיבית מאוד, שיחקה טניס, התאמנה במשך 5 שנים בקראטה, הייתה תלמידה מצטיינת שיכלה לשבת שעות על הכיסא בבית הספר, או בבית להכין שיעורים, ולהנות מהלמידה.
היום, במבט לאחור, ו' אומרת שאינה זוכרת מה הם חיים ללא כאב.
החיים שלה חולקו בין-רגע ל"חיים שלפני" ו"לחיים שאחרי", והנקודה עליה אני יכולה להניח את האצבע היום היא לפני ארבע וחצי שנים.

יום ראשון, 27 באוקטובר 2013

עשרים אמהות











משרד הבריאות החליט לחסן את בנות כיתה ח' במדינת ישראל בחיסון הפפילומה ("חיסון סרטן צוואר הרחם" או חיסון ה-HPV).
מדובר בחיסון מסוכן מאוד, שיעילותו מפוקפקת.

20 אמהות מרחבי העולם שקראו את הידיעה באתר "ג'רוזלם פוסט" החליטו להגיב עליה. 

20 אימהות שבנותיהן נפגעו מהחיסון מבקשות להזהיר את ציבור ההורים במדינת ישראל. 
הנה כמה ציטוטים לדוגמה:
- "הבת שלי שרה נפגעה ממנת חיסון גרדסיל אחת בלבד בגיל 13, היא עכשיו בת 20. היו לה 7 שנות גיהינום!"
- "כמה שבועות אחרי הזריקה השניה החריפה מחלתה ומאז היא חולה מאוד. זה קרה לפני שלוש שנים והעתיד המבטיח שלה הפך לסיוט מתמשך מלא בכאב, סבל ומוגבלות."
- "הזריקה השלישית גנבה ממני את הבת שהיתה לי... הזריקה גרמה לבעיות נוירולוגיות חמורות, כולל כאבי ראש יומיומיים, פרכוסים, בחילות וסחרחורות תמידיים."
- "החיסון הפיל אותה כל כך חזק שהיא אושפזה בבית חולים ל-17 ימים, נלחמת על חייה..."

אנא קראו את המסמך ושתפו עם כל מכריכם, ובמיוחד עם הורים לבנות כיתה ח'.
למסמך "עשרים אימהות" הקליקו על הלינק או על התמונה:

מסמך "עשרים אמהות"


[ניתן לשמור את הקובץ (PDF) במחשב האישי ולשתף דרך האימייל.]


יום שבת, 14 בספטמבר 2013

נערות מתעלפות מפרכסות ומתות

(המאמר להלן מבוסס על מאמר שפרסמה נורמה אריקסון באתר הארגון SaneVax [כאן])

לכל ממשלה בעולם יש סוג כלשהו של ועדה שתפקידה לספק יעוץ על חיסונים ולהמליץ על נהלי חיסונים לאלה שקובעים את מדיניות החיסונים. מאחר וההמלצות הניתנות על ידי ועדות אלה הן השלב הראשון לקראת הכנסת כל חיסון כחלק ממדיניות בריאות הציבור, כדאי לבחון ברצינות את איכות ההמלצות הניתנות על ידי הועדות הללו. עד כמה הן בעלות ערך?

בואו ונבחן ישיבה של הועדה המייעצת הישראלית למחלות זיהומיות ולחיסונים שנערכה בינואר 2013 כמקרה מבחן. אחד הנושאים שנידונו בפגישה הזו היתה ההצעה להכניס את חיסון הפפילומה לתוכנית החיסונים של בתי הספר בישראל לנערות הלומדות בכיתה ח'.

פרופ' רון דגן הוא מומחה לרפואת ילדים ומחלות זיהומיות באוניברסיטת בן גוריון בנגב, ומנהל היחידה למחלות זיהומיות בילדים במרכז האקדמי-רפואי סורוקה. פרופ' דגן הוא חוקר פעיל ומרצה בינלאומי ועבודתו מתמקדת בחיסונים משולבים חדשים.

בישיבה המדוברת, בדיון שעסק במתן חיסון לסרטן צוואר הרחם (חיסון הפפילומה) לכל בנות כיתה ח' בישראל, אמר פרופ' דגן את הדברים הבאים (לינק לפרוטוקול הישיבה המלא [כאן]):












יום רביעי, 11 בספטמבר 2013

ניסוי חיסון סרטן צוואר הרחם: חריגה חמורה מכללי האתיקה

במאמר קודם [כאן] הזכרנו את הניסוי הקליני שנערך לחיסון הגרדסיל (חיסון הפפילומה), ובו קיבלה קבוצת הביקורת תרכיב דומה מאוד לחיסון שממנו הוצא מרכיב האנטיגן. (האנטיגן הוא החומר המעורר את המערכת החיסונית לייצר נוגדנים).

כפי שכתבנו, העובדה שניסוי כזה התרחש מעוררת תהיות קשות על ההתנהלות והמניעים של יצרנית החיסון, אך לא פחות מכך, על ה-FDA שמאשר ניסוי כזה. כשקבוצת הביקורת בניסוי מקבלת תרכיב פוטנטי (פחות או יותר) כמו החיסון, אין שום דרך לדעת את השיעור האמיתי של תופעות הלוואי של החיסון. כך, ה-FDA יכול  לאשר את החיסון למרות ש-75% מהנבדקות לקו בתופעות לוואי משמעותיות במהלכו. התירוץ: גם בקבוצת הביקורת היה אחוז דומה של נפגעות, אז "החיסון בסדר".

כמובן שרציונל כזה הוא לחלוטין בלתי סביר - הרי קבוצת הביקורת קיבלה גם היא חומר בעל פוטנציאל פגיעה. השאלה שיש לשאול היא: מה היה שיעור תופעות הלוואי בקבוצת הביקורת לו הנבדקות בה היו מקבלות תמיסה של חומר נייטראלי (למשל - מי מלח)? יש להניח שהרבה פחות מ-75%, אך מן הסתם לא נדע לעולם את התשובה.
אז כיצד מאשר ה-FDA ניסוי בחיסון שנועד מראש להסתיר את השיעור האמיתי של תופעות הלוואי? האם ה-FDA משתף פעולה עם יצרניות החיסונים בניסיון להסתיר את השיעור האמיתי של תופעות הלוואי של החיסון? לדעתנו התשובה היא חד-משמעית: "כן".
להלן ההוכחה לכך.

יום שני, 26 באוגוסט 2013

טופס התחייבות רופא/אחות לבטיחות חיסון

אחות טיפת-חלב התקשרה והאיצה בכם להגיע מיד לחסן את הילדה?
הגעתם לטיפת-חלב לשקילה ומעקב והאחות מנסה לשכנע אותכם לחסן?
רופא המשפחה משדל אותכם לחסן את הילדים ומבטיח שלחיסונים אין תופעות לוואי?

אל תתבלבלו! 
הכינו מבעוד מועד את הטופס, שילפו אותו ברגע הנכון ובקשו מהרופא או האחות לחתום עליו.
הם כבר לא יציקו לכם בפעם הבאה...

הקישו על הלינק להורדת הטופס (PDF) - 
טופס התחייבות רופא/אחות לבטיחות חיסון

יום רביעי, 14 באוגוסט 2013

"מחקרים לא הוכיחו קשר": מדוע כבר לא ניתן לסמוך יותר על מחקרים רפואיים

בכל פעם שעולה שאלת הנזקים של החיסונים (למשל, הקשר בין חיסונים ואוטיזם) מיד נחפז המומחה התורן ואומר משהו כמו: "המחקר מראה שאין קשר בין חיסונים ואוטיזם". ואכן, ניתן למצוא מספר לא מבוטל של מאמרים שמנסים לשלול את הקשר בין חיסונים ואוטיזם, לצד מספר מאמרים שתומכים בקיום קשר כזה.

כך או כך, ההנחה הגלומה בטענת "לא הוכח הקשר" היא שהמחקרים המתפרסמים בירחונים הרפואיים מייצגים אמת מדעית, או לכל הפחות, את חזית הידע האנושי בתחום. נכון? זהו, שלא... לאלו מכם שאינם מעודכנים במצב הענינים בעולם המחקר הרפואי יש לי חדשות רעות מאוד:

כבר לא ניתן יותר לסמוך על מחקרים רפואיים כיוון שהכסף של חברות התרופות השחית את מדע הרפואה.

יום רביעי, 7 באוגוסט 2013

ד"ר סייבין ופרדוקס הפוליו

(ניתן להוריד גירסת PDF נוחה להדפסה של המאמר [כאן])

ד"ר אלברט סייבין (Albert Sabin) זכה לתהילת עולם כשהחיסון שפיתח – חיסון הפוליו המוחלש (OPV) – הוכנס לשיגרת החיסונים בעולם המערבי בתחילת שנות ה-60. נוסף על פעילותו בתחום האימונולוגי/ביולוגי עסק ד"ר סייבין באספקטים נוספים (אפידמיולוגים) של חקר מחלת הפוליו: הגורמים למחלה, דרכי הפצתה, דפוסי התפרצותה, ועוד.

למרות (ואולי בגלל) שהכיר על בוריו את נושא הפוליו, מצא את עצמו סייבין עומד מול מספר שאלות בלתי-פתורות, שהטרידו את מנוחתו, שהעיקרית שביניהן היתה (בניסוחו): "מדוע הפכה מחלת השיתוק פוליו למגפה רק ב-50 השנה האחרונות, ומדוע נראה שהיא פוגעת יותר ויותר במדינות שבהן, ניתן להניח, הסניטציה וההיגיינה, בנוסף על רמת החיים הכללית, הן המתקדמות ביותר, בעוד חלקים נרחבים של העולם, באותו קו-רוחב, אינם מושפעים?"

יום רביעי, 27 במרץ 2013

חשיפה: מה באמת חושבים רופאי משפחה בישראל על חברות התרופות?

מסמך שהגיע לבלוג חיסונים בע"מ מאפשר לנו הצצה נדירה לתחושותיהם של רופאי משפחה בישראל בנוגע לתפקידן של חברות התרופות בתחום הבריאות. מדובר בדיון פנימי שנערך בפורום אינטרנטי סגור שבו העזו מספר רופאים לומר את שעל ליבם, ללא חשש.
יש לזכור שתחום הבריאות ב"ארץ הקטנה עם השפם" שלנו הינו ריכוזי מאוד, ועל כן רופא המתבטא כנגד המערכת מסתכן בסנקציות קשות ואפילו באיבוד הקריירה שלו. אי לכך, רק בפורומים סגורים יכולים רופאים לומר את דעתם האמיתית (וגם זאת, מן הסתם, בצורה מרוככת-משהו).

כאמור, הדיון להלן נערך בפורום סגור ומכאן חשיבותו הרבה. אנא קראו בעיון את דברי הרופאים ולאחריהם כמה הערות שלי.

יום שישי, 15 בפברואר 2013

ד"ר אנדרו וויקפילד - האמת יוצאת לאור - בסרט

עד היום, ולצערי, הבלוג הזה לא הקדיש ולו מאמר אחד לפרשת ד"ר אנדרו וויקפילד וחיסון ה-MMR.
רציתי, חשבתי, ניסיתי - אבל התייאשתי. הפרשה הזו כ"כ גדולה וסבוכה, שאני צריך לכתוב עשרות רבות פוסטים על מנת לפרום את התסבוכת הזו.

והנה, קרא לי נס קטן. מצאתי את הסרט "זעקת הדממה" (Hear the Silence) המגולל את סיפורו של ד"ר וויקפילד. הסרט נעשה על ידי ערוץ 5 הבריטי והוקרן פעם אחת ויחידה בשנת 2003. מאז הוא נגנז. עותק שלו מצא את דרכו לרשת - והפלא ופלא - יש תרגום לעברית!

על מנת לא לקלקל את הנאת הצפיה שלכם לא אקדים דברים לסרט. אומר רק זאת:
מדובר בסרט מצוין. כתוב טוב, משוחק טוב ומבוים טוב.
והכי חשוב: כל מילה וכל סצנה בו היא אמת (ואת זאת אני אומר באחריות אחרי מאות רבות של קריאה בפרשה כולל עדויות הורי הילדים שהשתתפו במחקר הלנסט).

אז התרווחו לכם בכורסא, והקדישו את 100 הדקות הבאות לראות סרט טוב, ועל הדרך גם ללמוד דבר או שניים על חיסונים, אוטיזם ומה שביניהם. תהנו.




יום שני, 14 בינואר 2013

עדות נפגעי החיסונים בישראל (13): שישה חודשי סיוט בעקבות חיסון

[עדותה של ת']

כשבני היה בן חודש הוא קיבל את החיסון השני נגד צהבת זיהומית (הפטיטיס) B. במהלך החודש הזה הוא היה תינוק רגוע ומרוצה. הרווחים בין הנקות הלילה הלכו וגדלו ונראה שהוא הולך לקראת שנת לילה רצופה בשלב מוקדם. מספר שעות אחרי החיסון, הוא התחיל לבכות, ולמעשה נשאר במשך כיממה שלמה לא רגוע ולא מרוצה, בוכה ללא הפסקה, ולא יורד לי מהידיים. השינוי כתוצאה מהחיסון היה מאד ברור ולא היה ספק שהוא סובל.

עוד לפני כן שמעתי דעות שונות לגבי חיסונים, והתגובה הקשה שלו גרמה לי לבדוק את הנושא יותר לעומק. היה מאד קשה לקבל מידע אובייקטיבי ומאוזן בנושא שמבוסס על עדויות בדוקות. מרוב אנשי הרפואה הקונבנציונלים קיבלתי בעיקר שטיפות מוח והפחדות על הפקרת בריאותו של היקר לי מכל. האחות בטיפת חלב אמרה שנכון, החיסון הישן לשעלת היה מסוכן, אבל עכשיו שיש את החיסון הא-סלולרי, אם אני מוכנה לשלם עליו (אז עוד היה צריך לשלם עליו בנפרד) אז אין לי בכלל מה לדאוג.