(המאמר להלן מבוסס על מאמר שפרסמה נורמה אריקסון באתר הארגון SaneVax [כאן])
לכל ממשלה בעולם יש סוג כלשהו של ועדה שתפקידה לספק יעוץ על חיסונים ולהמליץ על נהלי חיסונים לאלה שקובעים את מדיניות החיסונים. מאחר וההמלצות הניתנות על ידי ועדות אלה הן השלב הראשון לקראת הכנסת כל חיסון כחלק ממדיניות בריאות הציבור, כדאי לבחון ברצינות את איכות ההמלצות הניתנות על ידי הועדות הללו. עד כמה הן בעלות ערך?
בואו ונבחן ישיבה של הועדה המייעצת הישראלית למחלות זיהומיות ולחיסונים שנערכה בינואר 2013 כמקרה מבחן. אחד הנושאים שנידונו בפגישה הזו היתה ההצעה להכניס את חיסון הפפילומה לתוכנית החיסונים של בתי הספר בישראל לנערות הלומדות בכיתה ח'.
פרופ' רון דגן הוא מומחה לרפואת ילדים ומחלות זיהומיות באוניברסיטת בן גוריון בנגב, ומנהל היחידה למחלות זיהומיות בילדים במרכז האקדמי-רפואי סורוקה. פרופ' דגן הוא חוקר פעיל ומרצה בינלאומי ועבודתו מתמקדת בחיסונים משולבים חדשים.
בישיבה המדוברת, בדיון שעסק במתן חיסון לסרטן צוואר הרחם (חיסון הפפילומה) לכל בנות כיתה ח' בישראל, אמר פרופ' דגן את הדברים הבאים (לינק לפרוטוקול הישיבה המלא [כאן]):