tag:blogger.com,1999:blog-15383662703780676822012-02-10T21:42:35.063+02:00חיסונים בעין ביקורתית. מאוד.vaccine.explorerhttp://www.blogger.com/profile/17691876676426024489noreply@blogger.comBlogger531100tag:blogger.com,1999:blog-1538366270378067682.post-7068563583469124752011-12-26T15:38:00.010+02:002011-12-26T16:04:13.175+02:00[עדותה של מ']<br /><br /><span style="font-family:arial;">כשבני הבכור נולד, ידענו מראש שנמנע ממתן חיסונים בחצי השנה הראשונה. לא מצאנו סיבה להעמיס על הגוף הקטן חומרים זרים כל עוד הוא יונק ומוגן בבית.</span><br /><span style="font-family:arial;">בגיל חצי שנה החלטנו לחכות עוד קצת.</span><br /><span style="font-family:arial;">בגיל שנה חיכינו לסוף ההתאקלמות בגן, וכך בגיל שנה וחצי בערך הגענו לטיפת-חלב לחיסון המחומשת, הראשון בסדרה שהחלטנו לתת.</span><br /><a name='more'></a><br /><span style="font-family:arial;">שעות ספורות לאחר החיסון לבני עלה החום. זוהי תופעה ידועה ואחות טיפת-חלב הזהירה אותנו ממנה. יש לציין שעד אז הוא פיתח חום פעמים ספורות בלבד וזו הייתה הפעם הראשונה שהוא הגיע לטמפרטורות גבוהות באזור 39-40 מעלות שלא הגיבו לאמבטיות פושרות, אקמולי ונורפן לסירוגין.</span><br /><span style="font-family:arial;">גם למחרת המשיך החום הגבוה, בלי שום תסמינים נוספים מלבד חולשה ושינה מרובה (שייחסנו לחום).</span><br /><br /><span style="font-family:arial;">לאחר שלושה ימים ביקרנו אצל רופא המשפחה שאמר ש"אין קשר לחיסון" ואבחן פצעים בחלל הפה. </span><br /><br /><span style="font-family:arial;">לאחר כמה ימים ארוכים של חום עולה ויורד, החום סוף סוף נעלם אך הילד נותר עייף ושקט, ובעיקר - שונה במזגו ומאפייניו. מילד מאוד תקשורתי הוא כאילו "איבד מילים" שכבר רכש ומיעט להשמיע צלילים וקולות. הוא היה עייף מאוד, רגזני, הרבה לנוח והתקשה בפעולות שעשה בקלות בעבר.</span><br /><br /><span style="font-family:Arial;">נוסף על כך שמנו לב שהוא מגיר כמויות גדולות של רוק וחשבנו שאולי כל הסיפור הזה הוא בעצם שיניים. ואז התחיל גם רעד בשפתיים - כמו רעד התרגשות שרואים לפעמים אצל תינוקות קטנים מאוד. </span><span style="font-family:Arial;">הלכנו לרופא המשפחה שנתן הוראה להפסיק חיסונים והפנה למרפאה להתפתחות הילד באחד מבתי החולים. נקבע לנו תור דחוף תוך שבועיים בסך הכל... אלו היו שבועיים ארוכים מאוד, במהלכם לא נראו שינויים משמעותיים, הריור קצת התאזן, הרעד פחת אך נשאר על בסיס יומי.</span><br /><br /><span style="font-family:Arial;">במרכז להתפתחות הילד בדק אותו מומחה ואמר שהרעידות מקורן ברפלקס מוגבר כלשהוא ושרירים שטרם הבשילו ואין כל קשר לחיסונים. נראה היה שהוא לא מייחס כל חשיבות לסמיכות האירועים. הוא הורה לנו להמשיך לחסן והזמין אותנו לביקורת, אך תוך כמה ימים כבר נרשם שיפור ניכר, הרעידות והריור הלכו והתפוגגו והוא חזר לשחק ולפטפט כרגיל.</span><br /><br /><span style="font-family:Arial;">בסך הכל ניתן לספור כשבעה שבועות בהם הורגשו התופעות שתיארתי כאן, מיום קבלת החיסון ועד ההתאוששות המלאה. בנוסף חלה ירידה כללית במצב בריאותו ובחודשים שלאחר החיסון הוא הרבה לחלות, היה מנוזל תמידית וסבל בעיקר מוירוסים במעיים. גם הירידה הזו בתפקוד המערכת החיסונית חלפה - לאחר 6 חודשים בערך.</span><br /><span style="font-family:Arial;"></span><br /><span style="font-family:Arial;">קשה לי לשחזר ממרחק הזמן עד כמה היינו מודאגים לגבי עתידו, אני חושבת שבעיקר הרגשנו שאכזבנו את בננו, הכנסנו לגופו משהו שעשה לו כל כך לא טוב.</span><br /><span style="font-family:Arial;"></span><br /><span style="font-family:Arial;">אין לי הוכחות רפואיות לקשר בין החיסון לתסמינים שפקדו את בני. מומחה נחשב אמר לי שאין קשר ולי אין דרך לדעת, אך עדיין, גם את הבכור וגם את הקטן שבא אחריו לא חיסנתי ואין לי כוונה לחסן בעתיד.</span><br /><br /><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;color:#330033;">מאמרים נוספים: </span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;"><span style="color:#000000;">*</span> <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/blog-post.html">האם המחלות הזיהומיות הודברו בזכות החיסונים? מסתבר שלא</a></span><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/blog-post.html"> </a><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2011/11/2.html">את זה מזריקים לילד שלי?!</a></span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2011/05/blog-post_19.html">שתי דקות בחייה של אמא לילד אוטיסט</a> </span><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/blog-post_23.html"></a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1538366270378067682-706856358346912475?l=vaccinesinc.blogspot.com' alt='' /></div>vaccine.explorerhttp://www.blogger.com/profile/17691876676426024489noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-1538366270378067682.post-20921469265978031832011-11-23T23:10:00.013+02:002011-12-26T16:07:33.285+02:00<span style="font-family:times new roman;">[עדותה של ו']</span><br /><br /><span style="font-family:arial;">בני היה בן 7 כאשר מחלת קדחת השחת התחילה אצלו. קדחת השחת היא אלרגיה של הגוף לגרגירי אבקה </span><span style="font-family:arial;">מיקרוסקופיים שמפזרים עצים וצמחים עם בוא פריחת האביב. גם אצל בני זה היה באביב, והעיניים שלו היו נפוחות מאוד, אדומות ומגרדות, והוא גירד אותם עד שהיו כל כך נפוחות שכמעט ולא יכול היה לפתוח אותן. היתה לו גם נזלת שקופה. אבל מה שהטריד הכי הרבה היו העיניים המגרדות. הם התנפחו עד כדי כך שכמעט היו סגורות. הוא לא יכול היה להיות בחוץ באביב, לא יכול היה לטייל עם המשפחה. גם הדרך הקצרה לבית הספר היתה בעיה גדולה עבורו.</span><br /><a name='more'></a><br /><span style="font-family:arial;">לקחתי אותו לטיפול אלטרנטיבי שעזר לו מאוד. באותה עונה, התופעות פחתו בצורה ניכרת. בעונה הבאה, העיניים היו מעט מגרדות, אך הרבה פחות מהעונה הקודמת.</span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;">המשכנו עם הטיפול. </span><span style="font-family:arial;">באביבים לאחר מכן, לא היה זכר למחלה ולתופעות.</span><br /><span style="font-family:Arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;">כך זה המשיך עד שהוא התגייס לצבא. </span><br /><span style="font-family:arial;">בזמן הזה, אני כבר סיימתי לימודי רפואה אלטרנטיבית, והייתי אחרי כמה שנים של עבודה. הכרתי כבר נזקים של חיסונים. מאז שהתחלתי ללמוד את נושא החיסונים - הפסקתי לחסן את הילדים שלי.</span><br /><span style="font-family:arial;"><br />אבל, כאשר הגענו להתמודדות מול צה"ל, היה הרבה יותר קשה לא לחסן. בני רצה מאוד להיות ביחידה מובחרת. אמרו לו שהוא לא יכול להתקבל ליחידה אם הוא לא מוכן להתחסן! כפי שאמרתי, הוא מאוד רצה להתגייס ולהיות ביחידה הזו.<br />אני הזהרתי אותו מפני בעיות של חיסונים – החומרים הרעילים ותופעות לוואי – אך הוא התעקש להתחסן ולהתגייס ליחידה שרצה. ואני לא ידעתי מה מחכה לו...<br /></span><span style="font-family:arial;"><br />באותו לילה אחרי החיסונים של הגיוס, עיניו התנפחו, התגרדו מאוד, ונהיתה לו נזלת. המצב הלך והחמיר בשבועות הבאים. היו אימונים שהוא לא יכול היה להשתתף בהם בגלל בעיות נשימה קשות, ועיניו כל כך התנפחו שלא יכול היה לפתוח אותן כמעט. היו לו הרבה "בתים" ו"גימלים" לא מרצונו, וממש לא לשמחתו. הוא היה חייל נלהב ומסור!<br /><br />מאז אותם חיסונים, הוא שוב רגיש מאוד לפריחת האביב ולאותן תופעות קשות של קדחת השחת. הטיפול שעזר לו בגיל 7 כבר לא עוזר לו. עד היום, 11 שנים לאחר הגיוס, הוא עדיין סובל מקדחת השחת כל אביב, ויש לו נזלת כרונית שלא היתה לו לפני החיסונים של הגיוס.<br /><br />הקשר בין חזרת המחלה והחיסונים כל כך ברור – שזה ממש מעורר בי זעם! הרי כבר באותו הלילה התחילו לו התופעות שלא היו לו מאז גיל 7. כמובן שהרופא הצבאי לא היה מוכן להכיר בקשר!<br /><br />אני יודעת שהסיפור שלנו הוא סיפור "קל" מאוד לעומת ילדים ואנשים אחרים שניזוקו מחיסונים. הנזק של בני הוא קל שבקל באופן יחסי, אני יודעת, ואפילו קצת לא נעים לי "להתלונן" על רקע מקרים אחרים שראיתי ושמעתי עליהם. אבל, זה עדיין נזק, וזה פוגע באיכות החיים שלו – וגם זה חשוב!<br /><br />חשוב להיות מודעים לכל האפשרויות של נזק מחיסונים - מהקל ועד הקשה ביותר!</span><br /><br />[לעדות הבאה: <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2011/12/12.html">נסיגה בתפקוד לאחר חיסון מחומשת בגיל שנה וחצי</a>]<br /><br /><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;color:#330033;">מאמרים נוספים: </span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;"><span style="color:#000000;">*</span> <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2011/03/blog-post.html">המחקר שלא יערך לעולם</a></span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2011/06/blog-post.html">פורמלדהייד הנמצא בחיסוני התינוקות הוכרז כמסרטן ע"י ממשלת ארה"ב</a></span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/10/blog-post.html">היכן כל הילדים שנסוגו לאוטיזם חודש ל-פ-נ-י חיסוני גיל שנה?</a> </span><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/blog-post_23.html"></a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1538366270378067682-2092146926597803183?l=vaccinesinc.blogspot.com' alt='' /></div>vaccine.explorerhttp://www.blogger.com/profile/17691876676426024489noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-1538366270378067682.post-63329783443826840162011-11-14T12:37:00.003+02:002011-11-14T12:43:18.205+02:00<span style="font-family:arial;"><em>צהבת B (הפטיטיס B) היא זיהום חמור בכבד, שנגרם על ידי הוירוס באותו השם (HBV). אצל חלק מהאנשים הזיהום הופך להיות זיהום כרוני ומוביל לאי ספיקה של הכבד, סרטן בכבד, או שחמת בכבד (צירוזיס) – מצב בו יש בכבד צלקת קבועה. (אתר אינפומד [</em></span><a href="http://www.infomed.co.il/disease-61/%D7%A6%D7%94%D7%91%D7%AA%20B/" target="_blank"><span style="font-family:arial;"><em>כאן</em></span></a><span style="font-family:arial;"><em>])</em><br /><br />אין ספק, הפטיטיס B אינה מחלת ילדות קלה דוגמת חזרת או חצבת. מדובר במחלה שעלולה להפוך לכרונית ושיש לה תוצאות קשות בטווח הארוך. מצד שני, כפי שנראה בהמשך, גם לחיסון יש סיכונים משמעותיים.</span><br /><br /><span style="font-family:arial;">במדינת ישראל (וגם בארה"ב) מקבלים כל התינוקות מנת חיסון הפטיטיס B ביום לידתם, בגיל חודש ובגיל שישה חודשים.</span><span style="font-family:arial;"> אם כן, האם</span><span style="font-family:arial;"> כדאי לחסן תינוקות בהפטיטיס B? מה הסיכויים לתינוקות ולילדים להידבק במחלה? האם לחיסון יש תופעות לוואי נדירות ומועטות כפי שנטען לפעמים?<br />מאמר זה ינסה להאיר את הנושא ולספק אינפורמציה שתקל על הורים לקבל החלטה מושכלת לגבי מתן החיסון לילדיהם.<a name='more'></a><br /><br /><strong>כיצד נדבקים בהפטיטיס B?</strong><br />לצורך תשובה מוסמכת לשאלה נבדוק מה אומר האתר HepB.org [</span><a href="http://www.hepb.org/hepb/transmission.htm" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]:<br />"הפטיטיס B מועבר דרך דם או נוזלי גוף נגועים. הדבקה יכולה להיווצר דרך:<br />- מגע ישיר של דם לדם<br />- קיום יחסי מין לא מוגנים<br />- חשיפה למחטים לא סטריליות<br />- מאם נשאית לתינוקה במהלך הלידה<br />- מכלים חדים כגון סכיני גילוח, עגילים ומברשות שיניים"<br /><br />ושימו לב למשפט הבא שמופיע באותו הדף:<br />"הפטיטיס B אינו מועבר באופן מקרי (casually). הוא אינו מועבר דרך עיטוש, שיעול, חיבוק או אוכל שהוכן על ידי נשא." כדאי עוד לשים לב לכך, שגם רוק איננו מוזכר כדרך אפשרית להדבקה בהפטיטיס B.<br /><br /><strong>מי נמצא בקבוצת סיכון להדבקה?</strong><br />אתר HepB.org מביא את רשימת הקבוצות בסיכון להפטיטיס B (אותו הדף - [</span><a href="http://www.hepb.org/hepb/transmission.htm" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]). הרשימה מזכירה רק שתי קבוצות הרלוונטיות לילדים: תינוקות שנולדו לאימהות נשאיות וילדים החיים בבית בו גר נשא. <a href="http://4.bp.blogspot.com/-Z-pEzPZTGCU/Tr1qNjHOnFI/AAAAAAAAAIQ/1g6bQUhG98Y/s1600/HepB-RiskGroups.PNG" target="_blank"><img style="MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 320px; FLOAT: right; HEIGHT: 238px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5673807886553095250" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/-Z-pEzPZTGCU/Tr1qNjHOnFI/AAAAAAAAAIQ/1g6bQUhG98Y/s320/HepB-RiskGroups.PNG" /></a>שאר קבוצות הסיכון מתיחסות לבני נוער או מבוגרים (משתמשי סמים, קיום יחסי מין עם פרטנרים רבים, הומוסקסואלים) חולים כרוניים או מי שמתעתד לנסוע למדינה בה ישנו שיעור גבוה של נשאים. הרשימה המלאה מופיעה בתמונה (הקליקו עליה להצגה בגודל מלא).</span> <span style="font-family:arial;">חשוב לציין שקבלת תרומת דם כבר אינה מהווה סיכון, כיוון שמאז 1992 כל מנות הדם נבדקות להפטיטיס B. כמו כן, מאז פרוץ מחלת האיידס לבתי-חולים ומרפאות יש נהלי היגיינה קפדניים למניעת הדבקה בהפטיטיס B.<br /></span><span style="font-family:arial;">כלומר, ילדים שנולדו לאימהות שאינן נשאיות, ושאף בן משפחה קרוב שלהם אינו נשא – אינם בקבוצת סיכון. הפעם הראשונה בה הם נכנסים לקבוצת סיכון היא עם הגיעם לגיל ההתבגרות (קיום יחסי מין, סמים).<br /><br /><strong>כמה נשאים להפטיטיס B יש בארץ?<br /></strong>קשה למצוא מקור אמין לנתון זה. ההערכות נעות בין 0.5% ל-1.2% מהאוכלוסיה. בקרב יהודים יוצאי אתיופיה שיעור הנשאות גבוה ועשוי להגיע למספר אחוזים. שיעור הנשאות בקרב האוכלוסיה הערבית גבוה אף הוא מהממוצע.<br /><br /><strong>כיצד בודקים נשאות להפטיטיס B?</strong><br />בדיקת נשאות להפטיטיס B היא בדיקת דם אמינה, פשוטה וזולה. בשנים האחרונות הבדיקה הפכה להיות רוטינית לנשים בהריון. במידה ואת בהריון ולא נבדקת עדיין לנשאות להפטיטיס B, בקשי מהרופא שלך הפניה לבדיקה.<br /><br /><strong>מה הקשר בין הפטיטיס B (צהבת B) וצהבת ילודים?</strong><br />צהבת ילודים נוצרת כאשר התינוק אינו מצליח לפנות בצורה יעילה מגופו חומר הנקרא בילירובין (Bilirubin).<br />צהבת ילודים והפטיטיס B (צהבת זיהומית B) הינן מחלות שונות לחלוטין. אין קשר בין החיסון נגד הפטיטיס B הניתן באופן שגרתי לתינוקות לאחר הלידה, לצהבת ילודים.<br />מידע נוסף בנושא [</span><a href="http://www.medportal.co.il/PageDisplay.asp?ArtNum=167" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">].<br /><br /><strong>סיכום ביניים<br /></strong>קל מאוד לבדוק נשאות להפטיטיס B. במידה והאם אינה נשאית, ואף אדם נוסף במשפחה הקרובה אינו נשא, הסיכוי להידבקות של תינוקות וילדים בהפטיטיס B הינו נמוך מאוד (ראו עוד על כך בהמשך).<br /><br /><strong>ומה לגבי הדבקה מקרית עקב "מזרק בחוף הים" או "נשיכה בגן הילדים"?</strong><br />לעיתים אנו שומעים רופאים המתארים את סכנות ההדבקה "האקראית" לילדים בהפטיטיס B. בדרך כלל מדובר בתיאורים של דקירה ממזרק של נרקומן שננטש בחוף הים או של ילד נשא שנשך בגן הילדים. הנה דוגמה אופיינית מאתר "חיסונים" [</span><a href="http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=12&amp;cat=4" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]:<br />"נשיכת ילד אחר בגן וגם דקירה ממחט שהושארה בגן המשחקים או על חוף הים על ידי נרקומן הן אפשרויות נוספות להדבקה."<br /><br /><strong>האם הדבקה בהפטיטיס B "ממזרק בחוף הים" מתועדת בספרות הרפואית?<br /></strong>לאחר חיפוש יסודי באתר המרכז לבקרת מחלות האמריקני (CDC), אתר ה-FDA, אתרים רשמיים נוספים על חיסונים, אתר PUBMED, ועוד, עולה התמונה הבאה:<br />אין שום תיעוד בספרות הרפואית של הדבקה בהפטיטיס B של תינוק או ילד ממזרק נטוש. בנוסף, גם אין תיעוד של הדבקה כזו במבוגר. הדעת נותנת שלו הדבקה בסיטואציה כזו היתה מקרה תדיר, הרי היה על כך תיעוד רפואי כלשהו, ואתרים שמעודדים התחסנות להפטיטיס B (דוגמת אתר "חיסונים" שהוזכר מעלה) היו מצרפים אסמכתאות להצהרותיהם בדבר הסיכון מהידבקות ממזרק נטוש (ראו על כך עוד בהמשך).<br /><br /><strong>ומה לגבי הדבקה בהפטיטיס B עקב "נשיכה בגן"?</strong><br />מסמך מקיף של ה-CDC האמריקאי לגבי חיסון ההפטיטיס B, משנת 2005, מזכיר רק שני מקרים מתועדים בספרות הנחשדים כהדבקה בהפטיטיס B בין ילדים בגן [</span><a href="http://www.cdc.gov/Mmwr/PDF/rr/rr5416.pdf" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]. מקרה אחד מתועד במאמר משנת 1989 [</span><a href="http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2626287" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]. החוקרים כותבים "שזהו המקרה המדווח הראשון בארה"ב של העברה של הפטיטיס B בין ילדים במעון". בנוסף, החוקרים מציינים שבחמש שנים (1983-1987) דווחו בסה"כ 161 ילדים כנשאים של הפטיטיס B בכל ארה"ב.<br />בהתחשב בכך שבארה"ב נולדו באותה התקופה לפחות 3.5 מיליון ילדים בשנה, מדובר בנשא אחד על כל כ-110,000 ילדים. כמובן, שמרבית הילדים הללו נולדו למשפחות שנמצאות בקבוצת סיכון, מה שהופך את הסיכון לילד ממשפחה "רגילה" למשהו כמו אחד לחצי מיליון.<br />לא ניתן לתלות את המספרים הנמוכים הללו בהצלחת החיסון, כיוון שמדובר בנתונים משנות ה-80, והחיסון נכנס בארה"ב רק בשנת 1990.<br /><br /><strong>מה ניתן ללמוד בנושא מאתר Immunize.org?</strong><br />אתר immunize.org [</span><a href="http://www.immunize.org/" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">] מכתיר את עצמו כ"מקור המידע הטוב ביותר שיש לגבי חיסונים". האתר מופעל על ידי גוף ללא כוונות-רווח הנקרא "Immunization Action Coalition" או בקיצור IAC. ה-IAC ממומנת על ידי ה-CDC, ועל ידי יצרניות החיסונים (מרק, נוברטיס, GSK, CSL, פייזר, וכו') כפי שמוצהר בגלוי אתר [</span><a href="http://www.immunize.org/aboutus/funding.asp" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]. </span><span style="font-family:arial;">אין צורך לומר שהאתר תומך חד-משמעית בכל החיסונים המומלצים ע"י ה-CDC האמריקאי, לרבות חיסון תינוקות להפטיטיס B.<br />היות ומדובר באתר שהוא במובהק פרו-חיסונים, מעניין לבדוק מה יש לאתר לומר לגבי הידבקות "אקראית" בהפטיטיס B.</span><br /><span style="font-family:arial;">ובכן, באתר מופיע מסמך הנקרא "דרכים בלתי אופייניות להידבקות בהפטיטיס B" ונראה שהוא נועד להביא אינפורמציה כזו שתגרום להורים לרצות לחסן. במסמך הנ"ל [</span><a href="http://www.immunize.org/catg.d/p2100nrs.pdf" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">] מופיעים 26 מקרים של הדבקה "אקראית" בהפטיטיס B המתועדים בספרות הרפואית, מתוכם רק 3 מקרים הנוגעים לילדים. שניים מתוך השלושה הם בדיוק אותם מקרים שדווחו במסמך ה-CDC שהוזכר למעלה. המקרה השלישי הוא מאוסטרליה.<br /><br />אם לסמוך על אתר Immunize.Org שהוא אכן "מקור המידע הטוב ביותר לגבי חיסונים", הרי הסיכון לילדים להיבדק ממחט נטושה אינו קיים, ואילו הסיכון להידבק במעון או גן הוא אפסי.<br /><br /><strong>סיכום ביניים</strong><br />ראינו שהסיכון להידבקות בהפטיטיס B לתינוקות או ילדים ממשפחות בהן אין נשאים הוא אפסי. אם כך, לא ברורה ההתעקשות של רשויות הבריאות לחסן את <u>כל</u> התינוקות ביום לידתם, ובהמשך פעמיים נוספות בינקותם - הרי התועלת מהחיסון עבור מרבית התינוקות והילדים היא אפסית!<br />כמובן, כשמדברים על תועלת, מייד גם עולה שאלת ה"עלות". בואו ונבדוק את שיעור תופעות הלוואי של חיסון ההפטיטיס B.<br /><br /><strong>כמה תופעות לוואי של חיסון הפטיטיס B דווחו בתינוקות?</strong><br />בארה"ב ישנה מערכת הנקראת VAERS, שהיא מערכת וולונטארית לדיווח תופעות לוואי לחיסונים ("וולונטארית" משמעו שאין חובת דיווח על רופאים וצוות בתיה"ח, ובהתאם, ההערכה המקובלת היא שלמערכת הזו מדווחים רק בין 1 ל-10 אחוזים מהמקרים בפועל).<br />שאילתה למערכת VAERS בנוגע לתופעות לוואי לחיסון ההפטיטיס B בתינוקות עד גיל שנה (בנפרד או במתן במקביל עם חיסונים אחרים) הניבה כ-13,500 דיווחים מאז שנת 1990, מתוכם כ-900 מקרי מוות [</span><a href="http://www.medalerts.org/vaersdb/findfield.php?TABLE=ON&amp;GROUP1=CAT&amp;EVENTS=ON&amp;VAX%5b%5d=HBHEPB&amp;VAX%5b%5d=HEP&amp;VAX%5b%5d=HEPAB&amp;AGES%5b%5d=1&amp;AGES%5b%5d=2" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]. מדובר על כ-675 דווחים בשנה, בארה"ב בלבד, שזה בערך מקרה אחד לכל 6,000 תינוקות שחוסנו (בהערכה שמרנית). כאמור למערכת VAERS מדווחים רק מקצת מהמקרים, ועל כן השיעור בפועל עלול להיות גם אחד ל-600 או אפילו אחד ל-60.<br /><br />חשוב להבין שלמערכת VAERS מדווחים אך ורק מקרים של פגיעה אקוטית ברורה עם סמיכות זמן לחיסון. אין כיום כל דרך להעריך האם החיסון גורם לנזק ארוך-טווח ומה ההיקף של נזק כזה.<br /><br /><strong>מהו שיעור תופעות הלוואי שדווחו לחיסון בישראל?</strong><br />אין לדעת. בישראל כלל לא קיימת מערכת לדיווח על נזקי חיסונים. מש' הבריאות אינו אוסף ואינו מעודד באופן פעיל איסוף אינפורמציה לגבי תופעות לוואי של חיסונים.<br /><br /><strong>מה הקושי שבדיווח על תופעות לוואי מחיסון ביום הלידה?</strong><br />מהו היקף הנזק האמיתי שגורם חיסון ההפטיטיס B הניתן לתינוקות ביום הלידה? קשה מאוד לדעת. </span><br /><span style="font-family:arial;">כיוון שהחיסון ניתן בתוך 24 שעות מהלידה הרי ניתן לקטלג כל בעיה בריאותית ברך הנולד כ"בעייה מולדת" או בעיה הקשורה לתהליך הלידה. עדותה של ש' – אמא מאזור רחובות – מדגימה את הבעיה. בתה התחילה לצרוח ללא הפסקה כ-48 שעות ממועד הלידה. רק לאחר חודשים ארוכים התברר להורים שהבת רגישה לחיסונים [</span><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/3.html" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">].<br /></span><br /><span style="font-family:arial;">ככלל, לצוות הרפואי במחלקת היולדות יש אינטרס מועט, אם בכלל, לדווח על תופעות לוואי לחיסון שהם עצמם נתנו לתינוק שעות מספר קודם לכן. גם במקרים בהם ההורים מתעקשים לתלות בחיסון את הגורם לבעיות שצצו לאחריו, הצוות הרפואי, ברוב המקרים, כלל אינו שוקל את האפשרות. ראו דוגמה אחת מני רבות [</span><a href="http://iansvoice.org/days3thru7.aspx" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]. (אזהרה: האתר כולל תמונות קשות לצפיה).<br /><br /><strong>כמה תופעות לוואי לחיסון דווחו במבוגרים?</strong><br />חיסון ההפטיטיס B גורם לתופעות לוואי חמורות גם באנשים מבוגרים. שאילתה במערכת VAERS לתופעות לוואי של החיסון בגילאי +18 בארה"ב הניבה כ-23,700 דיווחים ו-132 מקרי מוות מאז 1990 [</span><a href="http://www.medalerts.org/vaersdb/findfield.php?TABLE=ON&amp;GROUP1=CAT&amp;EVENTS=ON&amp;VAX[]=HBHEPB&amp;VAX[]=HEP&amp;VAX[]=HEPAB&amp;AGES[]=6&amp;AGES[]=7&amp;AGES[]=8&amp;AGES[]=9&amp;AGES[]=10&amp;AGES[]=11" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]. גם במתבגרים החיסון עלול לגרום לתופעות לוואי חמורות כפי שמתואר בעדותה של נווית [</span><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/4-b.html" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">].<br />בהקשר זה חשוב לזכור שתינוקות פגיעים לנזקי חיסונים הרבה יותר מאנשים בוגרים כיוון שמערכות גופם עדיין אינן בשלות. על כן, תופעות הלוואי בבוגרים מהוות אינדיקציה נוספת לזהירות המתבקשת במתן חיסון הפטיטיס B לתינוקות ביום לידתם ובינקותם.<br /><br /><strong>אם כך, מדוע ממליץ מש' הבריאות על חיסון תינוקות להפטיטיס B?</strong><br />מש' הבריאות מודע לחלוטין למידע שהובא להלן. שיקוליו מתבססים על הרצון למנוע הידבקות בהפטיטיס B מגיל ההתבגרות ואילך ומתוך ההנחה שלחיסון אין תופעות לוואי משמעותיות.<br />מאמר עתידי בבלוג יבדוק לעומק את המניעים העומדים בבסיס מדיניות זו.<br /><br /><strong>סיכום</strong><br />אין חולק על העובדה שהפטיטיס B אינה מחלה שכדאי לחלות בה. ההיפך הוא הנכון.<br />גם אין חולק על העובדה שתינוקות לאם שאינה נשאית או שאף אחד מבני ביתם נשא הפטיטיס B, נמצאים בסיכון אפסי להידבקות במחלה. </span><br /><span style="font-family:arial;">כפי שראינו, גם הסיכון שמיוחס להדבקה אקראית ממזרק נטוש או הדבקה מנשיכה בגן הינו תאורטי בלבד ויש רק מספר זעום של עדויות לכך בספרות הרפואית. הסיכון להידבקות בהפטיטיס B עולה משמעותית עם ההגעה לגיל ההתבגרות, תחילת קיום יחסי מין ו/או שימוש בסמים.</span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;">לנוכח הדיווחים והעדויות הרבות לפגיעה בתינוקות בעקבות החיסון, ומתוך נקיטת זהירות נדרשת לגבי הנזקים ארוכי הטווח הלא-ידועים, נשאלת השאלה האם יש צורך לחסן תינוקות בני יומם בחיסון כנגד מחלה שהסיכוי להידבק בה בגיל הינקות הוא קלוש עד אפסי?<br />(גם הורים שהסכנה בהידבקות אקראית בהפטיטיס B, למרות נדירותה, מדירה שינה מעיניהם, צריכים לשקול את דחיית החיסון לפחות לגיל בו התינוקות זוחלים ומסוגלים לנשוך באופן שיגרום לפצע פתוח, כלומר, בערך עד גיל שנה.)<br /><br />לסיום, עליכם ההורים מוטלת החובה לשקול היטב סיכויים מול סיכונים, ולקבל החלטה מושכלת ואחראית לגבי בריאותו של התינוק שזה עתה נולד לכם.<br />ואולי כדאי לכם להיעזר בתשובתו של רופא מומחה למחלות זיהומיות, ד"ר אפרים הלפרין, שענה כך על שאלתה של אמא "האם כדאי לחסן להפטיטיס B מייד לאחר הלידה":<br />"<em>אני חיסנתי את שלושת ילדי כנגד הפטיטיס B בהגיעם לגיל ההתבגרות</em>." [</span><a href="http://www.doctors.co.il/forum-312/message-354398#message-354398" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]</span><br /><br /><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;color:#330033;">מאמרים נוספים: </span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;"><span style="color:#000000;">*</span> <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/08/b.html">מי לא מחסנת להפטיטיס B ביום הלידה?</a></span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2011/05/blog-post_30.html">תועלת החיסון עולה על נזקיו? (מערכות לדיווח על נזקי חיסונים)</a></span><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2011/05/blog-post_30.html"> </a><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/01/blog-post_10.html">מי הם ההורים שלא מחסנים?</a> </span><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/blog-post_23.html"></a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1538366270378067682-6332978344382684016?l=vaccinesinc.blogspot.com' alt='' /></div>vaccine.explorerhttp://www.blogger.com/profile/17691876676426024489noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-1538366270378067682.post-81691682618898849322011-11-02T00:26:00.010+02:002011-11-02T18:22:38.547+02:00<span style="font-family:times new roman;">[עדותה של כ', ממרכז הארץ]</span><br /><br /><span style="font-family:arial;">לא, אני לא מחסנת.<br />זו אחת ההחלטות הקשות והחשובות שעשיתי בהורות שלי.<br /></span><br /><span style="font-family:arial;">הכל התחיל כשהייתי בהריון... </span><span style="font-family:arial;">הריון ראשון, קסום. בן. </span><br /><br /><span style="font-family:arial;">אני ביולוגית בעלת 2 תארים בתחום הביוטכנולוגיה, עובדת במחקר שנים ארוכות, נצר לאבא נוירוביולוג ולסבא כימאי ולרב-סבא כימאי. מהרגע הראשון היה לי ברור שהרפואה בצד שלי. הקידמה – בצד שלי. הן נתנו לנו את האנטיביוטיקה ועזרו לחסל חיידקים, הן נתנו לנו את הניתוחים המתקדמים מצילי החיים, והן נתנו לנו את החיסונים.<a name='more'></a><br /><br />הבן שלי נולד בלידה נפלאה בבית חולים. לידה מהירה, ללא סיבוכים בשבוע מתקדם. מיד שלחתי את אבא שלו לתינוקיה שירחצו אותו, יתנו לו טיפות עיניים, ישקלו וכמובן יתנו לו חיסון.<br />איזה חיסון? ברור לדלקת נגיפית מסוג B (הפטיטיס B). גם אני מחוסנת. מסכן חיים.</span><span style="font-family:arial;"><br />הילד חוסן, וחוסן שוב כעבור חודש ומחומשת בגיל חודשיים, 4 ו- 6 חודשים, ופרבנאר ורוטה. אני אמא נהדרת, אני מחסנת ומגינה בכך על הילד שלי מפני תחלואות העולם.<br /><br />אבל אז הגיעו הסיפורים...</span><br /><span style="font-family:arial;"><br />חברה טובה שחיסנה ל-MMR, הילד שלה חלה מאד אחרי החיסון. התיאבון ירד מאד במשך כמה חודשים, ולמרות שהיה ילד בריא עד אותה העת, במשך חצי שנה הוא היה חולה לפחות אחת ל- 3-4 שבועות (למרות שהיה עם מטפלת בבית).<br />הנורות התחילו להידלק לי. ואז עוד סיפורים: ילד בריא שאחרי חיסון ה-MMR התחילו לו דלקות אזניים חוזרות ונישנות ובת של חברה שהפסיקה לדבר לכמה ימים.<br /><br />נבהלתי. התחלתי לבדוק. "אוקי, מה זה בכלל חיסון ה- MMR?!"<br />החלטתי, ברגע של חרדה, לדחות את החיסון הזה למועד עתידי בלתי ידוע.<br /><br />מאותו הרגע, אני ובעלי נרתמנו יחדיו למשימה: ללמוד מה הם החיסונים שאנו נותנים לילדים שלנו. הרצאה פה, מאמר שם, קיבלנו כמה החלטות כלליות.<br /><br />נכנסתי להריון שני.<br /><br />עוברת תקופה, אני קוראת יותר ויותר. ונדהמת. חיסון להפטיטיס B לתינוק בן כמה שעות. מסתכלת על רשימת החומרים. רגע, אני מכירה חלק מהם! <strong>את זה מזריקים לילד שלי?!</strong> נכנסת לרשימת תופעות הלוואי. מחווירה. רגע, איך בכלל נדבקים בדלקת נגיפית מסוג B? אהה, מאם נשאית בלידה, קיום יחסי מין או מדם נגוע. נרגעת... אני לא נשאית. הוא תינוק קטן. החיסון יחכה.<br /><br />עוברת הלאה... המחומשת. מחליטים לחסן הכל רק לפצל ולהתחיל בגיל שנה.<br /><br />מזל טוב - אני אמא לשניים.<br /><br />מסרבת לחיסון הפטיטיס B בבית-החולים. הולכים הביתה.<br /><br />גיל חודשיים, התינוק שלי מעלה חום. משתעל מאד מאד. בדיקת רופא. הרופא נראה מאד מודאג. שולח דחוף לצילום ריאות. חשד לשעלת. הצילום ריאות חוזר, הרופא אומר שאין לו ספק שמדובר בשעלת. שעלת? מאיפה שעלת. הרופא מסביר לי שיש שעלת ושלצערו הרבה מהרופאים היום לא יודעים לאבחן נכון שעלת. הילד מקבל אנטיביוטיקה. הילד מבריא. שומעת מקרובת משפחה שהבן שלה הגיב מאד לא טוב לחיסון לשעלת, מתייעצת עם רופא הילדים והוא אומר חד משמעית, לא לתת את החיסון הזה.<br /><br />אוקי, פחות אחד... ממשיכים הלאה. קוראת עוד ועוד, מחכה ומחכה, והחורף נגמר ומגיע האביב והילד שלי גדל לתפארת, בלי חיסונים.<br /><br />מבינה יותר ויותר שיש שני צדדים לסיפור, ומבינה היום כמה מעט אנחנו יודעים על השפעת החיסונים והחומרים שבהם על הגוף שלנו, על מערכת החיסון ועל המוח. ועם כל ההבנה לאינטרס הציבורי - לי זה לא מתאים. </span><a name="_GoBack"></a><br /><span style="font-family:arial;">אני, שלוקחת חומרים זהים מאד לחומרים שבחיסונים, ומחסנת עכברי מעבדה וגורמת להם למחלות קשות כמו דלקת מפרקים ואובאיטיס (דלקת עיניים), ועוד מחלות לתפארת, לא יכולה בלב שלם להזריק את החומרים ההם שבחיסונים לילד שלי.<br />נתון נוסף שמקפיץ אותי הוא שישנה עליה דרסטית, בלתי מוסברת, במספר הילדים החולים במחלות ראומטולוגיות בעשור האחרון, אותו עשור בו כמות החיסונים עלתה בצורה דרסטית (כמעט פי 3).<br />המחשבות רצות... אני שמגינה עליהם מפני אנשים רעים, מפני הקור והרעב, מרגישה שאני חייבת להגן עליהם גם מפני נזקי החיסונים.<br /><br />אני מזכירה לעצמי חדשות לבקרים שישנן מחלות רבות שהיום יש להן חיסון, ואני בתור אמא, אינני מחוסנת אליהן כלל. לא אני ולא אף אחת מהחברות שלי, שכולן אמהות וכולן מחסנות. אני שבה ומזכירה לעצמי שעל כל חיסון יש 100 זנים ויותר שכנגדם אין חיסון וכולם יכולים לפגוע בילדי.<br /><br />כאשת מדע אני לא חושבת שחיסונים הם מקור כל הרע אבל אני כן בוחרת את החיסונים הניתנים לילדי ומועדם בקפידה, תוך למידה מעמיקה מאד של הנושא, למידה שנמשכת כל הזמן.</span><br /><span style="font-family:arial;"><br />אני מאמינה באמת ובתמים שהחיסונים עזרו למגר לא מעט מחלות מן העולם. אבל ישנן מחלות שאין צורך למגר אותן. אין צורך למגר אבעבועות-רוח ואין צורך למגר אדמת ואין צורך למגר שפעת. אין צורך כי המערכת החיסונית תתחזק רק אם היא תעמוד באתגרים. מערכת "משומנת" היטב שעברה שפעת ועברה צינון, וכן - עברה גם אבעבועות-רוח, היא מערכת שתעמוד גם באתגרים קשים מאלו בהווה ובעתיד.<br /></span><br /><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;color:#330033;">מאמרים נוספים: </span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;"><span style="color:#000000;">*</span> <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/1.html">עדות נפגעי החיסונים בישראל (1): בני נסוג לאוטיזם לאחר חיסוני גיל שנה</a></span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/06/blog-post.html">ארה"ב: אחד מארבעה ילדים מטופל בתרופה לבעיה כרונית</a></span><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/06/blog-post.html"> </a><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2011/05/blog-post_30.html">תועלת החיסון עולה על נזקיו?</a> </span><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/blog-post_23.html"></a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1538366270378067682-8169168261889884932?l=vaccinesinc.blogspot.com' alt='' /></div>vaccine.explorerhttp://www.blogger.com/profile/17691876676426024489noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-1538366270378067682.post-16108928101887464242011-10-07T14:03:00.011+02:002011-11-28T22:44:51.817+02:00<span style="font-family:arial;">[עדותה של ר']</span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;">בגיל חודשיים בננו הבכור קיבל את החיסון המחומש בפעם הראשונה.הוא נולד בלידה טבעית, ינק עד גיל שנתיים ושלושה חדשים, ולא היה חולה לפני כן.יום אחרי החיסון עלה לו החום למעל 39 מעלות. אחרי יומיים עם חום גבוה שסרב לרדת עם אקמול (אז עוד נתנו אקמול) הלכנו לבית חולים. עשו לו כמה בדיקות דם ושתן, היינו שם כמה שעות, ושחררו אותנו כי לא מצאו כלום.<br />גם החום התחיל סוף סוף לרדת בעקבות האקמול. אמרו לנו שזה לא מהחיסון כי תופעות של חיסון בדרך כלל קורות פחות מ-24 שעות מהחיסון (ואצלנו זה היה 24 שעות בדיוק).<br />חזרנו הביתה.</span><a name='more'></a><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;">יום אחרי, עדיין החום עלה וירד, עלה וירד. באותו הערב הוא התחיל עם בכי מטורף וצרחות. היה קשה להרגיע אותו. הוא שכב עלינו ובעקבות כל תזוזה הכי קטנה שלנו (כמו נשימה) היה מתחיל לצרוח ולקפוץ. שמנו לב שהתחילו לו מן עוויתות כאלה - כמו הרפלקס שיש לתינוקות קטנים כשהם פותחים את הגפיים (רפלקס מורו) - אבל בתדירות ממש גבוהה. כל תזוזה הייתה מלווה, חוץ מהצרחות, ברפלקסים האלו. הרגשנו שמשהו לא בסדר וחזרנו לבית החולים.</span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;">מכיוון שזו הייתה חזרה פחות מ-24 שעות מהשחרור, הפרוטוקול של בית החולים מחייב אישפוז לבירור מקיף. ואשפוז לבירור מקיף משמעותו בדיקת נוזל חוט שדרה (בגלל החשש לדלקת קרום-המח), הוצאת שתן סטרילי מהשלפוחית, ועוד בדיקות דם (וטראומות לו ולנו...). הוא קיבל מיד אינפוזיה של אנטיביוטיקה, עד שיתקבלו תוצאות הבדיקות, והוראה לתת אקמול כל 4 שעות.<br /></span><br /><span style="font-family:arial;">הקפיצות ואי השקט נמשכו עוד יומיים. החום ירד. כל פעם ניסינו לקרוא לרופאים לראות את הקפיצות אבל הם היו נורא עסוקים ולא התייחסו לזה ברצינות. הם אמרו לנו שכל מה שעובר עליו זה כנראה וירוס שמסתובב עכשיו וכמובן שאין קשר לחיסונים. רופאה אחת אמרה שהקפיצות שאנחנו מתארים הן כנראה עוויתות של גזים וכאבי בטן. אח אחד אמר לנו שלתינוקות קטנים עם חום גבוה יש רפלקסים מוגברים.<br />בסוף הרופאים הצליחו לראות את הקפיצות, וקראו לנוירולוג לבדוק אותו. בינתיים חזרו תשובות מהבדיקות ואחרי יומיים או שלושה של אנטיביוטיקה אמרו לנו להפסיק כי לא מצאו חיידק. ביום השלישי בערב כבר חל שיפור. החום ירד והוא חזר לינוק. </span><br /><span style="font-family:arial;"><br />ההתמודדות הרגשית שלנו כהורים הייתה מאד מורכבת. היה הרבה פחד, בלבול, חוסר אונים וחוסר ביטחון. זה הילד הראשון. הוא רק בן חדשיים. גם ככה היו עוד המון דברים שלא היה לנו מושג עליהם בתור הורים צעירים... והוא סובל כל כך, ואנחנו לא יכולים לעשות הרבה בשביל לעזור לו. זה היה קשה מאד.<br /><br />ביום הרביעי שלחו אותנו לבדיקת EEG. לא מצאו כלום, הכל היה תקין. עשו לו עוד בדיקות דם.<br />בינתיים, הרגליים שלו התנפחו (אולי מהאנטיביוטיקה, אולי מהנוזלים...) והוא התחיל עם שלשול. אבל, הוא חזר לחייך ושחררו אותנו הבייתה עם ערימה של ניירות של בדיקות, ערימה של הפניות לבדיקות: המשך מעקב אצל נוירולוג, בדיקות דם והפניה לרופאה מומחית למחלות זיהומיות - בהקשר להמשך החיסונים.<br />עשינו את כל הבדיקות. כולן חזרו תקינות לגמרי. לא נמצאו חיידקים. לא נמצאו וירוסים.<br /><br />בדיעבד, אני מבינה שהיה לנו הרבה מאוד תסכול מהחוויה הזו בבית-החולים. תסכול מהאטימות, תסכול כי מרגישים שלא קשובים לך, שלא לוקחים ברצינות את האינסטינקט ואת הדיווח של ההורים, שהם אלה שיודעים הכי הרבה על התינוק שלהם. תסכול שאת מרגישה שחצי מהבדיקות שהוא סובל בגללן הן מיותרות אם רק מישהו מהרופאים היה קצת מתמצא בתופעות לוואי של חיסונים. תסכול שאפילו את התסכול שלך אין לך במי להטיח, כי לרופאים עצמם, כל אחד כאדם, אין כוונה להרע לך. זה פשוט מה שהם למדו. אכזבה גדולה שכך הדברים עובדים....<br /><br />בהמשך, היינו אצל הרופאה למחלות זיהומיות. היא המליצה להוריד את חיסון השעלת, או לעשות אותו בהשגחה רפואית בבית חולים. אמרנו לה שלדעתנו ההשגחה לא תועיל כי התופעות שסבל מהן אינן תופעות שבהן הגוף נכנס למצב של שוק (כמו מאלרגיה – התנפחות, הפסקת נשימה וכדומה) אלא משהו אחר שאין לו פתרון מידי ע"י תרופה או טיפול נמרץ.<br />היא אמרה שהיא לא חושבת שזה מהחיסון, אבל מכיוון שבכל הבדיקות לא הוכח אחרת ולא נמצא שום דבר אחר, היא ממליצה לנו להוריד את השעלת.<br /><br />בגיל ארבעה חודשים שוב עמדנו בפני הדילמה של החיסונים. עדיין לא היה לנו מספיק ידע לכאן או לכאן. בלב לא שלם החלטנו לחסן חלקית. רק פוליו ודלקת קרום המוח, שעליהן דווחו הכי פחות תופעות לוואי. (ממה שאז הצלחנו להבין).יום אחר כך חום גבוה, אבל ירד. ואז, הוא הפסיק "לדבר" – כלומר, הפסיק לגמרי את כל המלמולים התינוקיים, הקולות וה"שירים" התינוקיים... כחודש הוא היה ככה. לא הוציא אף קול או שיר או מילמול. כלום. היה בוכה והיה צוחק - אבל לא ממלמל.<br /><br />אחרי חודש, פתאום חזר להשמיע קול קטן כשהצביע על צעצוע. באותו היום גם התהפך לשני הצדדים בפעם הראשונה. לא סתם באותו היום... באותה השעה! אבל המילמולים לא חזרו להיות כמו קודם. זה היה לאט לאט, כל פעם קצת.<br />את המילה האמיתית הראשונה שלו ("אבא") אמר בגיל שנה ושלושה חודשים. ומאז תוך מספר חודשים דיבר טוב יותר מהמקובל לגילו.<br /><br />בשנה הזאת, וגם לאחריה, עברנו אצל הרבה רופאים. הוא היה במעקב אצל נוירולוג שדרכו נשלח לפזיותרפיה בגלל "טונוס שרירים נמוך". הוא פיתח אי סבילות לחלב (בגלל משבר ההנקה נאלצתי לתת לו תחליף עד שתפוקת החלב שלי חזרה להיות מספיקה). זה נעלם אחרי גיל שנה.<br />היינו בבדיקות והתייעצויות והגענו אפילו לפרופסור מומחה לחיסונים להתייעץ. שילמנו הרבה כסף, שמענו הרבה הסברים ובסופו של דבר המומחה אמר שהילד בסדר, שכנראה מה שקרה לו לא קשור לחיסונים, אבל הוא לא יכול להבטיח במאה אחוז, ושהוא ממליץ בכל זאת לחסן אותו.<br /><br />כשיצאנו משם הבנו שאנחנו מחפשים משהו שאינו בנמצא... מחפשים רופא שיגיד לנו "כן! זה בגלל החיסונים! אל תחסנו!!!" התגובות הכי תומכות שקיבלנו מרופאים היו: "אני יכולה להבין אתכם, אבל..." בעצם, מעולם לא היה ספק לאחד מאיתנו שזה קרה מהחיסונים.<br /><br />היום הוא בן 5 וחצי - ילד מקסים, חכם ובריא, ואנחנו לא חושבים לחסן אותו. לפעמים נדמה לנו שאולי עכשיו אחרי שהוא התחזק לא יקרה לו כלום אם נחסן. אבל אני לא מתכוונת לנסות... בטח לא ככל שאני מעמיקה את ידיעותי בנושא החיסונים.<br /><br />את אחיו הקטן כבר לא חיסנו בכלל.<br /></span><br />[לעדות הבאה: <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2011/11/11.html">חיסוני יום הגיוס גרמו לאלרגיה</a>]<br /><br /><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;color:#330033;">מאמרים נוספים: </span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;"><span style="color:#000000;">*</span> <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2011/07/mmr.html">המדען הראשי שלעבר של מש' הבריאות הבריטי: הממסד מטייח את בעיות חיסון ה-MMR</a></span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/blog-post.html">האם המחלות הזיהומיות הודברו בזכות החיסונים? מסתבר שלא</a></span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/08/b.html">מי לא מחסנת להפטיטיס B ביום הלידה?</a> </span><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/blog-post_23.html"></a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1538366270378067682-1610892810188746424?l=vaccinesinc.blogspot.com' alt='' /></div>vaccine.explorerhttp://www.blogger.com/profile/17691876676426024489noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-1538366270378067682.post-82504756866105025232011-10-02T15:19:00.002+02:002012-01-31T19:56:47.981+02:00<span style="font-family:arial;">הרשימה להלן מוגשת כשירות להורים המעוניינים להתייעץ עם רופאים המחזיקים בגישה עצמאית בנוגע לחיסונים.</span><a name='more'></a><br /><br /><span style="font-size:85%;"><span style="font-family:arial;"><u>הבהרות</u></span><br /><span style="font-family:Arial;">1. כותב בלוג זה אינו קשור, ומעולם לא היה קשור בשום צורה שהיא אל הרופאים המוזכרים מטה, ואין לו כל טובת-הנאה מההמלצה עליהם.<br />2. לרופאים המוזכרים ברשימה אין כל קשר לבלוג זה, הם לא ביקשו להיכלל בה, ועצם הופעתם ברשימה אינה בגדר כל המלצה או התיחסות לבלוג ו/או לתכנים המופיעים בו.</span></span><br /><br /><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#000066;">1. ד"ר חיים רוזנטל</span><br /><span style="font-family:arial;"><strong>היכן מקבל:</strong> רעננה</span><br /><span style="font-family:Arial;"><strong>יצירת קשר:</strong> מדירוז - <a href="http://www.medirose.co.il/" target="_blank">http://www.medirose.co.il/</a></span><br /><span style="font-family:Arial;"><strong>הערות:</strong> רופא כללי והומיאופת, מורה בכיר להומיאופתיה. מומחה לטיפול בנזקי חיסונים. במרפאתו, "טיפה מן הטבע", ניתן לקבל ייעוץ בנושא חיסונים.</span><br /><br /><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:130%;color:#000066;">2. ד"ר נעה פרנקל</span> </span><br /><span style="font-family:arial;"><strong>היכן מקבלת:</strong> מרכז הארץ<br /><strong>יצירת קשר:</strong> דרך טיפה מן הטבע ברעננה (מדירוז - <a href="http://www.medirose.co.il/" target="_blank">http://www.medirose.co.il/</a>), או מרכז mamay בבקעת אונו<br /><strong>הערות:</strong> רופאת ילדים והומיאופתית. ניתן להתייעץ איתה לגבי חיסונים בפגישה אישית במרפאת "טיפה מן הטבע" ברעננה, או במרכז mamay בבקעת אונו. כמו כן, מעבירה לעתים הרצאות להורים בנושא חיסונים ברעננה. פרטים על ההרצאות מתפרסמים בקבוצת "מאמאזון" בפייסבוק.</span><br /><br /><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#000066;">3. ד"ר אמיר אניספלד</span><br /><span style="font-family:arial;"><strong>היכן מקבל:</strong> תל-אביב<br /><strong>יצירת קשר:</strong> דרך דף הפייסבוק של ד"ר אניספלד, או טלפון במרפאה: 03-7441116<br /><strong>הערות:</strong> מומחה ברפואת ילדים, והומאופט קלאסי. מחזיק בגישה ביקורתית לגבי חיסונים וניתן להתייעץ עימו בנושא.</span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#000066;">4. ד"ר ניקול אזרחי</span><br /><span style="font-family:arial;"><strong>היכן מקבלת:</strong> מרכז הארץ, בית לחם הגלילית בצפון<br /><strong>יצירת קשר:</strong> מדירוז - <a href="http://www.medirose.co.il/" target="_blank">http://www.medirose.co.il/</a><br /><strong>הערות:</strong> רופאה כללית והומיאופתית. ניתן להתייעץ עמה לגבי חיסונים.</span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#000066;">5. ד"ר ליאורה אוריאל</span><br /><span style="font-family:arial;"><strong>היכן מקבלת:</strong> איזור ירושלים<br /><strong>יצירת קשר:</strong> טלפון של המזכירה לקביעת תורים: 050-7996133<br /><strong>הערות:</strong> רופאה כללית והומיאופתית אנתרופוסופית. ניתן להתייעץ עמה לגבי חיסונים.</span><br /><br /><span style="font-family:Arial;font-size:130%;color:#000066;">6. ד"ר יפתח ברוזה</span><br /><span style="font-family:Arial;"><strong>היכן מקבל:</strong> ת"א, ירושלים </span><br /><span style="font-family:Arial;"><strong>יצירת קשר:</strong> 02-5342457, 052-4542125 או דרך האתר: <a target="_blank" href="http://www.drbroza.co.il/">http://www.drbroza.co.il/</a></span><br /><span style="font-family:Arial;"><strong>הערות:</strong> רופא במח' פנימית בעבר והומאופת קלאסי היום. מייעץ בבניית תכנית חיסונים חלופית לילדים.</span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1538366270378067682-8250475686610502523?l=vaccinesinc.blogspot.com' alt='' /></div>vaccine.explorerhttp://www.blogger.com/profile/17691876676426024489noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-1538366270378067682.post-16335201025815802862011-08-31T00:02:00.010+03:002011-12-29T21:13:59.271+02:00<span style="color:#000066;">"לפעמים היית רוצה להיות שם במקום הבת שלך, רק כדי לוודא שהיא מקבלת את ההחלטה הנכונה."</span><br /><span style="font-size:85%;"><span style="color:#000066;"><span style="font-family:arial;">מסר פרסומי של יצרנית חיסון הפפילומה (חיסון סרטן צוואר הרחם) גרדסיל</span> </span></span><br /><br /><span style="font-family:arial;">איימי פינגל, אמה של זדה, קיבלה החלטה לא-נכונה, החלטה עליה היא מצטערת עד עצם היום הזה. ההחלטה הזו הרסה את חייה של זדה, את חייה של איימי ובעצם את כל משפחת פינגל. </span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;">זוהי זדה פינגל (Zeda Pingel) בגיל 13 - נערה בריאה ותלמידה מצטיינת:</span><br /><br /><a href="http://4.bp.blogspot.com/-N5cCw1a17-Q/TfQEVjlTpwI/AAAAAAAAAGw/JRqi82_kCBc/s1600/Zeda00.jpg"><img style="MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 147px; FLOAT: right; HEIGHT: 154px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5617119403613333250" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/-N5cCw1a17-Q/TfQEVjlTpwI/AAAAAAAAAGw/JRqi82_kCBc/s320/Zeda00.jpg" /></a><a href="http://3.bp.blogspot.com/-i7CdMMnfW98/TfQEWO4wbDI/AAAAAAAAAG4/65xjWOZZR9o/s1600/Zeda0.jpg"><img style="MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 150px; FLOAT: right; HEIGHT: 156px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5617119415237635122" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/-i7CdMMnfW98/TfQEWO4wbDI/AAAAAAAAAG4/65xjWOZZR9o/s320/Zeda0.jpg" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><br /><br /><span style="font-family:arial;">בנובמבר 2008, בעת ביקור שגרתי אצל הרופא, הסכימה איימי להצעתו לתת לזדה את חיסון הפפילומה (HPV) גרדסיל. איימי לא חשבה פעמיים וזדה קיבלה את הזריקה הראשונה בסדרה.</span><a name='more'></a><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;">שבוע לאחר מכן זדה החלה להתלונן על כאבי ראש ותחושה כללית רעה. איימי לא חשדה בכלום והציעה לה לשכב ולנוח. בחלוף עוד שבועיים, בעת נסיעה באוטו עם משפחתה, זדה התמוטטה והובהלה לבית-החולים המקומי ושם לאחר סדרה של בדיקות שלא העלו דבר, הרופאים קבעו שהיא כנראה מזייפת את המחלה שלה. במהלך ארבעה ימים בבית-החולים הידרדר מצבה של זדה: היא הפסיקה לדבר, לאכול וללכת ואיבדה את השליטה על הסוגרים שלה. כאמור, כל הבדיקות שנעשו לה – MRI, CAT, EEG, ועוד – לא העלו דבר. הרופא של זדה (זה שהמליץ על החיסון) עדיין טען שזדה "מזייפת" את מצבה ואין לה כל בעיה. פסיכאטר שבדק אותה קבע שהיא אינה "מזייפת" את מחלתה.<br />זדה הועברה לבית-החולים גדול יותר באינדיאנפוליס, אך גם שם הבדיקות לא העלו דבר והרופאים שוב האשימו את זדה בכך ש"היא עושה זאת לעצמה". הם התקינו מצלמת וידאו שצילמה את זדה מסביב לשעון על מנת לתפוס אותה בעת "זיוף" מחלתה. מצבה של זדה המשיך להידרדר: היא איבדה את היכולת לנשום בעצמה וצינור הוחדר לקנה הנשימה שלה, נוסף על צינור הזנה אליו כבר היתה מחוברת מאז שאיבדה את היכולת לאכול.</span><br /><br /><span style="font-family:arial;">לאחר ארבעה חודשים בבית-החולים, ללא שיפור משמעותי במצבה הועברה זדה לבית משפחתה. רופאיה אמרו לאיימי שהם אינם יודעים מה קרה לבתה אך הם בטוחים ש"החיסון אינו אשם במצבה". זאת, למרות שבאותו הזמן כבר היו עשרות דיווחים על תופעות דומות אצל נערות שהתחסנו בגרדסיל.</span><br /><br /><span style="font-family:arial;">כיום, יוני 2011, מצבה של זדה לא השתפר באופן משמעותי. היא מרותקת למיטת בית-חולים המוצבת בחדר-המגורים בבית המשפחה. היא ממשיכה להיות מחוברת לצינורות המזרימים אויר לריאותיה ומזון לקיבתה, וכמעט ואינה מגיבה לסביבתה. איימי עזבה את עבודתה על-מנת לספק לבתה טיפול רפואי מסביב לשעון.</span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;">כך נראית מציאות-חייה של זדה כיום: </span><br /><br /><a href="http://4.bp.blogspot.com/-r7FjC19yGNU/TfQGHkIX9aI/AAAAAAAAAHw/05Bnf9fI7UA/s1600/Zeda5.jpg"><img style="MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 320px; FLOAT: right; HEIGHT: 224px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5617121362265503138" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/-r7FjC19yGNU/TfQGHkIX9aI/AAAAAAAAAHw/05Bnf9fI7UA/s320/Zeda5.jpg" /></a><a href="http://3.bp.blogspot.com/-wg_XMW5yL5c/TfQGDzbpFPI/AAAAAAAAAHo/NiO75tku6Io/s1600/Zeda4.jpg"><img style="MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 320px; FLOAT: right; HEIGHT: 224px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5617121297653372146" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/-wg_XMW5yL5c/TfQGDzbpFPI/AAAAAAAAAHo/NiO75tku6Io/s320/Zeda4.jpg" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><a href="http://4.bp.blogspot.com/-js1TmjuKDtA/TfQF8jt_lnI/AAAAAAAAAHY/KFIjVuHVIMs/s1600/Zeda2.jpg"><img style="MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 320px; FLOAT: right; HEIGHT: 223px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5617121173176292978" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/-js1TmjuKDtA/TfQF8jt_lnI/AAAAAAAAAHY/KFIjVuHVIMs/s320/Zeda2.jpg" /></a><a href="http://4.bp.blogspot.com/-uKR0KkFx0UY/TfQF8VqcxXI/AAAAAAAAAHQ/vqeUhCJFkCg/s1600/Zeda1.jpg"><img style="MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 320px; FLOAT: right; HEIGHT: 225px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5617121169403331954" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/-uKR0KkFx0UY/TfQF8VqcxXI/AAAAAAAAAHQ/vqeUhCJFkCg/s320/Zeda1.jpg" /></a><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><a href="http://3.bp.blogspot.com/-Iu3tyZH-98w/TfQLo-CROVI/AAAAAAAAAH4/NXYb-KySC70/s1600/Zeda3.jpg"><img style="MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 320px; FLOAT: right; HEIGHT: 226px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5617127433713039698" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/-Iu3tyZH-98w/TfQLo-CROVI/AAAAAAAAAH4/NXYb-KySC70/s320/Zeda3.jpg" /></a><span style="font-family:arial;"></span><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><br /><span style="font-family:Arial;"></span><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><span style="font-family:Arial;"></span><br /><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;">כיום, בנוסף לטיפול בבתה איימי פועלת בכדי להזהיר הורים מפני קבלת ההחלטה הלא-נכונה.<br /></span><br /><span style="font-family:arial;">[עדכון - 27.11.2011] זדה פינגל מופיעה בכתבה על הגרדסיל של תחנת טלוויזיה באינדיאנה. ראו בסרטון הזה, דקה 1:37 [<a href="http://www.wishtv.com/dpp/health/hpv-vaccine-miracle-or-menace" target="_blank">כאן</a>]. ע"פ הכתבה נראה שמצבה לא השתנה מהותית.</span><br /><span style="font-family:arial;"><br />--------------------------<br /><br /><span style="color:#990000;"><strong><span style="font-size:130%;">חשוב לדעת ולהבין:</span></strong><br /></span>אין מדובר פה רק על מקרה עגום ונדיר של פגיעה חמורה מחיסון. הסיפור של זדה אינו נדיר כלל וכלל: ניתן למצוא באינטרנט תיעוד של עשרות מקרים דומים, שחלקם אף הסתיימו במוות (ראו לינקים בסוף המאמר).</span><br /><br /><span style="font-family:arial;">מ</span><span style="font-family:arial;">ה שמדאיג במיוחד לנוכח ניסיונה המר של זדה פינגל ושל נערות רבות אחרות הוא זה:<br />* ברוב המקרים לרופאים אין כלל מושג מה הגורם למחלתה של הנערה ויכולתם לעזור לה מוגבלת או אף אינה קיימת.</span><br /><span style="font-family:arial;">* הרופאים אינם מעיזים לקשר בין התופעות החמורות והחיסון, למרות שהנערה היתה בריאה לגמרי לפני קבלת החיסון ולמרות שהם אינם יכולים להציע כל גורם סביר אחר למצבה של הנערה.</span><br /><br /><span style="font-family:arial;">המשמעות של דברים אלו היא חמורה: חוסר הרצון של הממסד הרפואי להתמודד עם העובדה שהחיסון גורם לנזקים קשים מבטל את הסיכוי לפיתוח טיפול רפואי אפקטיבי, ובעצם דן את מרבית הנפגעות לחיים של סבל. אותם רופאים שהמליצו ולחצו על האימהות לחסן את בנותיהן ממהרים - לאחר הפגיעה - להפנות את גבם ולהכחיש כל קשר לחיסון.<br /></span><span style="font-family:arial;">שתיקת הכבשים של הרופאים, קשר השתיקה של רשויות הבריאות בארה"ב והשיווק חסר המעצורים של החיסון מבטיחים לנו שנערות ונשים רבות עוד ייפגעו מחיסון הפפילומה. </span><br /><br /><span style="font-family:arial;"><strong>אל תהיי אחת מהן. </strong><br /><br /></span><span style="font-family:arial;"></span><span style="font-family:arial;">--------------------------</span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;"><strong><span style="color:#660000;">שמונה דברים שלא ידעתם לגבי החיסון לסרטן צוואר הרחם:<br /></span></strong><br />* ד"ר דיאן הרפר, חוקרת בעלת שם עולמי בתחום וירוס הפפילומה שהיתה שותפה לתכנון וביצוע המבדקים הקליניים של הגרדסיל, יצאה בצורה חסרת תקדים כנגד שיווק החיסון. בכתבה של רשת CBS אמרה, בין השאר, ד"ר הרפר: "דווחו מספיק תופעות לוואי חמורות בעקבות הגרדסיל כך שעלול להתברר שהחיסון מסוכן יותר מהמחלה אותה הוא מתיימר למנוע" - [<a href="http://www.cbsnews.com/stories/2009/08/19/cbsnews_investigates/main5253431.shtml" target="_blank">כאן</a>] </span><br /><br /><span style="font-family:arial;">* יעילות החיסון פחותה בהרבה מהמספרים בהם נוקבות היצרניות. ד"ר אמנון להד מהחוג לרפואת משפחה באוניברסיטה העברית מגלה מה היה שיעור ההגנה האמיתי של החיסון במבדקים הקליניים שנערכו לו - [<a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1097847&amp;contrassID=1&amp;subContrassID=11&amp;sbSubContrassID=0" target="_blank">כאן</a>]<br /><br />* יעילות החיסון פוחתת בצורה משמעותית לאחר תחילת קיום יחסי מין. זו הסיבה שאגודת הסרטן האמריקאית אינה ממליצה עליו לנשים מעל גיל 19 - [<a href="http://www.cancer.org/Cancer/CancerCauses/OtherCarcinogens/InfectiousAgents/HPV/HumanPapillomaVirusandHPVVaccinesFAQ/hpv-faq-who-should-get-hpv-vaccines" target="_blank">כאן</a>]<br /><br />* בארה"ב, אימהות לנערות ונשים צעירות שנפגעו קשה או מתו כתוצאה מהחיסון הקימו אתר הנקרא "האמת על הגרדסיל" (Truth About Gardasil) - [<a href="http://truthaboutgardasil.org/" target="_blank">כאן</a>]<br /></span><br /><span style="font-family:arial;">* בבריטניה, נערה התמוטטה כשעה לאחר קבלת חיסון הסרבריקס ומתה שעות אחדות אחר-כך. קראו כיצד טויח המקרה "הלא נעים" הזה - [<a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/blog-post_23.html" target="_blank">כאן</a>]</span><br /><br /><span style="font-family:arial;">* במהלך הניסויים הקליניים של הגרדסיל כ-75% ממשתתפות הניסוי לקו במהלכו בבעיה רפואית משמעותית. קראו כיצד הצליחה היצרנית לעקוף את "הבעיה הקטנה" הזו [<a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/09/blog-post.html" target="_blank">כאן</a>]<br /></span><span style="font-family:arial;"><br />* רשויות הבריאות בארה"ב, חוזרות וטוענות שהחיסון בטוח, למרות שהן מעולם לא בדקו לעומק ולו מקרה אחד של פגיעה חמורה מהחיסון (כדוגמת המקרה של זדה פינגל) - [<a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/03/doctors.html" target="_blank">כאן</a>]<br /><br />* יצרניות החיסון משקיעות סכומים עצומים בשיווק החיסונים. אחת הדרכים העיקריות היא רתימת רופאי נשים לשיווק החיסון. ראו דוגמה אחת כזו - [<a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/06/blog-post_19.html" target="_blank">כאן</a>]</span><br /><span style="font-family:Arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;">--------------------------<br /><br />קישורים נוספים:<br /><br />* סיפורה של זדה פינגל, כפי שמתואר ע"י אמה (הסיפור הרביעי מלמעלה בדף) - [</span><a href="http://www.ageofautism.com/2010/11/sanevax-reports-on-another-gardasil-injury-13-year-old-zedas-story.html" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:Arial;"><span style="font-family:arial;">]<br /><br /><span style="font-family:arial;">* אתר "האמת על הגרדסיל" אותו הקימו אימהות לנערות ונשים שנפגעו קשה או מתו כתוצאה מהחיסון - [<a href="http://truthaboutgardasil.org/" target="_blank">כאן</a>]</span></span></span><br /><span style="font-family:Arial;"><span style="font-family:arial;"><span style="font-family:arial;"></span><span style="font-family:arial;">- דף באתר המתאר כמה ממקרי המוות לאחר החיסון - [<a href="http://truthaboutgardasil.org/memorial/" target="_blank">כאן</a>] </span><br /><span style="font-family:arial;">- דף באתר המתאר פגיעות חמורות לאחר החיסון - [<a href="http://truthaboutgardasil.org/injuries/" target="_blank">כאן</a>]</span><br /><span style="font-family:arial;">- דף נוסף של פגיעות חמורות (הכולל גם את סיפורה של זדה) - [<a href="http://truthaboutgardasil.org/injuries-continued/" target="_blank">כאן</a>] </span><br /></span></span><br /><span style="font-family:Arial;"><span style="font-family:arial;">* ראיון עם ד"ר דיאן הרפר בו היא מספקת נתונים מקיפים וברורים לגבי חיסוני ה-HPV - [<a href="http://www.huffingtonpost.com/marcia-g-yerman/an-interview-with-dr-dian_b_405472.html" target="_blank">כאן</a>] </span></span><br /><span style="font-family:Arial;"><span style="font-family:arial;"><br /><span style="font-family:arial;">* בריטני, נפגעת החיסון מדברת - [<a href="http://www.youtube.com/watch?v=0gCVCP8BFrU" target="_blank">כאן</a>]</span><br /><br /><span style="font-family:arial;">* בקה, נפגעת נוספת, מדברת - [<a href="http://www.youtube.com/watch?v=3lkuU0t3rqA" target="_blank">כאן</a>]</span><br /><br />* כריסטינה נפטרה לאחר קבלת החיסון - [<a href="http://www.youtube.com/watch?v=-zkVrPIPSJw" target="_blank">כאן</a>]</span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;">* קישור לאתר דיווח על תופעות לוואי מחיסון סרטן צוואר הרחם (מוצג דו"ח על אישפוזים לאחר החיסון – 2,199 נכון לכתיבת שורות אלו) - [<a href="http://www.medalerts.org/vaersdb/findfield.php?TABLE=ON&amp;GROUP1=AGE&amp;EVENTS=ON&amp;VAX[]=HPV&amp;VAX[]=HPV2&amp;VAX[]=HPV4&amp;HOSPITAL=Yes" target="_blank">כאן</a>]</span><br /></span><br /><br /><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;color:#330033;">מאמרים נוספים:</span><br /></span><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;"><span style="color:#000000;">*</span> <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/03/doctors.html">לאן נעלמו מקרי המוות והפגיעות החמורות שדווחו בעקבות חיסון הגרדסיל?</a></span></span><span style="font-family:arial;"><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/03/doctors.html"><br /></a></span><span style="font-size:85%;"><span style="font-family:arial;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/blog-post_21.html">גרדסיל: חיסון בטוח ויעיל או חיסון מסוכן ומיותר?</a> </span></span><span style="font-family:arial;"><br /><span style="font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/05/8.html">לבתי החלו התקפי אפילפסיה בעקבות החיסון לסרטן צוואר הרחם </a></span></span><span style="font-family:arial;"></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1538366270378067682-1633520102581580286?l=vaccinesinc.blogspot.com' alt='' /></div>vaccine.explorerhttp://www.blogger.com/profile/17691876676426024489noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-1538366270378067682.post-24369381181600550842011-07-01T23:58:00.002+03:002011-07-02T01:32:16.076+03:00<span style="font-family:arial;">במרץ 2006 פירסם העיתון דיילי מייל ראיון עם מי שהיה המדען הראשי של מש' הבריאות הבריטי. זהו ראיון חשוב במיוחד.<br />אני מביא בזאת את תרגום הראיון לעברית (בהשמטה של מספר פיסקאות פחות רלוונטיות), ולאחריו כמה הערות שלי.<br /></span><br />------------------------------------------<br /><br /><strong><span style="font-size:130%;">המדען הראשי לשעבר של מש' הבריאות הבריטי: החששות מה-MMR מתממשים<br /></span>Former science chief: MMR fears coming true<br /></strong>22 מרץ 2006<br />(הראיון המקורי - [<a href="http://www.dailymail.co.uk/health/article-376203/Former-science-chief-MMR-fears-coming-true.html" target="_blank">כאן</a>])<br /><br />פקיד ממשלה בכיר לשעבר, ששימש כאחראי על תחום בטיחות תרופות, מאשים את הממשלה ב"שאננות שהיא לחלוטין חסרת הסבר" בכל הנוגע לחיסון ה-MMR לילדים.<br /><br />ד"ר פיטר פלטשר, שהיה המדען הראשי (Chief Scientific Officer) במשרד הבריאות, אמר שאם יתברר שהחיסון גורם לאוטיזם "סירובן של הממשלות לבחון כיאות את הסיכונים יהפוך זאת לאחת השערוריות הגדולות בהסטוריה של הרפואה".<br />ד"ר פלטשר הוסיף שלאחר שנתן הסכמתו להיות עד מומחה לנושא בטיחות תרופות מטעמם של הורים, הוא קיבל לידיו והתעמק באלפי מסמכים הקשורים לתיק, ולציבור יש זכות לראות מסמכים אלו.<br /><br />לטענתו, הוא ראה "הצטברות איתנה של ראיות" ממדענים ברחבי העולם שהחיסון לחצבת, חזרת ואדמת (MMR) גורם לנזק מוחי לילדים מסוימים.<br />אבל, הוא הוסיף: "ישנם אנשים בעלי עוצמה בעמדות מפתח בבריטניה ומחוצה-לה, שהמוניטין והקריירה שלהם תלויות בשאלת בטיחות חיסון ה-MMR, ואנשים אלו מוכנים לעשות כמעט הכל בכדי להגן על עצמם."<a name='more'></a><br />...<br /><br />בשנות ה-70 המאוחרות ד"ר פלטשר שימש כמדען הראשי של משרד הבריאות הבריטי וגם כיועץ רפואי לועדת בטיחות התרופות, כלומר, הוא היה אחראי על ההחלטות לגבי בטיחותם של חיסונים חדשים. הוא הביע לראשונה את חששותיו לגבי ה-MMR בשנת 2001, באומרו שמבדקי הבטיחות של החיסון לפני הכנסתו לשימוש בבריטניה היו לקויים (inadequate). עכשיו, הוא אומר, נראה שהחששות התאורטיים שהעלה הופכים למציאות.<br /><br />הוא אמר שהעלייה בשיעור האוטיזם והשיפור בהבנה המדעית לגבי הקשר בין אוטיזם ומחלות מעי (bowel disease) שכנעו אותו שהאשם עלול להיות חיסון ה-MMR. עוד הוסיף: "ישנה הצטברות מתמדת של נתונים רפואיים ומדעיים שוירוס החצבת החי ב-MMR עלול לגרום לנזק למערכת החיסונית, למוח ולמעיים, בתת-קבוצה של ילדים פגיעים. אין בנמצא ראיה מדעית אחת חותכת, אין 'אקדח מעשן', כיוון שזו תופעת לוואי חדשה. כשמדובר בנזק מחיסונים לילדים צעירים מאוד, קשה יותר להוכיח את הקשר. אבל, הדבר החשוב הוא שישנה הצטברות מתמדת של ראיות ממספר אוניברסיטאות מכובדות, בתי-חולים ומעבדות מסביב לעולם. יש הרבה מדי ראיות מכדי שנוכל להתעלם מכך. למרות זאת, נראה שהרשויות שמחות לעשות בדיוק את זה - להתעלם."<br /><br /><strong>מדוע בעיה כה גדולה בתחום בריאות הציבור אינה זוכה להתיחסות יותר רצינית מהממשלה?<br /></strong>ד"ר פלטשר אומר שהוא מוצא ש"השאננות הזו היא חסרת-הסבר לחלוטין" לאור העליה העצומה ברחבי העולם במקרי האוטיזם הרגרסיבי ומחלות מעיים דלקתיות בילדים, שנקשרו לראשונה לוירוס החצבת החי בחיסון ה-MMR בשנת 1998 על ידי ד"ר אנדרו וויקפילד.<br /><br />"כשמדענים העלו לראשונה חששות מקשר אפשרי בין מחלת "הפרה המשוגעת" וזן חדש של מחלת קרויצפלד-יעקב (CJD) הן גילו זאת בסך-הכל ב-20-30 חולים. כולם נכנסו לפאניקה ומיליונים של פרות נשחטו," אמר ד"ר פלטשר.<br />"לעומת זאת, ישנה עליה של פי 10 בשיעור האוטיזם וצורות נלוות של נזק מוחי ב-15 השנה האחרונות, התואמת באופן גס את תחילת השימוש ב-MMR. ישנה גם עליה מדאיגה ביותר במחלות מעיים דלקתיות בילדים ובבעיות הקשורת למערכת החיסונית (למשל, סכרת) ואף אחד מהרשויות אפילו לא יודה שזה מתרחש, שלא לדבר על חקירת הגורמים לכך."<br /><br />הוא הוסיף עוד ש"אין מצב" שהעליה של פי עשרה בשיעור האוטיזם יכולה להיות תוצאה של אבחון משופר ושינויים בהגדרות, כפי שנטען על ידי רשויות הבריאות. "ישנה סבירות גבוהה שלפחות חלק מהעליה הזו קשורה לחיסונים" הוא אמר. "אבל מה שזה לא יהיה, מדוע הממשלה אינה מתיחסת באופן יותר רציני לבעיה הענקית הזו?"<br /><br />הישירות בה הוא מתבטא וודאי תעורר את זעמן של רשויות הבריאות שהוציאו מיליונים של ליש"ט בבניית אמון הציבור בחיסון ה-MMR מאז הצהרתו של ד"ר וויקפילד ב-1998. אבל ד"ר פלטשר אומר שהממשלה מערערת את אמון הציבור בבטיחות החיסונים בכך שהיא מסרבת לבצע מחקר קליני מדוקדק של ה-MMR שישלול את החשש שהוא גורם נזק לילדים.<br />הוא הוסיף שהסיכונים לנזק מוחי ונזק למעיים מזריקות ה-MMR, כנראה גבוהים הרבה יותר בילדים להם יש אח או אחות עם סכרת, שהיא מחלה של המערכת החיסונית. "זהו איתות קליני חזק מאוד האומר שחלק מהילדים חשופים לסכנות מה-MMR בגלל המערכת החיסונית שלהם. מדוע אין הממשלה חוקרת זאת לעומק, תוך שימוש בחלק קטן מהמיליונים שהיא מוציאה על פרסום ויחסי-ציבור להגברת שיעור ההתחסנות ב-MMR?"<br /><br />ד"ר פלטשר, עכשיו בפנסיה לאחר קריירה מכובדת של 40 שנה בתחום המדעי-רפואי בבריטניה, ארה"ב ואירופה, אומר שללא מחקר כגון זה רשויות הבריאות אינן יכולות לבטל את החששות מה-MMR. "זה בהחלט אפשרי שהמערכת החיסונית של מיעוט קטן מהילדים אינה יכולה להתמודד עם שלושת הוירוסים החיים שבחיסון ה-MMR, כמו גם עם העומס ההולך וגדל של החיסונים ככלל."<br /><br />עוד הוא אמר, שהחליט לדבר בפומבי בגלל דאגה עמוקה מחוסר הטיפול בילדים אוטיסטים עם מחלות מעיים, כפי שפורסם בדיילי-מייל לפני שבועיים.<br />...<br /><br />ממשרד הבריאות הבריטי נמסר: "ה-MMR הוא עדיין ההגנה הטובה ביותר מחצבת, חזרת ואדמת. ארגון הבריאות העולמי קבע שפרופיל הבטיחות שלו מצוין וישנן עדויות רבות המראות שילדים שקיבלו את חיסון ה-MMR אינם בסיכון גבוה יותר לאוטיזם מאלו שלא קיבלו אותו."<br /><br />-----------------------------<br /><br /><span style="font-family:arial;">דברים כדורבנות... ד"ר פלטשר, בסגנון בריטי מנומס מותח ביקורת קשה על מש' הבריאות הבריטי ומאשים אותו בטיוח מכוון של סכנות ה-MMR, ובעקיפין גם באחריות לפחות לחלק מהעליה העצומה בשיעור האוטיזם.<br /><br />מדוע הראיון כה חשוב?<br />- כיוון שד"ר פלטשר הוא אדם המכיר את מערכת הבריאות הבריטית לפני ולפנים.<br />- כיוון שד"ר פלטשר היה שותף בעצמו (בסוף שנות ה-70) לקבלת החלטות הנוגע לבטיחות חיסונים בבריטניה, כלומר הוא מכיר את הנושא ואת השיקולים הרלוונטיים היטב.<br />- כיוון שד"ר פלטשר תמך ותומך בתוכנית החיסונים, ועל כן הביקורת שלו עוד יותר מודגשת.<br />- כיוון שד"ר פלטשר למד היטב את נושא בטיחות חיסון ה-MMR והקשר שלו למחלות מעי דלקתיות בילדים.<br />- כיוון שלד"ר פלטשר לא היה דבר להרוויח מיציאה כנגד הממסד.<br /><br />עד היום, רק מיעוט זעום של אנשי רשויות הבריאות היו אמיצים מספיק בכדי לומר את האמת על החיסונים בפומבי. שנתיים לאחר ראיון זה, הצטרפה לקבוצה המכובדת הזו גם ראש ה-NIH לשעבר ד"ר ברנדין הילי [<a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/01/blog-post_5653.html" target="_blank">כאן</a>].<br /><br />מציאות חיינו המורכבת והעמוסה במידע אינה מאפשרת לנו ללמוד לעומק כל אספקט בחיינו. אנו מוצאים את עצמנו, לעיתים מזומנות, מסתמכים על דעתם של מומחים.<br />אני מציע לכם להסתמך על דבריו של ד"ר פלטשר - כי דברי אמת הם.</span><br /><span style="font-family:Arial;"></span><br /><span style="font-family:Arial;">להבדיל ממומחים רבים אחרים המתבטאים בנושא, אין לו דבר להרוויח מדבריו - זולת מצפון שקט.</span><br /><span style="font-family:Arial;"></span><br /><br /><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;color:#330033;">מאמרים נוספים:</span><br /></span><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;"><span style="color:#000000;">*</span> <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/03/7.html">עדות נפגעי החיסונים (7): עומר הפסיק לדבר לאחר החיסון בגיל שנה וחודשיים</a></span></span><br /><span style="font-size:85%;"><span style="font-family:arial;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/08/autism-yesterday.html">ניתן לרפא אוטיזם- Autism Yesterday</a></span></span><span style="font-family:arial;"><br /><span style="font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/10/blog-post.html">היכן כל הילדים שנסוגו לאוטיזם חודש ל-פ-נ-י חיסוני גיל שנה?</a></span></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1538366270378067682-2436938118160055084?l=vaccinesinc.blogspot.com' alt='' /></div>vaccine.explorerhttp://www.blogger.com/profile/17691876676426024489noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-1538366270378067682.post-77066334422610138122011-06-12T15:20:00.016+03:002011-06-22T12:38:27.106+03:00<span style="font-family:arial;">פורמלדהייד (Formaldehyde) הוא כימיקל המשמש בתעשיות רבות בתהליך היצור של לוחות עץ, דבקים, בדים, אריזות נייר, וחומרי בידוד. בנוסף הוא משמש גם כחומר מחטא כנגד חיידקים ופטריות וכחומר משמר בתחום הרפואי ובבתי-לוויות.<br /><br />לפורמלדהייד ישנם נזקים ידועים בטווח הקצר אך השפעתו בטווח הארוך לא נחקרה מספיק במשך שנים.<br />כבר בשנת 1987 הוכנס הפורמלדהייד לרשימת החומרים החשודים כמסרטנים ע"י הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית (EPA). ואילו עתה, ב-2011, הוכנס הפורמלדהייד לרשימת החומרים המסרטנים על ידי מש' הבריאות האמריקאי (HHS) ועל ידי הסוכנות הבינלאומית למחקר הסרטן (IARC).<br /><a name='more'></a><br />הנה עמוד המוקדש לפורמלדהייד באתר מכון הסרטן האמריקאי - [</span><a href="http://www.cancer.gov/cancertopics/factsheet/Risk/formaldehyde" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">].<br />והנה ידיעה בנושא מהניו-יורק טיימס – [</span><a href="http://www.nytimes.com/2011/06/11/health/11cancer.html?_r=3&amp;partner=rss&amp;emc=rss" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">] </span><br /><span style="font-family:arial;"><br /><a href="http://4.bp.blogspot.com/-Z1iVAwRi8NA/Tf0yT149vPI/AAAAAAAAAIA/QNcXHHWhndI/s1600/corrosive.jpg"><img style="MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 151px; FLOAT: right; HEIGHT: 163px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5619703226493156594" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/-Z1iVAwRi8NA/Tf0yT149vPI/AAAAAAAAAIA/QNcXHHWhndI/s320/corrosive.jpg" /></a><a href="http://1.bp.blogspot.com/-Z1k71QbPgvk/Tf0yUKixbAI/AAAAAAAAAII/CJSMU1Em_Qw/s1600/toxic.jpg"><img style="MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 158px; FLOAT: right; HEIGHT: 163px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5619703232037219330" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/-Z1k71QbPgvk/Tf0yUKixbAI/AAAAAAAAAII/CJSMU1Em_Qw/s320/toxic.jpg" /></a>מדוע אני מעלה את הנושא הזה?<br />בשני העמודים להם צירפתי לינק למעלה מוזכרות הסכנות להם נחשפים עובדים בתעשייות בהם יש שימוש בפורמלדהייד, והעובדה שמחקרים שבדקו מגזרים אלו מצאו סיכון מוגבר לסרטן ככל שהעובד נחשף יותר לחומר. העובדים נחשפו לחומר דרך שאיפתו או מגע בעור.<br /><br />מה ש"שכחו" להזכיר היא העובדה שפורמלדהייד נמצא בריכוזים משמעותיים בחלק ניכר מחיסוני התינוקות, שם הוא מוזרק ישירות לגוף התינוק.<br /><br />כן, קראתם נכון. חומר החשוד כמסרטן כבר מתחילת שנות ה-80 (ואולי עוד לפני כן) מוזרק כל יום למאות תינוקות בישראל ועשרות מיליונים בעולם. נכון להיום, החומר הזה כבר אינו "חשוד" כמסרטן – <strong>הוא נקבע כמסרטן חד וחלק</strong>.<br /><br />והוא עדיין נמצא בחיסוני התינוקות ולא מצאתי אף ידיעה האומרת שמישהו שוקל להוציא אותו משם.<br /><br />באיזה חיסונים נמצא הפורמלדהייד?<br /><br />- כל חיסוני המחומשת למיניהם<br />- חיסוני DT (דיפטריה וטטנוס)<br />- חיסון Hib<br />- חיסון הפטיטיס A<br />- חיסון הפטיטיס B (של חברת מרק)<br />- חלק מחיסוני השפעת (למשל Fluvax).<br /><br />בידקו בעצמכם בעלוני החיסונים [</span><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2011/05/blog-post.html" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]. חפשו את המילה Formaldehyde.<br /><br />כלומר, לגופו של תינוק ישראלי שהוריו מחסנים אותו על פי תוכנית מש' הבריאות מוזרק הפורמלדהייד בין 6 ל-8 פעמים בשנתיים הראשונות לחייו.</span><br /><br /><span style="font-family:arial;">ומה אומרים לנו מומחי החיסונים כששואלים אותם לגבי הפורמלדהייד? התשובה המקובלת היא "יש הרבה חומרים מסרטנים בסביבה. זה הכל ענין של מינון וכמות הפורמלדהייד בחיסונים מזערית". שימו לב, הם בד"כ לא יגידו שהמינון בחיסונים אינו מזיק, והסיבה לכך פשוטה: <strong>הם לא יודעים</strong>.<br />השפעתו של פורמלדהייד על גוף התינוק מעולם לא נבדקה בניסוי קליני. לא נבדקה גם השפעתו על התינוק כחלק מקוקטייל החומרים הנמצא בחיסון (ומשתנה מחיסון לחיסון). אולי הנזק שגורם הפורמלדהייד מוגבר כשהוא מעורבב עם חומרים אחרים בחיסון? אף אחד אינו יודע בוודאות.<br /><br />כמו התימרוסל (Thimerosal) הידוע לשמצה, הפורמלדהייד הוכנס לחיסונים כבר במחצית הראשונה של המאה ה-20, עוד לפני שהמושג "ניסוי קליני אקראי כפול סמיות עם קבוצת ביקורת" בכלל בא לעולם. בעברית פשוטה: החומר הזה הוכנס לחיסונים ללא כל בדיקה משמעותית לגבי השפעותיו על גוף התינוק: לא בדיקה של השפעות לטווח קצר וודאי לא בדיקה של השפעות בטווח הארוך (כידוע, השפעתם של חומרים מסרטנים ניכרת לעיתים רק לאחר עשרות שנים).<br /><br />המחקרים שכן נערכו לגבי הפורמלדהייד התמקדו בהשפעתו בבליעה או שאיפה, בהקשר של התעשיות בהם נעשה בו שימוש. הנבדקים היו אנשים מבוגרים ולא תינוקות. האם ממחקרים אלו ניתן להסיק לגבי הכמות "הבטוחה" להזרקה לגוף של תינוק בן יומו? תומכי החיסונים טוענים שכן.<br /><strong>האם יש להם הוכחה מדעית לכך? לא</strong>. </span><br /><span style="font-family:arial;"><br />אז בפעם הבא שתקראו את המומחה התורן שמגן על הזרקת פורמלדהייד לתינוקות בטענה שגם "קפה וסוכר מסרטנים, הכל שאלה של כמות", תחשבו האם הייתם רוצים שלגופו של התינוק שלכם יוחדר חומר שבטיחותו בחיסונים מעולם לא נבדקה, ושדף המפרט שלו מתאר אותו כך [</span><a href="http://msds.chem.ox.ac.uk/FO/formaldehyde.html" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]: </span><br /><span style="font-family:arial;"><br />Causes burns. Very toxic by inhalation, ingestion and through skin absorption. Readily absorbed through skin. Probable human carcinogen. Mutagen. May cause damage to kidneys. May cause allergic reactions. May cause sensitisation. May cause heritable genetic damage. Lachrymator at levels from less than 20 ppm upwards. Very destructive of mucous membranes and upper respiratory tract, eyes and skin.<br />"גורם לכוויות. רעיל מאוד לנשימה, בליעה, ולמגע בעור. נספג בקלות דרך העור. קרוב לוודאי שמסרטן לבני אדם. מוטאגני (גורם למוטציות). עלול לגרם לנזק לכליות. עלול לגרום לתגובות אלרגניות. עלול לגרום לרגישות-יתר. עלול לגרום לנזק גנטי תורשתי. מדמיע ברמות פחותות מ-20 יחידות למיליון. הרסני מאוד לרקמות ריריות ולקנה הנשימה, עיניים ועור."</span><br /><span style="font-family:arial;"><br />המממ... לא ממש נשמע כמו כוס הקפה שלכם, לא? </span><span style="font-family:arial;"><br /></span><span style="font-family:arial;"><br /><br /></span><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;color:#330033;">מאמרים נוספים:</span><br /></span><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;"><span style="color:#000000;">*</span> <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/2-dtp.html">עדות נפגעי החיסונים (2): לאחר חיסון DTP החלו אצל בתנו פירכוסים</a></span></span><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/2-dtp.html"><br /></a><span style="font-size:85%;"><span style="font-family:arial;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2011/05/blog-post_19.html">שתי דקות בחייה של אמא לילד אוטיסט</a></span></span><span style="font-family:arial;"><br /><span style="font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/01/blog-post_10.html">מי הם ההורים שלא מחסנים?</a> </span></span><span style="font-family:arial;"></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1538366270378067682-7706633442261013812?l=vaccinesinc.blogspot.com' alt='' /></div>vaccine.explorerhttp://www.blogger.com/profile/17691876676426024489noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-1538366270378067682.post-21723933706118362672011-05-30T23:42:00.013+03:002011-05-31T12:19:47.790+03:00<span style="font-family:arial;">היום אני רוצה לעסוק באחת הקלישאות השחוקות ביותר של תעשיית החיסונים, והיא: "תועלת החיסונים עולה לאין-ערוך על נזקיהם" (יש לטענה הזו מספר וריאציות).<br />בדרך כלל, בפוסט מעין זה, אני פותח בהבאת ציטטות מפי תומכי החיסונים להדגמת דברי. הפעם לא אטרח. הקלישאה הזו כל-כך נפוצה שכמעט בכל מאמר או כתבה בנושא יופיע הקטע בו המומחה התורן ישים ידו על החזה ויישבע אמונים לתעשיית החיסונים: "...למרות כך וכך וכך, יש לזכור שתועלת החיסונים עולה בהרבה על תופעות הלוואי הנדירות שלהם... בלה, בלה...".<br /><br />בחמש דקות הבאות, אני אוכיח לכם בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שכל אותם מומחים - חיילים נאמנים של תעשיית החיסונים החוזרים על המנטרה הזו - פשוט משקרים, או, במקרה הטוב, חוטאים בבורות ובחוסר הבנה קיצוני של המציאות.<br /><a name='more'></a><br />אז מה היה לנו במשפט הזה של "תועלת החיסון עולה בהרבה על נזקיו"? מצד אחד יש את "התועלת" מהחיסונים, קרי, ההפחתה לכאורה בתמותה ותחלואה ממחלות, ומהצד השני ה"נזקים" של החיסונים, כלומר, מחלות ותסמונות שונות הנגרמות לכאורה מקבלת החיסונים. בלשון מתמטית פשוטה מדובר על משוואה (אי-שיוויון): בצד אחד התועלת ובצד שני הנזק.<br /><br />ובכן, וודאי תסכימו איתי שעל-מנת לומר משפט כגון "תועלת ה-X עולה על נזקיו" צריך אדם לדעת, במידה רבה, את הכמות העומדת בשני צידי המשוואה. לא הייתם מעלים על דעתכם שאדם יאמר משפט כמו "תועלת עישון מקטרת עולה בהרבה על הנזק שלה" מבלי שטרח לקבל מושג סביר על התועלת והנזק הכרוכים בעישון מקטרת, לא?<br />אז תתפלאו... מסתבר, שבעולם החיסונים לא חלים חוקי ההגיון והמוסר הבסיסיים ביותר (כפי שתראו להלן). אז בואו ונבדוק מה ידוע לרפואה לגבי התועלת והנזק של החיסונים.<br /><br />נתחיל מהתועלת:<br />צד זה של המשוואה ידוע במידה מסוימת (יש שיאמרו במידה רבה). ברוב (או כל) מדינות המערב יש מערכות לדיווח על מקרי תחלואה ומוות ממחלות זיהומיות המכוסות ע"י החיסונים. בישראל, למשל, יש מעקב אחרי התחלואה בשעלת, דיפטריה וטטנוס בערך מאז קום המדינה. מחלות אחרות (חזרת, אבעבועות רוח) נכנסו למעקב רק בשנים מאוחרות יותר (אמצע שנות ה-70).<br /><br />המעקב אחר תחלואה במחלות נגדן מחסנים, בהחלט מאפשר בסיס כלשהו להערכת התועלת של החיסונים. עם זאת, גם לשימוש בנתונים הללו יש מגבלות ומהסיבות הבאות:<br />- במקרים רבים יש אבחון שגוי של המחלה ועל כן הדיווח יסודו בטעות (למשל באבחון חצבת).<br />- במחלות מסוימות החיסון בולם מחלה מזן אחד אך "מעודד" מחלה מזן מתחרה (למשל אלו הנגרמות ע"י חיידק הפנאומוקוק וחיידק ה-Hib). כך המחלה (הזן) נגדה מחסנים נבלמה אבל ע"ח עליה של זן אחר.<br />- קשה להפריד את הירידה במחלות מתנאים סביבתיים כמו שיפור בסניטציה, היגיינה, תזונה, וכו'. ראו על כך [</span><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/blog-post.html" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">].<br />יש עוד לזכור שמי שאוסף את הנתונים הינה מערכת רפואית שיש לה אינטרס ברור ומובנה בתמיכה בחיסונים.<br /><br />אבל, המידע החלקי לגבי צד "התועלת" במשוואה הוא כאין ואפס לבעיתיות של צד "הנזק": שם אין כמעט נתונים!<br /><br />שימו לב למשפט הבא כי זהו המשפט החשוב ביותר בפוסט הזה:<br /><br /><strong>אין אף מדינה בעולם בה יש מערכת מחייבת למעקב אחר נזקי חיסונים. אי לכך אין בנמצא ידע אמין לגבי היקף נזקי החיסונים.<br /><br /></strong>בישראל, אין כלל מערכת לאיסוף נתונים לגבי תופעות לוואי של חיסונים. המשמעות היא זו: למשרד הבריאות בישראל אין מושג קלוש לגבי שכיחות תופעות הלוואי מחיסונים בארץ - קלות, בינוניות או חמורות. ומה עושה משרד הבריאות עם דיווחים על תופעות לוואי לחיסונים שבכל זאת מגיעים אליו? רק אלוהים יודע. הוא בטח לא מתייחס אליהן ברצינות, כפי שניתן לראות [</span><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/12/60.html" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">].<br /><br />בארה"ב, המדינה המובילה את תחום החיסונים, ישנה מערכת דיווח לא מחייבת על נזקי חיסונים. מערכת "לא מחייבת" היא מערכת בה אין לאף גורם חובה לדווח על תופעות לוואי. (למעשה, מערכת VAERS האמריקאית מחייבת דיווח על תופעות לוואי מגורם אחד בלבד – יצרניות החיסון.) במצב זה של חוסר חובת דיווח, לא יפלא שגם אנשי ה-CDC וה-FDA האחראים עליה מגדירים אותה ככלי "גס" (crude tool) ומודים שהמערכת לוקה "בדיווח-חסר משמעותי" ("significant under-reporting of events") [</span><a href="http://www.fda.gov/downloads/Safety/MedWatch/UCM168497.pdf" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">].</span><br /><span style="font-family:arial;">ד"ר דיוויד קסלר, מנהל ה-FDA בשנים 1990-1997 פרסם מאמר ב-JAMA וכתב: "למרות שה-FDA מקבל דיווחים רבים על תופעות לוואי, אלו מייצגים רק חלק קטן (fraction) מהמקרים החמורים בהם נתקלים במערכת הבריאות." ההערכות המקובלות הן שלמערכת VAERS (ומערכות לא מחייבות דומות) מדווחים רק בין 1 ל-10 אחוז מהמקרים בפועל. ד"ר קסלר, נוקב במספר של 1% דיווח בהשוואה למקרים בפועל [</span><a href="http://www.fda.gov/downloads/Safety/MedWatch/UCM201419.pdf" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">].<br /><br />אפילו התומכות הקנאיות ביותר של החיסונים (קרי, היצרניות ורשויות הבריאות) מודות שלחיסונים יש תופעות לוואי קשות, אך בדרך-כלל נוקבות במספרים של נזק לאחד למיליון או משהו בסדר-הגודל הזה. אתם יכולים לפתוח את עלון היצרן של כל חיסון ולראות את רשימת תופעות הלוואי, חלקן קשות מאוד, המקושרות לכל חיסון וחיסון (חפשו את המילה "adverse" בעלונים של החיסונים המופיעים בישראל [</span><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2011/05/blog-post.html" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]). הרשויות גם מודות שאין נתונים על ההיקף האמיתי של תופעות הלוואי מהרגע שהחיסון מגיע לשוק: "כשהמוצר עוזב את הסביבה המבוקרת של ניסויים קליניים ועובר לשימוש רחב-היקף, היכולת לקבוע את שכיחות תופעות הלוואי מוטלת בספק." [</span><a href="http://www.fda.gov/downloads/Safety/MedWatch/UCM168497.pdf" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]<br /><br />לאחרונה, התפרסמה ב-YNET כתבה המעלה שאלה דומה: מדוע אין מערכת לניטור נזקי תרופות בישראל? [</span><a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3994525,00.html" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">] מסתבר, שבדומה לחיסונים, גם בנושא התרופות יש בעיה קשה. הנה מספר ציטוטים מהכתבה והשלכותיהם לתחום החיסונים: </span><br /><span style="font-family:arial;"><br />- "<strong>כשתרופה חדשה יוצאת לשוק, היא עדיין לא נוסתה על אוכלוסיות שלמות: ילדים, קשישים, לעיתים אפילו נשים. לכן יש תופעות שרואים אותן רק בשלב השימוש, בקרב מספרים גדולים של חולים.</strong>". בחיסונים המצב אף גרוע יותר: כל אוכלוסית התינוקות מקבלת את החיסון, כולל פגים, תינוקות שבריאותם לקויה, תינוקות עם פגיעות מיוחדת למרכיבי החיסון, ועוד. בנוסף, תינוקות מקבלים שילובי חיסונים שלא נבדקו מעולם בניסוי קליני.<br /><br />- " <strong>צריך לצאת מנקודת ההנחה שכשתרופה מאושרת לשימוש, אנחנו יודעים פחות או יותר על 50% מתופעות הלוואי הפוטנציאליות שלה. זה אומר ש-50% נוספים נגלה רק אחרי שכולם ישתמשו בה.</strong>" הדבר נכון אף יותר לגבי חיסוני תינוקות, היות ותינוקות פגיעים הרבה יותר ממבוגרים לתרופות וחיסונים.<br /><br />- "<strong>שתי בעיות מונעות מהרופא לדווח: למלא טופס זה כאב ראש, ותמיד קיים החשש שמי שדיווח ייחשד ברשלנות. במדינות המתקדמות ביותר היקף הדיווחים מגיע ל-10%-5% מכלל התופעות הקיימות, בארץ מדובר אולי על שברירי אחוזים.</strong>" ושוב, בתחום החיסונים המצב גרוע עוד יותר: הרופאים לומדים "שהחיסונים הם בטוחים ואין להם תופעות לוואי משמעותיות" ולכן יש סיכוי נמוך אף יותר שהם יקשרו בעיה רפואית עם החיסון. בארה"ב, הבעיה עוד חמורה יותר: רופאי הילדים שבמרפאותיהם ניתנים החיסונים מקבלים הכנסות באופן ישיר ממתן (מכירת) חיסונים. לא מפתיע שאין להם כל תמריץ לכרות את הענף עליו הם יושבים.<br /><br />בואו ונסכם:<br />* מוסכם על כולם שלחיסונים יש תופעות לוואי רבות ומגוונות, חלקן חמורות ביותר.<br />* מוסכם על כולם שהמקורות האפשריים לנתונים על נזקי חיסונים הם תוצאות ניסויים קליניים ומערכות לדיווח על נזקי חיסונים.<br />* מוסכם על כולם שניסויים קליניים בחיסונים (כמו גם בתרופות) אינם יכולים למצוא את כל תופעות הלוואי הנגרמות מהם, או לנבא את שיעורם בפועל לאחר שהחיסון משווק לכלל האוכלוסיה.<br />* מוסכם על כולם שלמערכת לדיווח על נזקי חיסונים <u>שאינה מחייבת</u> מדווח רק אחוז קטן מהמקרים בפועל.<br />* מוסכם על כולם שבמדינת ישראל אין כלל מערכת לדיווח על נזקי חיסונים ושהמערכת בארה"ב (עליה נסמכות רשויות הבריאות של העולם המערבי) לוקה בתת-דיווח גבוה מאוד.<br /><br />לא צריך להיות מדען טילים על מנת להבין שבמצב הנתון אין למערכת הבריאות בישראל (כמו גם למקבילותיה בארה"ב או בכל מדינה אחרת בעולם) מושג קלוש לגבי ההיקף האמיתי של הנזקים (תופעות הלוואי) שגורמים החיסונים. לא צריך להיות פרופסור ללוגיקה בשביל להבין <strong>שלא ניתן להגיד "תועלתו של X עולה לאין ערוך על נזקיו" אם יש מושג חלקי בלבד לגבי צד התועלת - ויש רק ידע קלוש לגבי צד הנזקים</strong>.<br /></span><br /><span style="font-family:arial;">אז בפעם הבא שתקראו את המומחה התורן הנשבע ש"תועלת החיסון עולה... בלה, בלה ובלה" שאלו את עצמכם האם אותו "מומחה" יודע את העובדות לאשורן (שאז הוא פשוט אינו אומר אמת) או שהוא אינו יודע אותן ופשוט חוזר כמו תוכי על דברי אחרים (שאז הוא מפגין חוסר מקצועיות וחוסר שיקול דעת חמורים).<br /></span><br /><span style="font-family:arial;">וכשהרופא שלכם יחזור על האמירה הזו באוזניכם ויטען שאלו הנתונים בספרות המקצועית, עימדו על שלכם והתעקשו איתו שיבדוק ויספר לכם על מה מבוססים הנתונים שהביא ומה מידת הדיוק שלהם. מי יודע, אולי עוד תצליחו ללמד אותו משהו חדש...</span><br /><br />------------------------<br /><br /><span style="font-family:arial;"><em>לפני פרסום הפוסט הזה שלחתי מייל לדוברת משרד הבריאות עינב שימרון-גרינבוים ובו הצגתי שאלות לגבי קיומה ונחיצותה של מערכת לדיווח על נזקי חיסונים בישראל. משרד הדוברת אישר את קבלת פנייתי אך עד עצם היום הזה לא טרח לענות לי, למרות בקשות חוזרות ונשנות.</em></span><br /><span style="font-family:arial;"><em>כל אחד מהקוראים רשאי, ואף חייב, להסיק מכך את המסקנות המתבקשות.</em></span><br /><br /><br /><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;color:#330033;">מאמרים נוספים:</span><br /></span><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;"><span style="color:#000000;">*</span> <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2011/03/blog-post.html">המחקר שלא יערך לעולם</a></span></span><span style="font-family:arial;"><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2011/03/blog-post.html"><br /></a></span><span style="font-size:85%;"><span style="font-family:arial;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/03/7.html">עומר הפסיק לדבר לאחר החיסון בגיל שנה וחודשיים</a> </span></span><span style="font-family:arial;"><br /><span style="font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/06/blog-post_19.html">הגילוי הנאות של ד"ר אפרים סיגלר</a> </span></span><span style="font-family:arial;"></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1538366270378067682-2172393370611836267?l=vaccinesinc.blogspot.com' alt='' /></div>vaccine.explorerhttp://www.blogger.com/profile/17691876676426024489noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-1538366270378067682.post-44155153099755023312011-05-19T16:38:00.018+03:002011-11-10T01:07:16.403+02:00הקטע הבא נכתב ע"י ליסה ג'ויס גואז, אם לילד אוטיסט. (המקור באנגלית: [<a href="http://www.gaia-health.com/articles451/000457-normalization-autism.shtml" target="_blank">כאן</a>])<br /><br /><span style="font-family:arial;">היום הוא יום ראשון, 15 למאי 2011. דייב בעלי והוריו לקחו את בתנו מדיסון למוזיאון בספרינגפילד. אני נשארתי בבית כדי ללמד עשיית צרכים בסיר את בני האוטיסט נואה (נוח) בן ה-4, ואת בני "הרגיל" ליאם בן ה-3. </span><br /><span style="font-family:arial;"><br /><a href="http://2.bp.blogspot.com/-K2vg1kV77EU/TdUfhOHaunI/AAAAAAAAAGk/PkQe0IKnvzc/s1600/LJ%2BGoes%2Band%2BKids.jpg"><img style="MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 220px; FLOAT: right; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5608423566545173106" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/-K2vg1kV77EU/TdUfhOHaunI/AAAAAAAAAGk/PkQe0IKnvzc/s320/LJ%2BGoes%2Band%2BKids.jpg" /></a>זהו יום סגרירי וקר במיוחד של חודש מאי בשיקגו, כך שטיולי ההפוגה התכופים מחוץ לבית אינם באים בחשבון עבורנו. אני מתכווננת לקחת את שניהם לשרותים כל חצי שעה. זהו מאבק עצום כיון שבננו ליאם, למרות שהוא כבר יודע להשתמש בשרותים בוחר שלא לעשות כן, בגלל שאחיו הגדול נואה "לא הולך". אז שניהם צורחים ובוכים בהסטריה בכל פעם שאני לוקחת אותם לשרותים. ליאם רואה את נואה מתנהג בצורה הזו, ולמרות שהוא מדבר מצוין ויודע לומר "איכסה קקי, תחליפי לי", הוא מיישר קו עם אחיו הגדול. אני מודה על כך שלפחות הוא לא היה איתי בטיפול בשבוע שעבר כשנואה נצמד מאחורה לילדה בת 11, בזמן שניסיתי לנהל שיחה עם התראפיסטית שלו, או כשהוא נתן לשכנתי הנפלאה סטירה שכל חטאה היה שניסתה למנוע ממנו לרוץ לכביש.<br /></span><a name='more'></a><br /><span style="font-family:arial;">בהפוגות שבין "היציאות" אני מנסה להתחיל להכין ארוחת ערב כשנואה מחליט שהוא צריך ללכת לשרותים. הוא הלך לאזור השרותים כדי להוריד את החיתול שלו ואת הבגדים (להלביש אותו בחזרה חיתול ובגדים לאחר שפשט אותם זה משהו שאנחנו עושים עד 37 פעמים ביום). משם, הוא פנה לכיוון החדר של בתנו, שם הוא חרבן בזריזות על כל המיטה שלה. הוא כבר חודש על דיאטה נטולת גלוטן וקזאין כך שהצואה שלו מוזרה, תדירה מאוד, ותמיד במרקם נוזלי או דייסתי. הפעם זה היה דייסתי וזה היה יכול למלא צנצנת של ליטר. כמות מדהימה, כיוון שבבוקר כבר היו לו שלוש יציאות קודמות. הוא לקח את הרקבובית המצחינה הזו וזרק אותה על התקרה, מרח אותה על הפנים שלו, על הקירות ועל השטיח השעיר של בתי.</span><br /><br /><span style="font-family:arial;">לאחר מכן, הוא רץ לחדר השינה שלנו כשגוש של הדבר הזה מרוח לו על הרגל, והתגלגל בין הסדינים הלבנים שלנו ועל כיסוי המיטה. הוא גרר את ידיו המרוחות בחרא לאורך הקירות וסיים את מסע הצואה שלו בכך שמרח את גלליו האחרונים על שידת הצעצוע שלו ועל ספריו. אז, נואה רץ במורד המדרגות, נתקל באחיו הקטן ליאם ושניהם התפוצצו מצחוק.<br />כל הסיפור הזה נמשך פחות מ-2 דקות, שזה קצת פחות מפרק הזמן שבדרך-כלל לוקח לי להתאפס ולצעוק ברחבי הבית - "איפה נואה?!"<br /><br />2 דקות.<br /><br />בנה של חברתי ג'ינג'ר יצא מהבית שלהם בשבוע שעבר וכבר היה במרחק שני רחובות לפני שמצאו אותו.<br /><br />2 דקות.<br /><br />אני לא הולכת לייפות את זה. בננו ליאם – הולכות להיות לו בעיות. שתי הדקות האלו, אני לא יודעת... זה רק... ההיקף של החורבן, כמויות הצואה שאני מנקה כל יום, וחוסר היכולת המוחלט של נואה להבין כמה מגעיל זה היה, וכמות העבודה שתידרש להתחיל לנקות ולחטא את הכל, איפה בכלל להתחיל – החרא בפה שלו, בשיער, בחדר של אחותו?<br />נפלתי על ברכי ופשוט התחלתי לבכות. אני מתכוונת – ממש להתייפח.<br /><br />יש לי מערכת יחסים מבוססת עם אלוהים, כיון שבעבר כבר הייתי חולה אנושה וענייה ממש, שני מצבים קיומיים שיביאו אותך מהר מאוד ליחסי קירבה אינטימיים עם הקדוש-ברוך-הוא. אבל בפעם הזו, במקום התפילה הרגילה שלי לשלווה, "אלוהים, אנה הייה עימי, הכל יעבור, כל דבר בזמנו, אני מתפללת אליך בלב שמח ואסיר תודה", הפעם הזו, נעצתי את עיני ישר בתקרה עם בגדי המכוסים בחרא וחומרי הניקוי וצעקתי (צעקתי!) "<span style="font-size:130%;"><strong>קיבינימט, תתקן את זה! תתקן אותו לעזאזל! תקן את זה! תקן את זה עכשיו! תקן את הבית המחורבן הזה ותקן את הילד הזה, כי אני לא מסוגלת, ואני לא יכולה לעשות את זה! מה אתה רוצה ממני? אני לא יכולה לסבול את זה יותר!</strong></span>"<br /></span><br /><span style="font-family:arial;">נואה המשיך לרוץ לכל הכיוונים כמו איזה פרא אדם, הולך בתוך הצואה שלו ומפזר אותה על המדרגות ועל המעקה. התכופפתי, הפנים שלי פגעו בחתיכת שטיח מרוחה באתם-יודעים-מה ופשוט שחררתי הכל. ליאם זחל אלי מהמיטת-תינוק שלו (אני שמה אותו שם במצבים כאלו, לשמור עליו בטוח ונקי מחרא ככל שניתן) בא אלי, טפח לי על הגב ואמר "זה בסדר אמא, זה בסדר."<br /><br />כהערת אגב, אלו מכם שאולי מרגישים שאני מביישת את בני בכך שאני משתפת את הסיפורים האלו (החרא, ההיצמדות מאחור והסטירה) זה חיוני שתבינו שההתנהגויות האלו אינן של נואה שלי. המעשים האלו הם תוצאה של פגיעה חיסונית קשה במערכת הנוירולוגית והעצבית שלו. הוא אינו יכול והוא <span style="font-size:130%;"><strong>לא יהיה</strong></span> מוחזק כאחראי למעשים הללו. בדיוק כמו שאנחנו לא צועקים לקטוע רגליים "הי בחור, אתה לא יכול ללכת כמו שצריך?" שלא תעיזו להגיד לבן שלי ל"התנהג יפה". הוא <span style="font-size:130%;"><strong>אינו יכול</strong></span>. המוח שלו נהרס. אני פשוט מטפלת ודואגת להריסות שנשארו - הנפש היפה, הנעימה ויוצאת הדופן של ילד קטן, הלכוד בתוך גוף שנמצא במלחמה עם עצמו. אני, בהתלהבות וביודעין, נתתי את המוח החושב שלו למרק (Merck), סאנופי פסטר (Sanofi Pasteur), ווויאת' (Wyeth), מבלי לדעת שהם לא בדקו את האפקט המשולב של החיסונים שלהם. אי אפשר להאשים את נואה על השיפוט הלקוי שלי, ועל נכונותי לתת לחבר'ה עם החלוקים הלבנים לחשוב במקומי ועבורי.<br /><br />חברים, אתם הולכים לראות בקרוב כמות גדולה של דיווחים, נתונים ומידע המיועדים לגרום לכם לחשוב שאוטיזם תמיד היה פה. </span><br /><span style="font-family:arial;">אתם עומדים לשמוע על כל אותם "טיפולים" חדשים ומבטיחים, כלומר, תרופות שנמצאות בפיתוח, שיעזרו לילדים שלנו. </span><br /><span style="font-family:arial;">אני מנחשת שאתם הולכים גם לראות המון-המון סיפורים של "הרגשה טובה" על ילדים אוטיסטים בתפקוד גבוה שיכולים להטיס מטוסים, לנהוג במכוניות כיבוי אש, לשאת נאומים ולרוץ מרתונים. הסיפורים האלו נהדרים ואני מצדיעה לילדים הללו על הישגיהם. </span><br /><span style="font-family:arial;">בכל אופן, כל זה נועד למנוע מכם להבין שיש לנו בעיה אמיתית, מגפה אמיתית המתחוללת לנוכח עינינו. </span><br /><span style="font-family:arial;">אני מבטיחה לכם שהילדים המתפקדים הללו לא היו עושים במכנסיים שלהם איזה 9 פעמים ביום בגלל וירוס החצבת במעיים שלהם. בעצם, אני לא יודעת, אולי הם כן היו עושים, אבל ההורים שלהם הביאו אותם לרופאים המתאימים והם החלימו. אני מבטיחה לכם שאת החלק הזה בסיפור "ההרגשה הטובה" שלהם – לא יספרו לכם.<br /></span><br /><span style="font-family:arial;">הבן שלי ניזוק ללא תקנה מחיסונים. אני אלחם למען החלמתו עד נשימתי האחרונה, אבל אלוהים, אלוהים, איני רוצה שזה יקרה לכם. אל תקבלו כמובן מאליו את מה שממסדים מיושנים ומנותקים מנסים למכור לכם במאמץ להשאר בתמונה. בלעדיכם – הם לא יכולים להתקיים. כל גננת או מורה שאני פוגשת מספרת לי שמעולם לא ראתה כמות כזו של אוטיזם או חוסר תפקוד נוירולוגי. הן מקוננות על המערכת שלא יכולה להתמודד עם הכמות העצומה של שירותים הדרושה לילדים הללו.<br /><br />גם הרופאים והאחיות <u>שלנו</u> כבר קלטו את זה. הם התחילו לפקוח את העיניים כיוון שזה התחיל כבר לפגוע במשפחות שלהם עצמם. בבקשה, כשאתן בוחנות את המידע שיהיה זמין לכן דרך כלי התקשורת, חישבו על אימהות כמוני, שאינן מקבלות אגורה על מה שהן כותבות ועושות. ותחשבו על הפרסומות שאתן רואות בין קטעי החדשות. תחשבו על הפגישות שלכן בטיפת-חלב ועל הפוסטרים שאתן רואות שם על הקירות. ותחשבו עלי, בוכה לאלוהים שלי, מקללת כמו מלח שיכור, מנסה בכל כוחי ומאודי לעבור רק עוד יום.<br /><br />איני רוצה את הרחמים שלכן. אני רוצה שתשכילו ותהיו אקטיביות. לנואה שלי, ולכל הילדים שלנו, תהיה תועלת עצומה מכך שאתן תיקחו את בריאותכן ואת בריאות ילדכן לידיים שלכן. עשו מה שנכון למשפחה שלכן <span style="font-size:130%;"><strong>ולעולם-לעולם</strong></span> אל תתנו למישהו אחר לקבל החלטות רפואיות חשובות - כמו חיסונים - במקומכן.<br /></span><br /><span style="font-family:times new roman;">ליסה ג'ויס גואז (Lisa Joyce Goes) </span><br /><span style="font-family:times new roman;">פייסבוק: </span><a href="http://www.facebook.com/ljgoes" target="_blank"><span style="font-family:times new roman;">http://www.facebook.com/ljgoes</span></a><span style="font-family:arial;"><span style="font-family:times new roman;"><br /></span><br /></span><span style="font-family:arial;"><br /><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;color:#330033;">מאמרים נוספים:</span><br /></span><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;"><span style="color:#000000;">*</span> <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/03/6.html">עדות נפגעי החיסונים (6): בני נסוג לאוטיזם לאחר החיסון המחומש בגיל שנה וחודש</a></span></span><span style="font-family:arial;"><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/1.html"><br /></a></span><span style="font-size:85%;"><span style="font-family:arial;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/08/b.html">מי לא מחסנת להפטיטיס B ביום הלידה?</a> </span></span><span style="font-family:arial;"><br /><span style="font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/01/blog-post_10.html">מי הם ההורים שלא מחסנים?</a></span></span><span style="font-family:arial;"><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/01/blog-post_10.html"> </a></span></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1538366270378067682-4415515309975502331?l=vaccinesinc.blogspot.com' alt='' /></div>vaccine.explorerhttp://www.blogger.com/profile/17691876676426024489noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-1538366270378067682.post-26208458638426080972011-05-11T01:22:00.004+03:002011-07-20T15:13:49.719+03:00<span style="font-family:arial;">דף זה כולל את עלון החיסון (עלון היצרן) של חיסוני השגרה הניתנים כעת בישראל (לתוכנית החיסונים – הקלק [<a href="http://vaccinedamagehub.org/wp-content/uploads/2011/05/israeli_vaccine_schedule_2010.jpg" target="_blank">כאן</a>]).<br /><br /><span style="font-size:130%;"><strong><span style="color:#990000;">חשוב</span></strong><span style="color:#660000;">:</span></span><span style="color:#660000;"><br /></span>שמות החיסונים (המוצרים) הניתנים בישראל לקוחים מ"תדריך החיסונים של משרד הבריאות" [</span><a href="http://www.health.gov.il/tadrih_hisunim/tadrich_hisunim.pdf" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">].<br />משרד הבריאות שומר לעצמו את הזכות לשנות את החיסונים הניתנים מעת לעת, ועל פי שיקוליו הבלעדיים.</span><br /><span style="font-family:arial;">אי לכך, אין וודאות מוחלטת שהחיסון שיקבל ילדכם, ילדתכם (או אתם) הוא זה המופיע בדף זה. מי שמעונין להסיר כל ספק באשר לחיסון ספציפי ייטיב לעשות עם יברר זאת עם משרד הבריאות או נותן החיסון (טיפת-חלב, בית-החולים, וכו').</span><br /><br /><span style="font-family:arial;"></span><span style="font-family:arial;">להלן רשימת החיסונים.</span><a name='more'></a><br /><span style="font-family:arial;"><br /><strong>הפטיטיס B (דלקת כבד נגיפית יBי)<br /></strong>* <span style="color:#000066;">Engerix B</span> - חברת GSK - חיסון כנגד הפטיטיס B לתינוקות, ילדים ומבוגרים [<a href="http://vaccinedamagehub.org/wp-content/uploads/2011/05/HepB_EngerixB_GSK.pdf" target="_blank">עלון</a>]<br />* <span style="color:#000066;">Twinrix</span> - חברת GSK - חיסון כנגד הפטיטיס A ו-B לתינוקות, ילדים ומבוגרים [<a href="http://vaccinedamagehub.org/wp-content/uploads/2011/05/HepA-HepB_Twinrix_GSK.pdf" target="_blank">עלון</a>]<br />* <span style="color:#000066;">Infanrix Hexa</span> - חברת GSK - חיסון משושה לתינוקות וילדים הכולל דיפטריה, טטנוס, שעלת, פוליו, Hib והפטיטיס B [<a href="http://vaccinedamagehub.org/wp-content/uploads/2011/05/DTaP-IPV-Hib-HepB_-Infanrix-Hexa_GSK.pdf" target="_blank">עלון</a>]<br /><br /><strong>הפטיטיס A (דלקת כבד נגיפית יAי)<br /></strong>* <span style="color:#000066;">Havrix</span> - חברת GSK - חיסון כנגד הפטיטיס A לילדים ומבוגרים [<a href="http://vaccinedamagehub.org/wp-content/uploads/2011/05/HepA_Havrix_GSK.pdf" target="_blank">עלון</a>]<br />* <span style="color:#000066;">Twinrix</span> - חברת GSK - חיסון כנגד הפטיטיס A ו-B לילדים ומבוגרים [<a href="http://vaccinedamagehub.org/wp-content/uploads/2011/05/HepA-HepB_Twinrix_GSK.pdf" target="_blank">עלון</a>]<br />* <span style="color:#000066;">Vaqta</span> - חברת Merck - חיסון כנגד הפטיטיס A לילדים ומבוגרים [<a href="http://vaccinedamagehub.org/wp-content/uploads/2011/05/HepA_Vaqta_Merck.pdf" target="_blank">עלון</a>]<br /><br /><strong>DTaP (דיפטריה, טטנוס ושעלת - "מחומשת")<br /></strong>* <span style="color:#000066;">Infanrix</span> - חברת GSK - חיסון לתינוקות וילדים הכולל דיפטריה, טטנוס ושעלת [<a href="http://vaccinedamagehub.org/wp-content/uploads/2011/05/DTaP_Infanrix_GSK.pdf" target="_blank">עלון</a>]<br />* <span style="color:#000066;">Infanrix - IPV</span> - חברת GSK - חיסון לתינוקות וילדים הכולל דיפטריה, טטנוס, שעלת ופוליו [<a href="http://vaccinedamagehub.org/wp-content/uploads/2011/05/DTaP-IPV_Infanrix-IPV_GSK.pdf" target="_blank">עלון</a>]<br />* <span style="color:#000066;">Infanrix - Hib</span> - חברת GSK - חיסון לתינוקות וילדים הכולל דיפטריה, טטנוס, שעלת ו-Hib [<a href="http://vaccinedamagehub.org/wp-content/uploads/2011/05/DTaP-Hib_Infanrix-Hib_GSK.pdf" target="_blank">עלון</a>]<br />* <span style="color:#000066;">Infanrix-IPV-Hib</span> - חברת GSK - חיסון מחומש לתינוקות וילדים הכולל דיפטריה, טטנוס, שעלת, פוליו, ו-Hib [<a href="http://www.drugs.com/uk/infanrix-ipv-hib-spc-6957.html" target="_blank">עלון</a>]<br />* <span style="color:#000066;">Infanrix Hexa</span> - חברת GSK - חיסון משושה לתינוקות וילדים הכולל דיפטריה, טטנוס, שעלת, פוליו, Hib והפטיטיס B [<a href="http://vaccinedamagehub.org/wp-content/uploads/2011/05/DTaP-IPV-Hib-HepB_-Infanrix-Hexa_GSK.pdf" target="_blank">עלון</a>]<br />* <span style="color:#000066;">Boostrix</span> - חברת GSK - חיסון למבוגרים הכולל דיפטריה, טטנוס ושעלת [<a href="http://vaccinedamagehub.org/wp-content/uploads/2011/05/DTaP_Boostrix_GSK.pdf" target="_blank">עלון</a>]<br />* <span style="color:#000066;">Boostrix - IPV</span> - חברת GSK - חיסון למבוגרים הכולל דיפטריה, טטנוס, שעלת ופוליו [<a href="http://vaccinedamagehub.org/wp-content/uploads/2011/05/DTaP-IPV_Boostrix-IPV_GSK.pdf" target="_blank">עלון</a>]<br /><br /><strong>DT (דיפטריה וטטנוס)<br /></strong>* <span style="color:#000066;">DT</span> - חברת Sanofi Pasteur - חיסון כנגד דיפטריה וטטנוס לתינוקות וילדים [<a href="http://vaccinedamagehub.org/wp-content/uploads/2011/05/DT_SanofiPasteur.pdf" target="_blank">עלון</a>]<br />* (ראו מעלה גם קומבינציות של חיסון DTaP)<br /><br /><strong>שעלת<br /></strong>* (ראו מעלה חיסון DTaP)<br /><br /><strong>טטנוס</strong><br />* <span style="color:#000066;">Tetavax</span> - חברת Sanofi Pasteur - חיסון כנגד טטנוס לתינוקות, ילדים ומבוגרים [<a href="http://vaccinedamagehub.org/wp-content/uploads/2011/05/Tetanus_TETAVAX_SanofiPasteur.pdf" target="_blank">עלון</a>]<br />* <span style="color:#000066;">DT</span> - חברת Sanofi Pasteur - חיסון כנגד דיפטריה וטטנוס לתינוקות וילדים [<a href="http://vaccinedamagehub.org/wp-content/uploads/2011/05/DT_SanofiPasteur.pdf" target="_blank">עלון</a>]<br />* (ראו מעלה גם קומבינציות של חיסון DTaP)<br /><br /><strong>פוליו</strong><br />* <span style="color:#000066;">Imovax Polio</span> - חברת Sanofi Pasteur - חיסון מומת כנגד פוליו לתינוקות, ילדים ומבוגרים [<a href="http://vaccinedamagehub.org/wp-content/uploads/2011/05/IPV_IMOVAX_SanofiPasteur.pdf" target="_blank">עלון</a>]<br />* (ראו מעלה גם קומבינציות של חיסון DTaP הכוללות רכיב פוליו)<br /><br /><strong>MMR (חצבת, חזרת ואדמת)<br /></strong>* <span style="color:#000066;">Priorix</span> - חברת GSK - חיסון כנגד חצבת, חזרת ואדמת לתינוקות, ילדים ומבוגרים [<a href="http://vaccinedamagehub.org/wp-content/uploads/2011/05/MMR_Priorix_GSK.pdf" target="_blank">עלון</a>]<br />* <span style="color:#000066;">Priorix Tetra</span> - חברת GSK -חיסון כנגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות-רוח לתינוקות, ילדים ומבוגרים [<a href="http://vaccinedamagehub.org/wp-content/uploads/2011/05/MMRV_PriorixTetra_GSK.pdf" target="_blank">עלון</a>]<br /><br /><strong>אבעבועות-רוח</strong><br />* <span style="color:#000066;">Varilrix</span> - חברת GSK - חיסון כנגד אבעבועות-רוח לתינוקות, ילדים ומבוגרים [<a href="http://vaccinedamagehub.org/wp-content/uploads/2011/05/Varicella_Varilrix_GSK.pdf" target="_blank">עלון</a>]<br />* <span style="color:#000066;">Priorix Tetra</span> - חברת GSK - חיסון כנגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות-רוח לתינוקות, ילדים ומבוגרים [<a href="http://vaccinedamagehub.org/wp-content/uploads/2011/05/MMRV_PriorixTetra_GSK.pdf" target="_blank">עלון</a>]<br /><br /><strong>פרבנאר </strong><br />*<span style="color:#000066;"> Prevnar 13</span> - חברת Wyeth - חיסון כנגד חיידק הפנאומוקוק לתינוקות [<a href="http://vaccinedamagehub.org/wp-content/uploads/2011/05/Prevnar13_Wyeth.pdf" target="_blank">עלון</a>]<br /><br /><strong>רוטה-וירוס</strong><br />* <span style="color:#000066;">Rotarix</span> - חברת GSK - חיסון כנגד רוטה-וירוס לתינוקות [<a href="http://vaccinedamagehub.org/wp-content/uploads/2011/05/Rota_Rotarix_GSK.pdf" target="_blank">עלון</a>]<br />* <span style="color:#000066;">Rotateq</span> - חברת Merck - חיסון כנגד רוטה-וירוס לתינוקות [<a href="http://vaccinedamagehub.org/wp-content/uploads/2011/05/Rota_Rotateq_Merck.pdf" target="_blank">עלון</a>]<br /><br /><strong>Hib (המופילוס אינפלואנזה)<br /></strong>* <span style="color:#000066;">ActHIB</span> - חברת Sanofi Pasteur - חיסון כנגד חיידק ה-Hib (או Haemophilus influenzae b) לתינוקות [<a href="http://vaccinedamagehub.org/wp-content/uploads/2011/05/Hib_ActHib_SanofiPasteur.pdf" target="_blank">עלון</a>]<br />* (ראו מעלה גם קומבינציות של חיסון DTaP)<br /><br /><strong>HPV (פפילומה)<br /></strong>* <span style="color:#000066;">Cervarix</span> - חברת GSK - חיסון כנגד HPV (פפילומה) לילדות, נערות ונשים [<a href="http://vaccinedamagehub.org/wp-content/uploads/2011/05/HPV_Cervarix_GSK_FDA.pdf" target="_blank">עלון</a>]<br />* <span style="color:#000066;">Gardasil</span> - חברת Merck - חיסון כנגד HPV (פפילומה) לילדות, נערות ונשים [<a href="http://vaccinedamagehub.org/wp-content/uploads/2011/05/HPV_Gardasil_Merck.pdf" target="_blank">עלון</a>]<br /><br /><strong>שפעת</strong><br />* <span style="color:#000066;">Fluarix</span> - חברת GSK - חיסון כנגד שפעת [<a href="http://vaccinedamagehub.org/wp-content/uploads/2011/05/Flu_Fluarix_GSK.pdf" target="_blank">עלון</a>]<br /><br />--------------------------<br /><br />במידה ולא מצאתם כאן את החיסון שאותו חיפשתם אתם מוזמנים לכתוב אלי ואנסה למצוא את העלון שלו. </span><br /><br /><br /><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;color:#330033;">מאמרים נוספים:</span><br /></span><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;"><span style="color:#000000;">*</span> <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/1.html">עדות נפגעי החיסונים (1): בני נסוג לאוטיזם לאחר חיסוני גיל שנה</a></span></span><span style="font-family:arial;"><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/1.html"><br /></a></span><span style="font-size:85%;"><span style="font-family:arial;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/05/blog-post.html">בענין המצגת של חיסוני הילדים: מכתב פתוח לאנשי שרות בריאות הציבור</a> </span></span><span style="font-family:arial;"><br /><span style="font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2011/03/blog-post.html">המחקר שלא יערך לעולם</a></span></span><span style="font-family:arial;"> </span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1538366270378067682-2620845863842608097?l=vaccinesinc.blogspot.com' alt='' /></div>vaccine.explorerhttp://www.blogger.com/profile/17691876676426024489noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-1538366270378067682.post-30389625740668617762011-03-07T22:54:00.012+02:002011-05-30T23:50:56.262+03:00<div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">מהו המחקר שרשויות הבריאות לעולם לא יערכו (וכמובן לא יספקו לו מימון)? מדוע לא נערך המחקר הזה ב-60 השנה בהן קיימות בעולם תוכניות חיסונים כלל-ארציות? כיצד מסבירות הרשויות את העובדה שמחקר זה מעולם לא נערך? האם הן יודעות מראש את תוצאותיו של המחקר ולכן נמנעות מלערוך אותו? ומה כל זה אומר על תוכנית החיסונים?</span></div><br /><a name='more'></a><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">במהלך עשרות השנים האחרונות נערכו אלפי מחקרים בתחום החיסונים. עשרות מיליארדים של דולרים הושקעו ע"י חברות תרופות, אוניברסיטאות, מכוני מחקר וגופים ממשלתיים במחקרים ביולוגיים, אימונולוגים, וירולוגייים, אפידמיולוגים, ביו-כימיים, ועוד, ועוד...<br />יש להניח שניתן ללמוד דבר-מה מכל מחקר שבוצע בתחום החיסונים אבל, כמו בתחומים אחרים, ניתן ללמוד הרבה-הרבה יותר דווקא <strong>מהמחקרים שלא בוצעו</strong>: מחקר שפורסם מוסיף (במקרה הטוב) כמה גרגירי חול לערימת הידע הקולקטיבי על חיסונים, אך לעומתו, מחקר שראוי היה שיערך אך מעולם לא בוצע, מספק לנו קרן לייזר החותכת היישר אל לב המאפליה של תעשית החיסונים, וחושף לאור את השקרים המניעים אותה.<br /><br />מחקר אחד כזה הוא <strong>השוואת בריאותם הכוללת של ילדים מחוסנים מול זו של ילדים שאינם מחוסנים</strong>.<br /><br />מי שעושה את צעדיו הראשונים בשביליו הפתלתלים של עולם החיסונים וודאי מרים גבותיו בתמיהה: האם זה המחקר שעבורו טרחת וכתבת את ההקדמה הזו? וודאי שנערך מחקר כזה! אין ספק שבוצע מחקר כזה!<br />אז זהו, שלא. מעולם לא נערך מחקר כזה. לא בישראל, לא בארה"ב ולא בשום מקום אחר בעולם המערבי. (אם אינכם מאמינים לי חפשו בעצמכם בגוגל: vaccinated vs. unvaccinated study וראו בעצמכם)<br /><br />כבר יותר מ-60 שנה שכולנו גדלים לתוך מסר המחלחל למוחנו מאלף מקורות שונים, השכם וערב: החיסונים מצילים אלפי ילדים ממוות ומתחלואה קשה... לא לחסן ילד זה אקט של הזנחה פושעת... ילדים מחוסנים בריאים יותר וחזקים יותר... וכו'.<br />..וכל אותו הזמן אין אפילו בדל של ראיה מדעית מוצקה לכך שהחיסונים "מספקים את הסחורה", קרי שבריאותם של ילדים מחוסנים אכן טובה יותר מזו של הלא-מחוסנים. אין הוכחה לכך מסיבה אחת פשוטה: המחקר הזה מעולם לא נערך.<br /><br />זה לא נראה לכם מוזר, שמעולם לא נערך מחקר המשווה ומסכם את שיעור האסתמה בקרב ילדים מחוסנים ולא-מחוסנים, כמו גם שיעור דלקות האוזניים, דלקת ריאות, אלרגיות, בעיות במערכת העיכול, שיעור האוטיזם, הפרעות קשב וריכוז, היפר-אקטיביות, וכו'? וכל זאת, כמובן, נוסף להשוואת שיעור התחלואה במחלות כנגדם מחסנים.<br /><br />בואו ונבחן את הענין בפרספקטיבה של נושא מרכזי אחר בתחום בריאות הציבור: עישון סיגריות.<br />דמיינו שלפני כמה עשרות שנים, מעלים מספר חוקרים את הטענה שעישון סיגריות פוגע בבריאות. על פי החוקרים, מעשנים כבדים נמצאים בסיכון גבוה לסרטן ריאות, מחלות ריאות, מחלות לב, סרטן בפה, סרטן בשלפוחית השתן ועוד שלל מחלות ובעיות.<br />יצרניות הסיגריות ורשויות הבריאות (זכרו, זהו תסריט דימיוני), מכחישות בתוקף את דברי החוקרים. אליהן מצטרפים איגודי הרופאים וחוקרים מובילים בתחום הסרטן, וכולם יחד טוענים במקהלה שאין כל ראיות מדעיות לכך שעישון סיגריות מזיק לבריאות.<br />עם זאת, לנוכח החשש הרווח בציבור מחליטות רשויות הבריאות, בעידודן הפעיל של חברות התרופות, לממן שורה של מחקרים בתחום עישון הטבק והשפעותיו על בריאות המעשנים. הרשויות מכנסות מסיבת עיתונאים ודובריהן מצהירים שלא ינוחו ולא ישקטו עד שיבררו את הנושא עד תומו.<br /></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">במהלך השנים הבאות מתפרסמים עשרות מחקרים המראים שעישון טבק אינו מזיק לבריאות: חמישה מחקרים, ממדינות שונות, המשווים בין אלו שעישנו קופסה ליום מול אלו שעישנו שתי קופסאות ליום, שלושה מחקרים המשווים בין מעשני מקטרת לסוגיה ובין מעשני סיגריות, מחקר המשווה בין מעשני מרלבורו ומעשני לאקי-סטרייק, מחקר המראה שלניקוטין רק קשר רופף לסרטן ריאות, מחקרים המראים שכמות הניקוטין אליה נחשף המעשן קטנה מריכוז גזי הפליטה של מכוניות בעיר ממוצעת, ומחקרים המראים שלא חלה עליה בסוגי הסרטן השונים עם העליה בעישון, וכו'.<br /></div></span><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">בעקבות פרסום המחקרים ממהרות הרשויות להכריז ש"הנושא סגור", ושהוכח בצורה ברורה וחותכת שלחששות הציבור אין כל בסיס מדעי. הציבור ברובו משתכנע, אבל ישנה קבוצה קטנה של מתנגדים שמצביעה על כך שלמרות מאות מיליוני הדולרים שהושקעו במחקרים, הרי הרשויות "שכחו" לבצע את המחקר שהוא אולי המתבקש מכולם:<br />השוואת בריאותם של מעשנים אל מול בריאותם של הלא-מעשנים.<br /><br />נשמע מטורף, לא?<br />האם מישהו היה קונה את הקביעה שסיגריות אינן מזיקות לבריאות למרות שהמחקר האלמנטרי ביותר היכול לספק הוכחה לנזק שהן גורמות – מעולם לא בוצע?<br />אכן, זה לגמרי בלתי סביר.<br /><br />אבל זה בדיוק מה שקורה בתחום החיסונים. מחקר המשווה את בריאותם הכוללת של ילדים מחוסנים מול בריאותם של ילדים לא-מחוסנים מעולם לא בוצע. אני חוזר: מעולם לא בוצע.<br /><br />מה אנו אמורים להסיק מכך שמעולם לא בוצע מחקר כה חשוב, כה אלמנטרי, מחקר שהוא פשוט לביצוע וכה מתבקש? קוראים יקרים, אנא עיצרו לרגע ונסו לחשוב בעצמכם מדוע לא נמצא המימון למחקר זה במשך יותר מ-60 שנה?<br />[אני רציני! אנא חישבו על הנושא הזה במשך 30 שניות. אל תמסמסו את המחשבה הזו – זה חשוב!]<br /><br />- 5 שניות<br />- 10<br />- 15<br />- 20<br />- 25<br />- 30 שניות<br /><br />נו, למה הגעתם..? מה יכולה להיות הסיבה..? </span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">בואו ונבחן כמה תשובות אפשריות:<br /></div></span><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">1. <strong>--- (אין תשובה)</strong>: זוהי ההתיחסות המקובלת של הרשויות לנושא – אי-התיחסות. חפשו כמה שתחפשו – כנראה שלא תמצאו כל ציטוט רלוונטי מפי גורם רשמי ברשויות הבריאות. עדיף לא להחריד שדים מרבצם.<br /></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">2. <strong>המחקר מסובך ביותר לביצוע כיוון שקשה לאתר ילדים שאינם מחוסנים</strong>: זו הטענה הנפוצה בקרב תועמלני החיסונים, כשהם עם הגב לקיר (קרי, אינם מצליחים לחמוק מעיסוק בנושא). טענה משוללת-יסוד, שלא לומר, שקרית במודע. אין כל קושי טכני לאתר בישראל (ועוד יותר מכך בארה"ב) כמה אלפי ילדים לא-מחוסנים לצורך מחקר. ההערכת המינימלית מדברת על אחוז אחד מכלל הילדים באוכלוסיה שאינו מחוסן כלל (כ-1,500 ילדים בשנתון בישראל, וכ-40,000 בארה"ב).<br /></div></span><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">3. <strong>המחקר אינו אתי</strong>: טענה מעט דימיונית המניחה שלצורך מחקר כזה צריך לא לחסן ילדים באופן אקטיבי ובכך "לשלול מהם את יתרונות החיסונים". כפי שנכתב למעלה, אין צורך ב"שלילת חיסונים" מתינוקות לצורך המחקר. ישנם מספיק תינוקות שהוריהם בוחרים שלא לחסנם כלל.<br /></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">4. <strong>אין צורך לחקור – הטענה כבר הוכחה</strong>: על פי טענה זו, הרי כבר עשרות מחקרים הוכיחו שבריאותם של ילדים מחוסנים טובה הרבה יותר ועל כן אין צורך בקיום המחקר הספציפי הזה. (טיעון מעגלי זה הוא כמו להטוט קלפים של נוכל זריזות-ידים בפינת הרחוב: איבדת את הריכוז לרגע - והכסף כבר אצלו...) כיצד "הוכח" שבריאות ילדים מחוסנים טובה יותר מזו של ילדים שאינם מחוסנים – אם המחקר המשווה ביניהם מעולם לא נעשה? (וזיכרו את הדוגמה ההיפותטית של הסיגריות). בכל עשרות או מאות המחקרים שנעשו מעולם לא הושוו שתי הקבוצות האלו. אף לא באחד. כמו אותו נוכל רחוב, תעשיית החיסונים מנסה לתעתע בנו כך שנחשוב שהשאלה כבר נשאלה ונענתה.<br /><br />אם חשבתם על תשובה שונה, אשמח אם תוסיפו אותה כתגובה למאמר. אני לא הצלחתי לחשוב על שום תשובה אפשרית נוספת, למעט... למעט התשובה ההגיונית והמתבקשת:<br /><br /><strong>רשויות הבריאות, מתוך מדיניות מכוונת ומודעת, אינן מעוניינות בעריכת מחקר המשווה בריאותם של ילדים מחוסנים לבריאותם של ילדים לא-מחוסנים</strong>. </span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">אין כל סיבה הגיונית אחרת. לו הן היו מעונינות בעריכת מחקר כזה הוא היה מבוצע כבר מזמן.<br /><br />האם ניתן ללמוד משהו מהמדיניות "התמוהה" הזו של רשויות הבריאות? האם ניתן להפיק ממנה תובנות ברורות ומעשיות שיקלו עלינו לנווט את דרכנו בסבך של ג'ונגל המידע והדעות הסותרות האופף את תוכנית החיסונים?<br />אני טוען שכן. כשמהרהרים בכך מעט, מצטיירת תמונה ברורה העולה מההחלטה לא לערוך את מחקר המחוסנים מול הלא-מחוסנים:<br />בריאותם של ילדים שאינם מחוסנים טובה הרבה יותר מזו של ילדים מחוסנים.<br />כן, קראתם נכון: ילדים לא-מחוסנים בריאים יותר!<br /><br />כיצד הגעתי למסקנה הזו? על דרך השלילה.<br /><br />נושא החיסונים הינו שנוי במחלוקת כבר עשרות שנים, ובמיוחד ב-15 השנה האחרונות. הגורמים האינטרסנטיים המעורבים בקלחת הזו עושים מאמצים אדירים על-מנת לשכנע את הציבור לחסן ולהתחסן, ומה יותר משכנע מאשר מחקר מדעי המראה שבריאותם של ילדים מחוסנים טובה יותר? הרי מחקר כזה ישמש כלי יעיל במיוחד "במיגור התעמולה של מתנגדי החיסונים ההזויים והבלתי-אחראיים" כפי שטוענים תומכי החיסונים.<br /></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">לנוכח מאות ואלפי המחקרים שמימנו רשויות הבריאות וחברות התרופות במשך השנים, מחקרים שמיצו כל זוית חיובית אפשרית של התועלת בחיסונים, האם עלינו להאמין שדווקא על המחקר האלמנטרי של מחוסנים מול לא-מחוסנים "דילגו" בטעות?<br />צריך אדם להיות תמים במיוחד בכדי לקבל את הטענה הזו. ומכאן, המסקנה המתבקשת היא שהעושים במלאכה יודעים היטב מה יהיו תוצאותיו של מחקר כזה, ועל כן, יעשו כל שביכולתם בכדי שהמחקר לעולם לא יערך. יתר על כן, תוצאות מחקר כזה יהיו כה ברורות לטובת הלא-מחוסנים, ששום תעלול סטטיסטי לא יוכל להפוך אותן.<br /><br />...ועל כן מחקר כזה מעולם לא נערך.</span></div><br /><br /><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;color:#330033;">מאמרים נוספים:</span><br /></span><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;"><span style="color:#000000;">*</span> <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/01/blog-post_5653.html">ראיון: רשויות הבריאות אינן חוקרות את הקשר חיסונים-אוטיזם</a></span></span><span style="font-family:arial;"><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/01/blog-post_5653.html"><br /></a></span><span style="font-size:85%;"><span style="font-family:arial;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/01/blog-post_10.html">מי הם ההורים שאינם מחסנים?</a> </span></span><span style="font-family:arial;"><br /><span style="font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/05/1.html">עדות: </a></span></span><span style="font-family:arial;font-size:85%;"><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/05/1.html">רונית החליטה לא לחסן את בנה הקטן</a></span><span style="font-family:arial;"> </span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1538366270378067682-3038962574066861776?l=vaccinesinc.blogspot.com' alt='' /></div>vaccine.explorerhttp://www.blogger.com/profile/17691876676426024489noreply@blogger.com8tag:blogger.com,1999:blog-1538366270378067682.post-6143906040298569572011-02-09T13:08:00.011+02:002011-02-09T16:23:10.973+02:00<div dir="ltr" align="left"><span style="font-family:arial;">In the past two decades there was a tremendous increase in a condition which used to be uncommon: regressive autism. Regressive Autism describes a situation in which infant development was completely normal until a certain age (e.g. 12 months). Suddenly, the baby begins to exhibit a regression lasting several months, gradually losing language, eye contact, communication and play skills. The toddler is eventually diagnosed with a neurological disorder on the autistic spectrum.<br /><a name='more'></a><br />Many parents of children who experienced regressive autism reported that their child's withdrawal followed their 1-one year vaccinations and in most cases was accompanied by illness such as a high fever, convulsions, diarrhea, vomiting, etc. Three such cases are documented in my blog, and searching the internet yields hundreds or even thousands of similar reports. Many of the parents are convinced that vaccines are responsible for their child's regression: whether it's the mercury load, the MMR vaccine, vaccines overload or some other reason - the fact is that the child was completely normal until his 1-year vaccinations.<br /><br />Facing a significant number of similar parent stories , the vaccine industry (health authorities, pharmaceutical companies, doctors, researchers and media) is compelled to do some major wriggling to try and convince the public that vaccines do not cause regressive autism. The typical explanation from the governmental-industrial representatives goes along these lines:<br />"<span style="color:#660000;">Autism just happens (or manifests itself) between the ages of one and two years at a time when vaccines are given, hence the (misguided) tendency to link it to vaccines.</span>"<br /><br />Let's see some typical examples:<br /><br />* "<em>About 20 percent of children with autism will regress between their first and second birthday," says Offit. "So statistically, it will have to happen where some children will get a vaccine. They will have been fine. They will get the vaccine, and they will not be fine anymore. And I think parents can reasonably ask the question, 'Is it the vaccine that did this?'</em>" <span style="font-size:85%;"><span style="color:#000066;">Dr. Paul Offit, chief of infectious diseases at the Children's Hospital of Philadelphia, Pennsylvania</span> [<a href="http://articles.cnn.com/2008-03-24/health/autism.vaccines_1_vaccines-and-autism-childhood-vaccines-thimerosal?_s=PM:HEALTH" target="_blank">here</a>]<br /></span><br />* <em>"Regression usually appears between a child's 1st and 3rd birthdays, a period during which they get shots 4 separate times. Do the calculations and you quickly realize that, every year, over 600 children will spiral into autism during the four 1-week periods that follow these 4 shot visits... just by pure, utter, random chance."</em> <span style="font-size:85%;"><span style="color:#000066;">Dr. Harvey Karp, pediatrician and author</span> [<a href="http://www.huffingtonpost.com/harvey-karp/cracking-the-autism-riddl_b_213730.html" target="_blank">here</a>]</span></span><br /></div><span style="font-family:arial;"><div dir="ltr" align="left"><br />* <em>"...Children with the regressive form of autism (a type of autism that develops after a period of normal development) tend to start to show symptoms around the time the MMR vaccine is given. This is likely a coincidence due to the age of children at the time they receive this vaccine."</em> <span style="font-size:85%;"><span style="color:#000066;">"What is Autism" MedHelp web-site</span> [<a href="http://www.medhelp.org/medical-information/show/2781/Autism" target="_blank">here</a>]<br /><br /></span>This argument is one of the less-successful deceptions of the vaccine industry, since while it seems reasonable at first glance, if you dig under the surface, you quickly find an ugly spin. I will deal with this argument in detail in another post, in this post I shall ask one specific question:<br /><br /><strong>Where are all those infants regressing to autism one month before their 1-year vaccination?<br /><br /></strong>Regressive autism, as noted above, is manifested through a regression of speech, communication and play skills, among others. Thus, a child may lose the few dozen words already possessed, eye contact with those around him disappears, and the ability to play turns into mechanically repetitive actions. At 12 months, when the multiple shots are given, many children had already acquired these capabilities, and a regression, if it occurs, is easily identifiable by the parents.<br /></div><div dir="ltr" align="left">In many western countries babies are given multiple vaccines in their 1-year well-baby care visit.<br />In the US and Israel, they get ten vaccines on the same day, whereas in the UK they will receive six vaccines (two at one year and four more a month later).<br />Is this vaccine attack on the baby's body overwhelming for a growing number of children? Vaccine industry experts argue it isn't so: all those cases of regressive autism following vaccination, even if the child became severely-ill just a day after the vaccination, are simply the result of mere coincidence. After all, children receive their 1-year vaccinations at the same time when (regressive) autism is detected, so it is likely that some parents inadvertently tie the child's regression with the vaccine.<br /><br />This claim – misleading and vile as it is, exempting health authorities of the responsibility for the suffering of children - comes to its end, here and now. Read on.<br /><br />In those countries I mentioned (U.S., Israel and the UK) there is a break from vaccinations between the ages of 6 months and 1 year. During this period, according to the official vaccination time-table, babies do not receive any vaccines (UK recess even begins at the age of 4 months). Assuming that most babies follow the formal milestones, we are left with the question:<br /><br /><strong>Where are all those infants regressing to autism one month before their 1-year vaccination?<br /><br /></strong>At 11 months, there are many babies who have acquired words, communication and play skills. If autism was just "happening" to babies between the ages of one and two years, then certainly there will be those rapidly developing children aged 11 months (or ten, or nine months) whose 'chance' regression will be clearly noticed by their parents.<br />As we all know, there is substantial variation in infant development: there are those who walk at the age of 7 months and those who walk at 18 months. There are those who say their first word at age 8 months and others who at 14 months of age are yet to utter their first word. All of those are considered to be within the range of normal development.<br /><br />By the same logic, if we accept the words of the experts who claim that autism 'just happens" between the ages of one and two years, we have no reason to conclude that regressive autism would not "just happen" to babies aged 11 months, before their 1-year vaccinations (and following a vaccination recess of several months). The incidence rate of regression in those babies is expected to be similar to that of children aged 12 and 13 months. (Note: some will contend the regression is just the manifestation of a condition which started much earlier. We fully agree that this may well be true for some children. However, in this case, we ask: why the clear and noticeable regression doesn't occur prior to vaccination?)<br /><br />So where are all those cases? I hereby proclaim I have spent more than a thousand hours reading about vaccines on the Internet, and I have never seen a description of a regression of a child that began a month prior to his 1-year vaccinations (assuming a vaccine recess of 6-months or so). In all the descriptions I've read the regression began after the 1-year vaccinations. I'm not saying there are no such cases, of course, just that I still have not come across them.<br /><br />Unsurprisingly, I also could not find a single study examining the infant's age at regression onset, affirming that those cases are evenly spread, regardless of vaccination timing. The vaccine industry has invested heavily in funding of dozens of statistical studies claiming to disprove the vaccine-autism link. These studies, typically focusing on a single vaccine (MMR) or a specific vaccine ingredient (Thimerosal), failed to clear the doubts over vaccines, which become heavier day by day. But in this multitude of studies - from Canada, Britain, Denmark, Japan and elsewhere - there was not even a single study which showed us:<br /><br /><strong>Where are all those infants regressing to autism one month before their 1-year vaccination?<br /><br /></strong>Such a study, if available, would have certainly provided strong support for the argument of absence of causality between vaccines and regressive autism. It is certainly plausible that the vaccine industry would have funded such a research if it could have shown the desired results.<br /><br />But such a study was never published.<br /><br />And until such a study is published, let us say it loud and clear: the argument stating that regressive autism "just happens" between the ages of one and two years is an insult to common sense, morality, and most of all – to the parents of children who regressed into autism.<br /><br /><br /><span style="font-size:85%;color:#663366;">[A big 'thank you' to Minority View for helping editing this post]</span></div></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1538366270378067682-614390604029856957?l=vaccinesinc.blogspot.com' alt='' /></div>vaccine.explorerhttp://www.blogger.com/profile/17691876676426024489noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-1538366270378067682.post-84729117885116812072010-12-22T13:17:00.018+02:002011-01-08T23:39:32.971+02:00<div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">ההחלטה האם וכיצד לחסן את התינוק היא אחת הבחירות המשמעותיות ביותר שעל הורים לעשות בשנתיים הראשונות לחייו. הורים רבים נאלצים לבחור בין סכנות המחלות ובין סכנות החיסון על סמך מידע חלקי ביותר המסופק להם על ידי משרד הבריאות ושלוחיו. </span></div><span style="font-family:arial;"><br /><div dir="rtl" align="right">אחד הנושאים שעולה לדיון רק לעיתים רחוקות (אם בכלל) הוא אמינות, איכות, ומעל הכל בטיחות תהליך היצור של החיסון: האם אנו ההורים יכולים לסמוך על יצרניות החיסונים שבידיהן אנו מפקידים את בריאות ילדינו? מהם השיקולים המנחים את אותן חברות? באיזה מידה מצליחים גופי האכיפה לפקח על פעילותן? האם המערכת הזו מחוסנת מפני טעויות?</div><div dir="rtl" align="right"><br />על מנת לקבל מושג לגבי התנהלותן של יצרניות החיסונים והגוף המפקח עליהן (ה-FDA) נבחן את התנהלותה של חברת גלאקסו-סמית'-קליין (GSK) אחת מחברות התרופות הגדולות בעולם. </div><div dir="rtl" align="right"></div><a name='more'></a><br /><div dir="rtl" align="right">כמה גדולה היא GSK? בשנת 2009, עמד מחזור המכירות של GSK על כ-45 מיליארד דולר (כ-50% מהתקציב השנתי של מדינת ישראל), כשתחום החיסונים מכניס לה כ-6 מיליארד דולר (מתוך דו"ח תוצאות עסקיות ל-2009 [</span><a href="http://www.gsk.com/investors/reports/q42009/q42009.pdf" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]). יש לציין שמכירות החיסונים ב-2009 היו מוצלחות במיוחד עבור GSK כשחיסון הפנדמריקס עבור שפעת החזירים רושם הכנסה חד-פעמית נאה של כ-1.4 מיליאד דולר.<br /><br />אך במקביל לגאות בעסקיה חווה GSK גם לא מעט קשיים, או יותר נכון, הסתבכויות לא נעימות. בחצי השנה האחרונה עלו לכותרות שלוש פרשיות שונות השופכות אור על הדרך בה מתנהלת החברה ועל קיצורי הדרך בהם היא נוקטת בכדי להגיע למחזור המכירות האסטרונומי שלה.<br /><br /><strong><span style="font-size:130%;">1. פרשת האבנדיה</span></strong><br />אבנדיה (Avandia) היא תרופה לחולי סכרת העוזרת לשלוט על רמות הסוכר בדם [</span><a href="http://www.drugs.com/avandia.html" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]. התרופה אושרה ע"י ה-FDA ב-1999 וזכתה להצלחה רבה (מכירות של 2.5 מיליארד דולר בשנת 2006). אולם, מאז 2007 האבנדיה אינה יורדת מהכותרות, ולא מסיבות טובות. </span></div><span style="font-family:arial;"><div dir="rtl" align="right"><br />תחקיר של השבועון TIME [</span><a href="http://www.time.com/time/health/article/0,8599,2010028-1,00.html" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">] מתאר את הדרך הפתלתלה של האבנדיה אל השוק. עיקרי התחקיר להלן:</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><br />- כבר בניסויים הקליניים של האבנדיה (טרום השיווק) התגלה שהתרופה מגבירה את הסיכון לבעיות לב אצל המטופלים בה. ה-FDA, שרצה מאוד לאשר את התרופה אך חשש מתופעות הלוואי שלה, התנה את האישור בכך ש-GSK תערוך מחקרי בטיחות נוספים שיבדקו (בין השאר) את הסכנות הללו. במשא ומתן בין החברה ל-FDA הצליחה החברה לבטל דרישה זו והתרופה קיבלה את האישור.<br /></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">- באותה השנה (1999), קיבל ה-FDA מכתב מד"ר ג'ון ביוז, מומחה לסכרת מאונ' צפון-קרולינה, המתריע על כך שמהמחקרים הקליניים של התרופה עולה שהיא מגבירה את רמת הכולסטרול פי 4 והדבר עלול לגרום לבעיות לב. שנה לאחר-מכן קיבל ד"ר ביוז איומים בתביעה מ-GSK, והבוס שלו קיבל מהחברה מכתב המאשים את ד"ר ביוז שהוא "שקרן".<br /></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">- למרות כל זאת, החברה המשיכה לשווק את האבנדיה כבטוחה לשימוש והמשיכה לטעון שהיא אינה מעלה את הסיכון לבעיות לב. זה לא ממש מפתיע כיוון שהאבנדיה כבר הסתמנה כביצת זהב: כבר בשנת 2004, הכניסו מכירות האבנדיה ל-GSK כ-1.5 מיליארד דולר.<br /></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">- ב-2005 ו-2006 החלו להצטבר אצל GSK ראיות מחקריות לכך שהאבנדיה אכן גורמת לסיכון מוגבר לבעיות לב בהשוואה לתרופות מתחרות. החברה שיתפה את ה-FDA רק בחלק קטן מהמידע שהיה ברשותה. חוקרים עצמאיים לא הורשו לראות או לנתח את הנתונים. גם הרופאים הרושמים את התרופה והציבור הרחב לא קיבלו כל מידע על הסיכונים.<br /></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">- ב-2007 נאלצה GSK – כחלק מהסכם פשרה בתביעה שהוגשה מטעם מדינת ניו-יורק כנגד תרופה אחרת שלה (Paxil) – לפרסם את כל המחקרים הקליניים שערכה באתר האינטרנט שלה. חוקר וקרדיולוג מקליבלנד, ד"ר סטיבן ניסן, הוריד את מחקרי האבנדיה של GSK מהאתר, ניתח אותם ומצא את מה ש-GSK וה-FDA כבר ידעו זה כמה שנים: האבנדיה מעלה את הסיכוי לארועי לב ב-43% ביחס לתרופות המתחרות. המחקר פורסם בירחון הרפואי NEJM וזכה להד רב.<br /></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">- בדיקות שבוצעו ע"י ה-FDA בעקבות מחקרו של ד"ר ניסן העלו שבהשוואה לתרופות מתחרות גרמה האבנדיה לכ-47,000 מקרים נוספים של אי-ספיקת לב, שבץ או מוות.<br /></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">- פרסום המחקר של ד"ר ניסן פתח שורה של דיונים נוספים בין החברה ל-FDA. בדיונים אלו המשיכו מנהלי החברה להסתיר מידע ולהטעות את ה-FDA. למשל, מנהלים בכירים ב-GSK ניסו לשכנע את ה-FDA שהתרופה בטוחה לשימוש על אף שקיבלו דו"ח פנימי – ימים ספורים לפני הפגישה – שקבע חד-משמעית שהתרופה אכן מעלה את הסיכוי להתקפי לב ב-46%, בדומה למה שדיווח ד"ר ניסן.<br /></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">- ביולי 2010, לאחר כשלוש שנים של גרירת רגלים, החליט ה-FDA שלא להוריד את האבנדיה מהמדפים אלא רק להוסיף מגבלות על השימוש בה. אחת-עשרה שנה לאחר שאושרה לשיווק, ולנוכח עדויות מחקריות רבות לסכנותיה – התרופה עדיין מותרת לשיוווק בארה"ב. לעומת זאת, האיחוד האירופי הלך צעד משמעותי אחד קדימה והוריד את התרופה מהמדפים [</span><a href="http://www.medicalnewstoday.com/articles/202447.php" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">].<br /></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">- כעת, עומדת GSK מול גל תביעות של חולי סכרת שהשתמשו באבנדיה. החברה כבר שילמה מאות מיליוני דולרים לנפגעים, והיא צפויה להמשיך ולשלם פיצויים בסכומי עתק גם בשנים הבאות.<br /><br />פרשת האבנדיה מדגימה את סימני השאלה (או סימני הקריאה) הקשים העולים ממדיניותה של GSK בכל הקשור לניסויים קליניים של תרופות, המאמצים להשגת אישור לשיווק תרופות וההתנהלות לאחר שהתרופה כבר נמכרת בשוק. מסתבר שהפיתוי הכספי הגלום במכירות של מיליארדים מסנוור את עיניהם של מנהלים ואנשי שיווק בכירים בענקית התרופות שלא בוחלים בהסתרת מידע קריטי מרשויות הבריאות, האקדמיה והציבור כאחד.<br />יהיו אלו שיאמרו שהתנהלות זו אופיינית לאגפי ההנהלה והשיווק של כל חברת ענק, ונוכל להתנחם בכך שפעילות היצור של חברות התרופות וודאי שעומדת בסטנדרטים הגבוהים ההכרחיים לפיתוח וייצור מוצרים רפואיים.<br /></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">אז האם אנחנו ההורים יכולים לישון בשקט בידיעה ש-GSK לפחות מנהלת מערך יצור העומד בסטנדרטים המחמירים הנדרשים מיצרנית חיסונים ותרופות?<br />בואו ונראה...<br /><br /><strong><span style="font-size:130%;">2. פרשת המפעל בפורטו-ריקו</span></strong><br />באוקטובר 2010 התפרסמו בכלי התקשורת ידיעות ש- GSKהסכימה לשלם קנס של 750 מיליון דולר, בכדי ליישב תביעות פליליות ואזרחיות שהוגשו לאחר שהתברר שבמשך שנים החברה מכרה תרופות ומוצרים רפואיים מקולקלים ומזוהמים. (הנה הידיעה של הניו-יורק טיימס [</span><a href="http://www.nytimes.com/2010/10/27/business/27drug.html" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">] או [</span><a href="http://www.ndtv.com/article/business/glaxo-to-pay-750-million-for-sale-of-bad-products-62613" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]).<br /></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">התביעות הוגשו לאחר ששריל אקהרד, מנהלת אבטחת איכות לשעבר בחברה, מסרה מידע ל-FDA לגבי כשלים חמורים במפעל היצור של GSK בפורטו-ריקו. מסתבר שאקהרד התריעה בפני מנהלים בכירים בחברה על הבעיות במפעל בפורטו-ריקו אך אלו, במקום לתקן את הבעיות – פיטרו אותה. בין התרופות הפגומות שיוצרו במפעל: פקסיל (תרופה נגד דכאון), קוראג (תרופה ללב) , אבנדיה (תרופה לסכרת) וטגמט (תרופה לריפלוקס).<br /></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">המפעל בפורטו-ריקו הינו מפעל הדגל של GSK ובשיא פעילותו ייצר תרופות ב-5.5 מיליארד דולר בשנה (כרבע ממחזור המכירות של החברה). לאחר שנתגלו בעיות חוזרות באיכות המוצרים נשלחה אקהרד למפעל בראש צוות של 100 עובדי אבטחת איכות על מנת למצוא ולתקן את הליקויים. כשהגיעה למפעל מצאה בו (בין השאר):<br />- מערכת מים מזוהמת.<br />- מערכת אוורור שאפשרה מעבר מזהמים בין מוצר אחד לאחר.<br />- כדורים במינון שונה שמצאו דרכם לאותו הבקבוק.<br />- טנדרים שכורים המשמשים כמחסנים לתרופות.<br /></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">אקהרד העלתה את הבעיות בפני ההנהלה מספר רב של פעמים, אך דבר כמעט לא נעשה לתיקון הליקויים שמצאה ושעליהם התריעה. המלצתה על איסוף של מוצרים מקולקלים שנשלחו מהמפעל זכתה להתעלמות דומה. כתשעה חודשים לאחר שהגיעה למפעל היא פוטרה, והנימוק הרשמי לפיטורים היה "קיצוצים".<br /></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">אקהרד התלוננה בפני ההנהלה הבכירה של GSK ואיימה לפנות ל-FDA אך שוב זכתה להתעלמות. היא פנתה ל-FDA וזה פתח בחקירה פלילית נגד החברה וב-2005 החרים מהמפעל סחורה בשווי 2 מיליארד דולר (ההחרמה הגדולה בהסטוריה של ה-FDA).<br /></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">בשנת 2009, כיוון שלא הצליחה לתקן את הבעיות האקוטיות שנמצאו, סגרה GSK את המפעל בפורטו-ריקו והגיעה להסדר עם ה-FDA על תשלום של 750 מיליון דולר שחלקו מיועד לתשלום בגין תביעות של צרכנים, חלקו קנס המשולם לממשלת ארה"ב וחלקו מענק שמן לשריל אקהרד חושפת הפרשה. </span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#660000;"><strong>הקליקו </strong></span><span style="color:#000000;">[</span><a href="http://www.cbsnews.com/video/watch/?id=7206290n&amp;tag=related;photovideo" target="_blank"><span style="color:#000000;">כאן</span></a><span style="color:#660000;"><span style="color:#000000;">]</span><strong> לצפייה בראיון עם שריל אקהרד בתוכנית "60 דקות" של רשת CBS.</strong></span><br /><br /></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">------------<br /></div></span><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">אז האם אנו יכולים לישון בשקט לנוכח מה שלמדנו על פעילויות השיווק והיצור של חברת GSK?<br />מי שקרא עד פה והוא גם הורה לתינוקות במדינת ישראל, וודאי לא ישמח לשמוע שחברת GSK מייצרת חלק גדול מחיסוני התינוקות והילדים הניתנים ע"פ תוכנית החיסונים של משרד הבריאות.</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">הנה רשימה של החיסונים של GSK הניתנים לילדינו (מתוך תדריך החיסונים של מש' הבריאות [</span><a href="http://www.health.gov.il/tadrih_hisunim/tadrich_hisunim.pdf" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]): </span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">- החיסון המחומש: דיפתריה, טטנוס, שעלת, Hib ופוליו (Infanrix, Boostrix)<br />- הפטיטיס Engerix) B)<br />- הפטיטיס Havrix) A)<br />- MMR חצבת, חזרת ואדמת - (Priorix)</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">- MMRV - חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות-רוח - (Priorix-Tetra)<br />- אבעבועות-רוח (Varilrix)<br />- רוטה-וירוס (Rotarix)<br />- HPV פפילומה (Cervarix)<br />- שפעת (Fluarix)<br /><br />האם הכשלים שנתגלו בתחום ייצור ושיווק התרופות קיימים גם בתחום החיסונים? האם רגישותם היתרה של החיסונים – היות והם ניתנים לתינוקות, פעוטות וילדים – מביאה את GSK ואת ה-FDA לנקיטת מדיניות מחמירה במיוחד בכדי לוודא שכשלים כגון אלו שתוארו למעלה לא יחזרו?</span></div><br /><span style="font-family:arial;">אז זהו שלא. ממש לא. ההיפך.<br /></span><br /><span style="font-family:arial;">מסתבר שבתחום החיסונים המצב גרוע עוד יותר כיוון שיש חפיפה כמעט מלאה בין האינטרסים של היצרנית (GSK) ובין האינטרסים של הגוף המבקר (FDA), כפי שמדגימה פרשת הוירוס החזירי בחיסון הרוטריקס.</span><br /><br /><strong><span style="font-family:arial;font-size:130%;">3. חיסון הרוטריקס והוירוס החזירי<br /></span></strong><span style="font-family:arial;">במרץ 2010 הודיע ה-FDA שהוא משעה את השימוש בחיסון הרוטריקס לרוטה-וירוס של חברת GSK. ההשעיה באה בעקבות פרסום של קבוצת חוקרים עצמאית מאוניברסיטת קליפורניה בסן-פרנסיסקו שחיסון הרוטריקס מכיל חלקי DNA של וירוס ה-PCV1 שהוא וירוס הגורם למחלות בחזירים. </span><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">בתגובה, מפרסמת חברת GSK הודעה לעיתונות [</span><a href="http://www.fiercebiotech.com/press-releases/glaxosmithkline-statement-new-information-relating-manufacture-rotarix-rotavirus-vacc" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">] בה היא מאשרת שבדיקות שנערכו בחברה חזרו על אותן התוצאות. על פי הודעת החברה חלקי וירוס ה-PCV1 נמצאים בחיסון מאז ומתמיד (כלומר, הם היו שם כבר בשלב הניסויים הקליניים של החיסון).<br /></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">בעקבות הודאתה של GSK עולות כמה שאלות מטרידות:<br />האם החברה ידעה על קיומו של הוירוס החזירי בחיסון והסתירה זאת מהרשויות והציבור? או, במידה והחברה לא ידעה על קיום הוירוס – כיצד הוא הגיע לחיסון ומה זה אומר על איכות תהליך היצור? ומבין שתי האפשרויות הללו – איזו היא הגרועה יותר?<br />יש לציין שעד עצם היום הזה חברת GSK לא טרחה לספק לציבור תשובות לשאלות הקשות הללו.<br /><br />ובכן, שבועות ספורים לאחר שהשעה את השימוש בחיסון הרוטריקס התברר ל-FDA שגם בחיסון המתחרה של חברת מרק (Merck) – הרוטטק – נמצאו חלקיקי וירוס שמוצאם מחזיר. בחברת מרק הגדילו לעשות ובחיסון שלהם נמצאו חלקים של שני וירוסים: 1PCV ו-PCV2.<br />בשלב זה, עיקרון הזהירות חייב את ה-FDA להוריד מייד מהמדפים גם את חיסון הרוטטק, אבל להותיר את העולם ללא חיסון לרוטה-וירוס היה, כמסתבר, כבר יותר מדי עבורו. פאנל מומחים שגויס על ידי ה-FDA התכנס והכשיר את השרץ. שני החיסונים הוכרזו כבטוחים והרוטריקס הוחזר אחר כבוד אל המדפים. (ניתן לקרוא את הסיפור המלא [</span><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/05/blog-post_16.html" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">])<br /><br />בשונה משתי הפרשיות הקודמות שתארנו לעיל, ניתן לראות שכשמדובר במחדלים הנוגעים לתחום החיסונים ל-GSK יש גב חזק מאותה הסוכנות שתפקידה העיקרי הוא לאכוף על החברה סטנדרטים מחמירים של איכות ובטיחות. בפרשת הרוטריקס והוירוס החזירי "המסתורי" לא ננקטו כנגד GSK צעדים מכאיבים (למעט השעיה בת חודשים של שיווק החיסון) וה-FDA מיהר לטייח את השאלות הקשות שעלו.<br />שיהיה ברור: אף אחד אינו יודע כיצד הגיע הוירוס החזירי לחיסון ומה השלכותיו לטווח הארוך על בריאות התינוקות שלגופם הוא מוזרק. למרות זאת, ה-FDA והחברה ממשיכים "בעסקים כרגיל".<br /></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">עד לפרשה הבאה.<br /></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">----------------<br /></div></span><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">ואתם, מה אתם אומרים?<br />לאחר שהתוודעתם להתנהלותה של חברת גלאקסו-סמית'-קליין האם תוכלו להיות שלווים ורגועים בפעם הבאה שהתינוק שלכם מקבל מנת חיסון מבקבוקון שרשום עליו "GSK"?<br /></span></div><br /><br /><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;color:#330033;">מאמרים נוספים:</span><br /></span><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;"><span style="color:#000000;">*</span> <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/06/blog-post.html">ארה"ב: אחד מארבעה ילדים מטופל בתרופה לבעיה כרונית</a></span></span><span style="font-family:arial;"><br /></span><span style="font-size:85%;"><span style="font-family:arial;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/10/blog-post.html">היכן כל הילדים שנסוגו לאוטיזם חודש ל-פ-נ-י חיסוני גיל שנה?</a> </span></span><span style="font-family:arial;"><br /><span style="font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/03/doctors.html">אתר doctors: לאן נעלמו מקרי המוות והפגיעות החמורות שדווחו בעקבות חיסון הגרדסיל? </a></span></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1538366270378067682-8472911788511681207?l=vaccinesinc.blogspot.com' alt='' /></div>vaccine.explorerhttp://www.blogger.com/profile/17691876676426024489noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-1538366270378067682.post-31450832214877263102010-12-01T14:30:00.017+02:002011-11-10T01:07:57.733+02:00<div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">"צירוף מקרים, צירוף מקרים, צרוף מקרים!"<br /></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">כמה פעמים כבר שמענו את הביטוי הזה לאחר עוד מקרה של תופעת לוואי חמורה לאחר חיסון?<br />משפחתה של גילה דבורה רפאלוביץ' מבני-ברק "זכתה" להכנס לסטטיסטיקת ביש-הגדא של "צירופי המקרים" של משרד הבריאות. </span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><a name='more'></a><span style="font-family:arial;">הנה סיפורה של הגב' רפאלוביץ' כפי שהובא באתר "כיכר השבת" (ההדגשות בטקסט הן שלי. הכתבה המקורית [</span><a href="http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA.html" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]):<br /><br /><span style="font-size:180%;color:#000066;">חרדית חוסנה נגד שפעת; לא התעוררה בשבת בבוקר 31.10.10</span><br /><span style="color:#000066;"><strong>גילה דבורה רפאלוביץ ז"ל, חרדית שהתגוררה בב"ב, התחסנה בסוף-השבוע שעבר נגד שפעת, בעקבות קמפיין של משרד הבריאות, הקורא לבני 60 ומעלה להתחסן. בבוקר יום השבת גילה אבי המשפחה לדאבונו כי רעייתו אינה נושמת. "אירוע מצער אך מקרי", אומרים ל"כיכר השבת" במשרד הבריאות</strong><br /></span></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000066;">האם החיסון נגד שפעת עלול להביא למוות? זהו החשש המקנן בקרב בני משפחת הגב' גילה דבורה רפאלוביץ ז"ל מבני-ברק. <strong>ביום חמישי האחרון חוסנה הגב´ רפאלוביץ בסניף קופת חולים של "מכבי" בבני-ברק</strong>, בחיסון שיגרתי האמור לחזק את הגוף ולמנוע מווירוס השפעת הנפוץ כל-כך, לחדור לגוף. את החיסון החליטה הגב´ לקחת, לאור מסע ההסברה של משרד הבריאות הקורא לבני 60 ומעלה להתחסן מפני השפעת, משום שהסיכון מפני המחלה גבוה עשרות מונים בגילאים אלו.<br /><strong></strong></span></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000066;"><strong>כמה שעות מאוחר יותר התלוננה בפני משפחתה על חולשה וכאבי ראש</strong>. כך גם ביום שישי במהלך ההכנות וההתארגנות לשבת, ואפילו במהלך סעודת ליל שבת. למיטתה פרשה לישון בשעה מוקדמת, כשבני המשפחה הזדרזו לסיים את הסעודה, בשל חולשת האם-הסבתא.<br />בשעה מוקדמת של בוקר השבת התעורר אבי המשפחה ופנה לבדוק בשלום אשתו. הוא הבחין כי היא אינה נושמת והזעיק את מד"א. <strong>כשאנשי ´הצלה גוש-דן´ הגיעו למקום, בשעה 6 בבוקר יום השבת, זה כבר היה מאוחר מדי.</strong> הכוננים גילו אותה ללא רוח חיים, מזה מספר שעות. הגב´ רפאלוביץ נפטרה במיתת נשיקה.<br /></span></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000066;">אמש (מוצאי-שבת) היא הובאה למנוחות בהלוויה רווית כאב ויגון. ההלם בשכונת הוילות שם מתגוררת המשפחה ברחוב ´שמעון הצדיק´, גדול. בני המשפחה שמעידים כי <strong>אמם לא סבלה ממחלה מסוימת ובסך-הכל הייתה בריאה לחלוטין</strong>, נוטים להניח כי זריקת החיסון היא זו שהביאה למות אמם, בשל הנסיבות.<br /></div></span></span><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000066;"><strong>ממשרד הבריאות נמסר ל'כיכר השבת'</strong></span></span><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000066;"><strong> כי "חיסון השפעת והשפעותיו הבריאותיות נחקרו לעומק בעשרות מחקרים רפואיים, שבחנו את חיסון השפעת והשלכותיו, כולל מחקרים שבוצעו בישראל. לא נמצא כל קשר בין החיסון לשפעת ותמותה או תחלואה."</strong><br />לגופו של עניין, אומרים במשרד הבריאות: "<strong>פרטי המקרה הקשה נבדקו וככל הנראה מדובר בארוע מצער אך מקרי, ללא קשר לחיסון שקיבלה האישה</strong>."</span><br />----------------</span></div><span style="font-family:arial;"><br /><div dir="rtl" align="right">מה גרם למותה של גב' רפאלוביץ'? תשובה לשאלה הזו לא קיבלנו ומן-הסתם כבר לא נקבל. אבל תשובה לשאלה כיצד מתייחס מש' הבריאות לתופעות לוואי לחיסון השפעת – לזה קיבלנו תשובה ברורה מאוד.<br /></div><div dir="rtl" align="right">בואו ונעבור שוב על עיקרי המקרה המצער של משפחת רפאלוביץ':<br />גילה דבורה רפאלוביץ', אישה לא-צעירה מקבלת את חיסון השפעת ביום חמישי. על פי עדות בני משפחתה היתה הגברת רפאלוביץ' בריאה לחלוטין. שעות לאחר קבלת החיסון מתלוננת גב' רפאלוביץ על חולשה וכאבי ראש (צרוף מקרים, כמובן). במהלך יום שישי ממשיכה הגב' רפאלוביץ' לחוש ברע (שוב, צירוף מקרים ותו-לא). בשבת בבוקר, פחות מ-48 לאחר קבלת חיסון השפעת, נמצאה הגב' רפאלוביץ' ללא רוח חיים במיטתה על ידי בעלה (צרוף מקרים אחרון בהחלט). במוצאי אותה השבת הובאה גילה דבורה רפאלוביץ' למנוחות. המסע שלה שהחל בקבלת החיסון בסניף קופ"ח מכבי בבני-ברק וארך פחות מ-60 שעות - הגיע לסיומו.<br /><br />כאמור, את סיבת המוות המדויקת כבר לא נדע, אבל את הטיוח של משרד הבריאות קראנו גם קראנו. בואו ונבדוק את טענות משרד הבריאות: </div><br /><div dir="rtl" align="right">- "<span style="color:#000066;"><strong>חיסון השפעת והשפעותיו הבריאותיות נחקרו לעומק בעשרות מחקרים רפואיים, שבחנו את חיסון השפעת והשלכותיו, כולל מחקרים שבוצעו בישראל</strong></span>." כלומר, חיסון השפעת כבר נחקר ונמצא בטוח. אין מה לחקור יותר ואל נא תבלבלו לנו את המוח עם עובדות ומקרים חדשים. </div><br /><div dir="rtl" align="right">- "<strong><span style="color:#000066;">לא נמצא כל קשר בין החיסון לשפעת ותמותה או תחלואה</span>.</strong>" כמובן, אם לא בודקים גם לא מוצאים. זהו הטריק הנבזי של רשויות הבריאות באשר הן: לא חוקרים ולא בודקים מקרי מוות ופגיעה חמורים המקושרים-לכאורה לחיסון וכך ניתן להצהיר בתמימות מעושה ש"לא נמצא כל קשר בין החיסון לתמותה ותחלואה." </div><br /><div dir="rtl" align="right">- "<strong><span style="color:#000066;">פרטי המקרה הקשה נבדקו וככל הנראה מדובר בארוע מצער אך מקרי, ללא קשר לחיסון שקיבלה האישה</span><span style="color:#000066;">.</span></strong>" כיצד ואיך בדק מש' הבריאות את מותה של גילה דבורה רפאלוביץ' בין ההכרזה על מותה בשבת ב-06:00 בבוקר ובין הלוויתה במוצאי אותה השבת? מדוע נזקק מש' הבריאות לשקר (או במקרה הטוב, לחצי אמת) כאילו "פרטי המקרה הקשה נבדקו" (שוב, איזו בדיקה הספיקו אנשיו לערוך במהלך השבת)? מדוע לא דרש משרד הבריאות נתיחה פתולוגית לבירור סיבת מותה של הגב' רפאלוביץ'? ואם לא ערך משרד הבריאות בדיקות ששללו קשר לחיסון, על סמך מה הוא קובע ש"ככל הנראה מדובר בארוע מצער אך מקרי ללא קשר לחיסון"?<br /><br />זה, מסתבר, כבר הפך להרגל. בכל פעם שעולה לכותרות מקרה של תופעת-לוואי חמורה לאחר חיסון, שולף משרד הבריאות את התשובה הקבועה שלו: צירוף מקרים. לא בדיקה, לא בירור, לא חקירה מעמיקה. מוציאים הודעה לעיתונות – צירוף מקרים! – והענין כבר מאחורינו. אפשר להמשיך הלאה. הציבור יאכל את הלוקש הזה כפי שהוא אוכל אותו כבר מעל 50 שנה.<br />או שלא...<br /></div>מה שמשרד הבריאות מסרב להבין הוא שהזמנים השתנו. מהפכת המידע של האינטרנט מאפשרת לכל אדם המעונין בכך ללמוד ולהעמיק בנושא החיסונים לא פחות (ואולי אף יותר) ממה שיודע עליהם רופא המשפחה הממוצע. מי שמכיר את נושא החיסונים לא יוכל לקבל כפשוטה את הודעת משרד הבריאות שמותה של גילה דבורה רפאלוביץ' אינו קשור לחיסון והוא בבחינת "צירוף מקרים" בלבד.<br />איני יודע את הסיבות לפטירתה בטרם-עת של הגב' רפאלוביץ', אולם כל עוד לא נערכו בדיקות מקיפות לשלילת הקשר בין חיסון השפעת למותה, מצטיירת הודעת משרד הבריאות כטיוח רשלני, ותו-לא.<br /><br />-----------<br /><span style="font-family:arial;color:#993300;">[עדכון 2 לדצמבר 2010]</span><br /><span style="font-family:arial;">שלחתי אימייל לדוברת משרד הבריאות וביקשתי את תגובתה למאמר.</span><br /><br /><span style="font-family:Arial;">---------</span><br /><span style="font-family:arial;color:#993300;">[עדכון 8 לדצמבר 2010]</span><br /><span style="font-family:arial;">התקבל האימייל הבא מהדוברת, עינב שימרון-גרינבוים:</span><br /><br /><span style="color:#000099;">אל: vaccine explorer<br />שלום רב,<br />במענה לפנייתך;<br /><br />מדובר באשה בת 65 עם גורמי סיכון שחוסנה בעבר.<br />לא נמצא כל קשר בין הדברים.<br /><br />בברכה,<br />עינב שימרון - גרינבוים<br />דוברת משרד הבריאות</span><br /><br />------<br /><span style="font-family:arial;color:#993300;">[עדכון 9 לדצמבר 2010]</span><br /><span style="font-family:arial;">שלחתי מייל תשובה לדוברת משרד הבריאות:</span><br /><br /><span style="color:#000099;"><span style="font-family:arial;">גב' שימרון-גרינבוים שלום,<br />ראשית, תודה רבה על תשובתך מיום 8 לדצמבר 2010, בה כתבת:"מדובר באשה בת 65 עם גורמי סיכון שחוסנה בעבר. לא נמצא כל קשר בין הדברים."<br />בהמשך לדברייך אלו, האם תוכלי לפרט (וכמובן אשמח לפרסם את תשובתך):<br />- האם נערכו בדיקות פתולוגיות לגב' רפאלוביץ', ואם כן, איזה בדיקות?<br />- במידה ולא נערכו בדיקות פתולוגיות, האם נערכו בדיקות אחרות?<br />- על סמך מה קובע משרד הבריאות ש"לא נמצא כל קשר בין הדברים" (אני מניח שכוונתך היא שלא נמצא קשר בין חיסון השפעת שקיבלה גב' רפאלוביץ ומותה).<br />תודה רבה על שיתוף הפעולה - אני מעריך זאת מאוד!</span><br /><br /></span><span style="font-family:arial;color:#000099;">בכבוד רב,<br />vaccine.explorer<br /></span><br /><span style="color:#000000;"><span style="font-family:arial;">אני ממתין לתשובתה של גב' שימרון-גרינבוים...</span><br /></span><br /></span>----------------<br /><span style="font-family:arial;color:#993300;">[עדכון 11 לדצמבר 2010]<br /><span style="color:#000000;">היום מתפרסמת ידיעה על מותו של גבר בשנות ה-30 לחייו משפעת החזירים. ידיעה זו מופיעה במקום בולט באתרי החדשות NRG, YNET, וואלה, והארץ.<br />אף לא אחד מהאתרים הללו פרסם ידיעה על מותה של גילה דבורה רפאלוביץ' לפני כחודש.<br /></span></span><span style="font-family:arial;">כיצד ניתן להסביר את זה? (תשובה: קראו את המאמר הראשון בקישורים למטה)</span><br /><br /><br /><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;color:#330033;">מאמרים נוספים:</span><br /></span><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;"><span style="color:#000000;">*</span> <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/09/blog-post_24.html">היערכות לחורף: איך מוכרים לנו את חיסון השפעת</a></span></span><span style="font-family:arial;"><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/09/blog-post_24.html"><br /></a></span><span style="font-size:85%;"><span style="font-family:arial;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/05/blog-post.html">בענין המצגת של חיסוני הילדים: מכתב פתוח לאנשי שרות בריאות הציבור</a> </span></span><span style="font-family:arial;"><br /><span style="font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/03/5.html">עדות נפגעי החיסונים (5): הצטברות חמורה של נוזלים בריאות לאחר החיסון לשפעת החזירים </a></span></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1538366270378067682-3145083221487726310?l=vaccinesinc.blogspot.com' alt='' /></div>vaccine.explorerhttp://www.blogger.com/profile/17691876676426024489noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-1538366270378067682.post-65224572630470193902010-11-21T14:41:00.009+02:002011-10-10T12:37:36.127+02:00<span style="font-family:arial;">[עדותה של שלומית] </span><br /><br /><span style="font-family:arial;">יש לי ילד בן 6 וילד נוסף בן 3.5.<br />בני הבכור היה הילד הכי שקט ונוח בעולם, כמעט לא בכה, ישן נהדר - עד החיסון המחומש הראשון.<br />בערב היום שבו הוא קיבל את החיסון עלה לו החום, לא גבוה מאוד, סביב 38 מעלות, והוא לא הפסיק לבכות. לאחר יום נוסף לקראת הלילה החזקתי אותו בידיים והוא כמעט נרדם, ואז, ממש לפני שנרדם, כל הגוף התכווץ לו. ידיים, רגליים, אפילו שרירי הפנים והעיניים. הכל נסגר חזק למשך כשנייה, והשתחרר. לאחר מספר שניות שוב. זה חזר על עצמו כמה פעמים, היה מפחיד מאוד, והפסיק.<br /><a name='more'></a><br />רופאת הילדים שלחה אותנו לבדיקות נוירולוגיות שכללו א.א.ג וכיו"ב. כל הבדיקות יצאו תקינות. התופעה לא חזרה על עצמה מאז והכל בסדר איתו. הרופאה בכל זאת, לאחר לחצים גדולים שלי, הסכימה שזה קשור לחיסון ואמרה שכדאי להימנע מלתת לו את מרכיב השעלת.<br />אחות טיפת חלב לא הסכימה לרשום את העניין כתופעת לוואי של החיסון כי זה קרה יותר מ- 24 שעות לאחר החיסון, והרימה גבה כשהודעתי לה שמעכשיו החיסונים שהוא יקבל יהיו מאוד סלקטיביים. דחיתי חיסונים למועדים שבהם הוא היה בוגר יותר ופיצלתי לו אותם למרכיבים הכי בודדים שניתן. כמובן שהוא יותר לא קיבל את חיסון השעלת. גם את חיסון ה- MMR לא נתתי לו.<br /><br />כשנולד בני השני הוא קיבל את חיסון ההפטיטיס B ביום הלידה. בגיל 5 ימים הוא פיתח חום (לא גבוה מאוד, כ- 38 או 38.5 אבל בכל זאת תינוק בן 5 ימים) ולמשך כיממה היה צמוד אלי וינק ללא הפסקה, כאשר כל ניסיון לגעת בו, למעט המגע שלי עצמי, והיניקה, הוביל לצרחות כאב נוראיות. בכל פעם שניסיתי לזוז טיפה הוא צרח בכאב והיסטריה. זה היה ממש מפחיד. כולם אמרו לי לקחת אותו למיון אבל היתה לי הרגשה שאסור לי להזיז אותו ממני, בטח שלא למיון. לא קשרתי את זה בשעתו לחיסון.<br />לאחר כיממה זוועתית הוא נרגע, החום ירד. הוא חזר להיות תינוק נורמלי. את הברית דחינו בשבוע בגלל החום. היום, ברור לי שהתגובה הקשה של החום בגיל 5 ימים קשורה לחיסון.<br />בערך בגיל שנה שמתי לב שיש לו "גוש" בירך, באזור שנותנים בו את החיסונים. אני לא יודעת אם זה המקום שנותנים בו את החיסון בגיל הלידה או שזה קשור לחיסון אחר שהוא קיבל אבל ברור לי שהגוש נובע מאיזשהו חיסון. איזור הגוש ניתן למישוש במגע, אבל גם מאוד ויזואלי לעין. הצבע שלו שונה, קצת כמו סימן כחול של מכה, והאיזור שמסביב לו מעט שעיר. למעט האיזור הזה הוא חלק לחלוטין בכל הגוף. על פי הרפואה הסינית איזורים של שיעור יתר מרמזים על סטגנציה כלשהי במקום. המקום מגרד לו כל הזמן, וזו גם הסיבה ששמתי לזה בכלל לב. הוא מפשיל את המכנס ומגרד שם, ומבקש ממני כל הזמן למרוח לו קרמים על "העקיצה" הזאת. לפעמים מרוב גירודים הוא פוצע את עצמו. כאילו מנסה להוציא את הרעל.<br /><br />הרופאים המערביים ששאלתי בנושא אמרו לי שזה שום דבר, שבכל מקרה אין מה לעשות עם זה, זה לא משהו שניתן להוציא כירורגית. בכל מקרה, כולם "מרגיעים" אותי שבטוח שזה לא קשור לחיסון. למה זה כן קשור - הם לא יודעים, אבל החיסון חף מכל פשע.<br /><br />בגיל שלוש התחלתי איתו דיקור סיני. רופאה סינית הסבירה לי שקיים גורם פתוגני רדום (LPF - Latent Pathogenic Factor), אשר הוחדר אליו לגוף באמצעות החיסון. הוא הגדירה את המצב כמאבק בין הפתוגן לגוף, כאשר יחסי הכוחות שווים כרגע וישנו איזשהו מצב של "תיקו". אם הילד ייחלש מסיבה כלשהי, הפתוגן יצליח לחדור פנימה, לרקמות העמוקות יותר ובסופו של דבר אל האיברים הפנימיים. אם הילד יתחזק - הוא יצליח לדחוק את הפתוגן החוצה.<br />לאחר עשרה טיפולי דיקור אחת לשבוע הגוש, האיזור הכחול שמסביבו, והאיזור השעיר שמסביבו - קטנו לחצי מהגודל. אנחנו כעת בהפסקה של הטיפולים ובינתיים מורחים שמן שקיבלנו לעיסוי האיזור. ההפסקה נדרשת על מנת לאפשר לגוף להגיע למצב של שיווי משקל חדש, ולהיערך לקרב נוסף. אבל רואים אור בקצה המנהרה. </span><br /><span style="font-family:arial;">בדיעבד, אני סבורה שזו היתה טעות לתת את החיסון ביום הלידה. אני בחודש התשיעי להריון כעת ואין שום סיכוי שאתן לתינוקת כשתיוולד את החיסון הזה.<br /><br />לאחרונה קראתי את הספר "האמת על החיסונים" מאת ד"ר ריצ'רד הלבורסן. מצאתי שם תיאור מדוייק של התופעה שיש לבני הצעיר. מדברים שם על הרעלת אלומיניום כתוצאה ממתן חיסון לתוך השריר והתופעות מתאימות אחת לאחת.<br />[<span style="color:#660000;">הערה vaccine.explorer: הנה הציטטה המדויקת מתוך ספרו של הלבורסן [<a href="http://www.hisunim.com/book-The_Truth_About_Vaccines.htm" target="_blank">כאן</a>]:</span><br /><em>"<span style="color:#333399;">כיום מוכרות תופעות לוואי שונות שמקורן באלומיניום שבחיסונים. הן מתבטאות בדרך כלל בשלפוחיות או גבשושיות אדומות, המעוררות גירוי וכאב במקום ההזרקה. בערך ילד אחד מכל 100 ילדים יסבול מתופעה זו. ייתכן שזה לא נשמע רציני מדי, ובמונחים רפואיים זה אכן לא רציני, אבל תינוקות רבים כה סובלים מתופעת לוואי זו עד שהם מגרדים את עצמם עד זוב דם. שלושה רבעים מילדים אלה עדיין סובלים מהבעיה 4 שנים לאחר שקיבלו את החיסון ויש אפילו ילדים שעדיין סובלים לאחר שחלפו 7 שנים מהחיסון.<br />היקף הבעיה הובהר רק לאחרונה, משום שחלק גדול מהגבשושיות הללו מתפתחות רק שבועות לאחר הזריקה. זו הסיבה לכך שרופאים או הורים לא קישרו אותן עם החיסונים. הסיכון של ילד לפתח גבשושית מגרדת עולה לאחר שהוא מקבל חיסונים נוספים המכילים אלומיניום – מה שמדאיג במיוחד משום שעוד ועוד חיסונים נכנסים לתוכנית החיסונים.</span>"</em>]<br /><br />אני משכילה למדי, בעלת תואר שני בהנדסה, ויש לי אינטואיציה טובה. אף אחד לא יכול להגדיר אותי כתמימה. אף פעם לא האמנתי בממסד או בכוונותיו הטובות ולכן עוד יותר קשה לי להסביר את התחושה הקשה של סטירת הלחי שחשתי אחרי שקראתי את הספר. אני חושבת שמה שמפריע לי בעיקר זה המסה העצומה של הוכחות וראיות לכך שהחיסונים מזיקים ומסוכנים. לפני כן חשתי אינטואיטיבית שמשהו לא בסדר עם החיסונים אבל בכל זאת חשבתי שבטח אין הוכחות. למרות זאת, הלכתי עם האינטואיציה שלי.<br /><br />בשני המקרים של הילדים שלי ביקשתי מאחות טיפת-חלב לרשום את התגובות של הילדים כתופעות לוואי לחיסון, לא כדי לתבוע משהו אלא כדי שיהיה רישום של המקרה, כדי שכאשר יגיע הורה אחר עם אותן התופעות יידעו לקשור את הדברים. בשני המקרים היא סירבה בטענה שזה לא יכול להיות קשור לחיסונים. התעצבנתי, אבל נתתי לממסד את הנחת הטיפשות. אמרתי: הם כאלה טיפשים, לא מוכנים לרשום את הדבר הזה כתופעת לוואי, אז ברור שתופעת הלוואי הזו איננה קיימת: היא לא קיימת כי מסרבים לרשום אותה!<br /><br />היום, אני מבינה שטעויות בסדר גודל כזה לא נעשות מתוך טיפשות. זוהי מדיניות מכוונת. האינפורמציה קיימת, ועוד איך, במסות אדירות, והיא זמינה, בוודאי לאנשי הממסד. הם פשוט בוחרים לא רק להתעלם, אלא ברשעות ורשלנות להסתיר את הממצאים, לטייח ולעשות מניפולציות מכוערות על מנת לנסות ולשכנע הורים לחסן.<br />שוב, קשה לי להבין את האכזבה שלי, הרי זה לא שציפיתי למשהו אחר והתבדיתי. אולי אני מאוכזבת מעצמי, שבכל זאת הפקרתי את הילדים שלי באיזשהו אופן לנזקים. ואולי זה פשוט הפחד ממה שיכול היה לקרות, כי בסה"כ יצאנו מזה בסדר, אבל יכול היה להיות כל כך הרבה יותר גרוע.<br />זה הסיפור שלנו, שלא נדע דברים יותר גרועים.<br /><br />בריאות ובריאות לכולם!<br /><br />[לעדות הבאה: <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2011/10/10.html">בני נפגע מחיסוני גיל חודשיים וחיסוני גיל ארבעה חודשים</a>]<br /><br /></span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;color:#330033;">מאמרים נוספים: </span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;"><span style="color:#000000;">*</span> <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/05/blog-post.html">בענין המצגת של חיסוני הילדים: מכתב פתוח לאנשי שרות בריאות הציבור</a></span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/09/blog-post_24.html">היערכות לחורף: איך מוכרים לנו את חיסון השפעת</a> </span><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/blog-post_23.html"></a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1538366270378067682-6522457263047019390?l=vaccinesinc.blogspot.com' alt='' /></div>vaccine.explorerhttp://www.blogger.com/profile/17691876676426024489noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-1538366270378067682.post-33776289253153640882010-10-13T12:43:00.002+02:002010-10-13T12:47:26.716+02:00<span style="font-family:arial;">בעשרים שנה האחרונות חלה עלייה עצומה בתופעה שלא ממש היתה ידועה קודם לכן: האוטיזם הרגרסיבי.<br />אוטיזם רגרסיבי הוא המונח המתאר מצב בו פעוט שהתפתחותו היתה תקינה לחלוטין עד שלב מסוים (גיל שנה נאמר), מתחיל בתהליך נסיגה מואץ, הנמשך בדרך כלל מספר חודשים, שבו הוא מאבד בהדרגה כישורים קוגנטיביים שכבר היו לו (שפה, קשר עין, תקשורת, יכולת משחק...) - ובסופו של דבר מאובחן עם הפרעה נוירולוגית על הספקטרום האוטיסטי. </span><br /><br /><span style="font-family:arial;">הורים רבים לילדים שחוו אוטיזם רגרסיבי מדווחים שהנסיגה של ילדם החלה סמוך לקבלת חיסוני גיל שנה והיתה מלווה ברוב המקרים במצב מחלה כמו חום גבוה, עוויתות, שלשול, הקאות, וכו'. שלושה מקרים כאלו מתועדים בבלוג הזה, ומי שיחפור באינטרנט יוכל לקרוא עוד אלפי דיווחים דומים. חלק גדול מההורים משוכנעים לגמרי שהחיסונים אחראים לנסיגה של ילדם: תהא זו הכספית, חיסון ה-MMR, עומס החיסונים או סיבה אחרת – העובדה היא שהילד היה נורמאלי לגמרי עד לחיסוני גיל שנה.<br /><a name='more'></a><br />מול עדויות כה רבות של הורים, נדרשת תעשיית החיסונים (רשויות הבריאות, חברות התרופות, רופאים, חוקרים ואנשי מדיה) להתפתלויות רציניות על-מנת לנסות ולשכנע את הציבור בכך שהחיסונים אינם הגורם לתופעת האוטיזם הרגרסיבי. ההסבר המקובל על ידי הגורמים הנ"ל הינו ברוח המסר הבא:<br />"<span style="color:#990000;">האוטיזם פשוט קורה סתם-כך בין גיל שנה לשנתיים, בתקופה בה ניתנים החיסונים, ומכאן הנטייה (השגויה) לקשור אותו לחיסונים</span>." </span><br /><br /><span style="font-family:arial;">בואו ונראה מספר דוגמאות:</span><br /><br /><span style="font-family:arial;">*<em> "לדעתי, מה שגורם לאנשים לקשור בין חיסון להתפתחות אוטיזם הוא תזמון המתן שלו בגיל שנה,שכן סביב גיל זה מתחילים לשים לב להפרעות ביצירת תקשורת, שפה וכדומה, וכאשר יש בעיה מחפשים אשם..." </em><span style="font-size:85%;">ד"ר מיכל שטיין, מומחית ברפואת ילדים ובמחלות זיהומיות, בחטיבת הילדים, מרכז רפואי וולפסון [</span></span><a href="http://www.doctors.co.il/forum-2588/message-4591#message-4591" target="_blank"><span style="font-family:arial;font-size:85%;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;">]</span> </span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;">* <em>"סמיכוּת הפרשיות (coincidence) בין החיסון עם MMR ואבחון מוגבר של אוטיזם, הוא בהחלט מתבקש שהרי 90% מהילדים בעולם המערבי חוסנו עם תרכיב MMR בגיל 15 חודשים לערך. אך האמונה הבלתי מוצדקת בקשר בין השניים הביאה</em></span><span style="font-family:arial;"><em> הורים </em></span><span style="font-family:arial;"><em>רבים לחשש מחיסון ילדיהם ב-MMR"</em> <span style="font-size:85%;">פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר [</span></span><a href="http://www.tevalife.com/article.asp?id=2811" target="_blank"><span style="font-family:arial;font-size:85%;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;">]</span><br /></span><br /><span style="font-family:arial;">* <em>"מכיוון שהסממנים הראשונים לאוטיזם מופיעים בדרך כלל בגיל שנה-שנתיים וזה הגיל שבו ניתנים חלק מהחיסונים, ישנם הורים שקושרים בין הדברים."</em> <span style="font-size:85%;">ד"ר לידיה גביש, נוירולוגית ילדים בכירה בבית החולים תל השומר ומנהלת מרפאת האוטיזם [</span></span><a href="http://www.notes.co.il/eshed/3463.asp" target="_blank"><span style="font-family:arial;font-size:85%;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;">]</span><br /><br />טענה זו היא אחת ההטעיות הפחות-מוצלחות של תעשיית החיסונים, כיוון שלמרות שהיא נשמעת על-פניה כ"הגיונית", הרי אם מגרדים קצת את הצבע, מגלים מתחתיו את הספין במלוא כיעורו. אעסוק בפרוטרוט בטענה זו בפוסט נפרד, ואילו בפוסט זה אני רוצה לשאול שאלה אחת ספציפית:<br /><br /><span style="font-size:180%;">היכן הם כל אותם הילדים שנסוגו לאוטיזם חודש <u>לפני</u> חיסוני גיל שנה?</span><br /><br />האוטיזם הרגרסיבי, כפי שכתבתי למעלה, מתבטא בנסיגה ביכולות דיבור, יכולות תקשורת ויכולות משחק. כך, ילד שהיו לו כמה עשרות מילים מאבד אותן, קשר העין עם הסובבים אותו נעלם, ויכולת המשחק הופכת לביצוע מוכני של פעולות חוזרות. חיסוני גיל שנה ניתנים לילדים שבדרך כלל כבר רכשו יכולות אלו, וכך הנסיגה, אם קורית, היא די קלה לזיהוי עבור ההורים.<br />יש לזכור שברוב מדינות המערב ניתנים לתינוקות בני שנה מספר רב של חיסונים. בארה"ב [</span><a href="http://www.cdc.gov/vaccines/recs/schedules/downloads/child/2010/10_0-6yrs-schedule-pr.pdf" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">] ובישראל [</span><a href="http://www.hisunim.com/MoH_Schedule.htm" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">], מקבל תינוק בן שנה כעשרה חיסונים ביום אחד (מחומשת/MMR/אבעבועות-רוח/פרבנאר), ואילו בבריטניה [</span><a href="http://www.nhs.uk/Planners/vaccinations/Pages/Vaccinationchecklist.aspx" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">] הוא יזכה לשישה חיסונים (שניים בגיל שנה וארבעה נוספים חודש אחרי-כן.<br />האם מתקפת החיסונים הזו על גופו של הילד מכריעה מספר הולך וגדל של ילדים? המומחים של תעשיית החיסונים טוענים שלא: כל אותן תופעות של אוטיזם רגרסיבי לאחר החיסון, גם במקרים בהם הילדים חלו בצורה חמורה מייד לאחריו, אינן אלא תולדה של צרוף מקרים ותו-לא. הרי כל הילדים מקבלים מנת חיסונים בגיל שנה והאוטיזם (הרגרסיבי) קורה בין גיל שנה ושנתיים, כך שסביר שחלק מההורים יקשרו בשגגה את החיסון לנסיגה שחלה בילד.<br /><br />הטענה הזו – המטעה והחצופה, המזלזלת בהורים והפוטרת בהינד עפעף את אחריות רשויות הבריאות לסבלם של הילדים – מגיעה לסוף דרכה, כאן ועכשיו. שימו לב.<br /><br />באותן המדינות שהזכרתי (ארה"ב, ישראל ובריטניה) ישנה הפוגה ממתן חיסונים בין גיל 6 חודשים לגיל שנה. בתקופה זו, על פי לוח החיסונים הרשמי, לא מקבלים התינוקות חיסונים (ובבריטניה ההפסקה מתחילה כבר בגיל 4 חודשים). בהנחה הסבירה שמרבית התינוקות מקבלים את חיסוניהם בזמן, אנו נשארים עם השאלה: </span><br /><span style="font-family:arial;"><br /><span style="font-size:180%;">היכן הם כל אותם הילדים שנסוגו לאוטיזם חודש לפני חיסוני גיל שנה?</span><br /><br />הרי בגיל 11 חודשים, ישנם תינוקות רבים שכבר רכשו מילים, כישורי משחק ויכולות תקשורת שניתן "לאבד". אם אוטיזם סתם-כך קורה לתינוקות בין גיל שנה לשנתיים, הרי וודאי יהיו גם תינוקות בני 11 חודשים (או עשרה, או תשעה חודשים, לצורך הענין) שהתפתחותם מואצת יחסית, והרגרסיה בהם תהייה מאוד ברורה ומורגשת.<br />כידוע, יש שונות גדולה בין תינוקות – יש כאלו שהולכים בגיל 7 חודשים ויש כאלו שבגיל שנה וחצי. יש אלו שאומרים מילה ראשונה בגיל 8 חודשים ויש אלו שבגיל 14 חודש עוד לא פתחו את פיהם. גם אלו וגם אלו נחשבים בתחום הנורמאלי.<br /><br /></span><span style="font-family:arial;">על פי אותו הגיון, אם אנחנו מקבלים את דברי המומחים הטוענים שאוטיזם קורה "סתם-כך" בין גיל שנה לשנתיים, אין לנו כל סיבה לחשוב שהאוטיזם הרגרסיבי לא יקרה "סתם כך" גם לתינוקות בני 11 חודש, עוד לפני שזכו לקבל את מתקפת החיסונים של גיל שנה, בהארעות דומה לזו של ילדים בני 12 ו-13 חודשים.<br />אני מעיד בזאת שקראתי כבר אלפי שעות באינטרנט בנושא החיסונים ומעולם לא ראיתי תאור של נסיגה של ילד שהחלה חודש לפני חיסוני גיל שנה. בכל התיאורים שקראתי החלה הנסיגה לאחר חיסוני גיל שנה. אפשר שישנם מקרים כאלו, כמובן, אבל אני עדיין לא נתקלתי בהם.<br /><br />באופן לא מפתיע, לא הצלחתי למצוא מחקר הבודק את גיל תחילת הנסיגה ומאשר שקיים רצף מקרים סביב גיל שנה – ללא קשר לארוע מתן החיסונים (ומדוע בעצם לא נערך מחקר כזה? נשאיר את השאלה הזו לפעם אחרת...). תעשיית החיסונים השקיעה כספים עצומים במימון של עשרות מחקרים סטטיסטיים רחבי-היקף שיראו שאין קשר בין חיסונים ואוטיזם. המחקרים הללו, המתמקדים בחיסון אחד בלבד ובחומר אחד בלבד אשר בחיסונים, מוטים ומזויפים רובם-ככולם, לא הצליחו להסיר את העננה מעל החיסונים, ועננה זו הופכת כבדה יותר מיום ליום.<br />אבל בין שלל המחקרים הללו – מקנדה, בריטניה, דנמרק, יפן – לא היה מחקר אחד שהראה לנו:<br /><br /><span style="font-size:180%;">היכן הם כל אותם הילדים שנסוגו לאוטיזם חודש לפני חיסוני גיל שנה?</span><br /><br />מחקר כזה, לו היה בנמצא, וודאי שהיה מספק תמיכה רבה לטענת חוסר הקשר בין חיסונים ואוטיזם.<br />ניתן להניח, שתעשיית החיסונים, כבר היתה דואגת לממן מחקר מסוג זה לו היה ניתן להראות בו את התוצאות המקוות.<br />אך מחקר כזה מעולם לא התפרסם.<br />ועד שיתפרסם, אנחנו נאמר בצורה ברורה: האמירה שהאוטיזם הרגרסיבי קורה סתם כך בין גיל שנה ושנתיים – היא עלבון לשכל הישר, למוסר, ויותר מכל - להורי הילדים. בפעם הבאה שתקראו את הדברים נאמרים מפי המומחה התורן של תעשיית החיסונים - כבר תדעו לזהות את ההטעיה.</span><br /><br /><br /><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;color:#330033;">מאמרים נוספים:</span><br /></span><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;"><span style="color:#000000;">*</span> </span></span><span style="font-family:arial;"><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/03/6.html"><span style="font-size:85%;">עדות נפגעי החיסונים: בני נסוג לאוטיזם לאחר החיסון המחומש בגיל שנה וחודש</span><br /></a></span><span style="font-size:85%;"><span style="font-family:arial;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/01/blog-post_5653.html">מדוע רשויות הבריאות אינן חוקרות את הקשר חיסונים-אוטיזם</a> </span></span><span style="font-family:arial;"><br /><span style="font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/06/blog-post_19.html">הגילוי הנאות של ד"ר אפרים סיגלר</a> </span></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1538366270378067682-3377628925315364088?l=vaccinesinc.blogspot.com' alt='' /></div>vaccine.explorerhttp://www.blogger.com/profile/17691876676426024489noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-1538366270378067682.post-74707426588222876742010-09-24T01:34:00.011+02:002011-11-10T01:08:25.059+02:00<span style="font-family:arial;">כל שנה זה חוזר על עצמו עם בוא הסתו. לא, אני לא מתכוון לפריחת החצב, אלא על משהו שהמורות התמימות והטובות שלימדו אותנו את "מה שצריך לדעת בחיים" – לא דימיינו שיכול להתרחש.<br />באותם ימי התום של ילדותנו, כשכולנו ידענו שהחיסונים הצילו אותנו מהמחלות הנוראיות, אף אחד לא יכול היה לדמיין שיגיעו ימים שרשויות הבריאות ישווקו לנו חיסון מסוכן ולא יעיל בטכניקות שלא היו מביישות את תועמלניה של ברית-המועצות בימיה היפים. </span><br /><span style="font-family:arial;">הריטואל החוזר על עצמו בכל שנה עם בוא החגים, אינו מקרי ואינו מתוך דאגה לבריאות הציבור. זהו מהלך מתוחכם, מתוכנן, שנועד להעשיר את כיסיהן של חברות החיסונים ואת אותם אלו המקורבים לצלחתן. </span><br /><span style="font-family:arial;"><a name='more'></a><br />כמובן, קיבלנו את הדוגמה הטובה ביותר בחורף 2009, כשתאוות הבצע של תעשיית החיסונים (רשויות הבריאות, חברות התרופות, רופאים, חוקרים ומדיה) העבירה אותה על דעתה, ובנוסף לחיסון השפעת העונתי היא הצליחה לשלשל לכיסיה סכומי ענק תחת מטריית ההפחדה של שפעת החזירים.<br />הסוף של הפיאסקו הזה ידוע והציבור למד את הלקח.<br /><br />והופ, עברה לה שנה, והמשחק מתחיל מחדש.<br /><br />הבלוג הזה לא היה קיים בחורף שעבר. בעצם, אם חושבים על זה, ארועי שפעת החזירים (השקרים הציניים, בזבוז הכספים, התעמולה במדיה, וכו') הם אלו שהדגימו עבורי בשידור חי את התנהלותה המושחתת של תעשיית החיסונים ודחפו אותי לעשות מעשה.<br /><br />ואילו השנה, אנחנו כאן, וננסה לתרום את תרומתנו הצנועה להחזרת השפיות לחיינו בכך שנקרא לשחור-שחור וללבן-לבן, השמש תזרח בבוקר ותשקע בערב, והאמת על חיסון חיסון השפעת תצא לאור.<br /><br />כבר ברור לכל מי שעיניו בראשו ששפעת החזירים 2009 היתה מארג מתוכנן של הטעיה שבמרכזו עמדו רשויות הבריאות. אבל, מה עם חיסוני השפעת העונתיים? בסערת הקרב של חורף 2009, חיסוני השפעת העונתית לא זכו לתשומת לב רבה למרות שכמעט כמו בכל שנה הם פספסו. כן, חלקכם וודאי יודע שחיסון השפעת הוא הימור, וכמעט תמיד - הימור כושל.<br />כל שנה, נאלצות חברות החיסונים לנבא חודשים ארוכים מראש איזה מזני השפעת הרבים יהיה דומיננטי בחורף הקרוב. חיסון השפעת כולל שלושה זנים (והשנה אחד מהם הוא H1N1) וברוב המקרים הוא מחטיא לגמרי ואינו כולל את הזנים הדומיננטיים של החורף. בחורף 2009, למשל, אותם אלו שהתחסנו בחיסון השפעת העונתי זיהמו את גופם בתמירוסל ואדג'ובנט אך לא זכו לכל תועלת: הזן הדומיננטי של החורף היה H1N1, שכמובן לא היה חלק מהחיסון העונתי.<br /><br />דברים דומים מספר ד"ר טום ג'פרסון, מומחה החיסונים של ארגון Cochrane Collaboration (ארגון ללא מטרות רווח שמקדם מידע רפואי אמין), שצוותו סקר כ-170 מחקרים לגבי חיסוני השפעת. במסקנות העבודה הוא קובע "שבניגוד למה שנטען בקמפיינים לעידוד ההתחסנות, לחיסוני השפעת יש השפעה קטנה מאוד, אם בכלל, על ההיעדרות מהעבודה, ימי האשפוז והפחתת שיעורי התמותה משפעת וסיבוכיה" [</span><a href="http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3339824,00.html" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]. עוד הוא אומר: "קיימות רק מעט מאוד הוכחות בעניין הבטיחות של חיסוני השפעת, עובדה מפתיעה מאוד לאור השימוש הנרחב בהם". ולסיום, קובע ד"ר ג'פרסון: "התברר לי שרבים מהמחקרים המקוריים [של חיסוני שפעת] הם בעלי איכות ירודה ושיטת המחקר שלהם לוקה בבעיות קשות".במילים אחרות, הגוף האוביקטיבי והיוקרתי ביותר הקיים בתחום התרופות והחיסונים קובע שחיסוני השפעת לא יעילים, בטיחותם לא נבדקה מעולם ושהמחקרים שנעשו לגביהם הם מחקרים נחותים.<br />[בשלב זה, אני ממליץ לכל מי שלא קרא את דבריו של ד"ר ג'פרסון, לפתוח את הלינק (הנה הוא שוב- [</span><a href="http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3339824,00.html" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]) ולשמור אותו לצורך קריאה מעמיקה.<br /><br />נו, אז מה יעשו רשויות הבריאות כשיש להם ביד מוצר קלוקל כמו חיסון השפעת שצריך למכור אותו לציבור? כמו תמיד: פרופגנדה תעמולה. יחסי-ציבור. הונאה. הטעיה. אני משאיר לכם לבחור את המילה המועדפת עליכם לתיאור הטכניקה בה משתמש זה הרוצה למכור לכם – במודע! - מוצר פגום מיסודו.<br /><br />אז בואו ונראה ביחד איך הם עושים זאת:<br /><br />מצגת של ה- CDC האמריקאי (המרכז לבקרת מחלות ומניעתן) לעונת השפעת של 2004-2005 מתארת את "המתכון" התקשורתי המנצח להגברת הביקוש לחיסון השפעת:<br /><br />1. התאמת "עונת" החיסון לעונת השפעת.<br />2. זן השפעת הדומיננטי ו/או מקרים ראשונים של תחלואה -<br />- מקושרים למקרי מחלה קשים ו/או שתוצאותים קשות<br />- מתרחשים אצל פלחי אוכלוסיה שבדרך-כלל אינה צפויה לסיבוכים משפעת (ילדים, מבוגרים בריאים)<br />- מתרחשים בערים בהן יש כיסוי תקשורתי מקיף (תחנות טלויזיה, עיתון)<br />3. מומחי רפואה ובריאות הציבור מופיעים בכלי התקשורת ומזהירים מסכנות השפעת, מביעים דאגה מנזקיה הקשים ומאיצים בציבור להתחסן.<br />4. השילוב של 2) ו-3) מביא לידי:<br />- יצירת ענין רב בתקשורת וכיסוי רחב לנושא<br />- קיבוע תודעתי של עונת השפעת "כחמורה מאוד", "חמורה יותר מבשנים קודמות" או<br />- "קטלנית".<br />5. זרם מתמשך של דיווחים על נפגעים רבים ו/או קשים מהשפעת מסייע לקבע את התפיסה שאנשים רבים עלולים להיפגע מהמחלה.<br />6. פרסום תמונות של אנשים שנפגעו קשה מהשפעת (או של בני משפחתם) או אנשים במהלך קבלת החיסון.<br />7. אזכור ודיון במונח "מגפת השפעת" ואזכור תדיר של חשיבות ההתחסנות.<br /><br />"המתכון" הנ"ל מופיע בעמודים 2-4 של חלק ב' של המצגת. לינקים לחלק א' [</span><a href="http://www.ama-assn.org/ama1/pub/upload/mm/36/2004_flu_nowak.pdf" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">] וחלק ב' [</span><a href="http://www.ama-assn.org/ama1/pub/upload/mm/36/2004_flu_nowak02.pdf" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]. שימו לב: המצגת מופיעה באתר איגוד הרפואה האמריקאי (AMA).<br /><br />אם למישהו יש עוד ספקות לגבי טוהר כוונותיה של המצגת, הרי חשוב לומר שיוצרה הוא אדם בשם ד"ר גלן נובק, מנהל התקשורת (יח"צ) של "תוכנית החיסונים הלאומית" של ה-CDC, ואין צורך להוסיף.<br /><br />כידוע, משרד הבריאות הישראלי הולך בצעדיו של האח הגדול מאמריקה. את ישומן של הטכניקות הללו כבר ראינו לא-אחת בעונות השפעת האחרונות, כששפעת החזירים 2009 מהווה את שיאה של פעילות התעמולה מבית היוצר שלו.<br /><br />אז זיכרו: כשספטמבר מגיע, האוויר מתקרר, החצב פורח והסתו מעבר לפינה – מתחילה גם עונת התעמולה של חיסוני השפעת.<br />היו מוכנים!</span><br /><br /><span style="font-family:arial;"><strong>עדכון</strong>:</span><br /><span style="font-family:arial;">אחד מקוראי הבלוג שלח את הקטע הנהדר הזה של אפרים קישון. כנאמר: אין חדש תחת השמש.</span><br /><a href="http://1.bp.blogspot.com/_sYjZHdDrTOg/TNkadofP-MI/AAAAAAAAAGU/zvtUfdx-n2U/s1600/Asiatic%2BFever.jpg" target="_blank"><img style="MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 148px; FLOAT: right; HEIGHT: 155px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5537486313215752386" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_sYjZHdDrTOg/TNkadofP-MI/AAAAAAAAAGU/zvtUfdx-n2U/s200/Asiatic%2BFever.jpg" /></a><br /><br /><br /><p></p><br /><br /><br /><br /><br /><br /><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;color:#330033;">מאמרים נוספים:</span><br /></span><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;"><span style="color:#000000;">*</span> <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/04/blog-post.html">הממזרים שינו את הכללים: כיצד בישל ארגון הבריאות העולמי את "המגפה של המאה"</a></span></span><br /><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;"><span style="font-family:arial;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/01/1-2-5-9.html">שפעת החזירים – ספירת הגופות של משרד הבריאות</a> </span></span><span style="font-family:arial;"><br /><span style="font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/03/5.html">עדות נפגעי החיסונים: הצטברות חמורה של נוזלים בריאות לאחר החיסון לשפעת החזירים</a> </span></span><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/blog-post_23.html"></a><span style="font-family:arial;"></span><br /><br /></span><span style="font-family:arial;"></span><span style="font-family:arial;"></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1538366270378067682-7470742658822287674?l=vaccinesinc.blogspot.com' alt='' /></div>vaccine.explorerhttp://www.blogger.com/profile/17691876676426024489noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-1538366270378067682.post-1365552363310790732010-09-19T13:46:00.007+02:002010-09-19T13:58:04.778+02:00<span style="font-family:arial;">את הפוסט הזה אני מגלגל בראש כבר די הרבה זמן. רוצה לכתוב ולא מצליח. הסיבה: אני יודע שיהיה לכן קשה להאמין לי. אני הולך לכתוב את המשפטים הבאים בידיעה שרובכן לא תאמינו שדבר כזה יכול להיות.<br />לא, זו לא "קונספירציה". רק נתונים מדעיים יבשים מוגשים שחור על גבי לבן.</span><br /><span style="font-family:arial;"><br />אז הנה:<br />בניסויים הקליניים של חיסון הגרדסיל (החיסון לסרטן צוואר הרחם) שערכה חברת מרק (Merck) התקבלו התוצאות הבאות: כ-7.5 נערות מתוך 10 שהשתתפו בניסוי לקו במחלות ממחלות שונות במהלכו (בד"כ, כשנתיים-שלוש). זו לא טעות: 75% מהמשתתפות בניסוי הגרדסיל לקו במחלות משמעותיות בטווח של שנים ספורות מקבלת שלוש הזריקות של הגרדסיל. </span><span style="font-family:arial;"><br /><a name='more'></a><br />חשוב להבין: הניסויים הקליניים של הגרדסיל נערכו בכ-20,000 נערות ונשים צעירות (רוב-רובן בגילאים 15-26). כל המשתתפות היו בריאות לגמרי עם תחילת ניסוי הגרדסיל והנתונים להלן עוסקים ב"מצבים רפואיים חדשים" שנרשמו במהלכו. המחלות בהן מדובר אינן רק "אודם במקום הזריקה", "כאבי ראש קלים" או דומיהן. מדובר במחלות רציניות כגון: דלקת בלוטות הלימפה (0.5% מהמשתתפות), אסתמה (0.7%), דלקת בדרכי השתן (כ-10%), הפרעות במערכת העצבים (כ-9%), ועוד, ועוד. חלק ניכר מהמשתתפות אף חלו ביותר ממחלה אחת.<br /><br />האם הייתן שוקלות שנית את ההחלטה לחסן את בתכן או את עצמכן בידיעה שיש סיכוי של 75% שהן או אתן תחלו במחלה מאוד לא-נעימה (ולעיתים קשה) במהלך השנים הקרובות, כתוצאה מהחיסון?<br /><br />אבל, עוד לפני שאתן עונות לי, וודאי יש לכן כמה שאלות מקדימות: מהיכן הנתונים הללו? אם הם אמינים, כיצד קיבל החיסון אישור? הרי לא סביר שה-FDA האמריקני יאשר חיסון שיש חשש כבד שהוא גורם לכל-כך הרבה מחלות בקרב נשים צעירות ובריאות?<br /><br />ובכן, הנתונים שהבאתי נלקחו הישר מסקירה של הניסויים הקליניים של הגרדסיל שנערכה על ידי המחלקה המוסמכת לכך ב-FDA. הדו"ח מופיע באתר ה-FDA [</span><a href="http://www.fda.gov/downloads/BiologicsBloodVaccines/Vaccines/ApprovedProducts/UCM111274.pdf" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]. הנתונים שהבאתי מופיעים בטבלה מס' 79 (עמ' 137 במסמך). שימו לב לשורה הראשונה בטבלה המביאה את סיכום הנתונים: כ-16,000 משתתפות (מתוך כ-21,500) חלו במחלות חדשות במהלך הניסוי.<br /><br />אז הנתונים אמינים. הלאה.<br />כיצד אם כך אישר ה-FDA חיסון שגורם לכל-כך הרבה תופעות ומחלות? הרי המינימום הנדרש מהיצרנית היה עריכת ניסויי בטיחות נוספים על-מנת לוודא שהחיסון איננו הגורם למחלות הללו, אולם ניסויים אלו לא נערכו עד עצם היום הזה. כידוע, ה-FDA מיהר לאשר את החיסון לשיווק מיד עם סיום הניסויים המוזכרים בסקירה לעיל (למעשה, הניסויים אף קוצרו, אך זה כבר נושא למאמר נפרד).<br /><br />האם המחלקה הרלוונטית ב-FDA פישלה? או שמא מדובר פה בהתנהלות שהיא חמורה יותר מסתם כשל מערכתי. אולי "טעות ביודעין"? המשיכו לקרוא ומובטח לכן שהדברים יתבהרו...<br /><br />מלבד התובנות לגבי החיסון עצמו, יאפשר לנו פיצוח התעלומה של אישור הגרדסיל הצצה אל צידה האפל של תעשיית החיסונים. הטכניקה שבה השתמשה מרק בניסויים של הגרדסיל אינה חדשה. היא משמשת את התעשיה כבר עשרות שנים לרקוד את הריקוד המושחת שלה: יצרניות החיסונים מצניעות באמצעותה את נזקי החיסונים (המתגלים כבר בשלב הניסויים הקליניים) דבר שמאפשר לרשויות הבריאות לאשרם בתואנה שבניסויים לא נתגלו תופעות לוואי משמעותיות.<br /><br />אז מה היה עלה התאנה שאיפשר ל-FDA לאשר את חיסון ה-HPV (פפילומה) שמהניסויים הקליניים שלו עולה תמונה כה מדאיגה? בשתי מילים: קבוצת הבקרה.<br /><br />אלו מביניכן שסקרו את טבלה 79 שהזכרתי למעלה, וודאי שמו לב לכך שמספר המשתתפות שחלו במהלך הניסוי מתחלק די שווה בין אלו שקיבלו גרדסיל ובין אלו שקיבלו "פלאסבו" (חיסון-דמה). ואכן, עורכת הסקירה מטעם ה-FDA כותבת מתחת לטבלה 79: "...שיעור המשתתפות עם מצב רפואי חדש... היו דומה בשתי הקבוצות". כלומר, ההגיון הפשוט אומר שאם מספר תופעות הלוואי והתפלגותן דומה בקבוצת החיסון וקבוצת הבקרה, הרי החיסון בטוח לשימוש.<br /><br />נשאלת השאלה: איזה תמיסה קיבלה קבוצת הבקרה? האם הן קיבלו באמת "פלאסבו" (קרי, חיסון דמה, חומר לא-פעיל) כפי שמצהיר המסמך? אכן, ניתן לצפות שבניסוי בטיחות לחיסון תקבל קבוצת הבקרה תמיסה נייטרלית לחלוטין. אך למרבה הפלא (או שלא) במקרה של ניסוי הגרדסיל, כמעט כל משתתפות קבוצת הבקרה (94% ליתר דיוק) קיבלו תמיסת "פלאסבו" הכוללת את כל מרכיבי החיסון למעט האנטיגן (החומר החיסוני), ולרבות האדג'ובנט של החיסון המבוסס על אלומיניום. כלומר, קבוצת הבקרה קיבלה תמיסה אקטיבית הרחוקה מאוד מפלאסבו נייטרלי, כפי שהיינו מצפים מניסוי בטיחות לחיסון.<br />שאר 6% של קבוצת הבקרה קיבלו תמיסה ממנה הופחתו האנטיגן והאדג'ובנט של החיסון. שוב, במונחי בטיחות מדובר בתמיסה שרחוקה מלהיות נייטרלית, אך יש להניח שהסיכון שבה נמוך מהסיכון הגלום בתמיסה שכללה את האדג'ובנט (או החיסון עצמו).<br /><br />במילים אחרות, הטריק המלוכלך של יצרניות החיסונים - ומרק מדגימה זו בצורה יפה עם הגרדסיל – הוא לתת לקבוצת הביקורת בניסוי תמיסה מסוכנת כמו החיסון עצמו. כך, מספר תופעות הלוואי המדווחות לשתי הקבוצות הוא דומה, פחות או יותר, וניתן להראות שהחיסון "בטוח".<br /><br />ואני שואל: לו אתן חוקרות הבודקות את חיסון הגרדסיל – האם הייתן מאשרות אותו לשיווק בידיעה שבטיחותו מעולם לא נבדקה בהשוואה לקבוצת בקרה אמיתית? אני מניח שלרובכן עוברת עכשיו בראש המילה "לא".<br />אבל ה-FDA עשה זאת, ולא בפעם הראשונה.<br /><br /><br /><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;color:#330033;">מאמרים נוספים:</span><br /></span><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;"><span style="color:#000000;">*</span> <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/blog-post_21.html">גרדסיל: חיסון בטוח ויעיל או חיסון מסוכן ומיותר?</a></span></span></span><br /><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;"><span style="font-family:arial;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/blog-post_01.html">"מחקרים לא הוכיחו קשר": מדוע כבר לא ניתן לסמוך יותר על מחקרים רפואיים?</a> </span></span><span style="font-family:arial;"><br /><span style="font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/06/blog-post_19.html">הגילוי הנאות של ד"ר אפרים סיגלר</a> </span></span><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/blog-post_23.html"></a><span style="font-family:arial;"></span><br /></span><span style="font-family:arial;"></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1538366270378067682-136555236331079073?l=vaccinesinc.blogspot.com' alt='' /></div>vaccine.explorerhttp://www.blogger.com/profile/17691876676426024489noreply@blogger.com8tag:blogger.com,1999:blog-1538366270378067682.post-83790679081682240912010-08-24T23:07:00.017+03:002011-05-09T12:33:11.579+03:00<span style="font-family:arial;">* האם אפשר לרפא אוטיזם?</span><br /><span style="font-family:arial;">* מהי הגישה הביו-רפואית (ביו-התנהגותית) לריפוי אוטיזם?</span><br /><span style="font-family:arial;">* מה זה קילציה?</span><br /><span style="font-family:arial;">* מה זה !DAN</span> <span style="font-family:arial;">ואיך זה עובד?<br /></span><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;">Autism Yesterday הוא מעין סרט מבוא הסוקר בקצרה את עקרונות הטיפול הביו-רפואי לילדים אוטיסטים.</span><br /><span style="font-family:arial;">הסרט מביא את סיפורן של 5 משפחות להן ילד שאובחן כאוטיסט ושהצליחו באמצעות טיפול ביו-רפואי לרפא את בנם, או לשפר מאוד את מצבו הבריאותי ותפקודו ההתנהגותי.</span><a name='more'></a><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;"><a href="http://www.youtube.com/watch?v=m2PyRhOSYBY&amp;feature=PlayList&amp;p=D6CDC2D4687C33A8&amp;index=0&amp;playnext=1" target="_blank"><img style="MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 411px; FLOAT: right; HEIGHT: 212px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5507164493295999602" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_sYjZHdDrTOg/TG1g7a6NWnI/AAAAAAAAAF8/2aL0lfq30f8/s320/AutismYesterday-Light.PNG" /></a></span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;">יוצרי הסרט הם ליסה וג'י.בי. הנדלי - הורים לילד אוטיסט הפעילים בארגון האמריקאי Generation Rescue.</span><br /><br /><span style="font-family:arial;">אורכו של הסרט כ-27 דקות והוא מומלץ ביותר לצפיה. הסרט מחולק לשלושה סרטונים ביו-טיוב וכולל כתוביות תרגום לעברית.</span><br /><span style="color:#333333;"><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;"></span></span></span><br /><span style="color:#333333;"><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;">* <strong>אם התרגום לעברית אינו מופיע</strong>, אנא וודאו שכפתור CC בנגן של יו-טיוב לחוץ (הרקע שלו צבוע באדום).<br />* <strong>ניתן לשנות את גודל הכתוביות</strong> ע"י עמידה עם הסמן מעל כפתור CC, והקלקה בחלון שנפתח על <strong>Other Settings</strong>. לאחר ההקלקה נפתחת מסגרת בה יש להקיש על <strong>+</strong> להגדלה או <strong>–</strong> להקטנה, ולסיום על <strong>Done.</strong></span></span><br /></span><br /><span style="font-family:arial;font-size:180%;">לצפייה בסרט באתר יו-טיוב הקלק [<a href="http://www.youtube.com/watch?v=m2PyRhOSYBY&amp;feature=PlayList&amp;p=D6CDC2D4687C33A8&amp;index=0&amp;playnext=1" target="_blank">כאן</a>] או על התמונה.</span><br /><br /><br /><span style="font-family:arial;">למידע נוסף על הטיפול באוטיזם בגישה הביו-רפואית, ראו רשימת אתרים להלן.</span><br /><br /><span style="font-family:arial;"><strong>האתרים שהוזכרו בסרט:</strong><br />- ARI – Autism Research Institute (מיסד DAN!) [</span><a href="http://www.autism.com/" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]<br />- Generation Rescue (הארגון שהפיק את הסרט) [</span><a href="http://www.generationrescue.org/" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]<br />- TACA – Talk About Curing Autism [</span><a href="http://www.talkaboutcuringautism.org/index.php" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]<br />- NAA - National Autism Association [</span><a href="http://www.nationalautismassociation.org/" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]<br />- Safe Minds [</span><a href="http://www.safeminds.org/" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]<br />- GFCFKids (רשימת תפוצה במייל) [</span><a href="http://health.groups.yahoo.com/group/GFCFKids/" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]<br /></span><br /><span style="font-family:arial;"><strong>אתרים נוספים באנגלית:</strong></span><br /><span style="font-family:arial;">- אתר המרכז סיכומי מחקרים מדעיים התומכים בגישה הביו-רפואית לטיפול באוטיזם [<a href="http://www.autismbiomed.com/home.html" target="_blank">כאן</a>]</span><br /><span style="font-family:arial;"><br /><strong>אתרים בעברית:</strong><br />- קומונת "אוטיזם גישה ביו רפואית" בתפוז בו ניתן לשאול שאלות בתחום הטיפול הביו-התנהגותי [</span><a href="http://www.tapuz.co.il/Communa/userCommuna.asp?communaID=38798&amp;r=1" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">] </span><br /><span style="font-family:arial;">- מאמרים שונים בנוגע ל-!DAN, דיאטות, תוספים, ועוד בפורום "אוטיזם - גישה ביו רפואית" בתפוז [<a href="http://www.tapuz.co.il/Forums2008/Articles/Default.aspx?ForumId=1248&amp;cId=6996" target="_blank">כאן</a>] (שימו לב שהמאמרים מרוכזים תחת קטגוריות שונות). הפורום נסגר.<br />- כתבה ב"הארץ" על הכנס הראשון של רפואת DAN! בישראל [</span><a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=650525&amp;contrassID=2&amp;subContrassID=1&amp;sbSubContrassID=0" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]<br />- כתבה נוספת על הכנס ורפואת DAN! [</span><a href="http://www.doctors.co.il/ar/4037/Biomedical+Intervention+-+%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%94+%D7%94%D7%91%D7%99%D7%95+%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99%D7%AA+%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C+%D7%91%D7%90%D7%95%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9D" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]<br />- מאמר של ד"ר עדיאל תל-אורן על טיפול רפואי לאוטיזם [</span><a href="http://www.functional-medicine.org/מאמרים-והרצאות/טיפול-תזונתי-וביולוגי-בבעיות-קשב-וריכוז-אוטיזם/שימוש-בתזונה-לריפוי-ילדים-אוטיסטיים-והיפראקטיביים" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">] והרצאה מוקלטת [</span><a href="http://www.functional-medicine.org/מאמרים-והרצאות/טיפול-תזונתי-וביולוגי-בבעיות-קשב-וריכוז-אוטיזם/הרצאה-מוקלטת-ממצאים-מדעיים-וטיפולים-חדשניים-בהפרעות-התפתחותיות-כגון-אוטיזם" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]</span><br /><br /><br /><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;color:#330033;">מאמרים נוספים:</span><br /></span><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;"><span style="color:#000000;">*</span> </span></span><span style="font-family:arial;"><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/1.html"><span style="font-size:85%;">עדות נפגעי החיסונים: בני נסוג לאוטיזם לאחר חיסוני גיל שנה</span><br /></a></span><span style="font-size:85%;"><span style="font-family:arial;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/01/blog-post_5653.html">מדוע רשויות הבריאות אינן חוקרות את הקשר חיסונים-אוטיזם</a> </span></span><span style="font-family:arial;"><br /><span style="font-size:85%;">* </span></span><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/03/blog-post.html"><span style="font-family:arial;font-size:85%;">על אוטיזם, גנטיקה ואיבחונים (ואף מילה על חיסונים)</span></a><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/blog-post_23.html"></a><span style="font-family:arial;"> </span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1538366270378067682-8379067908168224091?l=vaccinesinc.blogspot.com' alt='' /></div>vaccine.explorerhttp://www.blogger.com/profile/17691876676426024489noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-1538366270378067682.post-9856605498122311542010-08-13T11:37:00.014+03:002011-11-10T01:13:27.403+02:00<span style="font-family:arial;">בזמן האחרון, ככל שאני נובר יותר במרחבי המרחב הוירטואלי, אני מגלה אוצרות קטנים קרוב לבית. אכן, אנחנו על המפה, לא רק בספורט – גם בחיסונים! והנה, התגלגל לידי מחקר שנערך בבית-החולים תל-השומר בשנת 2003, שבדק את המאפיינים של אותן יולדות שלא הסכימו לחסן את תינוקן בחיסון הפטיטיס B ביום הלידה.<br /><a name='more'></a><br />כידוע, חיסון ההפטיטיס B ניתן לתינוקות בישראל, ובמדינות אחרות בעולם, עם לידתם (וזריקות נוספות בגיל חודש, וחצי שנה). למרות שהסיכוי לתינוק שאמו אינה נשאית להדבק בהפטיטיס B הוא אפסי, ולמרות שרק כ-1% מהיולדות בישראל הן נשאיות, מדיניותו המוצהרת של משרד הבריאות היא לחסן את כל התינוקות.<br /><br />ובכן, במאמר שפורסם בכתב העת Vaccine [</span><a href="http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15734066" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">] מדווחים איילה מעין-מצגר ושותפיה על מחקר שערכו בקרב יולדות בבית-החולים תל-השומר. במחקר רואיינו ו/או נסקרו (באמצעות שאלונים) 51 נשים שסירבו לחסן את תינוקותיהן בהפטיטיס B ביום הלידה ו-153 נשים שבחרו לחסן. הנשים נשאלו לגבי מאפיינים אישיים שונים (השכלה, הכנסה, עיסוק, משך הנקה, וכדומה) ולגבי אספקטים הקשורים בחיסון (ידע לגבי מחלות וחיסונים, סיבות לחסן או לא, אמון במערכת הרפואית וברופאים, וכו').<br /><br /></span><span style="font-family:arial;">התוצאות, כמה לא מפתיע, חוזרות על ממצאי ה-CDC [</span><a href="http://www.generationrescue.org/pdf/unvaccinated.pdf" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;"><span style="font-family:arial;">], וחשוב מכך, על מה שאנחנו כבר מזמן יודעים: האימהות שבחרו לא לחסן עשו בחירה הרבה יותר מושכלת מזו שעשו האימהות האחרות.</span><br /><br />להלן, כמה נקודות מהמאמר:<br />- כל <span style="color:#000099;"><strong>הלא-מחסנות</strong></span> דיווחו שיש להן ידע בנוגע לחיסונים, בהשוואה לכמחצית בלבד מקבוצת <strong><span style="color:#660000;">המחסנות</span></strong>.<br />- מקורות הידע העיקריים עליהן דיווחו <strong><span style="color:#000099;">הלא-מחסנות</span></strong> היו כלי התקשורת, עיתונות רפואית ואינטרנט (לפי הסדר הזה), בעוד אצל <strong><span style="color:#660000;">המחסנות</span></strong> המקור העיקרי היה לידה קודמת.<br />- הנשים <strong><span style="color:#000099;">הלא-מחסנות</span></strong> היו בממוצע מבוגרות יותר, משכילות יותר ובעלות הכנסה גבוהה יותר.<br />- כשנשאלו לגבי הסיבות לאי-מתן חיסון ענו <strong><span style="color:#000099;">הלא-מחסנות</span></strong>: "התינוק צעיר מדי מכדי להתחסן", "החיסונים מסוכנים", "החיסון גורם לטראומה לתינוק" או "הרופאים מחסנים ללא הבחנה". רק כ-17% לא ציינו כל סיבה לבחירתן.<br />- בקבוצת <strong><span style="color:#660000;">המחסנות</span></strong>, לעומת זאת, התשובות העיקריות היו "אני סומכת על הרופאים", "חיסונים מגינים על התינוק" ו"אני לא שואלת מדוע". בנוסף, כ-45% כלל לא ציינו סיבה לבחירתן.<br />- בקבוצת <strong><span style="color:#000099;">הלא-מחסנות</span></strong> היה אחוז גבוה משמעותית של נשים שהתכוונו להניק את תינוקן לפרק-זמן ארוך, ואחוז נמוך משמעותית של אלו שתכננו להצמד לתוכנית החיסונים המלאה של משרד הבריאות.<br />- בקבוצת <strong><span style="color:#000099;">הלא-מחסנות</span></strong> היו פי שלוש נשים העוסקות במקצועות רפואיים (21% מול 7% אצל <strong><span style="color:#660000;">המחסנות</span></strong>)<br /><br />הנתונים מדברים בעד עצמם, לא?<br /><br />אבל התוצאות אינן כל הסיפור במחקר הזה. לאחר שדיווחו על הנתונים היבשים, עוברים המחברים לפרק "הדיון" (Discussion) וכאן מתחילה החגיגה האמיתית.<br />המחברים, השייכים באופן לא ממש מפתיע למחנה תומכי החיסונים, מתקשים להסביר את תוצאות מחקרם: כיצד יכול להיות שדווקא המשכילות, הבוגרות והאקטיביסטיות שבין הנשים בוחרות שלא לחסן? (ובמילותיהם הם: "רמת ההשכלה מהווה גורם מנבא מצוין לבחירה באי-מתן חיסון").<br /><br />מחד, עומדת האקסיומה הקדושה של החיסונים (לאמור: "החיסון לעולם בטוח ויעיל") ונגזר ממנה שההחלטה הרציונלית היחידה היא לחסן, ומאידך, תוצאות המחקר מובהקות וחד-משמעיות: הנשים שלא-חיסנו עשו זאת מתוך ידע והבנה ואילו אלו שחיסנו היו הרבה פחות מודעות למשמעות של בחירתן.<br />מה עושים? האם החוקרים ידווחו על ממצאיהם ויגזרו מהן את המסקנות המתבקשות?<br />כמובן שלא. אנו יודעים מה עלולה להיות המשמעות של ערעור על מנטרת החיסונים הקדושה.<br /><br />בכדי לצאת מהסבך אליו נקלעו, נדרשים החוקרים לטענות הפתלתלות הבאות:<br />- לגבי הממצא ש<strong><span style="color:#000099;">הלא-מחסנות</span></strong> משכילות ובעלות ידע על החיסונים: "טענתנו היא שהמידע בנושא, ומקורות המידע, מוטים לכיוון התנגדות לחיסונים".<br />- בכדי להסביר את העובדה שאחוז גדול יותר בקרב <strong><span style="color:#000099;">הלא-מחסנות</span></strong> עוסקות במקצוע רפואי כותבים המחברים: "התנגדותן כנראה מבוססת על מידע חלקי שנרכש מדיווחים בספרות הרפואית לגבי תופעות לוואי לחיסונים, מבלי שהן המשיכו והתעדכנו במחקרים מבוקרים יותר שהפריכו דיווחים אלו."<br />- הממצא שבקבוצת <strong><span style="color:#000099;">הלא-מחסנות</span></strong> היו יותר נשים שדיווחו שהידע שלהן מבוסס על קורס הכנה ללידה מוסבר כך: "חלק מקורסי הכנה ללידה מדגישים גישה טבעית יותר, שעשויה להוביל לכיוון אידיאולוגיה אנטי-חיסונית."<br /><br />המממ... הלזה יקרא מדע? אוסף של טענות ספקולטיביות שהכותבים אפילו לא טורחים לנסות ולבסס אותן? תמהתני...<br />מה בעצם אומרים החוקרים לגבי הנשים הלא-מחסנות?<br />מצד אחד הן משכילות, בעלות ידע, וחזקות מספיק בשביל לקבל החלטה המנוגדת לזו שמקבל הרוב המכריע של האוכלוסיה (שלא לדבר על ההמלצות החד-משמעיות של הממסד הבריאותי). אבל, מצד שני, הן לא פיקחות מספיק בשביל לזהות הטיה לכיוון התנגדות לחיסונים במקורות המידע שלהן, או שהן מקבלות כתורה מסיני את עצותיהן של מדריכות הכנה ללידה, או שהן קוראות סלקטיביות של מאמרים בספרות הרפואית.<br /><br />הפרשנות המוזרה לתוצאות המחקר מעלה תהיות קשות. האם מדובר פה במחקר אוביקטיבי מדעי, המציג נתונים ומנתח אותם באוביקטיביות, או במחקר עם אג'נדה ברורה של חיזוק האמון של הציבור בתוכנית החיסונים והצעת דרכי פעולה להשבת "השיות התועות" בחזרה אל העדר?<br />ועוד: אם תוכנית החיסונים כל-כך יקרה לליבם של החוקרים, מדוע הם כלל אינם מקדישים תשומת-לב לנתון המדאיג העולה ממחקרם: כ-40% מהנשים המחסנות מעידות על עצמן שהן חסרות כל ידע בנוגע לחיסונים! (ומאליה צצה ועולה לה התהיה שמא, רחמנא-ליצלן, מצב זה דווקא נוח למשרד הבריאות?)<br /><br />נו, ולמחקר כזה קוראים במחוזותינו "מדע" ומדפיסים אותו בירחונים מהודרים. (לי זה נראה דומה הרבה יותר לספרות או תיאולוגיה).<br />במדע אמיתי, להבדיל מ"המדע" המזויף של הרפואה המודרנית הנשלט על ידי בעלי אינטרסים, כשמגלה החוקר ממצאים הסותרים את התאוריה – הוא בוחן את הנחות היסוד שלו. ואילו ב"ארץ הפלאות" של החיסונים מעקמים את הממצאים ואת המדיניות כך שיתאימו לאקסיומה. מילות הסיום של המאמר מדגימות זאת יפה:<br />"We must find a more sophisticated way to appeal to highly educated and caring women who have acquired a bit of skepticism toward conventional medicine."<br />ואני שואל – מדוע נדרשת דרך "מתוחכמת יותר" לפנות אל אותן אימהות משכילות ומסורות לילדיהן? האם לא הגיע הזמן לזנוח את הספינים, את הסילופים, את ההסתרה ואת הטיוח ולחזור לטכניקה הישנה, הטובה והמוכחת:<br /><br />פשוט להגיד את האמת, את כל האמת, ורק את האמת?<br /><br /><br /><span style="font-size:85%;color:#330033;">מאמרים נוספים: </span><br /><span style="font-size:85%;"><span style="color:#000000;">*</span> <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/01/blog-post_10.html">מי הם ההורים שלא מחסנים?</a></span></span><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/01/blog-post_10.html"><span style="font-family:arial;"> </span></a><br /><span style="font-size:85%;"><span style="font-family:arial;">* </span><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/05/1.html"><span style="font-family:arial;">הורים שלא מחסנים (1): עדותה של רונית</span></a></span><span style="font-family:arial;"><br /><span style="font-size:85%;">* </span></span><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/03/blog-post.html"><span style="font-family:arial;font-size:85%;">על אוטיזם, גנטיקה ואיבחונים (ואף מילה על חיסונים)</span></a><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/blog-post_23.html"></a><span style="font-family:arial;"> </span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1538366270378067682-985660549812231154?l=vaccinesinc.blogspot.com' alt='' /></div>vaccine.explorerhttp://www.blogger.com/profile/17691876676426024489noreply@blogger.com13tag:blogger.com,1999:blog-1538366270378067682.post-22933068116742112002010-06-19T11:27:00.016+03:002010-07-24T22:56:34.313+03:00<span style="font-family:arial;">כניסתם לשוק של חיסוני סרטן צוואר הרחם לוותה במסע יחסי צבור אגרסיבי בכל העולם וגם בישראל. כחלק ממסע פרסום זה החלו להופיע בעיתונות הכתובה ובאינטרנט מאמרים המתארים את סיכוני סרטן צוואר הרחם ואת החיסונים החדשים. מאמרים אלו היללו, רובם ככולם, את יעילותם של החיסונים לסרטן צוואר הרחם ותארו את פיתוחם כמהפכה בתחום מניעת הסרטן.<br /></span><br /><span style="font-family:arial;">אחד מהכותבים הפוריים בנושא חיסוני סרטן צוואר הרחם הוא ד"ר אפרים סיגלר, רופא נשים בכיר, מנהל שירות צוואר הרחם במחוז חיפה של שירותי בריאות כללית ויושב-ראש החברה הישראלית לקולפוסקופיה ומחלות צוואר הרחם. בין השנים 2007-2010 הופיע ד"ר סיגלר בלפחות שלושה פורומים שונים בהם דיבר בזכות חיסוני סרטן צוואר הרחם, ופירסם מספר מאמרים בנושא בכלי התקשורת.<br /></span><a name='more'></a><br /><span style="font-family:arial;">יחסי הקירבה בין חברות התרופות ורופאים מובילים בתחומם כבר עלו לכותרות פעמים רבות. חברות התרופות משלמות סכומים נדיבים לרופאים בכירים עבור יעוץ, מתן הרצאות, כתיבת מאמרים, וכו', ואילו הרופאים מצידם רותמים את מעמדם המקצועי והשפעתם לצורך קידום מכירותיה של התרופה (או החיסון) אותם משווק היצרן. כמובן ששני הצדדים נהנים מהסידור המצוין, ומי שמשלם את המחיר הוא, כמו תמיד, הציבור הרחב שאינו מודע לכל הפעילות הזו, הרוחשת בחדרי ההרצאות הממוזגים ומעל לדפי הירחונים המקצועיים, מעלה תהיות קשות לגבי אמינותו של המחקר הרפואי ומערערת את מעמדם של הרופאים כיועצים אובייקטיביים. (מי שמוצא את עצמו בשלב זה עם גבה אחת מורמת, מומלץ לו לקבוע פגישה עם ד"ר קרלאט, שיסביר לו בפרוטרוט כיצד הפכה תעשיית התרופות את הרופאים לאנשי השיווק שלה [</span><span style="font-family:arial;"><a taget="_blank" href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/01/blog-post_09.html">כאן</a>]</span><span style="font-family:arial;">.)<br /></span><br /><span style="font-family:arial;">כידוע, בשנת 2006 אושר לשימוש בארה"ב (ומיד אחר-כך גם בישראל) חיסון הגרדסיל של חברת מרק (MSD). כשנתיים מאוחר יותר, אושר לשימוש חיסון מתחרה (סרבריקס) של חברת גלאקסו-סמית'-קליין (GSK). חיסונים אלו זכו לביקורת רבה, בארץ ובעולם, ובלוג זה עוסק בהם בצורה נרחבת [</span><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/search/label/%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F%20%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A8%20%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%9D" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">].<br /></span><br /><span style="font-family:arial;">לאור האמור לעיל, מעניין לבחון את יחסו של ד"ר אפרים סיגלר, רופא בכיר ובולט בתחום רפואת הנשים בישראל, לחיסונים לסרטן צוואר הרחם.<br /><br /><strong>פרק ראשון: ד"ר אפרים סיגלר יודע גילוי נאות מהו</strong><br />בשנים האחרונות, לאחר פרסומן של פרשיות רבות של יחסים לא-אתיים בין חברות התרופות ובעלי מקצוע מתחום הרפואה, קרם עור וגידים סטנדרט התנהגותי חדש בתחום: "הגילוי הנאות". רופאים, חוקרים, מחברי מאמרים, ושאר בעלי תפקידים בעולם הרפואה, אמורים להצהיר על ניגודי אינטרסים שיש להם בעת שהם מביעים דעתם בנושאים מתחום הרפואה. בדרך כלל, באופן לא מפתיע, ניגודי האינטרסים מתבטאים ביחסים עסקיים בין אנשי מקצוע וחברות התרופות. מובן שצעד זה אינו מהווה הגנה הרמטית בפני השחתת הרפואה, אך ישנה תמימות דעים שהוא בהחלט צעד בכיוון הנכון.<br />ומסתבר, או כך לפחות זה מצטייר, שד"ר אפרים סיגלר הינו תומך מובהק של עיקרון ה"גילוי הנאות". כיוון שבנובמבר 2007 הוא מתכבד ומופיע בכנסת, בישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה [</span><a href="http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/maamad/2007-11-13.html" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">], הדנה בחיסון סרטן צוואר הרחם, ופותח את דברים במילים האלו בדיוק:<br />"<span style="font-family:times new roman;">קודם כל גילוי נאות: אני יושב הראש החדש של החברה הישראלית לקולפוסקופיה במחלות צוואר הרחם ויש לי ניגוד אינטרסים כיוון שאם החיסון הזה ייכנס לא תהיה לי עבודה. למרות זה אני תומך בחיסון כיוון שאני תומך בנשים...</span>"<br />לא רק גילוי נאות, אלא גם מניעים הראויים לכל שבח! תדע כל אם עברייה שצוואר הרחם של בתה שמור בידיים שאין טובות מהן.<br />וממשיך ד"ר סיגלר ואומר:<br />"<span style="font-family:times new roman;">דבר נוסף, חיסון לא יחסן את המחלה. הוא יחסן ‎70% מהמקרים או ‎80% וזה משהו שחייבים לדעת. גם נשים שלוקחות חיסון חייבות להמשיך במעקב אבל בלי ספק שברגע שזה ייכנס בסופו של תהליך, הירידה בהוצאות הבריאות תהיה הרבה יותר גדולה מאשר מחיר החיסון.</span>"<br />אין צורך לומר שד"ר סיגלר אמון על הצגה שקופה ומאוזנת של יתרונותיו וחסרונותיו של החיסון, ודבר זה רק משווה משנה-תוקף לעמדתו המנומקת בעד החיסון ולקביעתו הנחרצת שהחיסון משתלם כלכלית למדינת ישראל.<br /><br /><strong>פרק שני: החיים הטובים של כתב הבריאות של מעריב</strong><br />בדצמבר 2008 מתפרסמת באתר NRG של העיתון מעריב כתבה אוהדת [</span><a href="http://cell.nrg.co.il/online/55/ART1/821/443.html" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">] במיוחד על החיסון לסרטן צוואר הרחם. דן אבן, כתב הבריאות של מעריב מהלל ומשבח את החיסון הבטוח והיעיל, ומנפץ (כך במקור) מיתוסים שגויים לגביו: החיסון בטוח ואין לו תופעות לוואי משמעותיות, החיסון מעניק "מטרית הגנה" כנגד זנים מסרטנים נוסף לזנים 16 ו-18 להם הוא מותווה, חוקרים אומרים שהחיסון ישמור על אפקטיביות למשך עשרות שנים, ועוד. לכתבה נלווית פרשנות של לא אחר מד"ר אפרים סיגלר, המחזק, בין השאר, את הטענות לגבי בטיחות החיסון:<br />"<span style="font-family:times new roman;">היו דיווחים על מישהי שנוטלת גלולות למניעת היריון שלקחה את החיסון, ופיתחה קריש דם במוח. אך אין שום ראיה שזה כתוצאה מהחיסון, בעוד שהוכח שגלולות מגדילות את הסיכון לקרישי דם במוח. באוסטרליה דווח על עשרות נערות שהתעלפו לאחר שקיבלו את החיסון, ולאחרונה התברר שהסיבה היא המתנה ממושכת בשמש כדי לקבלו בחצר בית הספר</span>".<br /></span><br /><span style="font-family:arial;">ד"ר סיגלר אינו מזכיר מקרי מוות, שיתוק, אפילפסיה ועוד תופעות לוואי חמורות שדווחו בארה"ב לאחר קבלת החיסון, אך מה לנו כי נלין: אך סביר הוא שרופא נשים אינו מצוי בפרטי הפרטים של מערך הדיווח על נזקי החיסונים בארה"ב (VAERS), ודי לנו בניקיון כפיים ובכוונה טובה מצידו.<br /></span><br /><span style="font-family:arial;">הקורא הערני וודאי נתן את דעתו שפיסקה זו משתמשת בגוף יחיד "חיסון לסרטן צוואר הרחם" ולא בגוף רבים, והרי אנו כבר בשלהי שנת 2008 וחיסון הסרבריקס כבר עלה על הבמה, וכיצד זה הכתב מזכיר רק חיסון אחד?<br />התעלומה מתבהרת בשורה המופיעה בתחתית הכתבה, לאמור: <strong><span style="font-family:times new roman;">הכתב היה אורח חברת MSD בכנס איגוד הגינקולוגים האירופי בצרפת</span></strong><br />אההה... הכתב התארח בצרפת במימונה של חברת מרק (MSD) יצרנית הגרדסיל, ועל כן אין זה פלא שהכתבה מתמקדת בתכונותיו המעולות של חיסון זה (על אף שלמען טוהר המידות אינה מזכירה אותו בשמו).<br />וד"ר סיגלר? ברי לנו שד"ר סיגלר יודע גילוי נאות מהו, והיות והוא איננו מצהיר על כל טובת-הנאה בגוף הכתבה, הרי מנוי וגמור עימנו שלא זכה לאותה הזמנה מטעם חברת MSD לטעום ממעדני צרפת וללגום מיינותיה המשובחים בכנס איגוד הגניקולוגים האירופי.<br /><br /><strong>פרק שלישי: וידוי מפתיע בועדת החיסונים<br /></strong>וכך, שמחים וטובי לב, חמושים בידיעה שד"ר אפרים סיגלר דואג לבריאותן של בנותינו, ואחת היא לו אף אם תיפגע פרנסתו, ואפילו מנעמי צרפת אין ביכולתם לפתותו לסטות מדרך צדיקים, מוצאים אנו את עצמנו, כך סתם ביום חורפי של ינואר 2009, בתחילתו של מסע יגון ואכזבה.<br /></span><br /><span style="font-family:arial;">כרופא בכיר ומומחה לסרטן צוואר הרחם, מזומן ד"ר אפרים סיגלר לישיבת "הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים" של משרד הבריאות, הדנה בסוגיית התיעדוף הממלכתי של חיסון סרטן צוואר הרחם אל מול החיסון לרוטה-וירוס [פרוטוקול הישיבה: </span><a href="http://www.health.gov.il/Download/pages/RotaVsHPVJan20_09.pdf" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">].</span><br /><span style="font-family:arial;">כבר בתחילת הישיבה, מבקש יושב-ראש הוועדה פרופ' רשפון מהנוכחים להצהיר על "קשר עם יצרני אחד או יותר מהחיסונים, לשם גילוי נאות". וד"ר סיגלר, בשבתו בין עמיתים למקצוע, יודע גילוי נאות מהו, ואומר: "<span style="font-family:times new roman;">קיבלתי מימון מחקר והוצאות נסיעה לכנס משתי החברות המיצרות את החיסונים</span>" (עמ' 2 בפרוטוקול הישיבה).<br /></span><br /><span style="font-family:arial;">מסתבר שד"ר סיגלר מוערך מאוד בקרב עמיתיו, כיוון שלא יושב ראש הוועדה ולא אף אחד מחבריה הנכבדים רואה בעיה בכך שרופא שקיבל כספים מיצרניות החיסונים לסרטן צוואר הרחם, יישב בישיבת הועדה הדנה בהחלטות קריטיות לגבי שילובם בתוכנית החיסונים הממלכתית.<br />ד"ר סיגלר עצמו וודאי שהוא מכיר במעלותיו-הוא, ועל כן אינו רואה פגם בהשתתפותו בדיון, ובתמיכתו הגורפת בהכללת חיסוני סרטן צוואר הרחם בתוכנית החיסונים הממלכתית, לאמור:<br />"<span style="font-family:times new roman;">עמדת ה-WHO מ-2007 הנה שבארצות בהן חלשות תכניות הסינון של סרטן צוואר הרחם ושעורי התמותה גבוהים, מומלץ חיסון שגרתי. בישראל לא משקיעים בסינון ולכן מתאים להכליל בה את החיסון."</span><br /></span><br /><span style="font-family:arial;">ואנו עומדים נבוכים ותמהים – ממתי נקשרו הקשרים בין ד"ר סיגלר ויצרניות החיסונים, ומה טיבם המדויק? ברי לנו שבשבתו בוועדת הכנסת בנוב' 2007 ("...יש לי ניגוד אינטרסים כיוון שאם החיסון הזה ייכנס לא תהיה לי עבודה") עדיין לא נוצר הקשר, כי מי יעלה על הדעת שרופא במעמדו יישב במעמד כה מכובד כנציג סמוי של חברת זו או אחרת...<br />עם זאת, מודים אנו שביטחוננו בד"ר סיגלר התערער מעט, ואנו צופים בחשש אל העתיד: האם ד"ר סיגלר, בהופעותיו הפומביות, יצהיר על ניגוד האינטרסים שלו?<br /><br /><strong>פרק רביעי: לא להמתין</strong><br />העתיד מיהר להגיע, וביולי 2009 מתפרסם בעיתון "הארץ" תחת הכותרת "לא להמתין" מאמר של ד"ר סיגלר [</span><a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?more=1&amp;itemNo=1101121&amp;contrassID=1&amp;subContrassID=11&amp;sbSubContrassID=0" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]. מדובר בתשובתו של ד"ר סיגלר למאמר ביקורתי של ד"ר אמנון להד, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הקהילה במשרד הבריאות [</span><a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1097847&amp;contrassID=1&amp;subContrassID=11&amp;sbSubContrassID=0/" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">], המעלה טיעונים כבדי-משקל כנגד אימוצם של חיסוני סרטן צוואר-הרחם, כגון יעילותם הנמוכה, חוסר הוודאות לגבי משך-זמן ההגנה שלהם, ועוד.<br />במאמרו, חוזר ומשבח ד"ר סיגלר את חיסוני סרטן צוואר הרחם, ומוכיח באותות ובמופתים שראוי להכניסם לתוכנית החיסונים הממלכתית, כפי שקבע משרד הבריאות (נכון לזמן כתיבת שורות אלה, מתוכנן לשנת 2011).<br />לאחר שהתרשמנו מחריפות המחשבה ועוצמת הטיעונים, ניגשים אנו לתחתית המאמר, בחיפוש אחר הליפתן, שכידוע טעמו הוא זה שנותר על השפתיים בסיום הארוחה. אך הפעם, לתדהמתנו, נוקט ד"ר סיגלר במדיניות של חוסר "גילוי נאות" ואינו מדווח לקוראי ה"עיתון לאנשים חושבים" על קשריו הענפים עם יצרניות החיסונים. לא גילוי ולא נאות. גורנישט. נאדה...<br />נראה שקהל הקוראים אינו זכאי לגילוי הלב לו זוכים העמיתים למקצוע בועדת החיסונים של משרד הבריאות.<br /><br /><strong>פרק חמישי: ד"ר סיגלר מעדכן<br /></strong>לאחר שענה לביקורת מצד ד"ר להד, מתפנה ד"ר סיגלר מעיסוקיו הרבים לכתיבת מאמר מקיף על חיסוני סרטן צוואר הרחם [</span><a href="http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=2736&amp;sheetid=179" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]. המאמר מופיע הפעם באכסניה מקצועית-שיווקית (אתר "מדיקל מדיה") ושוב הוא מהלל, משבח, משיב לביקורת ומסכם:<br />"<span style="font-family:times new roman;">אם ברצוננו למנוע בעתיד את סרטן צוואר הרחם ולמנוע את נזקי הקונדילומה, חובה עלינו להמליץ לנערות להתחסן בטרם החלו לקיים יחסי מין...</span>"<br />והגילוי-הנאות? האם ד"ר סיגלר מיידע את הקוראים בטיב יחסיו עם חברות החיסונים? האם הוא מזכיר מימון מחקר והוצאות נסיעה לכנס למען יוכל הקורא לשקלל את ניגוד האינטרסים לכאורה בחוות הדעת על החיסון המוגשת לו?<br />לא בבית-ספרנו. ד"ר סיגלר החליט שלא לפרט את ניגוד האינטרסים שלו ואנו סמוכים ובטוחים שנימוקיו מוצקים וראויים כתמיד.<br /><br /><strong>פרק שישי: הגראן-פינאלה</strong><br />במאי 2010 מארגנת חברת MSD כנס מדעי-שיווקי לחיסון הגרדסיל, כמיטב המסורת של תעשיית התרופות. כמקובל, נרתמים מספר מומחים בתחום רפואת הנשים בישראל לדון בתכונותיו התרומיות של הגרדסיל, ומקומו של ד"ר אפרים סיגלר בנבחרת זו מובטח.<br />הרצאתו של ד"ר סיגלר עוסקת בנושא בטיחת החיסון. כידוע, מאז כניסתו של הגרדסיל לשוק דווחו מעל 16,000 תופעות לוואי לחיסון בארה"ב לבדה, מתוכן כ-60 מקרי מוות וכ-1000 תופעות המוגדרות חמורות (כדוגמת שיתוק). מספר המקרים בפועל מוערך כגדול פי 10 עד פי 100 ממספרים אלו. כזכור, לד"ר סיגלר ישנה זוית ראייה מקילה לנושא תופעות הלוואי (ראו דבריו בפרק השני לעיל), והוא אינו נוח להתרשם ממקרי המוות והתופעות החמורות המדווחים כבעלי קשר לחיסון. נראה שבחברת MSD שותפים לראייה זו של נזקי החיסון, כיון שהם בוחרים דווקא בד"ר סיגלר להציג נושא חשוב זה.<br />אני מאיץ בקורא לצפות בהרצאתו המאלפת של ד"ר סיגלר. אכן מופת להרצאה מדעית של רופא חסר פניות, אמיץ ובעל ראיה מפוכחת וחודרת [</span><a href="http://www.mednet.co.il/siteFiles/1/5166/66362.asp" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">, דורש הרשמה חינמית].<br />וה"גילוי הנאות" אתם שואלים? ובכן, בכנס ממומן של חברת MSD שכל תכליתו היא לשווק בנחרצות את חיסון הגרדסיל, לא ממש ציפינו להצהרות על ניגודי אינטרסים מהדוברים המכובדים... אבל אנו כבר למדנו שד"ר סיגלר יודע גילוי-נאות מהו, ובתחילת הרצאתו הוא אינו מאכזב ומכריז (דקה 01:30 של ההרצאה):<br />"<span style="font-family:times new roman;">...וגילוי נאות, לא קיבלתי אף שקופית מחברת התרופות. כל השקופיות זה חיפוש עצמי באינטרנט.</span>"<br />ועל גילוי-לב מפתיע שכזה באמת שאין צורך להוסיף...<br /><br />לסיכום, לא נותר לנו אלא להודות לך, הקורא, על שצלחת עימנו את מסע הגילויים והתהפוכות בנוגע לדרך בה רואה אחד מרופאי הנשים הבכירים בישראל את חובת ה"גילוי-הנאות". אנו סמוכים ובטוחים שתדע לשפוט נכוחה בסוגיה, ואף תסיק ממנה מסקנות טובות וראויות.</span><br /><br /><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;color:#330033;">מאמרים נוספים: </span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;"><span style="color:#000000;">*</span> <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/01/blog-post_09.html">תרופה כמוצר, רופא כאיש שיווק: איך חברות התרופות מזנות את הרפואה</a></span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/blog-post_21.html">גרדסיל: חיסון בטוח ויעיל או חיסון מסוכן ומיותר?</a></span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/blog-post_23.html">סרבריקס – אחיו הקטן של הגרדסיל?</a></span><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/blog-post_23.html"> </a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1538366270378067682-2293306811674211200?l=vaccinesinc.blogspot.com' alt='' /></div>vaccine.explorerhttp://www.blogger.com/profile/17691876676426024489noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-1538366270378067682.post-57404162331252866452010-06-03T20:38:00.020+03:002011-05-22T01:43:31.293+03:00<span style="font-family:arial;">כן, קראתם נכון.</span><br /><span style="font-family:arial;">על פי דו"ח שהתפרסם החודש בארה"ב [<a href="http://www.medicalnewstoday.com/articles/189465.php" target="_blank">כאן</a>], אחד מתוך ארבעה ילדים מקבל תרופה באופן קבוע.</span><br /><span style="font-family:Arial;">אני קורא את המשפט הזה שוב ושוב - ומתקשה להאמין!</span><br /><span style="font-family:Arial;"></span><br /><span style="font-family:Arial;"><strong>אחד מתוך ארבעה ילדים מטופל בתרופה לבעיה כרונית.</strong></span><br /><a name='more'></a><br /><span style="font-family:arial;">נתונים נוספים [<a target="_blank" href="http://www.chaindrugreview.com/front-page/newsbreaks/study-childrens-prescription-use-for-chronic-conditions-rises">כאן</a>]: </span><br /><span style="font-family:arial;">- בגילאי 10-19, כמעט 30% מהילדים מקבלים תרופות לטיפול בבעיות כרוניות.</span><br /><span style="font-family:arial;">- צריכת תרופות מרשם בקרב ילדים עלתה ב-5% בהשוואה לשנה הקודמת.</span><br /><span style="font-family:arial;">- הבעיות הכרוניות המרכזיות הן סכרת סוג 2, הפרעות קשב וריכוז (ADHD), בעיות נפשיות (חרדות, דכאון), כולסטרול, ועוד.</span><br /><span style="font-family:arial;">- ההוצאה על תרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז (ADHD) היתה כ-13.2% מסך ההוצאות על תרופות לילדים.</span><br /><br /><span style="font-family:arial;color:#cc0000;"><strong>מפחיד</strong></span><span style="font-family:arial;">. </span><br /><span style="font-family:Arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;">שלוש נקודות למחשבה:</span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;">1. רשויות הבריאות בארה"ב ובארץ מספרות לנו בכל הזדמנות שבריאותנו, ובריאותם של ילדינו, מעולם לא היתה טובה יותר. האם הנתונים שהובאו מעלה תומכים בטענה זו? האם ילדינו יותר בריאים או פחות בריאים מאיתנו?</span><br /><span style="font-family:arial;">לטעמי, התשובה ברורה.</span><br /><span style="font-family:Arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;">2. למי יש אינטרס לדחוף לנו ולילדינו כמות כזו של תרופות מרשם (שאלה אמריקאית ;)?</span><br /><span style="font-family:Arial;">א. לחברות התרופות.</span><br /><span style="font-family:Arial;">ב. לרשויות הבריאות.</span><br /><span style="font-family:Arial;">ג. בתי-חולים וקופות-החולים.</span><br /><span style="font-family:Arial;">ד. כל התשובות נכונות.</span><br /><span style="font-family:Arial;"></span><br /><span style="font-family:Arial;">3. אם החיסונים אכן גורמים לנזקים קשים לילדינו (אוטיזם, הפרעות קשב וריכוז, אסתמה, סכרת, אלרגיות, ועוד, ועוד) ומחייבים אותם לקבל תרופות לבעיות הכרוניות שלהם - האם הדבר משפר או פוגע ברווחיות חברות התרופות?</span><br /><span style="font-family:arial;">או במילים אחרות: האם לחברות התרופות יש אינטרס שילדינו יהיו בריאים או חולים?</span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;">תחשבו על זה. </span><br /><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;color:#330033;">מאמרים נוספים: </span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;"><span style="color:#000000;">*</span> <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/05/blog-post_16.html" target="_blank">הוירוס, החיסון והחזירים: כיצד מטייח ה-FDA את המצאותם של חלקיקי וירוס מסוכן בחיסון הרוטה-טק</a></span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/01/blog-post_10.html" target="_blank">מי הם ההורים שלא מחסנים?</a></span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/01/blog-post_09.html" target="_blank">תרופה כמוצר, רופא כאיש שיווק: איך חברות התרופות מזנות את הרפואה</a></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1538366270378067682-5740416233125286645?l=vaccinesinc.blogspot.com' alt='' /></div>vaccine.explorerhttp://www.blogger.com/profile/17691876676426024489noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-1538366270378067682.post-40149543146076831982010-05-24T14:57:00.013+03:002011-10-10T12:37:58.089+02:00<div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">[עדותה של גלית]<br /><br />בתנו מ' היתה בת 15 וחצי בזמן שקיבלה את החיסון לסרטן צוואר הרחם. בעקבות מסע הפרסום האגרסיבי בתקשורת שהדגיש את התועלת בחיסון, החליטו חלק מבנות כיתתה להתחסן.<br />אנחנו התלבטנו (בין השאר כיוון שמ' עדיין אינה פעילה מינית) ועל כן עשינו בירורים עם הגניקולוג המשפחתי, עם חבר משפחה שהוא גניקולוג, ועם עוד שלושה רופאי משפחה. כולם המליצו על החיסון ושללו את האפשרות לתופעות לוואי רציניות בעקבותיו. כמו כן בדקתי באינטרנט וראיתי שהחיסון נכנס לתוכנית החיסונים בארה"ב, אוסטרליה ומדינות אחרות.<br />מ' קיבלה את שלוש המנות של חיסון הגרדסיל על פי לוח-הזמנים המומלץ.<br /><a name='more'></a><br />כשבועים-שלושה לאחר קבלת הזריקה השלישית של החיסון, יצאה מ' למחנה קיץ של תנועת הצופים בצפון. במחנה, לאחר מספר לילות בהם ישנה שעות ספורות בלבד, קיבלה מ' התקף פרכוסים שהסתיים באיבוד הכרה. היא פונתה לבית-חולים "העמק" ולאחר מכן להמשך בדיקות בבי"ח במרכז הארץ. לאחר בדיקות שנערכו לה קבעו הרופאים שמ' עברה התקף אפילפטי.<br /></span></div><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">למ' אין שום רקע של אפילפסיה או התקפים. היא היתה בריאה לגמרי לפני ההתקף וכמובן גם לא היתה בשום קבוצת סיכון רלוונטית. הרופאים שבדקו אותה לא יכלו להסביר את הסיבה להתקף ואמרו לנו ש"זה קורה". עוד אמרו שאם זה יקרה עוד פעם צריך פשוט לתת להתקף לעבור, ואחר-כך להגיע שוב לבדיקה.<br /></span></div><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">כשבעה חודשים לאחר ההתקף הראשון, חוותה מ' התקף שני. היא שכבה על הספה וצפתה בטלוויזיה. ההתקף, כמו ההתקף הקודם, נמשך כשתי דקות של פרכוסים בכל הגוף, מלווים באובדן הכרה. לאחר הפרכוסים מ' עברה לשינה עמוקה מלווה בנחירות (גם כן כשתי דקות) שלאחריה כ-15 דקות של שינה עמוקה. לאחר שהתעוררה היא חשה כאב בבטן ולא זכרה כלום.<br /></span></div><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">לקחנו אותה לבדיקות והנוירולוגית המליצה שמ' תתחיל לקחת תרופה על בסיס יומי. התרופה הראשונה שקיבלה גרמה לה לפריחה ולגירוד. הרופאה החליף לתרופה אחרת. חודשים לאחר ההתקף השני היינו בבדיקה אצל הנוירולוגית והיא אמרה שהמינון של התרופה בגופה של מ' אינו מספיק גבוה. באותו היום, בשיעור ריקוד, מ' התמוטטה וחוותה עוד התקף. למזלנו מישהי תפסה אותה מאחורה ומנעה נפילה שעלולה היתה להיות מסוכנת.<br />בעקבות ההתקף הזה הרופאה הגדילה את המינון של התרופה. מאז עברה כמעט שנה ולא היה התקף נוסף.<br /><br />כיום מ' כבר בת 17. היא מתפקדת בצורה רגילה – ביה"ס, רשיון נהיגה, לשכת גיוס. על פי המלצת הרופאים היא חייבת להקפיד על נטילת התרופה בצורה קבועה בכל יום. כמו כן, היא צריכה להקפיד על שעות שינה מספיקות ולהמנע מעייפות יתרה. נכון לעכשיו, הרופאים אינם יכולים להגיד מתי היא תוכל להפסיק עם התרופה. הרופאים רמזו לנו שהיא כנראה תצטרך להמשיך לקחת את התרופה באופן קבוע. זה כמובן מאוד לא משמח אותנו. התרופה גרמה לה לעליה במשקל, וכמובן שאין זה בריא לקחת תרופה כזו על בסיס קבוע.<br /></span></div><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">לגבי הקשר בין ההתקפים לחיסון: שאלנו את הנוירולוגית שלנו וגם כמה רופאים אחרים האם יש קשר? כל הרופאים טוענים שלא ניתן להוכיח קשר לחיסון, ושהתקפי אפילפסיה עשויים להופיע סתם כך.</span></div><br /><p><span style="font-family:arial;">[סוף העדות] </span><br /><span style="font-family:arial;"><br /></span>-------------<br /><br />[<span style="font-family:arial;">כמה הערות שלי - vaccine.explorer]</span></p><br /><p><span style="font-family:Arial;">1. המקרה המצער של מ' מדגים את הקלות הבלתי-נסבלת בה מבטיחים רופאים למטופליהם שלחיסון אין תופעות לוואי משמעותיות, לעיתים מבלי שטרחו לקרוא על החיסון, ללמוד על יעילותו ועל סיכוניו. באינטרנט</span> <span style="font-family:arial;">התפרסמו סיפורי נפגעות מהחיסון כבר בשנת 2008, למשל. האם מוגזם לצפות מרופאים הממליצים על חיסון חדשני שזה עתה נכנס לשוק, ללמוד את הנושא לעומקו לפני שהם ממליצים עליו?<br /></span><br /><span style="font-family:Arial;">2. אותה משפחה שנופלת ברולטה הרוסית הזו, מוצאת את עצמה לבדה בהתמודדות עם הנזק מהחיסון. אף אחד לא מתעניין ואף אחד לא מציע עזרה. לפני החיסון - חברת התרופות חיזרה אחריהם, משרד הבריאות המליץ בחום, קופות-החולים שיווקו והרופאים הבטיחו שאין סכנה. אחרי החיסון - הם לבד.</span><br /><br /><span style="font-family:Arial;">3. מדוע משרד הבריאות, שמיהר לאשר את שיווק החיסון בישראל, אינו עוקב אחר תופעות הלוואי המיוחסות לו? מדוע אף אחד אינו חוקר את החשד הכבד שהחיסון גרם לאפילפסיה של מ'?</span><br /><br /><span style="font-family:Arial;">4. מדוע חברת MSD (חברת MERCK ישראל) אינה עוקבת אחר נזקי החיסון ומדווחת עליהם למשרד הבריאות? האם מוגזם לצפות מחברת MSD להציע עזרה למשפחה?</span><br /><br /><span style="font-family:arial;">5. מדוע כלי התקשורת בארץ אינם מדווחים על מקרים של נזקים מחיסוני סרטן צוואר הרחם? האם הם אינם רואים חובה לעצמם ליידע את הציבור בסכנות החיסון?</span><br /><br /><br />[לעדות הבאה: <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/11/9.html">שני בני נפגעו מהחיסונים</a>]<br /><br /><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;color:#330033;">מאמרים נוספים: </span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;"><span style="color:#000000;">*</span> <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/blog-post_21.html">גרדסיל: חיסון בטוח ויעיל או חיסון מסוכן ומיותר?</a></span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/hpv.html">הסיכונים והתועלת בחיסון סרטן צוואר הרחם</a></span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/03/doctors.html">אתר doctors: לאן נעלמו מקרי המוות והפגיעות החמורות שדווחו בעקבות חיסון הגרדסיל?</a></span> </p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1538366270378067682-4014954314607683198?l=vaccinesinc.blogspot.com' alt='' /></div>vaccine.explorerhttp://www.blogger.com/profile/17691876676426024489noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-1538366270378067682.post-27049244585668277272010-05-16T02:09:00.023+03:002010-11-12T01:04:20.481+02:00<span style="font-family:arial;">עוד לא הספקנו להתאושש מהפארסה של שפעת החזירים [<a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/04/blog-post.html">כאן</a>], ותעשיית החיסונים כבר מנפקת לנו את השקר הבא בתור – ושוב מדובר בחזיר! (ככה זה כשמנסים לגלגל באוויר מעשה רמייה כה מגלומני: השקרים נערמים זה על זה וכל בוקר עלול להביא עימו את הסיכה שתפוצץ את הבלון).<br />אז אני מציע לכם להצטייד בכוס קפה, להתרווח בכסא, ולצאת איתי למסע המופלא של הטיוח הגדול של הוירוסים החזיריים בחיסוני הרוטה-וירוס. אחרי קריאת המאמר תוכלו להבין טוב הרבה יותר את הדרך בה תעשיית החיסונים מוליכה אותנו שולל, ומוכרת לנו חיסונים פגומים ומסוכנים תחת האצטלה של שמירת בריאות ילדינו.<br />נצא לדרך...<br /><a name='more'></a><br /><strong><span style="font-size:130%;">מערכה ראשונה: חיסון הרוטה-ריקס יורד מהמדפים<br /></span></strong>במרץ 2010 מתפרסמות ידיעות בארה"ב (ואח"כ גם בארץ) שבחיסון הרוטריקס של חברת גלאקסו-סמית'-קליין (GSK) נמצא דנ"א של וירוס של חזירים הנקרא PCV1. הוירוס נתגלה, במקרה, ע"י קבוצת חוקרים עצמאית מאוניברסיטת קליפורניה בסן-פרנסיסקו. מדוע במקרה? כיוון שהחוקרים ערכו בדיקה נסיונית בשמונה חיסונים שונים ולא תיארו לעצמם כלל שימצאו מה שמצאו. הם היו בטוחים שממצאיהם רק יחזקו את האמון בבטיחות החיסונים. כפי </span><span style="font-family:arial;">שמספר החוקר הראשי</span><span style="font-family:arial;"> בקבוצה, אריק דלווארט [<a target="_blank" href="http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:cmc7ldgfptEJ:www.philly.com/inquirer/local/pa/20100515_Despite_test_results__FDA_urges_vaccine_use.html">כאן</a>]: "We expected to reassure. We ended up not reassuring."<br />החוקרים מדווחים על הממצאים ל-FDA. חוקרי ה-FDA, כמו גם חוקרי יצרנית החיסון, מאשרים את ממצאי הקבוצה. עוד מתברר, שהוירוס החזירי היה בחיסון מאז ומתמיד, כלומר, לא מדובר בזיהום מקרי אלא בחלק אינטגרלי של תהליך הייצור.</span><span style="font-family:arial;"><br /></span><span style="font-family:arial;">החוקרים התמימים, שרק ניסו לעזור, הפילו תפוח-אדמה לוהט לחיקו של ה-FDA...<br /><br />ב-22 למרץ ה-FDA מכריז על הורדה זמנית מהמדפים של חיסון הרוטריקס. על פי </span><span style="font-family:arial;">הצהרת ה-FDA</span> <span style="font-family:arial;">[<a target="_blank" href="http://www.fda.gov/NewsEvents/Newsroom/PressAnnouncements/ucm205625.htm">כאן</a>]</span><span style="font-family:arial;">, וירוס ה-PCV1 אינו ידוע כמחולל מחלות בבני אדם או חיות ו"חיסון הרוטריקס נחקר ביסודיות, לפני ואחרי אישורו, ונמצא שיש לו רקורד בטיחות מצוין", אך למרות זאת הוא יורד מהמדפים על מנת שה-FDA יוכל "ללמוד טוב יותר את המצב". בנוסף, טוען ה-FDA, שבבדיקות שנערכו לחיסון המתחרה – רוטטק של חברת מרק (Merck) – לא נמצאו שרידים לוירוס המדובר, כך שחיסון זה ממשיך להיות מאושר לשימוש (והופך להיות – לפחות זמנית - החיסון היחיד בשוק לרוטה-וירוס).<br />בישראל, ממהר משרד הבריאות להכריז גם כן על </span><span style="font-family:arial;">הורדת החיסון מהמדפים</span> <span style="font-family:arial;">[<a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3866642,00.html">כאן</a>]</span><span style="font-family:arial;">. כמובן שזה אינו מפתיע, כיוון שבימים כתיקונם (קרי, לא ימי שפעת-החזירים) משרד הבריאות שלנו צועד עקב-בצד-אגודל לאחר ה-FDA וה-CDC.<br /></span><br /><span style="font-family:arial;"><br /><strong><span style="font-size:130%;">מערכה שניה: בחיסון הרוטה-טק מתגלים שני וירוס חזיר אך הוא לא מורד מהמדפים<br /></span></strong>בתחילת מאי 2010, כשישה שבועות לאחר שהרוטריקס מורד מהמדפים, </span><span style="font-family:arial;">מתגלה דנ"א של וירוס חזירי</span><span style="font-family:arial;"> גם בחיסון הרוטטק [<a target="_blank" href="http://www.fda.gov/BiologicsBloodVaccines/Vaccines/ApprovedProducts/ucm211101.htm">כאן</a>]. הפעם לא רק וירוס אחד – אלא שניים. לוירוס ה-PCV1, מיודענו משכבר, מצטרף חבר נוסף: וירוס הנקרא PCV2. לוירוס ה-PCV2 יש תכונה מעניינת: הוא </span><span style="font-family:arial;">גורם למחלות קשות בחזירים</span> <span style="font-family:arial;">[<a href="http://vetmed.iastate.edu/research/labs/pcv2">כאן</a>]</span><span style="font-family:arial;">.<br />(להזכירנו, רק שישה שבועות קודם מדווח ה-FDA שברוטטק לא נתגלה ה-PCV1, והנה, איזו הפתעה...) </span><br /><span style="font-family:arial;"><br />מה יעשה ה-FDA? את חיסון הרוטריקס הוא הוריד מהמדפים לאחר שנתגלה בו PCV1. טוב, די ברור שאת חיסון הרוטטק צריך להוריד גם כן, לא? יש בו גם PCV1 וגם PCV2 שידוע שגורם מחלות בחזירים. איזה הורה ירצה שתינוקו יגמע חיסון המכיל וירוס כזה?<br /><br />ל-FDA, כמסתבר יש אג'נדה אחרת. להוריד את החיסון הבריטי מהמדפים (הרוטריקס מיוצר ע"י GSK, חברה בריטית), ולתת קצת אוויר לקבוצה הביתית (הרוטטק מיוצר ע"י מרק – חברה אמריקאית) זה ענין אחד. אבל להוריד גם את החיסון השני ולהשאיר את ארה"ב (ואת העולם) ללא חיסון נגד הרוטה-וירוס "הנורא והאיום"? זה כבר יותר מדי. פגיעה כזו במנטרה הקדושה של החיסונים היא כבר בלתי נסבלת.<br />אם כך, מחליט ה-FDA לכנס פנל של מומחים חיצוניים שייעצו לו בנושא. בנוסף הוא מחליט לערוך "עוד בדיקות".<br /><br />ומה בארץ? שקט ודממה. למעט </span><span style="font-family:arial;">אתר מסחרי-רפואי אחד</span><span style="font-family:arial;"> [<a target="_blank" href="http://www.starmed.co.il/News/3269">כאן</a>] אף כלי תקשורת ישראלי לא פרסם דבר על מציאת הוירוסים ברוטטק. גם משרד הבריאות לא טרח להוציא הודעה לעיתונות. מסתבר שבמשרד הבריאות לא שמעו על </span><span style="font-family:arial;">המלצת פנל המומחים</span><span style="font-family:arial;"> של ה-FDA [<a target="_blank" href="http://www.nasdaq.com/aspx/company-news-story.aspx?storyid=201005071514dowjonesdjonline000639&amp;title=fda-panel-members-back-use-of-merckglaxo-rotavirus-vaccines">כאן</a>] "ליידע את ההורים השוקלים אם לחסן את תינוקיהם [נגד רוטה-וירוס] בממצאים שהתגלו".<br />לעומת משרד הבריאות שלנו, היו רשויות בריאות שדווקא כן חיברו אחד ועוד אחד והחליטו שאין סיבה לסכן את התינוקות בארצם: רשויות הבריאות של הונג-קונג </span><span style="font-family:arial;">מיהרו להוריד</span><span style="font-family:arial;"> גם את הרוטטק מהמדפים [<a target="_blank" href="http://www.webnewswire.com/node/531801">כאן</a>].<br /><br /><strong><span style="font-size:130%;">הפסקה</span></strong><br />בזמן שה-FDA חוכך בדעתו מה לעשות עם חיסוני הרוטה החזיריים, מתחילות להופיע ידיעות בתקשורת האמריקנית המהללות את יעילותם הנפלאה של חיסונים אלו. הידיעות חוזרות על משפטי המכירות משכבר ("500,000 ילדים בעולם מתים כל שנה מרוטה-וירוס" רק שכחו לציין שבארה"ב הגדולה מדובר על ילדים ספורים בשנה ובישראל כלל לא סופרים מקרי מוות מרוטה), מציינות את הכמויות "המזעריות" של וירוסי ה-PCV שנמצאו בחיסונים, וכמובן לא שוכחות להזכיר שהוירוסים הללו "לא ידועים כגורמים למחלות אצל בני אדם".<br /></span><br /><span style="font-family:arial;">הידיעות הללו כמובן אינן טורחות לציין שאף אחד לא יודע מה יכול להיות הנזק בהחדרת דנ"א של וירוס זר לתוך גוף של תינוק, על אחת כמה וכמה וירוס הידוע כגורם של מחלות בחזירים. אף אחד לא יודע כיון </span><span style="font-family:arial;">שלא בוצעו מחקרים בנושא</span><span style="font-family:arial;"> – לא מחקרים על נזקים בטווח הקצר, וודאי לא מחקרים שבדקו נזקים בטווח הארוך [<a target="_blank" href="http://www.pediatricsupersite.com/view.aspx?rid=64151">כאן</a>]. </span><br /><span style="font-family:arial;"><br />כמו כן, תמוהה מאד הטענה "שלא ידוע על נזק" שנגרם מוירוסי ה-PCV בחיסוני הרוטה, לאור העובדה שאף אחד לא ידע על קיומם בחיסון עד לפני שישה שבועות. לחיסוני הרוטה יש תופעות לוואי רבות ומערכת הדיווח לנזקי חיסונים בארה"ב (VAERS) כוללת עשרות אלפי דיווחים כאלו, מתוכם כ-190 </span><span style="font-family:arial;">מקרי מוות</span><span style="font-family:arial;"> [<a target="_blank" href="http://www.medalerts.org/vaersdb/findfield.php?TABLE=ON&amp;GROUP1=VACY&amp;EVENTS=ON&amp;VAX%5b%5d=ROT&amp;VAX%5b%5d=ROTH1&amp;VAX%5b%5d=ROTHB5&amp;DIED=Yes">כאן</a>] וכ-360 מקרים </span><span style="font-family:arial;">המוגדרים מסכני-חיים [<a target="_blank" href="http://www.medalerts.org/vaersdb/findfield.php?TABLE=ON&amp;GROUP1=VACY&amp;EVENTS=ON&amp;VAX%5b%5d=ROT&amp;VAX%5b%5d=ROTH1&amp;VAX%5b%5d=ROTHB5&amp;L_THREAT=Yes&amp;DIED=No">כאן</a>]</span><span style="font-family:arial;">.<br />בנוסף, יש לזכור שהרוטה-וירוס גורם למחלה קלה יחסית (קלקול קיבה) ועל כן יש לצפות שהורים רבים יעדיפו לוותר על החיסון בהנתן שהוא כולל מרכיבים שבטיחותם מעולם לא נחקרה (כל זאת כמובן בהנחה שההורים יקבלו אינפורמציה אמיתית ומלאה בנושא...).<br /></span><br /><span style="font-family:arial;"><br /><strong><span style="font-size:130%;">מערכה שלישית ואחרונה: ה-FDA טוען ששני חיסוני הרוטה בטוחים לשימוש</span></strong><br />אז מה עשה ה-FDA? כינס פנל של מומחים שישבו ודנו במשמעויות של דנ"א של וירוס זר בגוף האדם (להזכירנו, חיסון ראשון ניתן לתינוקות בגיל חודשיים) ובמקביל ערך עוד בדיקות עלומות (אותן, אם בכלל נעשו, הוא כמובן לא טרח לפרט). כל זה, מסתבר, היה מספיק בשביל הגיע לתוצאה ברורה ונחרצת: גם הרוטטק וגם הרוטריקס בטוחים לשימוש.<br />תשכחו מסכנות וירוסי חזיר בחיסון (הם הרי בכמויות מזעריות), תשכחו מכך שהשפעות החדרת חלקיקי הוירוסים הללו לגוף התינוק אינה ידועה (אנחנו מבטיחים לחקור בעתיד), תשכחו מזה שה-PCV2 ידוע כמחולל מחלות בחזירים (אבל אנחנו לא יודעים על מחלות שחולל בבני-אדם), ותשכחו מהאמינות של ה-FDA כגוף מבקר את בטיחות החיסונים (מה עם מידת הזהירות, לעזאזל?).<br /><br />יצרניות חיסוני הרוטה </span><span style="font-family:arial;">אינן יודעות</span><span style="font-family:arial;"> להגיד מאין הגיעו הוירוסים לתהליך היצור (החשד נופל על אנזים מסוים הנקרא טריפסין [<a target="_blank" href="http://vaccinenewsdaily.com/news/212970-pig-virus-dna-found-in-mercks-rotateq-vaccine">כאן</a>]). ה-FDA אינו יודע להגיד מה השפעת וירוסי ה-PCV בגוף האדם. אבל דבר אחד גם ה-FDA וגם החברות יודעות להגיד: </span><br /><span style="font-family:arial;"><br />אתם יכולים לתת את החיסון לתינוק שלכם, כי הוא בטוח לחלוטין לשימוש!<br /></span><br /><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;color:#330033;">מאמרים נוספים: </span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;"><span style="color:#000000;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/01/blog-post_11.html">בעל הפטנט על חיסון הרוטטק: פול אופיט המדען המליונר</a> </span></span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;"><span style="color:#000000;">*</span> <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/05/blog-post.html">בענין המצגת של חיסוני הילדים: מכתב פתוח לאנשי שרות בריאות הציבור</a></span><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/05/blog-post.html"> </a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1538366270378067682-2704924458566827727?l=vaccinesinc.blogspot.com' alt='' /></div>vaccine.explorerhttp://www.blogger.com/profile/17691876676426024489noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-1538366270378067682.post-82103394482641029382010-05-10T22:16:00.008+03:002011-05-09T12:55:38.848+03:00<span style="font-family:arial;"><em>לכבוד: פרופ' יונה אמיתי, ד"ר פאול סלייטר, וד"ר אלכס לבנטל<br />שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות</em><br /><br />מכובדי,<br />נתגלגלה לפיתחי מצגת בנושא "חיסוני ילדים במאה ה-21" שאתם רשומים כיוצריה [<a href="http://www.health.gov.il/Download/pages/chisunim0604.ppt" target="_blank">כאן</a>. <span style="font-size:85%;color:#990000;">***עדכון: המצגת כבר אינה מופיעה באתר מש' הבריאות. ניתן להורידה מהלינק </span><a href="http://vaccinedamagehub.org/wp-content/uploads/2011/05/Israeli_MOH_vaccine_21st_century.pps" target="_blank"><span style="font-size:85%;color:#000099;">כאן</span></a><span style="font-size:85%;color:#990000;">. ראו גם הערה בתחתית העמוד</span>].<br /><a href="http://3.bp.blogspot.com/_sYjZHdDrTOg/S99UTOtVjJI/AAAAAAAAAFU/QV4-t-YJEF0/s1600/Health-Gov-PPT-Slide-01.GIF" target="_blank"><span style="font-family:arial;"><img style="MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 200px; FLOAT: right; HEIGHT: 150px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5467181161993571474" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_sYjZHdDrTOg/S99UTOtVjJI/AAAAAAAAAFU/QV4-t-YJEF0/s200/Health-Gov-PPT-Slide-01.GIF" /></span></a>שמחתי מאוד להיווכח שמחלקת "שירותי בריאות הציבור" במשרד הבריאות שותפה לדעתי שראוי למסור לציבור מידע אמין ועדכני בנוגע לחיסוני פעוטות (הערה: אתם בחרתם להשתמש במונח "חיסוני ילדים" אבל היות ומרבית החיסונים ניתנים עד גיל שנתיים, אולי עדיף להשתמש במונח שציינתי אני).<br /></span><span style="font-family:arial;">כך או כך, שימחתי היתה מעט מוקדמת, כיון שאחרי עיון מעמיק במצגת של כבודכם הסתבר לי שנפלו בה טעויות מרובות שעשויות להביא את הציבור לידי בחירות שגויות. כפי שאתם רואים, לא התעצלתי והשקעתי שעות מספר במאמץ לתקן לפחות כמה מהטעויות שבמצגת, שאין בליבי ספק שנעשו בתום לב ואולי מתוך היסח הדעת הנובע ממחסור בזמן ובמשאבים.<br /><a name='more'></a><br />להלן מספר שקפים לדוגמה (אנא הקליקו על השקף בכדי להגדילו):</span><br /><br /><span style="font-family:arial;"><strong>שקף 2: עשרה ההישגים הגדולים של בריאות הציבור</strong><br />הכוונה היתה טובה ומוצדקת: לבסס ולעגן את התפיסה שהחיסונים הם אכן ההישג הגדול ביותר בתחום בריאות הציבור. אבוי, הדרך בה מוצג המידע עשויה לגרום, חו"ח, להטעיית הקורא ההדיוט:<br /></span><span style="font-family:arial;">- השקף אינו מציין </span><span style="font-family:arial;">שהמאמר עליו הוא מתבסס, שהתפרסם בכתב-העת הרפואי</span><span style="font-family:arial;"> JAMA [<a href="http://jama.ama-assn.org/cgi/content/full/283/6/735" target="_blank">כאן</a>], לא נכתב על ידי חוקרי מדע עצמאיים אלא על ידי אנשי ה-CDC האמריקני (הרשות לבקרת מחלות ומניעתן). המאמר מובא כחלק <a href="http://2.bp.blogspot.com/_sYjZHdDrTOg/S99UOHL8sPI/AAAAAAAAAFM/SJbVVF6szyU/s1600/Health-Gov-PPT-Slide-02.GIF" target="_blank"><span style="font-family:arial;"><img style="MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 200px; FLOAT: right; HEIGHT: 150px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5467181074075136242" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_sYjZHdDrTOg/S99UOHL8sPI/AAAAAAAAAFM/SJbVVF6szyU/s200/Health-Gov-PPT-Slide-02.GIF" /></span></a>מפינה קבועה בכתב-העת הנקראת "חדשות ה-CDC" וכאמור לא ניתן להתיחס אליו כאל דעה מדעית אובייקטיבית אלא כהבעת דעה של גוף ממשלתי, ותו-לא.<br /></span><span style="font-family:arial;">- אם נזכור שה-CDC הוא הגוף האחראי על החיסונים בארה"ב, על אחת כמה וכמה שלא ניתן להתיחס לקביעתו זו אלא כסוג של טפיחת שכם עצמית הבאה <strong><span style="color:#000000;">לשרת אינטרסים שהקשר בינם ובין מדע אינו ברור</span></strong>.<br /></span><span style="font-family:arial;">- בנוסף, המאמר דנן אינו חתום (איזה מאמר מדעי אינו חתום?) ואף כמעט ואינו עוסק בחיסונים כשלעצמם. </span><br /><span style="font-family:arial;">- בסוף המאמר, מובאת רשימת עשרת ההישגים של בריאות הציבור, ללא הסבר וללא פירוט, דבר המעלה תמיהות נוספות לגבי תקפותה של רשימה הישגים זו. כאמור, המידע שבשקף עלול להטעות את ההדיוט והנזק עלול להיות גדול. אך הבעיה עוד קשה יותר לגבי בעלי הידע בתחום: הללו עלולים לקבל רושם שלילי לגבי מקצועיותה של מחלקת "שרותי בריאות הציבור" ועל כן ראוי לתקן את השקף במהרה.<br /><br /><strong><span style="color:#660000;">הצעתי</span></strong>: החליפו את המידע המטעה בראיות מדעיות, אובייקטיביות ומוצקות לכך שהחיסונים הם אכן הישג גדול בתחום בריאות הציבור.<br /><br /><br /></span><span style="font-family:arial;"><strong>שקף 16: דוגמה להטעיה וסילוף בפרסומי ארגון "חסון"</strong><br />בשקף זה באה לידי ביטוי המחויבות של משרד הבריאות לדיון ציבורי פתוח ושקוף בנושא החיסונים. אני שותף מלא לדעתכם שיש להתריע על כל מקרה של סילוף והטעיה, כיון שנושא חיסוני התינוקות הוא "דיני נפשות".<br /><a href="http://4.bp.blogspot.com/_sYjZHdDrTOg/S99UNqXMZAI/AAAAAAAAAFE/7GCQaq0490g/s1600/Health-Gov-PPT-Slide-16.GIF" target="_blank"><span style="font-family:arial;"><img style="MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 200px; FLOAT: right; HEIGHT: 150px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5467181066337674242" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_sYjZHdDrTOg/S99UNqXMZAI/AAAAAAAAAFE/7GCQaq0490g/s200/Health-Gov-PPT-Slide-16.GIF" /></span></a>ברוח זה, יש לציין שהשקף המדובר אינו מצביע על מקרה של הטעיה וסילוף. הגרפים המובאים בשקף (כביכול מטעם ארגון "חסון") מצביעים על מגמה ואינם מתיימרים לספק אינפורמציה כמותית מדויקת.<br />הטענות המובאות בשקף כנגד הגרפים של "חסון" הן:<br />- "הירידה בשיעור התחלואה בציר האנכי אינה מציינת כל מספר"<br />- "ציר הזמן משתרע ע"פ 120 שנה"<br />- "נקודת המוצא היא המצב באמצע המאה ה-19"<br />האם האדם הסביר יוכל לראות בטענות אלו עדות לסילוף או הטעיה מצד ארגון "חסון"? מסופקני... מה מטעה או מסולף בציר זמן המשתרע ע"פ 120 שנה? האם גרף חייב לכלול מספרים ע"מ לבטא רעיון?<br />בנוסף, אתר אירגון חסון כבר מציג מזה מספר שנים </span><span style="font-family:arial;">שקפים אחרים</span><span style="font-family:arial;"> מאלו המובאים במצגת [<a href="http://www.hisunim.com/articles/Disease_and_Vaccinations_in_History_Charts.htm" target="_blank">כאן</a>]. שקפים אלו כוללים נתונים מספריים (על אף שמגמת התחלואה נשארה כשהיתה).<br />לצערי, השקף במתכונתו הנוכחית עושה למטרתנו שירות דוב בכך שהוא מצייר את יוצרי המצגת (באופן שגוי וחסר בסיס, כמובן!), כעוסקים בתעמולה שמטרתה הכפשתו של ארגון "חסון". דבר זה אינו עולה בקנה אחד עם מחויבותכם לדיון ציבורי פתוח ומכבד.<br /></span><br /><span style="font-family:arial;"><strong><span style="color:#660000;">הצעתי</span></strong>: עדכנו את השקף בגרפים מעודכנים מאתר חסון, והביאו מידע מוצק הסותר אותם (מידע נוסף בנושא ניתן למצוא [</span><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/blog-post.html" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]).<br /><br /></span><span style="font-family:arial;"><br /><strong>שקף 36: מאתר האינטרנט של ארגון "חסון"<br /></strong>השקף מביא אמירות קטגוריות השוללות את קיומן של תופעות לוואי חמורות לחיסוני התינוקות. אכן, טענות חזקות ומשכנעות החוזרות ומבססות את מה שכולם יודעים: החיסונים אינם גורמים נזק.<br /><a href="http://1.bp.blogspot.com/_sYjZHdDrTOg/S99UNJq79jI/AAAAAAAAAE8/sRlzTsgyeDo/s1600/Health-Gov-PPT-Slide-36.GIF" target="_blank"><span style="font-family:arial;"><img style="MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 200px; FLOAT: right; HEIGHT: 150px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5467181057562113586" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_sYjZHdDrTOg/S99UNJq79jI/AAAAAAAAAE8/sRlzTsgyeDo/s200/Health-Gov-PPT-Slide-36.GIF" /></span></a>המממ.. במחשבה שניה אני לא כל-כך בטוח. דווקא שמעתי על כמה ארגוני הורים בארה"ב – הכוללים אלפי הורים ואף יותר - הטוענים שילדיהם נפגעו מחיסונים. יש גם פסיקות של בתי המשפט בארה"ב שקשרו חיסונים לאוטיזם שהתגלה בילדים (מקרה האנה פולינג, למשל). היתה גם כל השערוריה של הכספית בחיסונים (שהוציאו או לא הוציאו, אני כבר לא בטוח, ולך תשכנע הורים שכספית המוזרקת לגוף אינה גורמת נזק).<br />ישנה גם קרן מיוחדת לפיצוי נפגעי חיסונים בארה"ב. עד היום, שילמה הקרן הזו פיצויים בכמעט שני מיליארד דולר (אבל הרי אין לחיסונים נזקים – אז על מה בעצם שולם הכסף?)<br /></span><br /><span style="font-family:arial;"><strong><span style="color:#660000;">הצעתי</span></strong>: בעידן האינטרנט קשה מאוד לשכנע את הציבור שאין לחיסונים נזק. </span><span style="font-family:arial;">בסקר שפורסם</span><span style="font-family:arial;"> ממש עכשיו בארה"ב נמצא שכחצי מההורים מודאגים מתופעות הלוואי של החיסונים וכרבע חושבים שחלק מהחיסונים גורמים לאוטיזם [<a href="http://pediatrics.aappublications.org/cgi/content/abstract/peds.2009-1962v1" target="_blank">כאן</a>]. לאור זאת, אני לא בטוח מה עלינו לעשות. אולי להוריד את השקף מהמצגת?<br /><br /></span><br /><span style="font-family:arial;"><strong>שקף 37: מאתר האינטרנט של ארגון "חסון" (הפטיטיס B)<br /></strong>אין ויכוח על הסיכון לתינוקות של נשים נשאיות הפטיטיס B. אבל, נראה לי שלא הבנתם את טענת ארגון "חסון" בענין: <a href="http://4.bp.blogspot.com/_sYjZHdDrTOg/S99UM8vzvjI/AAAAAAAAAE0/P_JyJG3dPVc/s1600/Health-Gov-PPT-Slide-37.GIF" target="_blank"><span style="font-family:arial;"><img style="MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 200px; FLOAT: right; HEIGHT: 150px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5467181054092885554" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_sYjZHdDrTOg/S99UM8vzvjI/AAAAAAAAAE0/P_JyJG3dPVc/s200/Health-Gov-PPT-Slide-37.GIF" /></span></a>טענתם היא שכדאי לבדוק את הנשים שבהריון לנשאות להפטיטיס B, ולחסן רק את התינוקות של הנשאיות. ודאי תסכימו איתי שבדיקה פשוטה במהלך ההריון עשויה לחסוך את החיסון ביום הלידה לכ-98% מהתינוקות.<br /></span><br /><span style="font-family:arial;"><strong><span style="color:#660000;">הצעתי</span></strong>: השקף אינו עונה על טענת "חסון" וכדאי לשנות אותו בהתאם. אולי כדאי להוסיף שמשרד הבריאות ישקול המלצה לנשים בהריון להבדק לנשאות להפטיטיס B?</span><br /><br /><br /><span style="font-family:arial;"><strong>שקף 42: האם יש קשר בין חיסונים ואוטיזם?</strong><br />מכובדיי, האם מכירים אתם את הביטוי "לירות לעצמנו ברגל"? נזכרתי בביטוי זה כשהתעמקתי בשקף מס' 42. הטענה המופיעה בשקף, האומרת שהעליה בשיעור האוטיזם נובעת משינויים <a href="http://4.bp.blogspot.com/_sYjZHdDrTOg/S99UMVwBdTI/AAAAAAAAAEs/P1e8EJt6C8M/s1600/Health-Gov-PPT-Slide-42.GIF" target="_blank"><span style="font-family:arial;"><img style="MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 200px; FLOAT: right; HEIGHT: 150px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5467181043624801586" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_sYjZHdDrTOg/S99UMVwBdTI/AAAAAAAAAEs/P1e8EJt6C8M/s200/Health-Gov-PPT-Slide-42.GIF" /></span></a>באבחון היא כל-כך משוללת יסוד שהיא מעלה סימני שאלה לגבי המצגת כולה. האם ניתן להסביר את השינוי בשיעור האוטיסטים מאחד ל-10,000 בשנות ה-70 לאחד מ-100 כיום בשינוי באבחון? האם בשנות ה-70 לא ידעו לאבחן ילד מסוגר בעצמו, שאינו מתקשר, אינו מדבר, אינו משחק עם ילדים אחרים, וכו'?<br />על פי טענה זו כמות האוטיסטים למעשה לא השתנתה מהותית מאז שנות ה-70. אם כך, היכן הם כל עשרות-אלפי האוטיסטים בני 30 ומעלה? היכן הם מסתתרים? הרי הם צריכים לחיות במוסדות מיוחדים, כיון שאינם יכולים להשתלב באורח חיים רגיל. תמהתני.<br />בנוסף, מכובדי, קשה להבין כיצד חמק מתחת עיניכם הצופיה מחקר חשוב הסותר לחלוטין את הנחת "האבחון המשופר" שלכם (מחקר כחול-לבן!). קראו [<a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/03/blog-post.html" target="_blank">כאן</a>].</span><br /><br /><span style="font-family:arial;"><strong><span style="color:#660000;">הצעתי</span></strong>: השקף הזה חייב ללכת כיון שכל מי שמצוי בסוגית הילדים האוטיסטים יתחלחל לנוכח הטיעונים המובאים בו, וכך עשויה מטרתנו המשותפת – הבאת מידע אמין בנוגע לחיסונים – לספוג מכה קשה.<br /></span><br /><br /><span style="font-family:arial;"><strong>שקף 47: מחלות זיהומיות בישראל בעשור האחרון. מחלות עם חיסון נבלמו, האחרות נותרו<br /></strong>אני מקווה שאיני מטריד אותכם בקטנות, אבל השקף דנן משאיר פתח – שכדאי מאוד לסגור אותו – לכך שאולי יש </span><a href="http://4.bp.blogspot.com/_sYjZHdDrTOg/S99Sxf5xNqI/AAAAAAAAAEk/CfM8cQN4ssA/s1600/Health-Gov-PPT-Slide-47.GIF" target="_blank"><span style="font-family:arial;"><img style="MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 200px; FLOAT: right; HEIGHT: 150px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5467179482981938850" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_sYjZHdDrTOg/S99Sxf5xNqI/AAAAAAAAAEk/CfM8cQN4ssA/s200/Health-Gov-PPT-Slide-47.GIF" /></span></a><span style="font-family:arial;">גורמים אחרים (מלבד החיסון) שמשפיעים על תחלואה במחלות זיהומיות. ראו למשל את התחלואה במנינגיטיס בגילאי 5-9 ו-10-14 שדווקא עלתה לאחר הכנסת החיסון. בדומה, התחלואה בשיגלוזיס במגזר היהודי דווקא ירדה מאוד למרות שלא הוכנס למחלה חיסון.</span><br /><br /><span style="font-family:arial;"><strong><span style="color:#660000;">הצעתי</span></strong>: כדאי להחליף את נתוני המחלות שהזכרתי בנתוני מחלות שיעבירו רושם מוצק יותר לגבי התועלת של החיסונים. אפשר למשל להביא את נתוני התחלואה בשעלת.<br /><br /><br /><span style="font-family:arial;"><strong>שקף 48-49: דיזנטריה וטיפוס בארה"ב – אין משמעות להגייינה וסניטציה משופרות</strong><br />שני השקפים הללו מבקשים להראות ששיפור בהיגיינה ובסניטציה אינם גורמים משמעותיים בהורדת התחלואה <a href="http://2.bp.blogspot.com/_sYjZHdDrTOg/S99SmQWXeQI/AAAAAAAAAEc/1aaOo2B4I8Q/s1600/Health-Gov-PPT-Slide-48.GIF" target="_blank"><span style="font-family:arial;"><img style="MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 200px; FLOAT: right; HEIGHT: 150px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5467179289828358402" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_sYjZHdDrTOg/S99SmQWXeQI/AAAAAAAAAEc/1aaOo2B4I8Q/s200/Health-Gov-PPT-Slide-48.GIF" /></span></a><a href="http://1.bp.blogspot.com/_sYjZHdDrTOg/S99SglDBD5I/AAAAAAAAAEU/aFX9oWLCEIM/s1600/Health-Gov-PPT-Slide-49.GIF" target="_blank"><span style="font-family:arial;"><img style="MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 200px; FLOAT: right; HEIGHT: 150px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5467179192305127314" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_sYjZHdDrTOg/S99SglDBD5I/AAAAAAAAAEU/aFX9oWLCEIM/s200/Health-Gov-PPT-Slide-49.GIF" /></span></a>והתמותה ממחלות זיהומיות. לראיה, שיעור המקרים של מחלות הדיזנטריה והטיפוס - להן לא פותח חיסון – לא פחת מאז שנת 1955 (דיזנטריה) ו-1971 (טיפוס).<br />מכובדי, הטיעון שלכם מאוד בעייתי - שלא לומר מטעה. אין זה סביר שרמות ההיגיינה והסניטציה השתפרו מהותית בחצי השני של המאה ה-20. השיפור המשמעותי בהיגיינה וסניטציה הושג במחצית הראשונה של המאה ה- 20 עם הכנסתן של מערכות ביוב בערים ובבתים. ואכן, מסתבר שבדיקת שיעור התמותה של שתי המחלות הללו מראות ירידה דרמטית בשנים 1900-1950 – וכל זאת ללא חיסון!<br />ראו איך שיעור המוות ממחלות אלו יורד לרמה אפסית כבר בשנת 1955. נשאלת השאלה: היות ומעולם לא הוכנס לשימוש חיסון המוני למחלות אלו – מה גרם לירידת התמותה הדרמטית? </span><span style="font-family:arial;">במאמר שכתבו שני חוקרים</span><span style="font-family:arial;"> מהמרכז לבקרה ומניעה של מחלות בארה"ב (CDC), ושנשען על נתונים סטטיסטיים של ממשלת ארה"ב [<a href="http://jama.ama-assn.org/cgi/content/full/281/1/61/" target="_blank">כאן</a>], נאמר: "שיפורים בתנאי החיים, סניטציה, וטיפול רפואי הם כנראה האחראים למגמה הזו [של ירידה בתמותה]". (ניתן לקרוא [</span><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/blog-post.html" target="_blank"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">] את הפוסט שהקדשתי לנושא זה.)<br /><a href="http://2.bp.blogspot.com/_sYjZHdDrTOg/S99WNZAXKMI/AAAAAAAAAFc/sVgj9i55ubk/s1600/Typhoid+and+Desyntery+Mortality+1900-1996.jpg" target="_blank"><span style="font-family:arial;"><img style="MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 200px; FLOAT: right; HEIGHT: 144px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5467183260701763778" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_sYjZHdDrTOg/S99WNZAXKMI/AAAAAAAAAFc/sVgj9i55ubk/s200/Typhoid+and+Desyntery+Mortality+1900-1996.jpg" /></span></a>בנוסף, שימו לב לכמות החולים המופיעה בשקפים 48-49: במקרה של דיזנטריה מדובר בסך הכל על כמות מזערית של 8-10 חולים לכל 100,000 ובמקרה של הטיפוס מדובר אפילו על פחות מכך: כ-500 חולים בשנה בארה"ב כולה (כ-1-2 חולים ל-100,000).<br />מכובדיי, שני השקפים האלו עשויים לגרום לאדם הסביר לקבל רושם מוטעה כאילו יוצריהם הסתירו ועיוותו מידע סטטיסטי הידוע להם, בצורה שתיצור מראית-עין של יעילות החיסונים.<br /></span><br /><span style="font-family:arial;"><strong><span style="color:#660000;">הצעתי</span></strong>: היות ולא מתקבל על הדעת שמחלקת שירותי בריאות הציבור תבצע מניפולציה מכוונת בנתונים מדעיים על מנת לקדם את אג'נדת החיסונים, אין לי אלא להניח ששקפים אלו השתרבבו בטעות למצגת. למזלנו, תיקון הטעות קל ופשוט: יש להסיר אותם לאלתר.<br /></span><br /><span style="font-family:arial;">----------</span><br /><span style="font-family:arial;"><br />מכובדיי, דנתי אך במקצת מהבעיות שנתגלעו במצגת. ישנם עוד שקפים רבים הנגועים בחוסר דיוק ובטעויות חמורות, אך תקצר היריעה מלפרטם במאמר אחד. עם זאת, מתחייב אני להשקיע מזמני ומרצי להשלים את העבודה מיד לאחר שתתקנו את הדורש תיקון בשקפים הנזכרים מעלה.<br /></span><br /><span style="font-family:arial;">ולסיום, רבותי, סיפור אנקדוטלי קצר:<br />שטחתי את השגותי למצגת בפני חבר טוב. הנ"ל הינו אקדמאי, אדם משכיל, רחב אופקים ובעל מחשבה חריפה. כמובן, על מנת למנוע הטיה, לא חשפתי בפניו את מקור השקפים.<br />יש לציין שהייתי מעט מופתע מתגובתו הקטגורית (ציטוט מדויק פחות-או-יותר):<br />"מי שכתב את השקפים האלו הוא אידיוט מושלם או שקרן מדופלם. ברור לגמרי שיש לו אג'נדה לדחוף את החיסונים ולטשטש כל קשר לנזקים. זה נראה כמו תעמולה סובייטית מהימים היפים של ברז'נייב."<br />אוי לאוזניים שכך שמעו! מייד היסיתי אותו בנחרצות. הרי אין להאמין על משרד הבריאות במדינת ישראל אלא זולת זאת שהוא פועל אך ורק למען בריאותם של אזרחי המדינה, וילדיהם בראש ובראשונה.<br />עם זאת, למען הסר ספק – אנא מהרו ותקנו את המצגת!</span><br /></span><br /><span style="font-family:arial;">בברכה,</span><br /><span style="font-family:arial;">vaccine.explorer</span><br /><br /><br /><span style="font-family:arial;">-----------------------------------</span> <br /><p></p><br /><p><span style="font-family:arial;"><strong>*** עדכון – 13.11.2010</strong><br /><em>לכבוד: פרופ' יונה אמיתי, ד"ר פאול סלייטר, וד"ר אלכס לבנטל שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות<br /></em></span><br /><span style="font-family:arial;">מכובדי,<br />שמחתי לראות שהמצגת הורדה מאתר משרד הבריאות. מסתבר שאגף שירותי בריאות הציבור יודע לקבל ביקורת ולהפנים לקחים. עם זאת, תמהתני מדוע לא זכיתי לקבל מכם מכתב תודה או לפחות הערה לבבית לפוסט זה - היות ואני הוא זה שהסב את תשומת לבכם לפגמים הקשים שבמצגת!<br />למרות חוסר הפרגון היו סמוכים ובטוחים שאיני נוטר טינה, ואני נכון לשרת את אזרחי ישראל בכל עת שתדרש. במידה ותרצו לפרסם גרסה מעודכנת של המצגת, אשמח לבצע ביקורת מקדימה באשר לאיכותה ובכך לוודא את דיוק המידע המובא לידיעת הציבור.<br /><br />בברכה,<br />vaccine.explorer<br /><br /><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;color:#330033;">מאמרים נוספים: </span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;"><span style="color:#000000;">*</span> <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/01/blog-post_5653.html">רשויות הבריאות אינן חוקרות את הקשר חיסונים-אוטיזם</a></span><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/01/blog-post_5653.html"> </a><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/01/blog-post_11.html">תומכי החיסונים: פול אופיט המדען המליונר</a></span><br /><br /></span><span style="font-family:arial;"></span></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1538366270378067682-8210339448264102938?l=vaccinesinc.blogspot.com' alt='' /></div>vaccine.explorerhttp://www.blogger.com/profile/17691876676426024489noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-1538366270378067682.post-59722563200213980312010-05-02T20:21:00.008+03:002011-11-02T11:53:56.654+02:00<span style="font-family:arial;"><em>בסדרה זו, אביא מספר עדויות של הורים שהחליטו לא לחסן את ילדיהם כלל, או לחסנם שלא על פי תוכנית החיסונים של משרד הבריאות.<br />ראשונה, עדותה של רונית, אחות במקצועה.<br /></em><a name='more'></a><br /><strong>1. ספרי מעט על הרקע שלכם: מצב משפחתי, עיסוק מקצועי, אזור מגורים, וכו'.</strong><br />שמי רונית, נשואה + 3, וגרה בעיר במרכז הארץ. אני אחות מוסמכת, מזה כ-15 שנים. בעלי עובד בחברת הי טק.<br /><br /><strong>2. באיזה אופן נחשפתם לנושא החיסונים?</strong><br />את שני בני הגדולים חיסנתי על פי המלצות משרד הבריאות. בתקופה זו לא שאלתי את עצמי שאלות החורגות מהמסגרת, וכך גם בנושא החיסונים.<br />במהלך ההריון עם בני השלישי התחלתי בתהליך של שאילת שאלות לגבי עצמי ומשפחתי, לגבי הזהות המקצועית שלי, הדרך בה אני חיה, גידול ילדים, ועוד. מתוך תהליך זה התחלתי לשאול שאלות ולהתלבט גם בנוגע לחיסונים. עזרה לי בכך חברה טובה שלא חיסנה את ילדיה וגם אמהות בקבוצת אימהות שבה השתתפתי, שהתלבטו גם הן בנושא. התמיכה הקבוצתית מאוד עזרה לי כיוון שחריגה מהתלם לא היתה דבר פשוט עבורי.<br />היה בי גם דיסוננס פנימי בין ההתנהלות המקצועית שלי ובין שאילת שאלות וחריגה מהמסגרת. אחיות לא לומדות בצורה מעמיקה את נושא החיסונים ועל כן היה לי רק ידע מועט בתחום, ובאופן טבעי, נטיה חזקה לנהוג על פי המלצות משרד הבריאות.<br />במקביל, התחלתי לקרוא על חיסונים באינטרנט, בעיקר באתר "חסון".<br /></span><br /><span style="font-family:arial;"><strong>3. האם/כיצד חיסנתם את ילדיכם?<br /></strong>את שני הבנים הגדולים חיסנתי על פי תוכנית החיסונים של משרד הבריאות. לא זכורות לי תופעות לוואי משמעותיות לחיסונים, למעט עלייה של החום. עם זאת, זכור לי שהיה לי קשה עם הדקירות שהם קיבלו.<br />את הבן הקטן לא חיסנו כלל.<br /></span><br /><span style="font-family:arial;"><strong>4. איך בריאותם של ילדיכם (טפו, טפו...)?<br /></strong>הבן הגדול: היו לו בעיות אוזניים ובין גיל שנה לשנתיים קיבל אנטיביוטיקה כשמונה פעמים.<br />הבן השני: היה בריא, לא זכורות לי בעיות בריאות שלו.<br />הקטן: אולי פעם-פעמיים קצת חום. כל השאר בריא לגמרי.<br /></span><br /><span style="font-family:arial;"><strong>5. איך הגיבה הסביבה הקרובה – בן הזוג, חברים, גננות, אחיות טיפת חלב..?<br /></strong>לגבי בעלי, הוא סומך על השיפוט שלי בנושאי בריאות. כמובן שהיה בינינו דיאלוג, עלו השיקולים לכאן ולכאן, וההחלטות התקבלו במשותף.<br />במשפחה המורחבת ואצל חברים הורמו הרבה גבות. היה זוג חברים אחד שקרא לנו "טפילים". אנחנו מצידנו לא היינו לוחמניים ודיברנו על הנושא רק עם מי שהרגשנו שבאמת רוצה לשמוע. בכל מקרה, היה לי קשה עם הנון-קונפורמיזם שלי ותמיד אמרתי שאני לא מחסנת "רק את הילד הספציפי שלי" – לא הרמתי דגלים.<br />אחותי, מיד אחרי, גם לא חיסנה את הבת שלה.<br />לטיפת חלב לא הגעתי עם הבן הקטן – לא היתה עבורי סיבה להגיע.<br /></span><br /><span style="font-family:arial;"><strong>6. איך אתם מרגישים לגבי תוכנית החיסונים שיישמתם?<br /></strong>לגבי הבן הקטן, התחלנו מ"לא מחסנים בשנה הראשונה" והמשכנו הלאה. בינתים הוא כבר בן שש ועדיין לא חיסנו אותו כלל. השאלה עולה מדי פעם ואנו ממשיכים להתלבט. יש דילמות אך בינתיים עדיין לא מחסנים.<br />אני מרגישה שהילד אחר – ילד בריא! אולי זה קשור גם לזה שהינקתי אותו תקופה ארוכה, אבל לדעתי החיסונים הם חלק מזה.<br /></span><br /><span style="font-family:arial;"><strong>7. כל דבר אחר שברצונכם להגיד...<br /></strong>לפעמים, קל לנו להורים וכאנשים ללכת בתלם ולעשות מה שמכתיבים לנו. כששואלים שאלות – צריך לבחור לבד, וזה לא קל. עם זאת, אני מאוד שלמה עם התהליך שעברתי ועם הבחירות שעשיתי.</span><br /><br /><br />[<span style="font-family:times new roman;">לעדות הבאה:</span> <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2011/11/2.html">את זה מזריקים לילד שלי?!</a>]<br /><br /><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;color:#330033;">מאמרים נוספים: </span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;"><span style="color:#000000;">*</span> <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/01/blog-post_10.html">מי הם ההורים שלא מחסנים?</a></span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/03/blog-post.html">על אוטיזם, גנטיקה ואיבחונים (ואף מילה על חיסונים)</a><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/blog-post_01.html"> </a></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1538366270378067682-5972256320021398031?l=vaccinesinc.blogspot.com' alt='' /></div>vaccine.explorerhttp://www.blogger.com/profile/17691876676426024489noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-1538366270378067682.post-66953811195433118062010-04-24T15:56:00.021+03:002011-11-10T01:09:09.448+02:00<span style="font-family:arial;">היום, לקראת סוף אפריל 2010, כבר ברור לחלוטין שחורף 2009 היה אחת מעונות השפעת הקלות של השנים האחרונות. הדיווחים מסביב לעולם מאששים את מה שחווינו כאן בישראל: שפעת החזירים, שהיתה זן השפעת הדומיננטי (שלא לומר היחידי) של החורף, גבתה כעשירית מהקורבנות מהמצופה מעונת שפעת רגילה. אפילו על פי הספירה "הליברלית" [<a target="_blank" href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/01/1-2-5-9.html">כאן</a>] של משרד הבריאות נפטרו מסיבוכי שפעת החזירים כ-95 בני אדם, כשהאומדן השנתי לפטירות משפעת עומד על כ-700 מקרים בממוצע בשנה.<br /><a name='more'></a><br />הניגוד החד בין נתוני התחלואה והתמותה הנמוכים מחד, ובין תחזיות האימה של ארגון הבריאות העולמי (WHO) מאידך, הביא גורמים רבים לבקר בחריפות את הדרך בה נתקבלו ההחלטות בנוגע לניהול ה"מגפה העולמית" הידועה בשם שפעת החזירים. ד"ר וולפגאנג וודארג למשל, נשיאה של ועדת הבריאות של מועצת אירופה, רופא ואפידמיולוג, תיאר זאת במילים פאניקה מאורגנת:</span><span style="font-family:arial;"> "באפריל 2009, כשהאזהרה הראשונה נשמעה... היו בקושי אלף חולים וכבר נשמעו דיבורים שזוהי "המגפה העולמית של המאה"... למעשה, לא היה כל צורך לקבוע את רמת האזהרה ברמה כל כך גבוהה. כל זה היה אפשרי רק מכיון שבחודש מאי 2009 שינה ה-WHO את ההגדרה של מגפה עולמית." [<a target="_blank" href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/01/blog-post_13.html">כאן</a>]<br /></span><br /><span style="font-family:arial;">על מה מדבר ד"ר וודארג? מה היו הקריטריונים של ה-WHO להכרזה על "מגפה עולמית" וכיצד הם השתנו?</span><br /><span style="font-family:arial;">בואו ונבדוק...</span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">עד למאי 2009, </span><span style="font-family:arial;">כחודש לאחר הידיעות הראשונות על הוירוס החדש, הופיע באתר ה-WHO, בעמוד "מוכנות למגפה עולמית" (Pandemic Preparedness) הטקסט הבא: </span></div><span style="font-family:arial;"><div dir="rtl" align="left"><br /></div></span><span style="font-family:arial;"><blockquote dir="ltr"><div dir="ltr" align="left"><span style="font-family:arial;">An influenza pandemic occurs when a new influenza virus appears against which the human population has no immunity, resulting in several, simultaneous epidemics worldwide with <strong>enormous numbers of deaths and illness</strong>. </span></div></blockquote></span><span style="font-family:arial;"><div dir="rtl" align="right">שימו לב למשפט האחרון, המציין שמגפת שפעת עולמית מאופיינת במספר עצום של מקרי מוות ותחלואה. למרות שה-WHO, כאמור, שינה את תוכן הדף, ניתן לראות את הדף המקורי [<a href="http://web.archive.org/web/20030202145905/http:/www.who.int/csr/disease/influenza/pandemic/en/" target="_blank">כאן</a>]. שימו לב לתאריך המופיע בלינק המציין את התאריך בו נשמר עותק מהדף: 02.02.2003, שעה 14:59<br /><br />במאי 2009, לאחר שעיתונאי של ה-CNN הסב את תשומת לב ה-WHO להגדרת "המגפה העולמית" באתר, שונתה ההגדרה כך [<a target="_blank" href="http://edition.cnn.com/2009/HEALTH/05/04/swine.flu.pandemic/index.html">כאן</a>]:</div><div dir="ltr" align="left"><br /><blockquote>An influenza pandemic may occur when a new influenza virus appears against which the human population has no immunity... Pandemics can be either mild or severe in the illness and death they cause, and the severity of a pandemic can change over the course of that pandemic. </blockquote></div><div dir="rtl" align="right">הגדרה זו, בה נעלמה הקביעה לגבי "מספר עצום של מקרי מוות", היא המופיעה באתר ה-WHO עד עצם כתיבת הפוסט הזה. ניתן לראות אותה [<a href="http://www.who.int/csr/disease/influenza/pandemic/en/" target="_blank">כאן</a>]. </div><div dir="rtl" align="right"><br />וכיצד מסביר ה-WHO את הורדת הרף להכרזה על "מגפה עולמית"? שימו לב להסבר הבא, מתוך הודעה לעיתונות באתר ה-WHO (סעיף Definition of Pandemic) [<a target="_blank" href="http://www.wpro.who.int/vietnam/media_centre/press_releases/h1n1_8jan2010.htm">כאן</a>]: </div><div dir="ltr" align="left"><blockquote>"WHO did not change the definition of pandemic in the course of this outbreak... Some of the confusion may stem from the fact that <strong><span style="color:#000000;">there was a document on WHO's website for some months that said a pandemic would include 'enormous amounts of cases and deaths'</span></strong>. This was removed when it was brought to our attention. <strong><span style="color:#000000;">This information was never part of the formal definition of a pandemic</span></strong> and was never part of documents sent to Member States for their preparedness work." </blockquote></div><div dir="rtl" align="right">הממ... בואו ונבדוק את הטיעונים הללו:<br /><br /><span style="color:#660000;">טענת ה-WHO</span>: הבלבול נוצר עקב משפט שהזכיר מקרי מוות רבים שהיה ב"<strong>מסמך</strong>" (document) שהופיע באתר ה-WHO...<br /><span style="color:#000066;">העובדות</span>: הטענה מנסה ליצור את הרושם כאילו המשפט המדובר הופיע באיזה עמוד או מסמך זניחים. בפועל, המשפט לגבי מקרי המוות הרבים הופיע בעמוד "מוכנות למגפה עולמית" (Pandemic Preparedness) באתר ה-WHO - העמוד הראשי של נושא "מגפה עולמית".<br /><br /><span style="color:#660000;">טענת ה-WHO</span>: המשפט המדובר הופיע באותו מסמך במשך "כמה חודשים" (some months).<br /><span style="color:#000066;">העובדות</span>: תוכן עמוד "מוכנות למגפה עולמית" נשאר קבוע מאז פברואר 2003, כפי שהוזכר למעלה. כלומר, המשפט המדובר מופיע באתר ה-WHO שש שנים ולא "כמה חודשים".<br /><br /><span style="color:#660000;">טענת ה-WHO</span>: המשפט המדובר מעולם לא היה חלק מההגדרה הרשמית של "מגפה עולמית".<br /><span style="color:#000066;">העובדות</span>: אם אזכור מקרי המוות הרבים לא היה חלק מהגדרת "מגפה עולמית", מדוע הופיע המשפט בעמוד הרלוונטי באתר ה-WHO לפחות בשש השנים שקדמו לפרוץ שפעת החזירים?<br />בנוסף, הטענה התמוהה של ה-WHO מתבררת כתמוהה עוד יותר אם מביאים בחשבון שמשפטים דומים הופיעו במסמכים רשמיים של ה-WHO במשך השנים האחרונות, למשל:<br /><br />- במסמך הקרוי <em>WHO checklist for influenza pandemic preparedness planning</em> שיצא בשנת 2005, מופיעה בעמוד 6 הגדרת "מגפת שפעת עולמית (לינק למסמך [<a href="http://www.who.int/csr/resources/publications/influenza/FluCheck6web.pdf" target="_blank">כאן</a>]):</div><div dir="ltr" align="left"><br /><blockquote>An influenza pandemic (or global epidemic) occurs when a new influenza virus subtype appears, against which no one is immune. This may result in several simultaneous epidemics worldwide with <strong>high numbers of cases and deaths</strong>. </blockquote></div><div dir="rtl" align="right">- במסמך הקרוי <em>pandemic influenza preparedness planning</em> והמסכם סדנה משותפת ל-WHO ולאיחוד האירופי במרס 2005, מופיע בעמוד 5 המשפט הבא (לינק למסמך [<a href="http://www.euro.who.int/Document/E86578.pdf" target="_blank">כאן</a>]): </div><div dir="ltr" align="left"><br /><blockquote>The influenza A virus can… lead to several simultaneous epidemics worldwide resulting in <strong>high numbers of cases and deaths</strong>… </blockquote></div><div dir="rtl" align="right">- משפט דומה מופיע גם בעמוד 5 במסמך [<a href="http://www.who.int/csr/resources/publications/influenza/CDS_CSR_GIP_2004_1.pdf" target="_blank">כאן</a>] משנת 2004 (עמוד 5):</div><div dir="ltr" align="left"><blockquote>An influenza pandemic occurs with the appearance of a new influenza virus against which none of the population has any immunity. This results in several simultaneous epidemics worldwide with <strong>enormous numbers of cases and deaths</strong>.</blockquote></div><div dir="rtl" align="right">מהתנהלות ה-WHO עולה סרחון כבר של הסתרה וטיוח, שוודאי לא יועילו לו בשיפור תדמיתו ושיקום האמון הציבורי בו ובהתנהלותו. </div><div dir="rtl" align="right">נראה שלנוכח הביקורת הגואה והחקירה המתנהלת בעניינו במועצת אירופה, ממשיך ומאבד מאבד ארגון הבריאות העולמי את מעט האמינות שעוד נותרה לו.</div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"></div></span><br /><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;color:#330033;">מאמרים נוספים: </span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;"><span style="color:#000000;">*</span> <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/03/blog-post.html">על אוטיזם, גנטיקה ואיבחונים (ואף מילה על חיסונים)</a></span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/blog-post_01.html">מדוע כבר לא ניתן לסמוך יותר על מחקרים רפואיים </a></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1538366270378067682-6695381119543311806?l=vaccinesinc.blogspot.com' alt='' /></div>vaccine.explorerhttp://www.blogger.com/profile/17691876676426024489noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-1538366270378067682.post-52885796397980666732010-04-07T19:15:00.002+03:002011-10-10T12:38:21.268+02:00<span style="font-family:arial;">[עדותה של ל']</span><br /><br /><span style="font-family:arial;">עומר בן שש כיום. נולד בלידה רגילה לאחר הריון תקין. התפתח יפה, מעל הממוצע, החל לדבר בגיל עשרה חודשים לערך והיה תינוק תקשורתי הרבה מעל לממוצע. אני זוכרת זאת כי השכנות היו מתלהבות ממנו, על החיוכים והידיים המושטות...<br /><a name='more'></a>עומר גילה עניין בסובבים אותו, גם בתינוקות בני גילו, וכמובן במיוחד באחיו הגדול ממנו בשלוש וחצי שנים. הוא ינק עד גיל שישה-שמונה חודשים.<br /><br />בגיל שנה וחודשיים קיבל את החיסון של גיל שנה, באיחור, עקב מחלות רבות (היה אסטמטי עד גיל שלוש). באותו שבוע נעשה גם מעקב גדילה, אותו סיים בהצטיינות יתרה. בגיל שנה וחמישה חודשים נכנס לראשונה לגן (עד אז היה איתי בבית). את ההבדלים בינו לבין בני גילו הגננת המנוסה ראתה מיד, ואילו אני המשכתי להכחיש עוד הרבה זמן.<br /><br />בשלושה חודשים הללו, שבין החיסון לבין הכניסה לגן, עומר הפסיק לדבר והפסיק לשחק עם ילדים פרט לאחיו. הפסיק לענות לשמו והפסיק לעשות ג'סטות (יש לנו תעוד מצולם של ג'סטות מגיל צעיר יותר: קוקו, שלום, לא רוצה, כן ולא עם הראש, וכמובן הצבעה). המשחקים שלו הצטמצמו לדחיפת אובייקטים עם גלגלים.<br /><br />במהלך השנה בין שנה וחודשיים ושנתיים וחודשיים, עומר החל לפתח טיקים: לנענע את הראש מצד לצד בחדות, ולהסיט את המבט בחדות ימינה ושמאלה. הוא לא שיתף פעולה בפעולות בגן. מאידך, היה ילד חמוד ונוח ומתוק במיוחד, מלאכון קטן, ככה שלא ראינו סיבה מיוחדת לדאוג. צחקנו ש"לא נורא, אז הוא לא יהיה גאון כמו אחיו, אז הוא לא יהיה חברותי כמו אחיו". קיבלנו ואהבנו אותו כמו שהוא. דבר שלא השתנה, אגב...<br /><br />כשעומר היה בן שנתים הסכמנו, אחרי תקופה ארוכה של שכנועים מצד הגננת החכמה והעדינה, ללכת לאבחון, לא בגלל שהבנו שמשהו לא בסדר, אלא בשביל שהגננת תפסיק לנדנד. לא היו מופתעים ומזועזעים מאיתנו כשהרופאה בהתפתחות הילד הפילה עלינו את האסון הזה. עומר אובחן בגיל שנתיים ושלושה חודשים.<br /><br />בדיעבד, היו סימנים פיזיים שכיום אני יודעת שמשייכים את עומר לספקטרום. הוא היה צורח שעות בלילה, כפי הנראה מגזים ומערכת העיכול שלו רגישה ובעייתית גם כיום. אז, חשבתי שזה סתם גזים, היום אני חושבת שזה כן קשור.<br /><br />דבר נוסף: כבד וטחול מוגדלים. הרופא כמובן לא הבין למה חשוב לי לבדוק את זה, גם אני לא בדיוק ידעתי להגיד למה, רק ידעתי שלא מוצא חן בעיני שבכל וירוס, הכבד והטחול מוגדלים. ואכן, אולטרא סאונד בטן בזמן שהיה בריא הראה שהמצב הזה הוא כרוני. גם נושא האכילה היה בעייתי עוד לפני הרגרסיה: הוא היה מסוגל לאכול רק טחון, והיה מקיא מרקם גס יותר. אחרי האבחון הסבירו לנו באלוטף שעומר סובל מתת רגישות באיזור הפה, אינו מרגיש את האוכל שבפנים ולכן דוחס יותר, ומקיא.<br /><br />עוד מעט אנחנו סוגרים ארבע שנים לאבחון. שנה באלוטף, שלוש שנים בגן תקשורתי, ובשנה הבאה עולים לכיתת תקשורת, כפי הנראה. עומר מדבר (מה מדבר, טוחן ללא הפסקה... ברוך השם), גמול (לאחר יסורים ומאמצים רבים), קורא וכותב - לימד את עצמו לבד, הגאון שלנו. יש לו שני חברים טובים מחוץ לגן שאיתם נפגש כמעט בכל יום. הוא שוחה, נוסע על אופניים, אוהב לטייל ולבקר חברים וקרובים, ילד מקסים, חברותי, חייכן ואהוב על כולם. ואוטיסט.<br /><br />אני לא חושבת שהחיסון לבדו הוא שהפך את עומר לאוטיסט. סביר להניח שלעומר ישנה רגישות מולדת שהפכה אותו לפגיע לחומרים שבחיסונים. לעומר סימנים פיזיים מובהקים להרעלה - עיגולים כהים מתחת לעיניים, הזעת יתר בקרקפת.<br /><br />עצוב לי לחשוב כמה הרבה יותר קל היה לו בלי התוספות המיותרות הללו. בעלי ואני חלמנו על שלושה ילדים. עומר כפי הנראה יהיה השני והאחרון. אין לנו אומץ להמר שוב (אצלנו במשפחה אובחנו המוני אוטיסטים מכל הכיוונים אחרי עומר, ככה שאין לי ספק שיש מרכיב גנטי). מאחורינו שנים של סבל, של לילות בלי שינה, של חוסר תפקוד במשך היום בגלל עייפות נוראית. וגם דיכאון, לא בושה להגיד.<br /><br />אבל היום אני יכולה להגיד שאנחנו משפחה משוקמת. האוטיזם הוא כבר חלק מאיתנו, זה כבר לא פצע מדמם, רק צלקת שעדיין רואים ועדיין מגרדת, אבל לומדים לחיות איתה. אנחנו נמצאים בקשרים עם משפחות אחרות מהספקטרום, מבלים, נוסעים הרבה, עומר בליין רציני, חיית טיולים ובתי מלון... ועדיין, אני בוכה עם כל אמא חדשה אחרי האבחון...</span><br /><br />[לעדות הבאה: <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/05/8.html">לבתי החלו התקפי אפילפסיה בעקבות החיסון לסרטן צוואר הרחם</a>]<br /><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;color:#330033;">מאמרים נוספים: </span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;"><span style="color:#000000;">*</span> <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/03/blog-post.html">על אוטיזם, גנטיקה ואיבחונים (ואף מילה על חיסונים)</a></span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/01/blog-post_10.html">מי הם ההורים שלא מחסנים?</a> </span><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/blog-post_23.html"></a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1538366270378067682-5288579639798066673?l=vaccinesinc.blogspot.com' alt='' /></div>vaccine.explorerhttp://www.blogger.com/profile/17691876676426024489noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-1538366270378067682.post-2653779467580051492010-03-23T18:33:00.029+02:002011-10-05T23:28:29.379+02:00<span style="font-family:arial;">העליה העצומה בשיעור האוטיזם ב-20 השנה האחרונות הינה כבר עובדה מוגמרת המוסכמת על כל הנוגעים בדבר. מה שעדיין נתון בויכוח לוהט הן השאלות מה הוא הגורם לאוטיזם ומדוע הוא נוסק מאז שנות ה-80?<br /><br />לרשויות הבריאות בעולם (ולמשרד הבריאות בישראל) ישנה תשובה שגורה לשאלות אלו: האוטיזם הוא גנטי והעליה נובעת משיפור באבחון.<br />בפוסט זה ניבחן את ההסבר שמנפקות הרשויות. צפו להפתעות...<br /><a name='more'></a><br />רשויות הבריאות וחברות התרופות מחפשות כבר שנים ארוכות קולר לתלות עליו את העליה בשיעור האוטיזם. סכומים אדירים הושקעו במחקרים שחיפשו את המקור לאוטיזם בגן אחד מסוים, בשני גנים, בשלושה.. חמישה... עשרים.. ועוד היד נטויה.<br />מדוע הן כה מתאמצות? מדוע ההסבר הגנטי כה קוסם לרשויות עד כדי כך שהן הופכות כל אבן בחיפוש דווקא תחת הפנס הזה? התשובה ברורה למדי: אם האוטיזם הוא גנטי בעיקרו, הרי הוא גזרה משמיים ואין בסיס להאשמות המופנות כנגד הרשויות, חברות התרופות, חברות הכימיקלים ושאר בעלי הענין האחראים לזיהום הסביבה וזיהום גופנו. נוסף על כך, ההסבר הגנטי לאוטיזם מספק לרשויות תירוץ נחוץ לאוזלת ידם במאבק להפחתת שיעורי התופעה: הרי האוטיזם הוא נתון וקבוע, וכך אין ביכולתם לעשות דבר למניעתו.</span><br /><span style="font-family:arial;"><br />אבל, ההסבר הגנטי לאוטיזם לא החזיק מעמד זמן רב. המחקר המדעי מעלה חרס פעם אחר פעם במציאת הגנים האחראים ושיעור העליה המבהיל במקרי האוטיזם הפך את החיפוש עצמו למעט מגוחך: הרי אין שום מומחה לגנטיקה ראוי לשמו שיכול להסביר שינוי גנטי כה דרמטי במהלך זמן של פחות מדור.<br /><br />בצר להם פנו הרשויות להסבר אלטרנטיבי: שיפור באבחון. הכוונה היא למכלול של גורמים סביב תהליך אבחון האוטיזם, כגון מודעות ההורים לאבחון, זמינות האבחון, טכניקות אבחון משופרות, וכדומה. על פי טענה זו, האוטיזם הוא אכן סטטי במהותו (כלומר נגרם על ידי מרכיב גנטי בלבד) אך שיפור באבחון הוא האחראי לנסיקה בשיעורי האוטיזם בעולם המערבי. במילים אחרות: כמות האוטיסטים באוכלוסיה היא פחות או יותר קבועה, והסיבה שיש היום יותר אוטיסטים היא שהם פשוט מאובחנים יותר מבעבר.<br /><br />טיעון "האבחון המשופר" אכן עשוי להסביר חלק מינורי מהעליה בשיעור האוטיזם. ניתן לשער שאותם ילדים הנמצאים ב"צד הגבוה" של הספקטרום האוטיסטי (כלומר בתפקוד גבוה יחסית) אולי לא היו מאובחנים לפני שנות ה-80. אולם, הטענה הגורפת לפיה ניתן להסביר את כל העליה במקרי האוטיזם ב"אבחון משופר" היא פשוט מופרכת בעליל. קל מאוד לראות זאת אם מביאים בחשבון את הנקודות הבאות:<br /><br />1. אם תמיד היו באוכלוסיה אוטיסטים בשיעור ההערכה המקובלת הנוכחית של 1 ל-100 הרי צריכים להיות עכשיו במדינת ישראל לבדה כ-70,000 אנשים העונים להגדרה של אוטיזם. היות ורוב-רובם של האוטיסטים מתקשים לחיות חיי בוגר עצמאי נשאלת השאלה: היכן הם אותם עשרות אלפים?</span><br /><span style="font-family:arial;">2. השאלה הזו מקבלת חיזוק לנוכח ההנחה שאותם אוטיסטים שלא אובחנו לפני שנות ה-80 מן הסתם גם לא קיבלו טיפול הולם ולכן אף פחות סביר שהצליחו להשתלב בחברה כבוגרים עצמאיים. במצב זה, היינו מצפים למצוא מאות מוסדות המשכנים בני-עשרה ובוגרים אוטיסטים. היכן הם כל אותם מוסדות? </span><br /><span style="font-family:arial;">3. כל מי שפגש בילד אוטיסט המפגין התנהגות "קלאסית" יודע שהאבחון אינו כה מסובך. כמו בשנות ה-70 כך גם היום: אין שום מכשיר או בדיקה פיזיקלית היכולים לאבחן אוטיזם. כאז כן היום האבחון הינו קליני ונעשה על ידי איש מקצוע מתוך התבוננות ובדיקה גופנית שטחית של הילד. </span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;">מצדדי טיעון "האבחון המשופר" אינם טורחים לבסס אותו בעובדות – לא מחקרים, לא סקרים ולא הסברים מלומדים. הם לא מדגימים את "השיפור" בטכניקות האבחון והם לא מסבירים לאן נעלמו עשרות אלפי אוטיסטים בישראל (ועוד מליונים ברחבי העולם המערבי). אין בכך צורך – אפשר פשוט להשתמש בשיטה הידועה של שטיפת מוח. הטכניקה יעילה ובטוחה לשימוש: אם מספיק רופאים וחוקרים יחזרו על מנטרת "האבחון המשופר" מספיק פעמים, נסיון העבר מוכיח שרובו של הציבור יאכל את הלוקש בתיאבון.<br /><br />רשויות הבריאות גם אינן מקציבות כספים למחקרים שיבדקו האם באמת "האבחון המשופר" הוא שאחראי לעליה בשיעור האוטיזם. על פניו, נראה שמחקרים לבדיקת השערה זו אינם כה מסובכים לתכנון או לביצוע.<br />בואו וננסה לתכנן מחקר כזה בעצמנו.<br /><br />מטרת המחקר תהיה לבדוק האם מרכיב האבחון המשופר (המתבסס על ההנחה שהאוטיזם גנטי/סטטי) אחראי לעליה בשיעור האוטיזם.<br />השיטה: ניקח אוכלוסיה הומוגנית מבחינה גנטית ונחלק אותה לשניים: חצי מהאוכלוסיה תגור בארץ מערבית (למשל, ישראל) והחצי השני בארץ שאינה מערבית בה לא קיים מערך לאבחון אוטיזם (למשל, באפריקה). לאחר מספר שנים נעביר את הקבוצה שחיה באפריקה ונעבירה לישראל. בכל שלב נמדוד ונתעד את כמות הילדים המאובחנים כאוטיסטים בשתי הקבוצות – ונשווה ביניהן.<br /><br />המממ... נראה כמו דרך מצוינת לבדוק את טיעון "האבחון המשופר", רק שבכל זאת קצת מסובך לשנע ככה אלפי אנשים מארץ לארץ רק על מנת להשתתף בניסוי שהגה ותכנן איזה בלוגר...<br /><br />אבל, הבטחתי לכם הפתעות, והנה הפתעה ראשונה: מחקר דומה מאוד אכן נערך ואפילו ממש אצלנו בישראל.<br /></span><span style="font-family:arial;">במחקר שפורסם</span><span style="font-family:arial;"> ב-2004 [<a href="http://www.springerlink.com/content/dwu91gd81xyxkgc6/" target="_blank">כאן</a>] בכתב העת Social Psychiatry and Psychiatric Epidemiology בדקו קמר ושותפיה את שיעור האוטיזם בקבוצות שונות באוכלוסיה בישראל בין השנים 1983 ו-1997. המחקר התבסס על נתוני הביטוח-הלאומי בישראל ובדק את שיעור הילדים המוכרים על ידו כאוטיסטים (PDD) בכל אחת מהקבוצות הבאות: </span><br /><span style="font-family:arial;"><br />- ילדים שנולדו בישראל שאינם ממוצא אתיופי (כמות: 1,198,300)<br />- ילדים שנולדו בישראל שהם ממוצא אתיופי (15,600)<br />- ילדים שהיגרו לישראל שאינם ממוצא אתיופי (110,300)<br />- ילדים שהיגרו לישראל ממוצא אתיופי (11,800)<br /><br /></span><span style="font-family:arial;">התוצאות שהתקבלו מוצגות בטבלה הבאה (הקליקו על התמונה לפתיחה בחלון נפרד):<br /></span><a href="http://3.bp.blogspot.com/_sYjZHdDrTOg/S6juMjWWx2I/AAAAAAAAAD0/bqjwJ3FUAcM/s1600-h/Immigrants-Autism.bmp" target="_blank"><span style="font-family:arial;"><img style="MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 360px; FLOAT: right; HEIGHT: 135px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5451869248346834786" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_sYjZHdDrTOg/S6juMjWWx2I/AAAAAAAAAD0/bqjwJ3FUAcM/s320/Immigrants-Autism.bmp" /></span></a><br /><br /><span style="font-family:arial;">שימו לב לתוצאות המדהימות הבאות:<br /></span><span style="font-family:arial;">- שיעור הילדים האוטיסטים ממוצא אתיופי שנולדו בישראל דומה מאוד לשיעורם בכלל ילידי הארץ (8.3 לעומת 9.0 ל-10,000)<br />- שיעור האוטיסטים בילדים שנולדו באתיופיה ושהיגרו לישראל – אפס(!).<br />- שיעור האוטיסטים בילדי מהגרים (שאינם ממוצא אתיופי) נמוך באופן משמעותי מהשיעור אצל ילידי הארץ (5.3 מול 9.0 ל-10,000).<br /><br />מה אומרות תוצאות המחקר על טענת האוטיזם הגנטי והאבחון המשופר? כל הילדים ממוצא אתיופי החיים בישראל הם בעלי פרופיל גנטי דומה (בוודאי בהשוואה לשאר האוכלוסיה בארץ) וכולם זוכים לשרותי אבחון זהים. מדוע, אם כן, אף לא ילד אתיופי אחד שעלה בגיל צעיר לארץ אינו מאובחן כאוטיסט הרי כולם נהנו משירותי האבחון המתקדמים של מדינת ישראל? (כידוע, אין קושי לאבחן אוטיזם גם בגילאי הילדות המאוחרים - אדרבא, זה אפילו קל יותר). </span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;">אחת ההשערות שהעלו מחברי המחקר היא שהילדים האוטיסטים לא שרדו את תלאות הדרך. אולם, טענה זו אינה סבירה כיוון שעל פי </span><span style="font-family:arial;">נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה </span><span style="font-family:arial;">עלו מאתיופיה בתקופה המדוברת כ-17 ילדים עם פיגור קשה, 16 עם פיגור בינוני, 5 עם נכות פיזית קשה, 45 כבדי שמיעה ו-6 כבדי ראיה [<a href="http://vaccinedamagehub.org/wp-content/uploads/2011/05/pupils_with_special_needs.pdf" target="_blank">כאן</a>].</span><br /><span style="font-family:arial;"><br />אם כך, המסקנה המתבקשת מתוצאות המחקר היא שהילדים שנולדו באתיופיה לא נחשפו להשפעה חיצונית מסוימת לה נחשפו הילדים שנולדו בישראל. מסקנה זו מקבלת חיזוק נוסף בכך שגם אצל עולים מארצות אחרות (חלקם הגדול יוצאי בריה"מ לשעבר) שיעור האוטיזם נמוך בצורה משמעותית.<br />ואכן, למסקנה זו הגיעו גם מחברי המחקר: "אין זה סביר שהגירה סלקטיבית ואיבחון-יתר או חסר של PDD [ההגדרה הרחבה של אוטיזם] הם הגורמים להבדלים שנמצאו בין ילידי ישראל וילדי מהגרים החיים בישראל... המחקר מדגים את אפשרות קיומו של גורם סיכון סביבתי (ושאינו גנטי). מחקר נוסף שיזהה גורמי סיכון ספציפיים יהיה מועיל בכדי להבין את הגורמים ל-PDD..."<br />כלומר, לא איבחון משופר אחראי לאוטיזם אלא גורמים אחרים שהם חלק מאורח החיים במדינת ישראל, אינם קיימים באתיופיה וקיימים בשיעור מופחת במדינות בריה"מ לשעבר.<br /><br />המחקר המדובר של קמר פורסם כבר בשנת 2004. מחבריו מאיצים בגופים הנוגעים בדבר לערוך מחקרים נוספים בנושא בכדי לשפוך אור נוסף על תעלומת הגורמים לאוטיזם. האם בוצעו בשש השנים שעברו מחקרים נוספים הבודקים את שיעור האוטיזם באוכלוסיות מהגרים? כמובן שלא... </span><span style="font-family:arial;">והסיבה ידועה</span> <span style="font-family:arial;">[<a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/01/blog-post_5653.html" target="_blank">כאן</a>]</span><span style="font-family:arial;">.<br /><br />וכאן אנו מגיעים להפתעה נוספת:<br />למרות חוסר הרצון המופגן של רשויות הבריאות לחקור את סוגית הגורמים לאוטיזם לעומקה, זכה המחקר של קמר לאישוש ממקור בלתי צפוי: התיקשורת. </span><br /><span style="font-family:arial;"><br />בארה"ב וקנדה התפרסמו בשנתיים האחרונות מספר כתבות על שיעור אוטיזם גבוה במיוחד אצל קהילות של מהגרים ממוצא סומלי במינסוטה וטורונטו. האוטיזם אינו מוכר כלל בסומליה, </span><span style="font-family:arial;">כפי שמתארת</span><span style="font-family:arial;"> העיתונאית שפגשה את אנשי הקהילה הסומלית בטורונטו [<a href="http://www.theglobeandmail.com/life/article978207.ece" target="_blank">כאן</a>]: "הוריו של עלי מעולם לא נתקלו בתופעה זו בקיסמאיו, עיר בה ילדים רצו ברחובות ובה כולם מכירים את כולם. 'בסומליה, היו ילדים עם תסמונת דאון ושיתוק מוחין. אבל אף אחד מעולם לא שמע על אוטיזם,' נזכרת גברת חסן, 'ותאמינו לי, זה לא משהו שניתן להסתירו.'" </span><br /><span style="font-family:arial;"><br />גם במינסוטה, בה חיה קהילה גדולה של מהגרים סומלים, ישנו שיעור גבוה מאוד של אוטיזם בקרב האוכלוסיה הסומלית, כפי </span><span style="font-family:arial;">שמדווח הניו-יורק טיימס</span> <span style="font-family:arial;">[<a href="http://www.nytimes.com/2009/04/01/health/01autism.html" target="_blank">כאן</a>]</span><span style="font-family:arial;">. במחקר שערכו רשויות הבריאות במינסוטה נמצא כי שיעור האוטיזם בקרב אוכלוסיה זו גבוה "פי שניים עד שבע" משיעורו בשאר האוכלוסיה. </span><span style="font-family:arial;">המחקר</span><span style="font-family:arial;"> [<a href="http://www.health.state.mn.us/ommh/projects/autism/reportfs090331.cfm" target="_blank">כאן</a>], שנעשה בשיתוף פעולה עם ה-CDC "לא ניסה לזהות סיבות או גורמי סיכון לאוטיזם" (כמה מפתיע! עוד הזדמנות מצוינת לחקור את הגורמים לתופעה – ועוד טיוח).<br /><br />אז מה יכולה להיות הסיבה לעובדה שילדים ממוצא אפריקני שנולדו במערב מתחילים "פתאום" לפתח אוטיזם, להבדיל מאחיהם שנולדו באפריקה? ומהי הסיבה לכך שבחלק מהקהילות שיעור האוטיזם אצל הילדים הסומלים גבוה בצורה משמעותית משיעורו באוכלוסיה?<br /></span><span style="font-family:arial;">הכתבה הזו</span><span style="font-family:arial;"> על האוטיזם בילדים סומלים במינסוטה קושרת את כל הקצוות ומציעה הסבר לתופעה.<br /><br /><br /><br /><br /><br /><object width="450" height="350"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/ERMTNUM2ZWA&amp;hl=en_US&amp;fs=1&amp;"><param name="allowFullScreen" value="true"><param name="allowscriptaccess" value="always"><br /><br /><br /><br /><br /><br /><embed src="http://www.youtube.com/v/ERMTNUM2ZWA&hl=en_US&fs=1&" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="480" height="385"></embed></object><br /></span><span style="font-family:arial;"><br />יהיה הגורם הסביבתי אשר יהיה – דבר אחד כבר ברור: האוטיזם אינו נגרם רק על ידי המרכיב גנטי, ולא ניתן להסביר את נסיקתו ב-20 השנה האחרונות באבחון משופר או נגיש יותר. מחקרה של קמר והדיווחים מצפון אמריקה סתמו את הגולל על טענת "האבחון המשופר" - טענה שלידתה בחטא, ושעמדה בניגוד מוחלט לשכל הישר - והנה זכתה לקבורת החמור היאה לה.<br /><br />האמת - סופה לצאת לאור. </span><br /><br />-------------<br /><br /><span style="font-family:arial;"><strong>עדכון 5.10.2011:</strong><br />בכתבה של ה-BBC על אוטיזם באתיופיה שהתפרסמה בספטמבר 2011, אומר ד"ר אליאס טגנה, פסיכולוג אתיופי המתמחה באוטיזם, את הדברים הבאים:<br />* אוטיזם הוא תופעה חדשה באתיופיה, תופעה שהפכה לידועה רק בעשור האחרון.<br />* לדעתו שיעור האוטיזם באתיופיה נמצא בקו עליה.<br />* רופאים רבים באתיופיה כלל אינם מכירים אוטיזם.<br />* האוטיזם נפוץ בעיקר אצל משפחות אתיופיות שעבדו וטיילו מחוץ לאתיופיה (הכוונה למדינות המערב: אירופה וארה"ב).<br /><br />עדותו של ד"ר טגנה עולה בקנה אחד עם מחקרה של קמר ועדויות מהקהילה הסומאלית במינסוטה.<br />לקריאת הכתבה הקליקו [</span><a target="_blank" href="http://www.bbc.co.uk/news/world-africa-14991267"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">]</span><span style="font-family:arial;">.</span><br /><br /><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;color:#330033;">מאמרים נוספים: </span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;"><span style="color:#000000;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/1.html">עדות ילדים שנפגעו מהחיסון (1): בני נסוג לאוטיזם לאחר חיסוני גיל שנה</a> </span></span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;"><span style="color:#000000;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/10/blog-post.html">היכן כל הילדים שנסוגו לאוטיזם חודש ל-פ-נ-י חיסוני גיל שנה?</a><br />* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2011/05/blog-post_19.html">שתי דקות בחייה של אמא לילד אוטיסט</a> </span></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1538366270378067682-265377946758005149?l=vaccinesinc.blogspot.com' alt='' /></div>vaccine.explorerhttp://www.blogger.com/profile/17691876676426024489noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-1538366270378067682.post-6923864978311795802010-03-20T21:22:00.009+02:002011-10-10T12:38:45.805+02:00<span style="font-family:arial;">[עדותה של נלה] </span><br /><br /><span style="font-family:arial;">בני יאיר נולד כילד בריא בניתוח קיסרי. הכל היה תקין: הוא היה ילד שמח, התפתח מצוין ועבר את כל שלבי ההתפתחות כמו בספרים. עברנו גם בדיקות תקופתיות בטיפת חלב שאישרו את התפתחותו התקינה. יאיר ישב בזמן, התהפך בזמן והחל לאכול עצמאית בגיל שנה וקצת. הוא היה עושה חיקויים של קולות של חיות ומשתתף בשירי משחק עם תנועות הידיים בהתאם. הוא גם היה מאוד תקשורתי, היה מגיב לשמו, צוחק הרבה והיה לו קשר עין מעולה.<br /><a name='more'></a><br />בגיל שנה וחודש הגענו לטיפת חלב לקבל חיסון מחומש בשני שלבים, על פי הפגישה שקבעה לנו האחות שם. האחות אפילו לא דאגה להסביר לי את תופעות הלוואי שיכולות להיות לחיסון זה. אני סמכתי לגמרי על מערכת הבריאות כי ידעתי שהיא דואגת לבריאות ילדינו ושלא תפגע בזדון בילדים חסרי ישע.</span><br /><span style="font-family:arial;"><br />בערב התחיל ליאיר חום גבוה שליווה אותו מספר ימים. החום התפתח לדלקת ריאות ומייד לאחר מכן שמתי לב לנסיגה חלקית שלו: הוא התחיל לאבד את קשר העין שהיה לו, הפסיק להגיב לשמו, הדיבור והחיקויים הפכו לצעקות וצרחות, והנשיקות והחיבוקים הפכו לצביטות ונשיכות הן לעצמו והן לסובבים. המשחקים שלו הפכו לסיבובים סביב עצמו ופעולות גרייה חושית, מחיאת הכפיים הפכה לנפנופי ידיים, והמילים הבודדות שהיו נעלמו כלא-היו.<br />לבסוף, הוא גם איבד לגמרי את הבנת השפה הבסיסית שהייתה קיימת אצלו.<br /><br />בגיל שנה ועשרה חודשים קיבלתי ילד חדש לגמרי: ילד שלא הכרתי. כאילו נולד עכשיו ילד עם צרכים חדשים, עם תסכול, עם בכי, עם פחד ממקומות חדשים, עם חרדה ונטישה ועם תלות בלתי רגילה.<br />בגן הגננת אמרה לי בעדינות שאקח אותו לאבחון ולא ציינה בדיוק למה.<br /><br />בתקופת החיסון אני והגרוש שלי נפרדנו והתחלנו תהליכי גירושים. חשבתי באותה תקופה כי נסיגתו הדרסטית של יאיר הייתה קשורה בפרידה מהגרוש. אולי לא נתתי ליאיר מספיק יחס, אהבה, תשומת לב. אולי לא יצאתי איתו מספיק לגינה. כל מיני מחשבות שכאלה שלא נתנו לי מנוח. כל זאת עד לאחר האבחון הסופי (ספטמבר 2008) בו יאיר קיבל תווית של ילד בספקטרום האוטיסטי.<br /><br />נזכרתי באותה תקופה בחברה שהייתה לי, שבנה היה גדול מיאיר בחצי שנה, ואובחן כאוטיסט. היא היתה אבודה, מאוכזבת, ומה שזכור לי מהשיחות איתה היה זה שהיא אמרה שבנה נפגע מחיסון, מכמות הכספית שהוזרקה לגופו, וכי טעתה שלא הקדישה מספיק זמן לבחון את מרכיבי החיסון ותופעות הלוואי שלו לפני קבלתו. הזדהיתי עם כאבה, אך לא היה לי מה לעשות חוץ מלהפגין אופטימיות.<br /><br />משפט זה ליווה אותי במהלך החודשים בהם עשיתי אבחונים ליאיר, עד שמצאתי זמן ואזרתי אומץ להתמודד עם המושג "אוטיזם". אט-אט התחלתי לגלוש באינטרנט, חקרתי, בדקתי והישוותי. נכנסתי אפילו לאתר של משרד הבריאות בארץ ושם היה פשוט כתוב שחור-על-גבי-לבן שהחיסון המחומש יכול להביא לפגיעה נוירולוגית. קישרתי את כל המאמרים למיניהם והרכבתי הכל כמו פאזל ופשוט הכל הסתדר לי.<br /><br />הרופאים טענו כי זו בעיה גנטית-תורשתית ופשוט עכשיו יש יותר מודעות לה. עוד אמרו שלא אצפה להחלמה של יאיר כי הבעיה היא גנטית והוא נמצא בתפקוד נמוך, אך כל התשובות שלהם לא ממש סיפקו אותי. במשפחה המורחבת של בעלי ושלי יש כ-7-9 ילדים לכל זוג. ואף אחד מהם אינו כזה. איך זה יכול להיות תורשתי??? ועל איזה "מודעות" שהתפתחה הם בדיוק מדברים? רק בשנים האחרונות החלו אימהות - שגידלו ילד רגיל עד גיל שנה פלוס - לשים לב שהילד שלהם נסוג בצורה כל-כך דרמטית? אמא כזו לא תיקח את הילד לבדיקה? הרי ברור שכן! כאן גם הבנתי שהרופאים שנותנים אבחונים לא ממש יודעים בדיוק מה זה אוטיזם.<br />הכל נהיה ברור לי מאז... החיסון הוא זה שפגע ביאיר שיכול היה לגדול כמו כל ילד רגיל סביבנו.<br /><br />החיסון לקח לו את החיים.<br /><br />עם כל הקושי במצב לא הרמתי ידיים וניסיתי למצוא ליאיר מסגרת חינוך מיוחד שתקדם אותו. אני לא רוצה לפרט את כל מדורי הגיהנום שמעבירים אותנו בתחילת התהליך – ביטוח לאומי, וועדות השמה - עם כל המצב הקשה שבו אנחנו ממילא כבר נמצאים. התחלנו בטיפול בשיטת ABA באופן פרטי בבית במשך כחצי שנה. וקרו פלאים: יאיר התחיל לתקשר, לדבר, לשחק. קשר העין שלו חזר באופן כמעט מלא. הויסות התחושתי שלו התייצב, וכו'...<br />כיום אני ממשיכה במאבק ההחלמה של יאיר...<br /></span><br /><span style="font-family:arial;">הייתי רוצה מאוד להעביר מסר לכל הורה חדש, שרצוי לבדוק ולקרוא לפני שמחדירים משהו לגוף של הילד - גם אם הרופא ממליץ. </span><br /><span style="font-family:Arial;"></span><br />[לעדות הבאה: <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/03/7.html">עומר הפסיק לדבר לאחר החיסון בגיל שנה וחודשיים</a>]<br /><br /><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;color:#330033;">מאמרים נוספים: </span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;"><span style="color:#000000;">*</span> <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/1.html">עדות ילדים שנפגעו מהחיסון (1): בני נסוג לאוטיזם לאחר חיסוני גיל שנה</a></span><br /><span style="font-family:Arial;font-size:85%;">* </span><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/blog-post_21.html"><span style="font-family:Arial;font-size:85%;">חיסון הגרדסיל: חיסון בטוח ויעיל או חיסון מסוכן ומיותר?</span></a><span style="font-family:Arial;font-size:85%;"> </span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/blog-post.html">האם המחלות הזיהומיות הודברו בזכות החיסונים? מסתבר שלא</a> </span><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/blog-post_23.html"></a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1538366270378067682-692386497831179580?l=vaccinesinc.blogspot.com' alt='' /></div>vaccine.explorerhttp://www.blogger.com/profile/17691876676426024489noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-1538366270378067682.post-86616600299158675382010-03-14T19:40:00.009+02:002010-12-10T01:49:57.531+02:00<span style="font-family:arial;">אתר doctors, מקבוצת דפי זהב, מגדיר את עצמו כ"פורטל בריאות... השואף להקנות לגולשים מידע עשיר ומקצועי בנושאים רחבים בתחום הבריאות".<br />המממ.... "מידע עשיר ומקצועי". יפה. אבל חסרה לי מילה אחת נוספת. נחשו איזו מילה "שכחו" עורכי האתר לכלול בדף </span><span style="font-family:arial;">אודות אתר doctors</span> <span style="font-family:arial;">[</span><span style="font-family:arial;"><a href="http://www.doctors.co.il/ar/2322/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%90%D7%AA%D7%A8+doctors" target="_blank">כאן</a></span><span style="font-family:arial;">]</span><span style="font-family:arial;">? מילה קטנה, רק ארבע אותיות, אבל ארבע האותיות האלו עלולות, למשל, לעשות לנערות רבות את ההבדל בין חיים נורמליים לחיים של סבל.<a name='more'></a><br /><br />התשובה: המילה החסרה היא <strong>אמין</strong>.<br /><br />אתר דוקטורס אינו מתחייב להביא מידע אמין בנושאי בריאות. חפשו באתר ככל שתרצו – לא תמצאו התחייבות למתן מידע אמין. גם לא למידע אובייקטיבי. גם לא תמצאו כל התחייבות להגינות, יושרה, שקיפות או הצהרה על ניגודי אינטרסים.<br /><br />אם אתם קוראים קבועים של הבלוג – כנראה שלא נפלתם מהכיסא. מצב העניינים הזה כבר ידוע לכל הנוגעים בדבר, ולחלקים נרחבים בציבור: הרפואה </span><span style="font-family:arial;">והמחקר הרפואי</span><span style="font-family:arial;"> מתנהלים כבר מזמן כעסק לכל דבר, שמטרתו היא מיקסום של מכירת המוצרים לציבור על-מנת להעשיר את היצרנים ונותני השירות הרפואי [<a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/blog-post_01.html" target="_blank">כאן</a>].<br /><br />אבל אתר דוקטורס הולך עוד צעד אחד קדימה: הוא פשוט מעלים את תופעות הלוואי החמורות שדווחו בעקבות החיסון לסרטן צוואר הרחם. אנא הקדישו את הדקה הבאה לקריאת הכתבה באתר דוקטורס: </span><span style="font-family:arial;">סרטן צוואר הרחם: בטיחות החיסון</span> <span style="font-family:arial;">[<a href="http://www.doctors.co.il/ar/8811/סרטן+צוואר+הרחם:+בטיחות+החיסון" target="_blank">כאן</a></span><span style="font-family:arial;">]</span><span style="font-family:arial;">.<br /><br />הכתבה מביאה תיאור תמציתי של מאמר שהתפרסם באתר ה-FDA (שבעצמו הינו תיאור מתומצת של </span><span style="font-family:arial;">מאמר שהתפרסם</span><span style="font-family:arial;"> בכתב-העת JAMA [<a href="http://jama.ama-assn.org/content/302/7/750.full" target="_blank">כאן</a>]). במאמר, פרסמו חוקרים של המרכז האמריקני לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) תוצאות של סקירה רפואית-סטטיסטית של תופעות הלוואי שדווחו לאחר קבלת חיסון הגרדסיל (חיסון לסרטן צוואר הרחם). הסקירה כללה את התופעות שדווחו למערכת הדיווח על ניזקי חיסונים (VAERS) בשנים 2007-2008.<br />במאמר מדווחים (בין השאר) המספרים הבאים:<br />- 12,424 מקרים של תופעות לוואי בעקבות חיסון הגרדסיל<br />- 772 דיווחים על תופעות לוואי המוגדרות "חמורות" (תוך פירוט שמי של רובן)<br />- 32 מקרי מוות<br /><br />ועכשיו, בואו ונתעמק בדיווח מתוך הכתבה באתר דוקטורס:<br />"המאמר מתאר 12,424 דיווחים של אירועים שאירעו אחרי החיסון בגרדסיל. מתוכם, 772 היו דיווחים על תופעות לוואי חמורות (6.2% מהדיווחים) והיתר - 11,652 (93.8%) סווגו כתופעות לוואי שאינן חמורות. מהמחקר עולה כי תופעות הלוואי (התעלפויות ופקקת הורידים) לא היו בשיעור גבוה יותר מהשיעור הממוצע הצפוי באוכלוסייה דומה לה מיועד החיסון (נשים בגילאי 9-26)"<br /><br />שימו לב:<br />- 32 מקרי המוות לא מוזכרים כלל בפיסקה זו (וגם לא בשאר הכתבה).<br />- תופעות הלוואי החמורות שהוזכרו במאמר לא מוזכרות בשמן, והמדובר בתופעות חמורות כגון: סינדרום ג'יליאן-ברה (GBS), דלקת בחוט השדרה (transverse myelitis), קרישי דם בריאות (pulmonary embolism), הפרעות אוטו-אימיוניות, ועוד.<br />- האזכור של תופעות לוואי קלות-יחסית (התעלפויות ופקקת הורידים) מיד לאחר המשפט המדווח על תופעות הלוואי החמורות נועד ליצור רושם אצל הקורא כאילו תופעות אלו הן-הן התופעות החמורות. רושם זה מתחזק כיון שמיד לאחר פיסקה זו מתאר הכותב עד כמה התופעות המדוברות (התעלפויות ופקקת הורידים) אינן כה נוראיות או שאינן קשורות לחיסון (מדוע טורח הכתב לפרט על תופעות הלוואי הקלות ולא להביא כל תיאור של אלו החמורות?).<br /><br />אני חוזר:<br /><strong>אתר דוקטורס מפרסם כתבה הטוענת שחיסון סרטן צוואר הרחם הינו בטוח לשימוש, אך בד-בבד מסתיר מהקוראים את מקרי המוות שדווחו לאחר השימוש בחיסון, ואינו מאזכר בשמן את תופעות הלוואי החמורות שקושרו לחיסון.<br /></strong><br />ויש אפילו עוד:<br />מחבר הכתבה (העלום) באתר דוקטורס לא טורח כמובן להזכיר של-FDA ול-CDC יש ענין רב באישוש בטיחותו של חיסון הגרדסיל, כיון שהן אלו שאישרו אותו לשימוש.<br />הוא גם אינו מעלה ספקות בקשר לתקפותו והגינותו של "מחקר" המסתכם בסקירה שטחית של דיווחים (שהם עצמם לקוניים ושטחיים) למערכת הדיווח על נזקי החיסונים. מדוע לא טרחו ב-CDC להפגש עם מקצת ממשפחות הנפגעות כמו גם עם רופאי המשפחה שלהם, ומדוע לא חקרו לעומק את נסיבות מקרי המוות, תוך התיעצות עם רופאים בתי-החולים שטיפלו בנפגעות?<br /><br />מה קורה פה?<br /><br />על מנת לקבל תשובה מוסמכת שתסביר את הכתבה "המוזרה" הזו שלחתי מייל לעורך אתר דוקטורס. עד לרגע כתיבת שורות אלו – כ-10 ימים לאחר שליחת המייל – לא נתקבלה מהאתר או עורכיו כל תשובה. מייל נוסף שהציע לעורך האתר לפרסם את תגובתו לפוסט זה - לא זכה אף הוא למענה.<br /><br />אבל, התעלמותו של אתר דוקטורס מפניותי לא תוכל להעלים את השאלות הקשות שעולות:<br /><br />- האם אתר דוקטורס מחויב למתן מידע רפואי אמין, שקוף והגון? ואם לא, מדוע הוא אינו מציג הודעה ברוח זו בכדי להזהיר את קוראיו?<br />- מדוע טורח אתר דוקטורס להסתיר את העובדה שדווחו מקרי מוות רבים לאחר קבלת חיסון הגרדסיל? מדוע אין הוא מפרט את תופעות הלוואי החמורות שדווחו?<br />- האם להסתרה זו יש קשר לעובדה שהאתר מרוויח כסף מפרסומות לתרופות?<br /><br />אשמח לשמוע את תשובותיו של אתר דוקטורס כמו גם את תגובתה של MSD (נציגת MERCK בישראל).</span><br /><span style="font-family:Arial;"></span><br /><span style="font-family:Arial;"></span><br /><span style="font-family:Arial;font-size:85%;color:#663366;">מאמרים נוספים:</span><br /><span style="font-family:Arial;color:#663366;"><span style="font-size:85%;color:#000000;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/blog-post_21.html">חיסון הגרדסיל: חיסון בטוח ויעיל או חיסון מסוכן ומיותר?</a></span></span><br /><span style="font-family:Arial;color:#663366;"><span style="font-size:85%;color:#000000;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/blog-post_23.html">סרבריקס – אחיו הקטן של הגרדסיל?</a></span><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/blog-post_23.html"> </a></span><br /><span style="font-family:Arial;"></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1538366270378067682-8661660029915867538?l=vaccinesinc.blogspot.com' alt='' /></div>vaccine.explorerhttp://www.blogger.com/profile/17691876676426024489noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-1538366270378067682.post-36855122741095642382010-03-08T13:07:00.015+02:002011-11-10T01:09:40.308+02:00<span style="font-family:arial;">[עדותה של אסתי]<br /><br />שמי אסתי ואני ילידת 1951.</span><br /><span style="font-family:arial;">בתאריך 26/11/2009 חוסנתי בחיסון הידוע שפעת חזירים. ככל שידוע לי אני אשה בריאה ואפילו מה שקוראים "ג'דה".החיסון בוצע כי אני מלאת משקל - שמנה. </span><br /><span style="font-family:arial;"><br />שבועיים לאחר שקיבלתי את החיסון עם האדג'ובנט, בתאריך 10/12/2009, התעוררתי בלילה בעקבות כאבים בחזה עם קרינה לצד שמאל. לא יכולתי לשכב, ובכל נשימה עמוקה הרגשתי דקירה - הרגשה שלא זכורה לי ממרומי גילי.<br />בבוקר, גיליתי שיש לי 38 מעלות חום וממש נרגעתי. נשמתי לרווחה כשהבנתי שאני יכולה לשלול אירוע קרדיולוגי.<br /><a name='more'></a><br />הגעתי להבדק אצל רופא המשפחה. לדבריו: צינון קל ולא יותר. המשכתי בשגרה אולם הרגשתי שגופי קורס. רציתי אנטיביוטיקה (אפילו שבדרך כלל אני אנטי-תרופות).שבוע אחר-כך, עדיין לא ירד לי החום והגעתי לעוד בדיקה אצל רופא המשפחה. בבדיקה הרופא שמע קולות בריאה השמאלית והיפנה אותי למיון בבית-החולים.<br /><br />כמובן ששם הרופאים חששו שיש לי שפעת החזירים ושהיתי בחדר בידוד. עם קבלת הבדיקות הוצפתי בכל מיני תוצאות כמו סיסי ריאה במערכת הדם, והשאלה מדוע ואיך יש נוזלים בריאה. היו צריכים לשלול אירוע קרדיולוגי, היות ובצילום נצפה נוזל גם סביב מעטפת הלב. מהבדיקות גם הוכח שלא חליתי בשפעת החזירים.<br /><br />למחרת הוחלט לשאוב את הנוזלים מהריאה ולשלוח לבדיקה. שאבו 800CC נוזל שנראה צלול (לדברי הרופא). נשלחתי הביתה בכיסוי תרופה אנטיביוטית. הרגשתי מעט טוב יותר. לאחר עשרה ימים הרגשתי שוב חום מלווה בקוצר נשימה. שוב הגעתי לבית-החולים, ושוב נוזלים בריאה, ושוב דיקור ושאיבה – הפעם שאבו 2 ליטר. אחרי רדת החום הרגשתי השתפרה לאין ערוך. אולם בגלל שהנוזלים שוב הצטברו, ושהרופאים אמרו שאינם יודעים מדוע זה קורה ואיך לעצור את זה, האופציה שהועמדה בפניי היתה: ניתוח ניקור ישיר לניקוז הריאה (השתלת שקית שתנקז את הנוזלים).<br />למזלי, מנהל המחלקה התעקש לחכות קצת עם הניתוח עד שאתאושש, ובינתיים צבירת הנוזלים נפסקה מעצמה. אני עכשיו מתאוששת בבית. בצילום האחרון שעשיתי רואים שכמעט כל הנוזלים נספגו. אני עדין תחת תרופה אנטי-דלקתית עד שהכל יעלם לי.<br /><br />לי היה מזל ב"ה, אבל אחות של קולגה לעבודה, בת 53 ובריאה בדרך כלל, גם לאחר החיסון לשפעת החזירים, נקברה ביום שישי האחרון. היא חלתה והיו לה אותם התסמינים: קוצר נשימה ונוזלים בריאות. היא לא שרדה.<br /><br />בזמן שאושפזתי, אמר לי הרופא כי ישנה אצלו במחלקה אשה נוספת צעירה ממני ב-15 שנה עם תסמינים חופפים, וגם היא אחרי אותו חיסון שפעת החזירים (כולל אדג'ובנט). מובן שהמערכת הרפואית מנועה לפרסם מקרים אלו, למרות שאני בטוחה שהייתי קורבן של חיסון לא-בדוק ומסוכן.</span><br /><span style="font-family:Arial;"></span><br />[לעדות הבאה: <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/03/6.html">בני נסוג לאוטיזם לאחר החיסון המחומש בגיל שנה וחודש</a>]<br /><span style="font-family:Arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;color:#663366;">מאמרים נוספים:</span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/01/blog-post_13.html">שפעת החזירים – פניקה מאורגנת</a></span><br /><span style="font-family:arial;font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/01/1-2-5-9.html">שפעת החזירים – ספירת הגופות של משרד הבריאות</a></span><br /><span style="font-family:Arial;font-size:85%;">* <a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/01/blog-post.html">חיסונים בלתי נחוצים – עמדת רשויות הבריאות</a></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/1538366270378067682-3685512274109564238?l=vaccinesinc.blogspot.com' alt='' /></div>vaccine.explorerhttp://www.blogger.com/profile/17691876676426024489noreply@blogger.com7tag:blogger.com,1999:blog-1538366270378067682.post-25199871368433024712010-02-23T14:43:00.032+02:002011-05-09T12:32:00.314+03:00<span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;">[מאמר זה הינו המשך למאמר </span><a href="http://vaccinesinc.blogspot.com/2010/02/blog-post_21.html"><span style="font-size:85%;">גרדסיל: חיסון בטוח ויעיל או חיסון מסוכן ומיותר?</span></a><span style="font-size:85%;"> מומלץ מאוד לקרוא קודם את המאמר על הגרדסיל] </span></span><br /><span style="font-family:Arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;">סרבריקס (Cervarix) הוא המתחרה של הגרדסיל בשוק החיסונים לסרטן צוואר הרחם. הוא מיוצר על ידי חברת גלקסו-סמית'-קליין (Glaxo-Smith-Kline) הבריטית, והיות ונכנס לשוק באיחור אופנתי - יש הקוראים לו "אחיו הקטן של הגרדסיל".</span><a name='more'></a><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;">כמו הגרדסיל, הסרבריקס מחסן כנגד זנים 16 ו-18 (אך לא כנגד זנים 6 ו-11). הסרבריקס גם מתהדר בכך שהוא כולל "מערכת אדג'ובנט חדשה".<br /></span><span style="font-family:arial;">האם יש דימיון נוסף בין הסרבריקס והגרדסיל? קיראו את הפוסט ותוכלו להחליט בעצמכם האם ניתן להבחין בהקבלה בין שני החיסונים, מבחינת בטיחותם, יעילותם, הדרך בה הם משווקים, עמדת רשויות הבריאות, וכו'.<br /></span><br /><span style="font-family:arial;">על פי </span><span style="font-family:arial;">כתבה בדיילי מייל הבריטי</span> <span style="font-family:arial;">[<a href="http://www.dailymail.co.uk/health/article-1160516/Paralysis-epilepsy-blurred-vision-1-300-girls-reaction-cervical-cancer-vaccine.html" target="_blank">כאן</a>],</span><span style="font-family:arial;"> עד מרץ 2009 דווחו כ-1300 מקרים של תופעות לוואי בילדות ונערות צעירות, כולל עוויתות ושיתוק. למרות זאת, מתעקשים מומחי בריאות מטעם הממשלה ש"החיסון הינו בטוח". עוד הם קובעים: "אין שום הוכחה לכך שהתופעות החמורות, כגון שיתוק, נגרמו מהחיסון."</span><br /><span style="font-family:Arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;">חודשיים אחר-כך (מאי 2009) מפרסם הסנדיי-אקספרס </span><span style="font-family:arial;">כתבה על הסרבריקס</span><span style="font-family:arial;"> [<a href="http://www.express.co.uk/posts/view/100058/EXCLUSIVE-Cancer-jab-has-left-me-unable-to-walk" target="_blank">כאן</a>], בה מובא סיפורה של רבקה ראמאג', בת 13, שבעקבות שלוש הזריקות של הסרבריקס הופיעו אצלה כאבי פרקים, עייפות, בחילה ובעיות ראיה. רבקה אינה יכולה ללכת ורופא-הילדים שלה קושר את בעיותיה לחיסון.</span><br /><span style="font-family:Arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;">הסנדיי אקספרס מפרסם </span><span style="font-family:arial;">כתבת המשך</span><span style="font-family:arial;"> [<a href="http://www.sundayexpress.co.uk/posts/view/104443/EXCLUSIVE-Experts-cast-doubt-on-claim-for-wonder-cancer-jabs" target="_blank">כאן</a>] ובו הוא מצטט את פרופ' מרטינה דורן מברלין, האומרת: "..שתי היצרניות של החיסון לעתים אינן עושות שימוש בעובדות... אם ההגנה אינה יותר מ-20% הרי זה הרבה מדי כסף להוציא, במיוחד שלחיסון יש תופעות לוואי די חמורות... זהו עוול לחסן את הילדות הללו כשהוא לא נוסה על קבוצת הגיל הזו. זה לא אתי." הכתבה ממשיכה ומתארת דאגות גם בהולנד, גרמניה, ספרד וסקוטלנד.</span><br /><br /><span style="font-family:arial;">בספטמבר 2009 </span><span style="font-family:arial;">מדווח הטלגרף </span><span style="font-family:arial;">[<a href="http://www.telegraph.co.uk/health/healthnews/6243512/Cervical-cancer-vaccinations-programmes-paused-after-Natalie-Mortons-death.html" target="_blank">כאן</a>]</span> <span style="font-family:arial;">שהתוכניות לחיסון נגד סרטן צוואר הרחם הושעו לאחר מותה של נערה בריטית, נטלי מורטון בת ה-14, שהתמוטטה <strong>כשעה</strong> <strong>לאחר שקיבלה את זריקת הסרבריקס בבית-הספר</strong>.</span><br /><span style="font-family:arial;">קרון גריינג'ר, מנהלת תחום בריאות הציבור בקובנטרי מיהרה לקבועה "שזה מאוד בלתי-סביר" שהחיסון גרם למוות...</span> <span style="font-family:arial;">ואכן, הפלא ופלא, מספר ימים לאחר מכן דווח בעיתונים בבריטניה (למשל </span><span style="font-family:arial;">בטיימס</span> <span style="font-family:arial;">[<a href="http://www.timesonline.co.uk/tol/news/uk/health/article6856774.ece" target="_blank">כאן</a>]</span><span style="font-family:arial;">) שנטלי מורטון מתה מגידול סרטני בחזה. לא מהזריקה. </span><br /><span style="font-family:arial;">נטלי הרגישה מצוין לפני קבלת הזריקה (כפי שמוזכר בכתבה בטלגרף) ובריאותה היתה תקינה לחלוטין. נטלי מעולם לא אובחנה כחולת סרטן ולא נתגלו אצלה (עד לניתוח הפתולוגי, כמובן) שום סימפטומים המעידים על גידול סרטני (גדול, להזכירנו) בחזה. האם זהו מקרה אופיני של מוות מסרטן? התמוטטות כשעה לאחר קבלת זריקת חיסון ומוות תוך שעות - ללא כל סימפטומים מוקדמים?</span><br /><span style="font-family:arial;">ונניח שנטלי אכן היתה חולה בסרטן. האם אין זה סביר לבדוק האם החיסון זירז את מותה באופן כלשהו? לדעת הפתולוג שניתח אותה התשובה שלילית: נטלי היתה יכולה למות "בכל רגע" והסמיכות לזריקה הינה צירוף מקרים בלבד.</span><br /><span style="font-family:arial;">המילה האחרונה בענין</span><span style="font-family:arial;"> שייכת לאימה של נטלי מורטון: "זה הכל מאוד, מאוד מדאיג. אנחנו מרגישים כאילו נוהגים בילדינו כשפני ניסיון. מלכתחילה, לא הייתי נלהבת מכך שבתי תקבל את זה [החיסון] אבל בית-הספר התעקש על כך."</span> <span style="font-family:arial;">[<a href="http://www.dailymail.co.uk/news/article-1216714/Schoolgirl-14-dies-given-cervical-cancer-jab.html" target="_blank">כאן</a>]<br /></span><br /><span style="font-family:Arial;">ולסיום, להלן קטעים נבחרים מכתבה שפורסמה באמריקן כרוניקל [<a href="http://www.americanchronicle.com/articles/view/101956" target="_blank">כאן</a>], ודנה בין השאר, בחיסון הסרבריקס:</span><br /><br /><span style="font-size:180%;"><span style="color:#333399;">סרבריקס – הזרקה של אמת</span><br /></span>כריסטינה אינגלנד<br />11 מאי 2009<br /><br />...<br />בספטמבר 2008 נולד בבריטניה סרבריקס (Cervarix), אח קטן לחיסון הגרדסיל. הארוע לווה בהשקתו של מסע פרסום ענקי. בכל עיתון, מגזין ואפילו בטלויזיה הופיעו מודעות שפרסמו חיסון שעשוי לשים קץ לסרטן צוואר הרחם. היה נראה שגלקסו-סמית'-קליין (Glaxo Smith Kline) עשתה זאת שוב, אבל האם הסרבריקס הוא באמת חיסון הפלא, תוצאה של מחקר ערוך היטב, כפי שרצו שנאמין?<br /><br />בספטמבר 2008 קיבל כרגיל כל רופא בבריטניה העתק של המגזין "רופא משפחה", מגזין מלא בפרסומות ועובדות לגבי פריצות-דרך ברפואה, בטיפולים רפואיים וכירורגיה. במגזין זה הופיעה מודעת פרסומת לסרבריקס [<a href=